ג'ינג'יות

תצחקו כמה שתרצו, אבל מרגע שראיתי את קארן גילן בפעם הראשונה ליד הדוקטור, גירד לי בראש שהיא נראית לי מוכרת מאיפשהוא (ולא רק מחלומות רטובים).
Karen and Matt, Amy and Doctor
אבל איך זה יכול להיות? הרי תמיד בוחרים שחקנים לא מוכרים לתפקיד וכך הופכים נערה לא מוכרת לכוכבת בינלאומית תמורת משכורת גרושים (בשיטת ה-BBC 🙂

Karen and the TARDIS

לקח לי זמן להתנער מהמבטא שלה (מחוץ לסט יש לה דווקא מבטא סקוטי שגולש למשהו קוקני-פרחי מעצבן שלא מחמיא לה לדעתי) ואז הבוקר נפל לי האסימון! אם היא היתה אמריקנית היא היתה יכולה להיות אחותה הצעירה של פלישיה דיי!

Cute and Geeky Felicia Day

למי שלא מזהה, פלישיה היא גיקית, גיימרית, מגה סטאר המוכרת מסדרות כמו "הגילדה" (שאותה היא יצרה וכתבה) ו"אגדת ניל":

פלישיה ידועה גם כשחקנית אורחת בסדרות פחות ידועות כמו "האוס" ופרק 1 באפריל של "השוטר המפגר", ואף מכמה תפקידים ביצירות הרבה פחות מפורסמות של ג'וס ווידון, כמו "וי" מבאפי ו"פני" מדוקטור הוריבל…

Felicia DayFelicia Day
אגב, אני מודע לזה שצבע השיער של פלישיה נעזר בכימיכלים מבקבוק, אבל אני סולח לה 🙂

אגב, לא לבלבל עם לוסי ביתו של השטן. ג'ינג'ית אחרת להזדמנות אחרת…
Lucy
(הנהלת הבלוג מתנצלת על הפוסט הזה שגולש מהערצת נשים לכיוון טיפה מחפצן. האשמים יטופלו בהקדם)

נמשך הבאז לגבי "גוגל בוז"

בדקתי, אם נכנסים להגדרות פרופיל הגוגל שלכם, אפשר לסמן שאתם לא רוצים לחשוף כמה עוקבים ונעקבים באמתחתכם. מרגיז שזו לא ברירת המחדל להשאיר את זה סמוי.

עוד גיליתי שמי שמסתכל עליכם בבוז יראה "פתקים" (notes) ואייטמים שסימנתם לשיתוף ברידר אבל לא את הערותיכם (comments) על האייטם, ומצד שני עקיבה בגוגל רידר לא קשורה לעקיבה בבוז, אז גם לא תראו אייטמים והערות בוז ברידר… מבולבלים? גם אנחנו.

כל הזמזומים האלו האפילו על הפרט הקטן השולי שסער דרימר ועוד חבורת גיקים בריטיים הדגימו כמה קל לעבוד על הבנקים האירופיים כשמשאירים פרוטוקולי תקשורת לא מוצפנים מול כרטיס חכם. עשרות מליוני אירופאים חשופים וכנראה גם נפגעו מרמאויות מהסוג הזה. אני מקווה שכרטיסי הזהות שלנו עושים משהו יותר טוב מזה…

גל על גל

למי שלא קרא את הפוסט של גל מור על גוגל וייב, הנה לינק. אבל אם לא קראתם אז זה כנראה לא מזיז לכם ממילא 🙂

MiwacleMaxיש לי חשבון מזה כ-חמישה ימים ואני מסכים עם הקביעה של יובל דרור ש"זה ספגטי אחד גדול", ומכריז – זו מפלצת ספגטי! והוסיף איתי את דעתו הגראפית שמשמאל…

גוגל לקחו המון רעיונות טובים, וניסו ליישם הכל בבת אחת. וכמו שצוין, בינתיים זה יותר מדי (כל המרבה, הרי זה מסובך). יש באגים, חורי פרטיות, פיצ'רים מופיעים ונעלמים, זה לא לקהל הרחב ולא לשיחות פרטיות מדי. חלק מהבעיות ניחשתי עוד כשראינו את ההדגמה ביוני, והופתעתי לגלות שלא פתרו עדיין. מה שכן, גוגל לוקחים כאן את יכולות הECMAscript לקצה היכולת שלו, ואני חושב שהם מדגימים יפה שהגיע הזמן למשהו חדש. אני בטוח שהם גם יציעו משהו כזה מתישהוא…

אם יש לכן חשבון, אתם מוזמנים לחלוק את דעתכם:

[wave id="googlewave.com!w+j_iCNSFMA"]

עדכון: פרסמתי אתמול וביטלתי, לקח לי זמן להבין איך לעזאזל מטמיעים גל, אני פותח מחדש. בקיצור, יקח לזה זמן לפעול חלק 🙂

פחד ותיעוב בלאס וגאס, נוסח 2009

Blue and Purple RFID tagמשום מה, האקרים וספקנים אוהבים ועידות בווגאס, בוועידה האחרונה חזר נושא הRFIDים לכותרות ((אני מבטא אותם ארפיד, אתם יכולים לבחור מה שבא לכם)) והפעם לא בגלל ששוב הצליחו לקרוא מרחוק ארפיד בניסוי מיוחד, אלא בגלל שהיה מכשיר שעשה את זה סתם כך מול עיני המבקרים בביתן בתערוכה, רק שכולם עברו לידו בלי להתרגש או לחשוב יותר מדי. כולל אנשי ה-FBI שבאו גם להתארח בפאנל וגם להכיר את הטכנולוגיות האחרונות שמשחקים בהן הפורצים הנוצצים. המצחיק הוא שאין להם בעיה להסתובב בכיס עם RFID או שניים אבל יש להם בעיה עם זה שהם גילו שברגע שהם עברו ליד אותו ביתן, האנטנה הקליטה את המספר הסידורי של הכרטיס וצילמה אותם מצלמת WEBCAM קטנה. אני תוהה כמה פעמים זה כבר קרה להם בלי שהם גילו שזה קרה.

להזכירכם, הדרכון הביומטרי של שטרית יהיה אלחוטי וכך גם תעודת הזהות. הובטח לנו שהארפיד "יכובה" בתעודת הזהות, אבל על מי הם עובדים? הוא אולי לא יתן פרטים ומידע מפורט אבל לזהות את מספרו הסידורי כחלק מה־Handshake ברור שהוא יסגיר. אבל יש לזה פתרון, ד"ר אן קווקיאןכבר הזכרתי בעבר) מנסה להחדיר למערכת באונטריו כרטיסים חכמים שבהם הארפיד לא פועל אם לא לוחצים בנקודה מסוימת, שבלעדיה אין פיסית מגע בין הצ'יפ לאנטנה שלו. השיטה הזו כבר זוכה למימוש אצל יצרנים שונים, אבל לא ברור אם נראה אותה בארץ. כאן אנו עלולים לגלות שהארפיד פועל כל הזמן. אם אתם רוצים לקרוא עוד על הטכנולוגיה, האתר שלה (נציבות הפרטיות הציבורית של אונטריו) עשיר במידע ושקפי הרצאה בנושא הזה ואחרים.

(סרטים מוטמעים בהמשך, לבקשת חל מהקהל אני מבצע קיפול) להמשיך לקרוא פחד ותיעוב בלאס וגאס, נוסח 2009

שקרים, פרטיות ושלושה טרולים מתים בשקית

שמעתי אתמול סיפור משטרה שממש הרתיח לי את הדם, במיוחד כי יש לי ניחוש שמדובר בשימוש לרעה בכח מסיבות מאוד אנטי-דמוקרטיות. מפאת צנעת הפרט אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול להקדיש שיר.
[audio:http://ira.abramov.org/blog/wp-content/uploads/The_Privacy_Song.mp3]
השיר הוא "שיר הפרטיות" של חבורת הקומיקאים הגיקיים "שלושה טרולים מתים בשקית".

גוגל מתחילה לסטות מהמסלול

גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא שמשתמשי ג'מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.

בטיוטא הפוסט הזה התחיל בתור "גוגל מתחילה לאבד אחיזה", אבל מה שכתבתי נראה יותר ויותר כמו אחיזה מאוד מוצקה. בחיים שלנו, זאת אומרת, אבל לא באידאולוגיה המפורסמת שלהם של "Don't be evil", שם חלק מהעולם כבר מתחיל להסתכל עליהם אחרת.

נתקלתי בסט תשובות שנתן ריי אוזי לקהל במסגרת הוורלד-תור שעושה לו מיקרוסופט, אולי בניסיון ליצוק אותו בתור הפרצוף החדש של מיקרוסופט, עכשיו שבילג עזב את משרת הגיק הראשי (את המופע הישראלי פיספסתי אבל מי שהגיע אמר לי שלא הפסדתי הרבה). אני חייב לציין שאני מסכים איתו על חלק מהדברים, ובראשם שגוגל ווייב מורכב ומהונדס מדי. אני אוהב גאדג'טים, באמת שכן, אבל אני לא חושב שהייתי רוצה מפלץ כזה בתור תחליף למייל, מספיק שכבר עכשיו אני מכור לארגון הנהדר של ג'מיל בתוויות, אבל אני רוצה את המנשק הזה מחוץ לענן, אצלי בבית, מגובה כראוי (עם המטא-דאטה החשוב כל-כך, שלא מצורף כשמורידים POP3), בשליטתי… עצוב אותי לראות ילדים שגוגל מצליחה לסנוור.

אבל הכותרות נערמות די גבוה בחודשים האחרונים: שערוריית תכנון המס של גוגל, בינה מלאכותית להערכת בריחתיות של מוחות (האם היא לוקחת בחשבון את האפקטים של הפאראנויה שהיא-עצמה גורמת?), נפילות ארוכות של ג'ימייל ושל האפפ-אנג'ין, ההרחבה המטרידה של ה"ריגול" אחרי הגולשים דרך האדסנס, ולפני חודשיים נסיון שחלק מפרשים כהולך בכיוון של "לגנוב" את עולם המייל הפשוט והגמיש לעולם של גלים שיגרמו למסנג'רים וטוויטרים להראות כתחביב שפוי ולא מזיק למוח, סריקה של מידע ברשות הציבור ואז הגבלת השימוש בו, הגבלות מוזרות על השימוש באדסנס, זיופים אפשריים במספר ההקלקות של אדסנס ושורת התלונות עוד ארוכה.

היום הזכרתי את הדפדפן עם הסכם המשתמשים הבעייתי. למרות שהבעיה נפתרה היא טופלה בצורה לא משכנעת. אחריו באה הרי מערכת הפעלה שעושה (על הנייר) עוד פחות מאנדרואיד. קרנל שמריץ דפדפן, פחות או יותר, וכל האפליקציות רצות בתוכו, כלומר כל המידע האישי שלכם בענן. בינתיים רק סטולמן, אני ועוד כמה אנשים מודאגים, זה לא האינטרנט החופשי והאישי שהתרגלנו אליו, זה ממשיך להיות מרכז כוח שמעמיק ומתרחב. זה כבר לא אוניברסיטה פה ועיריה שם שנמשכים לחינם כמו זבובים לניאון נאצי, זה כבר כולל מאגרי המידע הציבורי של כמה ממדינות ארה"ב ואולי יום אחד את ארכיוני מדינתינו חסרי התקציב. זה מדאיג… אבל זה לא עובר בשתיקה. משרד המשפטים האמריקני התחיל לחקור את גוגל כמו את מיקרוסופט בשעתה, והנושא הראשון הוא הדיל המסריח (ועכשיו אולי גם לא כשר) שהשיגו עו"דיה על גוגל ספרים.

הדבר האחרון ששבר אותי זה כשראיתי אותם מתחילים עם שקרים לבנים ולהאמין לשקרים של עצמם. אלו שיטות שלקוחות ישירות מרדמונד. אני מדבר על החור החדש שקרעו להם כלבי השמירה של הצרכנים, כשלקחו את מצגת "אנחנו לא מונופול" שלהם והוסיפו תיקונים על כל השקפים, חלקם מתלהמים אבל רובם בצדק. התגובה הרשמית לא אחרה לבוא, והיתה קצרה, לאקונית, והתעלמה לחלוטין מכל סעיפי הביקורת. בעע…

אני חייב לציין שמוזר לי אבל אני מרגיש מעין הקלה מוזרה כשאני קורא שגרסת הווב של מיקרוסופט אופיס 2010 תפתח חינם. זה טוב לתחרות, לפחות יהיה עוד אופיס ענני שיתמוך בעברית. יהיה נחמד לראות את מיקרוסופט עושים מאמץ להיות האנדרדוג המתחנף שמזנב באפל וגוגל, יהיה אפילו יותר נחמד אם עולם התוכנה החופשית יצליח להתברג לשלישיה הפותחת עם פיתוחים משם עצמו. אני למשל אשמח מאוד להתקין לי על השרת גרסה וובית של אופן-אופיס ושלום על ישראל. אני אפילו יותר אשמח אם יהיה איזה כלי וובי לדואל עם טעם עיצובי בכיוון ראונדקיוב שיממש קונספטים של ג'ימייל כמו Sup ויתמוך ביוניקוד וכתיבה משמאל לימין.

כאמור ההתמכרות למנשק המשתמש הגאוני משמעותה שאנחנו לא יכולים לעזוב אותם בלי לוותר על משהו, וזה נקרא Vendor lock-in, אחד הדברים שתוכנה חופשית היתה אמורה למנוע, ונשאלת השאלה כמה אתה מוכן לוותר עכשיו. מה הוא הקו האדום שבו אומר די? אינני יודע בבירור בעצמי, אני כבר מרגיש מזמן כצפרדע בסיר מתחמם, רק שכידוע, צפרדע אמיתית קופצת מהסיר ולא נשארת להתבשל בו. לכם יש קו אדום?

ונסיים עם חיוך, "שיר הגוגל" של אלתרמן: