הפוגרומים של "תג מחיר" יובאו לרוטשילד

אחרי שהתלהבתי מזה שמרזל בא לשבת במאהל ולשים בצד את ההבדלים כדי להלחם על מטרה משותפת, אירגנו חבריו תרגיל מדיה מכוער כדי להצית סכסוך. השלב הבא היה להרוס אתמול בלילה את "אוהל השוויון" ואת כל הרכוש שבתוכו, והיום היה אמור להיות מצעד של "לוחמי ציון", סוגשל כהנא-יוגנד בהנהגתו של תמיר סאסי. גזענים אלימים כנראה ישארו גזענים אלימים.

מתוך פייסבוק:

הכהניסטים באו לעיר האוהלים ביום רביעי, ה-3 בחודש. הפיצו שנאת חינם, הטרידו פליטים ("כושים החוצה"), דרשו טיהור אתני בתל אביב ("ליהודים בלבד") ושיגועים נוספים. אנחנו לא ניתן לגזענים האלימים האלו להיטפל לגורמים הכי חלשים בחברה. לא במאהל שלנו. בשטחים צה"ל נותן להם לעשות מה בראש שלהם. בתל אביב-יפו, אנחנו, התושבים, נתייצב מולם!
את המאהל שלנו הם כיסחו בלילה שבין שבת לראשון (7.8.11). היום מתוכננת צעדה של "לוחמי ציון" ב-19:00. לפיכך, הערב נשים את אהבת החינם בראש שמחתנו (* הבהרה בנוגע ל"שמחה" בתקופת בין המצרים – בתחתית העמוד). החברים הכהניסטים מוזמנים להצטרף, אבל האידיאולוגיה הכהניסטית שלהם תצטרך להישאר בבית, וגם הנימוסים הרעים שהם פיתחו בפיגועי "תג מחיר" שלהם.

כדי לשמור על הפוזיטיב וייב שהתחלנו ולכן :
– צריך דחוף אנשים ואוהלים ושלטים חדשים לשבת ברוטשילד\אלנבי
– צריך משמרות נוכחות חיובית סביב השעון
– דברו איתנו
– הצטרפו למאהל הכי גרובי בין הנהר לים

אומרים שאנחנו "משחקים לידיים שלהם". להיפך. הכהניסטים בראשות ברוך מרזל שיחקו לידיים שלנו. בזכותם ניתנה לנו ההזדמנות היחודית לבוא ולהכריז בקול צלול: תל-אביב-יפו היא עיר רב-תרבותית ופניה לשיתוף ולאחווה ולא לגזענות, הומופוביה ופאשיזם. העימות עם הגזענות וההומופוביה הוא בגדר חובת התושבים לעירם וחובת האזרחים למדינתם.

*****צפו לעדכונים נוספים *****

עדכון שישי-שבת (5-6 באוגוסט):
הכהניסטים והעגלה הריקה שלהם חזרו לעשות שבת על גבעות השומרון. אך עם זאת, מאהל רוטשילד קיבל רשמית עמדה לפיה כוּוולם, קבוצות או יחידים, מוזמנים להצטרף למאהל ולקחת חלק במחאה, למעט גורמים שקוראים להדיר קבוצה אחרת מהמאהל (למשל בכיתוב "תל אביב ליהודים בלבד", המדירה את המשתתפים הערבים). בתוך כך נרשם עוד הישג משמח – מעתה הקריאות להדיר חרדים מהמאהל יהוו הפרה מהעקרונות המתווים של המחאה.

* הבהרה לדתיים/חרדים/מסורתיים (וחלק מאיתנו ביניהם): לא שאנחנו שמחים, שהרי מראש חודש אב ועד יום החורבן אנחנו נוהגים מנהגי אבלות על חורבן הבית. ובכלל, בין י"ז בתמוז ועד ט' באב המצב על הפרצוף. אבל למען הבית, לפעמים, מוכרחים להיות שמח.

A protest to keep Kahanism out of the tent city in Rothschild blvd, Tel-Aviv.

קוריוז: בעקבות ציוץ שלי, בטוויטר קוראים עכשיו קוראים ללוחמי ציון ל"צים

דמוקרטיה זה לחלשים

למי שחי תחת סלע, השבוע עבר חוק שאוסר להכריז חרם על ישראל ומוצריה. ספציפית, אם החוק יאכף, אני מתאר לי שזה יהיה על ערבים תומכי BDS, אח"כ על יהודים מעודדי BDS, ולבסוף אם ירצה צאר החוץ, אולי כל שמאלן כמוני שמבקש לא לקנות מוצרי התנחלויות כי מפעל ההתיישבות בגדה מרושש אותנו. לאף אחד אין ספק שזה לא יפגע במחרימי השכרת דירות לערבים, או מחרימי "משתמטי" צבא, או איכות הסביבה או כל חרם שהגזענים, המיליטריסטים, האוליגרכים והטוטליטרים יחפצו להכריז.

אני לא צריך להסביר לכם למה זה פוגע בדמוקרטיה, אפילו אירגונים יהודיים ימניים שלחו מכתבי גינוי לביבי והוא לא מתרגש. החוק הזה אפילו עלול לגרום לנזק כלכלי ממש ולכך שיותר משקיעים ויבואנים ינערו ידיים מישראל, אבל בצינור יש עוד לא מעט הצעות חוק באותו הסגנון, הדבר המענין הבא היא הצעת חוק שמאפשרת לתבוע אזרחים על לשון הרע נגדה (RTF, ולא, אין לי כוח לתרגם את זה לפורמט אחר, מצטער) אם למשל נציע הקבלות בין המשטר הישראלי לאפארטהייד או לבולשביזם של שנות השלושים. אחרי זה אינדוקטרינציה של הגיל הרך לנאמנות למדינה בכל מחיר.

אין לי מה להגיד יותר בנושא, אני מיואש. אבן שזרק אדיוט אחד לבאר, מאה חכמים לא יוציאו. גם אם בעוד שנה תעלה כנסת בקואליציה שמאלית, יהיה לה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה על כל כך הרבה חוקים ושינויי תקציב איומים ומאיימים כאלו, ולא ברור אם כוח שסופח אי פעם יוותרו עליו. לי ברור יותר מתמיד שישראל כבר לא תצליח להפוך להיות לדמוקרטית. גורביץ אמר פעם ש"ישראל דמוקרטית ליהודיה ויהודית לשאר תושביה", אבל לאור ההתפתחויות האחרונות, אני חושב שגם זה בספק.

כי בינינו, "שמאל" הפך למילת גנאי, לביטוי ספק גזעני, למטרה לזעמו הבלתי מכוון של חלק גדול מהתושבים. בוגוסלבסקי אומר שיצמח פה בסוף שמאל חדש ויעשה סדר, אבל אני מרגיש שזה יהיה לאט מדי ומאוחר מדי. להשאר במדינה הזו ימרוט את עצביהם של אנשים אמפתיים ואוהבי צדק עד תום. העתיד, נראה, שייך לחשוכים.

לי אין מה להגיד יותר (לכן הפוסט הזה בעיקר לינקים), ואין כוח לפעול יותר. אני לא רוצה לשמוע יותר על פוליטיקה, לא רוצה לכתוב עליה. לצערי זה כל מה שהחברים שלי בטוויטר כותבים עליו, אז אולי אתקפל גם משם. זה פשוט סוחב אותי למטה, מספיק כדי שאכתוב על זה פה בבלוג, איפה שאני משתדל לעולם לא לדברי על רגשותי האישיים, אבל הנה נשבר אפילו הקיר הזה. אולי ההרגשה הזו תחלוף עוד שבוע, אני לא יודע.

עדכון: אני לא מצאתי מילים, אבל צפריר בשן כהרגלו בועט ופוגע בול, הפעם עם "הורה בסטיליה".

ועוד ידיעה על פרטיות – חוק המישוש

הייתי מוסיף באייטם על הביומטרי אתמול אבל זה טרי מהבוקר: עבר בקריאה ראשונה חוק שיאשר חיפושי גוף ברחוב גם ללא חשד ולא באיזורים "חמים", אלא סתם להטפל לכל אזרח. הניחוש שלי: עדיף תשתדלו להראות אשכנזים ולא מסוממים.

עדכון: החוק בינתיים קיבל את הכינוי "חוק המישוש", ועלה לדיון ציבורי באתר "שיתוף הציבור" של השר איתן. תגידו להם מה דעתכם…

חגשמח. סוגשל.

אתמול נודע כי על השטחים יוטל סגר של שבוע. טוב, כנראה לא על ההתנחלויות, אז ליתר דיוק לא על כל השטחים אלא רק על "תושבי השטחים". סליחה, זה לא היה מספיק ברור, כי מישהו היה יכול לטעות ולחשוב שהמתנחלים הרי תושבי שטחים… אז אני אגיד את זה יותר ברור, יש סגר על לא יהודים. אבל זו לא גזענות, זו רק זהירות מדודה והגיונית לחלוטין. מעניין שזה אייטם חדשותי כל כך פעוט שלא תמצאו אותו בטמקא או נרג', הוא חבוי לו באתר דו"צ הס-פן-תעיר.

אתמול גם נודע שצה"ל מנע את כניסתם של 50 ראשי אדם לשטח המדינה, אפילו לא בשביל לפנות אותם למחנות הריכוז שבונה להם ישראל לתפארת. הם כנראה אמורים להסתובב 40 שנה במדבר לפני שיותר להם להגיע. בשנה שעברה היינו בסימן גירוש ילדי העובדים, כל שנה יש משהו. כמו מחלקת הבידור של רשת וקשת, גם על שרי הפנים והבטחון אפשר לסמוך שיפיקו הפתעות וסיפורים. כאן עצוב לי שהרייטינג של ה"ריאליטי" גבוה מדי, וכאן הרייטינג של המציאות האמיתית כמעט ולא קיים. יאוש.

במקום לחרוק שוב על התקליט השרוט של "גרים הייתם במצריים" ולפרוט על מיתר "חוק הזהב" של "לא תעשה לחברך" וקלישאות אחרות, הלך מישהו והעלה את ה־Mashup המוצלח הבא ליוטיוב. חבל על כל מילה נוספת.

(התגלה באדיבות איתמר שאלתיאל)

קצת מריר וקצת מצחיק

לפני כמה ימים ניסיתי לעורר ויכוח קטן בלינקד-אין, בקבוצת דיון של עולים חדשים ועולים לעתיד שמחפשים עבודה. שאלתי אנשים למה הם בעצם באים לכאן, למדינה גזענית, שלא מנסה להגיע לשלום או איזושהיא התנהלות מקיימת מול השכנים והסביבה האקולוגית, ואפילו מתעללת בגמלאים, שורדי שואה, תושבי פרברים, עצמאים, חילונים ושאר קבוצות מיעוט מוחלשות. (כן, חילונים מתקרבים לשם אני מאמין, היום סתם להיות סמולני זה כבר חצי פשע). הטיעונים שלי טוטאו מהר הצידה בלי לעצור לחשוב מה המשמעויות, ונשלפו זכות אבות ו"תראה איזה יופי של מדינה בנינו". אני לא חושב שאפשר להסתכל על מפעל החיים של הציונים הישנים ולתת עליו קרדיט ל"ציונים" החדשים. רק אחת מהרשימה ענתה לי בהודעה פרטית שאני צודק, דיברנו אתמול בטלפון וניסינו לעודד אבל יצאנו שנינו מיואשים. אחרי שראיתי כמה מעט אנשים הגיעו למצעד חרויות האדם והפגנות אחרות לאחרונה, אני באמת מתחיל להרים ידיים. אני בכל כך הרבה קבוצות מיעוט שזה כואב. הבוקר עלה בטוויטר הסרטון הזה, שאם לא היה קולע, היה אולי מצחיק. זהירות, היטלר.

(הגיע אלי דרך רם און, שקיבל מעידוק, שקיבל מצביקה בשור, שקיבל מיו גונן)

כדי לאזן, הנה מערכון חמוד שהגיע אלי מחבר אחר, חלק מכם יזהו אולי את רוני קורבט, חצי מזוג הרונים ששרד יותר טוב מהשותף שלו, במערכון מודרני על סלט הפירות של הטכנולוגיה. הלוואי עלי להסתפק בתיסכולים הקטנים של הבריטים…

שבוע של הפגנות

הבוקר יצאו רבני חמישים ערים בפסק שקורא ליהודים לא להשכיר דירות לערבים. ההצעה הידידותית לוותה בהסבר שיש לנדות את מי שלא יקבל את העצה הידידותית. 50 רבני ערים, זה 50 עובדי מדינה, מקבלי כספי מיסים שלי ושלכם, שקראו לאפליה גזענית תחת עונש של איום בהחרמת היהודי שלא יישר קו. אני מאוד מתאפק לא לדפוק פה אחו-שלוקי גודווין.

אז הערב היתה הפגנה נגד זה בת"א אבל זה התארגן מהר מדי אז לא באו מספיק, מחר אחר הצהריים אני אהיה בהפגנה (יותר גדולה, אני מקווה) ברחבת ביה"כ הגדול בי-ם, אחרי כן בשישי יש את מצעד זכויות האדם ((ומדובר בעצם על חירויות ולא על זכויות, שמעתם, "אם תרצו"?)), אחורי זה במוצ"ש הפגנה אחת בבקשה לאחריות ויושרה מצד השלטון בנושא הפרטת שירותי הכבאות שעלתה בחי אדם, עצים ויישובים, ובמקביל אחת שחותכת דרך הנחמדות ודורשת מהממשלה להתפטר לאלתר. אני חושב שהיו עוד עצרת או שתיים נגד הרבובדיה או משהו, אבל זה מה שאני זוכר כרגע. מתנצל אגב על לינקים לפייסבוק, זה מה שמצאתי.

האם זה עדר סמולנים שאוהב להפגין, או שזה באמת מדרון התאבדות של הדמוקרטיה הישראלית? לצערי אני חושב שאופציה ב' היא הנכונה.

האם צריך לתת עוד סובלנות לדת, למנהיגיה, לשליחיה בכנסת, לנכנעים לה בממשלה? האם צריך לוותר על יושרה ונקיון כפיים של אנשי הממשלה והפרלמנט ולא לדרוש מהם לשלם על מחדליהם? אני חושב שהפגנה זה המינימום שאדם צריך להשתף בו במצב מתדרדר שכזה. אני מקווה לראות אתכם שם, גם הפרצופים הלא-קבועים.