סוגשל תגובה ממשרד התחבורה

למי שלא עוקב אחרי הסאגה: לפני שנה וחצי פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק, בבקשה להבין קצת יותר אודות המאגר הביומטרי של תמונות הנהגים שהם אוספים מזה מספר שנים לצרכי הרשיון. אני מניח שכולכם יודעים שבניגוד למשרד הפנים שעד עתה דרש מכל אזרח להביא בעצמו תמונות מפוטורצח, משרד התחבורה מקפיד לצלם אותנו דיגיטלית בעצמו מזה מספר שנים. המגמה שהפריע לי ולאחרים היא שמאיזשהוא שלב שודרגו איכות התמונה להתאים לדרישות של תמונה ביומטרית, ואיתן עלתה גם הרזולוציה. במקביל פרסם משרד התחבורה בגאווה כי התמונות מסייעות לזהות בדיוק רב את בעל התעודה בשיטות ממוחשבות חדשניות, או במילים אחרות, זהו מאגר של תמונות ביומטריות.

כיוון שמעולם לא הודה המשרד שהופעלו תוכנות ניתוח ביומטריות על התמונות, ולכן המאגר אינו "מאגר ביומטרי". זה נכון מבחינת ההגדרה המשפטית אולי, אבל טכנית התמונות הן ברזולוציה גבוהה ומינימום צלליות וכולי, כך שכל מי שיקבל לידיו את המאגר יוכל לעשות בו בקלות רבה שימושים ביומטריים. מי קיבל אותו לידיו? ובכן, יש לנו עדויות שמסופי משרד הפנים מקפיצים על מסכי הפקידים את התמונות האלו, ואנו יכולים להניח שגם למשטרה וגופים אחרים יש גישה למאגר או עותק שלו, ולמשרד התחבורה אין באמת שליטה על אילו ניתוחים ושימושים נעשים על המאגר. לכן הגשתי את הבקשה, שלצערי עד היום נענתה בנפנוף עד זריקת התירוץ של אבטחת מידע כסיבה לא לתת לי תשובה, למרות שזו אינה אחת העילות החוקיות לסירוב לפי חוק חופש המידע.

אחרי התערבות של התנועה לחופש המידע והתנועה לזכויות דיגיטליות והבהרה כי לא נעזוב את הסיפור גם במחיר הגשת עתירה משפטית, משרד התחבורה נתן לנו בסוף מאי את התשובה הכי מפורטת שהוא יכול להרשות לעצמו, ובה הוא לא ממש עונה על משהו משאלותינו, ומתחמק מהדברים החשובים.

אני אפרק כאן אחת לאחת את השאלות והתשובות לכל סעיף, למען יופיעו בטקסט בשביל גוגל ולא רק כ-PDF

ראשית, יש להסיר טעות ולהבהיר, כפי שציינתי במכתבי הקודם, מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר הביומטרי במובן המקצועי של מונח זה. הטעות כאילו הוא כן ביומטרי, נובעת ככל הנראה מפרסומים שונים בנושא זה על תוכניות שאליהן התייחסת בפנייתך, אך לא מומשו בפועל

אכן, כמו שאמרנו בפעם הקודמת שאני ודורון קיבלנו את התגובה הזו, התמונות ביומטריות, המאגר איננו ביומטרי. משרד התחבורה ממשיך להתמם או שבאמת אין האנשים שם מבינים את הבעיה. המאגר איננו ביומטרי בידיים של משרד התחבורה אבל מרגע שישנה את דעתו או שהועבר עותק שלו למשרדים אחרים או למשטרה, הוא יכול להפוך במטה קסמים למאגר ביומטרי שאין אף אחד יודע או מפקח עליו באותה הרמה שחוק המאגר הביומטרי של משרד הפנים מקפיד. זה צריך להטריד אותנו, ולמעשה גם את משרד הפנים, כי זה מחליש את סודיות המאגר שלו.

ונעבור לפירוט התשובות שלהם לכל אחד מסעיפי הפניה ה"מעצבנת" שלי:

1. מהם הצווים או התקנות שהביאו להקמתו ומגדירים את ניהולו של המאגר החדש?

תמונות ממוחשבות ניטלות ע"פ תקנה 174א' לתקנות התעבורה, כפי שכבר נאמר במכתבי אליך מיום 18/2/10.

את התשובה הזו אכן כבר קיבלתי ופסלתי, ועניתי להם עליה כמפורט כאן. התקנה לא דורשת איכות ביומטרית, אינה מגדירה שלמשרד התחבורה מותר לשמור מאגר של תמונות, ובהחלט לא מדברת על השאלה של עם מי לחלוק את המאגר ובאילו תנאים.

2. מתי הוצאו הצווים ומתי התחיל היישום?

התקנה הותקנה לראשונה בשנת 1994, ותוקנה ב-1998 וב-2005. יישום הסבב הנוכחי של צילום התמונות של ציבור הנהגים החל ביולי 2006 (צילום חובה החל משנת 1994).

במילים אחרות, כבר חמש שנים שיש מאגר ביומטרי שהולך ותופח, ומועבר לגופים מחוץ למשרד התחבורה.

3. מה גודל המאגר כיום? (מס' רשומות, גיגה-בייטים)

במאגר מצויים כ-3.5 מליון תמונות נהגים.

ועד כמה שאנחנו יודעים, כנראה שכל התמונות האלו נמצאות גם זמינות למשטרה.

4. מה היא איכות התמונות הנשמרות ובאיזה פורמט?

התמונות נשמרות ב-jpeg, בנפח קטן עד 50k

קיוויתי לשמוע על מגהפיקסלים, אבל לפי הערכתי מדובר בכל זאת באיכות ביומטרית, בהנחה שהתמונות הן בערך 2MP.

5. מה היא התשתית הטכנולוגית שבאמצעותה מנוהל המאגר? אשמח לפירוט תוכנות ניהול מסד הנתונים, רמות הצפנה של המידע והתקשורת, גישה ישירה דרך האינטרנט הציבורי לספקים חוץ-ממשלתיים.

כפי שנכתב במכתבי הקודם אליך, אין לציבור גישה למאגר דרך האינטרנט, יתר הפרטים חסויים מטעמי אבטחת מידע.

טוב, את זה אנחנו כבר גילינו כשהלכתי להצטלם בחנות (זוכרים את הסרטון?) ואז כששלפו והדפיסו את התמונה בסניף של איסתא. נראה שהעמדות מחוברות דרך האינטרנט הציבורי, הגישה שלהן למאגר כדי להעלות ולהוריד תמונות מוצפן על גבי HTTPS לכתובת באתר משרד התחבורה (שוידאתי שנגישה גם מאצלי בבית), וההזדהות מול המאגר דורשת שימוש במספר ח"פ המשתנה כל כמה דקה מהתקן Security Token שנמצא על מחזיק המפתחות של המפעילים המוסמכים. זהו התקן לא מושלם אבל לא רע.

הבעיה האמיתית בתשובה הזו היא הסתרת המידע כדי לשמור על הבטחון. לא ביקשתי לדעת את מפתח ההצפנה אלא את שיטות העבודה. שיטות טובות לא אמורות להיות פגיעות בגלל שמספרים מה הן. לפי הביקורת הנפוצה נגד אבטחה באמצעות עמימות, גוף ששומר על המידע הזה בסוד לא מבין מה הוא עושה – או יותר גרוע, מפעיל שיטות אבטחה גרועות ולא מבין מה הוא עושה. הנוהלים והאבטחה הוקמו בוודאי ומתוחזקים ע"י מרמנת או אחד הספקים החיצוניים של המשרד, ונשמע כאילו המשרד בעצמו סומך עליהם בעיניים עצומות. לא מתאים לי.

6. מי הגופים/ספקים המופקדים על ניהול תשתית המידע והתקשורת מלבד צוות המשרד?

אין גופים נוספים המופקדים על ניהול תשתית המידע מלבד צוות המשרד.

מדאיג או מרגיע בהתחשב במה שהם מספרים? תחליטו לבד.

7. כל כמה זמן נערכות בדיקות אבטחה למערכת, ע"י מי? האם תוכלו לפרסם את תוצאות הבדיקות?

בדיקות אבטחת המערכת נערכות מפעם לפעם ע"פ הוראה הניתנת ע"י הממונה על אבטחת המידע במשרד. תוצאות הבדיקות אינן לפרסום מטעמי אבטחת מידע

נראה שאין שומרים על השומרים, ואין שקיפות, אז אין מול מי להצטדק אם יש בעיות.

8. התפרסם באתרכם ובמקומות אחרים כי המאגר הקיים נגיש למספר גופי ממשלה וחברות פרטיות. למי יש גישה לנתוני המאגר ולאילו שימושים?

המאגר אינו נגיש לחברות פרטיות. לגופי ממשלה בודדים שאושרו לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, מאפשרים לשאול שאילתות פרטניות. פירוט הגופים המאושרים חסוי מטעמי אבטחת מידע ובטחון.

במילים אחרות, לדעתי סביר להניח שלמשטרה ולשב"כ יש עותקים מהמאגר, והם בוודאי מתעדכנים מפעם לפעם. אני חושב שאפשר לשאול שאלות הבהרה כמו כמה פרטניות השליפות וכמה שליפות כאלו בשנה מתרחשות, אבל אני מנחש ששוב ינפנפו אותנו "מטעמי אבטחת מידע".

9. האם גופים חיצוניים מחוברים באופן מקוון? באיזו איכות נשלחים לחברות אלו קבצי התמונות? אילו עיבודים, ניתוחים או הפקות מידע ביומטרי נעשים היום על המאגר ע"י משרד התחבורה ושאר הגופים איתם הוא חולק את המידע?

לא נעשים עיבודים, ניתוחים וכיו"ב על המאגר של המשרד

אף מילה על מה עושים גופים אחרים שמחזיקים עותקים מעודכנים יותר או פחות של המאגר.

10. מה הם התנאים לקבלת גישה למאגר ואילו אמצעי פיקוח קיימים על הגופים שקיבלו גישה עד היום?

עמידה בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות והפיקוח הוא על פי האמור בחוק זה.

פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות מציין בין השאר כך:

חובותיו של גוף ציבורי
23ד. (א) גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
(ב) גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף 23ג יקיים רישום של המידע שנמסר.
(ג) גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12.
(ד) גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף 23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.

תשמעו, אני לא עורך דין, אבל אני יכול להשבע שכתוב פה שגם משרד התחבורה וגם חבריהם למיטה חייבים לפרסם שהם מקיימים יחסים.

11. האם ידוע על דליפה של עותקים מלאים או חלקיים של מידע ממאגר התמונות? כיצד טופלה הבעיה?

לא ידוע במשרדינו על דליפה מהמאגר.

12. מהו הנוהל שהכין המשרד לטיפול במקרה של דליפה?

אופן הטיפול בדליפה, אם תהיה, חסוי מטעמי אבטחת מידע.

מטריד משהו, עכשיו אני תוהה האם יש להם בכלל נוהל כזה?

13. כיצד נערך משרד התחבורה לתיקון כל הנהלים הנ"ל כתוצאה מהחקיקה החדשה?

החוק הנ"ל (הכללת אמצעים ביומטריים וגו' – ע.א.) אינו רלוונטי למאגר התמונות של המשרד

אולי, אבל המאגר של המשרד בהחלט רלוונטי לבטיחותו של המאגר הביומטרי של המשטרה של משרד הפנים. מישהו צריך לפעול בנושא ויפה שנה אחת קודם.

14. אם אווכח שאני מודאג מהתנהלות המאגר, אוכל לבקש שתמונתי תוסר ממנו? אני מבין שבזה עלול להיות כרוך ויתור על רשיון הנהיגה שלי, אך ברצוני לוודא שאני לא אקריב אותו לחינם, ותמונתי אכן תוסר אם אבקש.

כפי שנכתב במכתבי מיום 18/2/10, על פי תקנה 174א' לתקנות התעבורה רשיון הנהיגה חייב להיות רשיון עם תמונה ממוחשבת, לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

תשובה מדויקת – אבל לא לשאלה ששאלתי! לא משנה, זה לא שאני באמת יכול להרשות לעצמי להסתובב במדינה הזו ללא רשיון כשאין תשתית תח"צ מוצלחת.

קוריוז לסיום – המכתב הקצר הזה עלה לי בהרבה המתנה, תסכול ואגרה של תשעים ומשהו ש"ח. צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות השקיע הרבה יותר מאמצים במכתב מפורש ומנוסח כדבעי שבו הראה לקילשטוק וצוותה מהיכן מטיל הדג את מימיו, כולל ציטוטי שופטים על חשיבות השקיפות השלטונית וכולי. במכתב התגובה קילשטוק מציינת אותו בתור עורך דין והדבר הצחיק אותו, אבל בינינו, אם הייתם רואים מה הוא שלח לה, הייתם מסכימים שהוא כנראה עו"ד בנשמתו לפחות. בין עורך דין אמיתי ל"עורך הדין" דביר פרץ ויכוח את מי התואר הזה מעליב יותר (את עורכי הדין או את צבי). תוצאות יפורסמו במדורי הרכילות.

עכשיו רק נשאר להחליט אם מבקשים מהם עוד סבב של הבהרות או שאנחנו מרגישים שיש כאן מספיק חומר לצאת לעתירה על השערוריה הזו.

הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי :-)

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את זה – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "זה מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים "אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ הזה פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד היה לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את זה אבל אם זה אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי זה לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, זה רק מבטל את טענת ה"יחידים בעולם ש-". מצד שני, יהיה טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"ז לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון הזה משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה זה דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר יהיה להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ע"י מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ע"י גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא יהיה מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר הזה עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'ה הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ככה למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק הזה, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ע"י HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם זה שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע הזה צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ע"י יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם זה אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה יהיה להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – זה לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די עייף ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"ץ? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. הגיע כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על זה :-)

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט הזה לפייסבוק (כי אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

טובלי נגד פרסיקו – לגבות או לא?

כתבתי אתמול על התביעה של טובלי נגד פרסיקו ועד מהרה צצה לה תגובה אלמונימית שפותחת בחנופה לבלוג ומיד מתקיפה את תמיכתי בנתבע כאילו ללא ביקורת. רק אתמול בבוקר עלה הסיפור בדיון בין כמה חברים ספקנים מדעיים, והסברתי בפשטות למה התביעה הזו איננה דומה לתביעה נגד סינג או לתביעה נגד חץ בן חמו. כאן לא מדובר בשאלה של יכולות וכוחות חוץ-מדעיים (שלא לומר על-טבעיים) אלא בהאשמות גשמיות וברורות של התעללות נפשית ואולי פיסית/מינית, כלומר האשמות של פעילות פלילית בתוך הכת של טובלי.

כספקן עולות לי המון שאלות – אם יש הוכחות להתעללות, למה המדליף של פרסיקו אינו הולך להגיש תלונה במשטרה? אם הוא לא מזדהה ולא הולך למשטרה, האם יעיד לטובתו בבוררות או המשפט שיבואו בעקבות התביעה? אני לא מכיר את פרסיקו אישית, איך אני יכול לדעת שהוא לא מפברק את כל הפרטים האלו מתוך נקמנות אישית? כל אלו יכולים לערער את עמדתו של תומר בעיני.

מצד שני יש טיעונים מחזקים – טובלי כבר התפרסם כאדם שמפעיל שיטות לחץ נפשי וחברתי בתוך הכת. הריצה לתביעה במקום תשובה על ההאשמות היא תמוהה. הבחירה לתבוע בלוגר דלפון במקום את ידיעות אחרונות מחשידה שנבחרה מטרה קלה בכוונה. לפרסיקו יש הרבה מה להפסיד וקהל גדול שמאמין ביושרתו. פרסיקו גם טוען שיש לו ראיות ותיעוד מלא שיעמוד לצידו אם התביעה אכן תמשיך לבוררות או משפט. אין לי ביד את כתב התביעה, ולא ברור אם הוא נתבע רק על ההאשמות בהתעללות או גם על סעיפים הטוענים לפגיעה בכבודו של הבודהא מאוריון וזלזול בכוחותיו העל טבעיים – דבר שיכול לערער עוד הרבה יותר את מוצקות ההצקה המשפטית הזו.

לאור שתי הפסקאות האחרונות, כספקן מדעי, אני לא יכול לפסוק בעד מי אני, עד שלא יאספו מספיק ראיות מוצקות יותר בנושא.

אבל מהכיוון של בלוגר ואזרח ישראלי מוטרד ממצב חופש הביטוי בארץ, שחושב שתביעות לשון הרע עפות בקלות רבה מדי וללא מספיק איזון נגד תביעות SLAPP שקריות. לאור הרקע של המעורבים הספציפיים, אני אניח שפרסיקו דובר אמת עד שיוכח אחרת, ולכן אני שוב קורא למי שמוטרד מהתופעה לתמוך בפרסיקו, אם לא כלכלית אז מוסרית בבלוג. אני מתכוון לתרום לו כמה גרושים כשתכנס המשכורת הבאה. הרבה כבר תרמו לו (ראו התגובות בבלוג), אנשים שמכירים אותו אישית הרבה יותר ממני. זה לא טיעון חזק אבל זה שיקול לטובתו. אני אלך צעד הלאה ואגיד שאפילו אם יתברר שפרסיקו שיקר ביודעין או שהעד המדליף שלו שיקר לו – עדיין אני מחזיק בדיעה שתביעות לשון הרע בארץ, בעוד שאינן בעייתיות כמו תחת החוק הבריטי הנוכחי, הן עדיין קלות מדי ולא מאוזנות מספיק, וטובלי מנצל את מעמדו הכלכלי של פרסיקו בצורה שרירותית ומרושעת, ולכן זו לא התשובה הנכונה מצידו במקרה דנן. אם הוא באמת היה מעונין להגן על שמו הטוב, שיתבע את ידיעות אחרונות או שישלח את חייזריו וכוחות הבודהא שלו במתקיפיו, כיאה ל"מואר" נעלה ומורם מעם שכמותו, במקום להתעסק בסחי של תביעות מרושעות.

לבסוף, לעונה "דמות ידועה" מהפוסט הקודם, אתה מוזמן לפנות אלי במייל פרטי ולהזדהות אם אתה רוצה שאתן יותר משקל לעמדתך, אני מתחייב בזאת לא לעשות לך אאוטינג.

מתי אפשר להתחיל להספיד דמוקרטיה?

חבר נזף בי לפני כחודש, שאני בוכה יותר מדי על מות הדמוקרטיה רק כי כמה הצעות חוק מב(ה\ח)ילות מועלות בכנסת. ניסיתי להסביר לו שהבעיה היא בהלך הרוחות, באופי הדיבור ובהתהגות האזרחים וכוחות השיטור (משטרה, מג"ב וצה"ל) כלפי אזרחים וכבושים. לא הצלחתי להפנות את השיחה איתו לערוץ שבו חקיקה איננה הפראמטר היחיד, ונטשתי את המשך השיחה.

אני יכול להפנות אותו לבלוג המצוין "מדרון חלקלק" של איתמר שאלתיאל, אני יכול לקונן על כך שהיום פתחו באש (עם תחמושת חדשנית!) על נשים וילדים אזרחי ישראל, שהפגינו נגד הריסת אל-עראקיב בפעם ה-15 או אולי ה-16 (מי סופר) כדי לטעת יער של משוגעי ישוע אבל לא תמצאו על זה כמעט שום דיווח בחדשות (אני שומע על זה רק מהשטח בטוויטר), אני יכול להזכיר שרק השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק של חברת כנסת "מהשמאל" דליה איציק, שהופכת את הקריאה לחרם על ישראל לפלילית, או הסיוע והיידוע לצורך חרם שכזה – למשל כתיבת אפליקציה שעוזרת לסנן תוצרת שטחים. זה כמעט לא משנה, אני מקבל מאנשים לרוב מבטים משתאים, למה אני נתפס ל"שטויות של השמאל הקיצוני"? הרי העובדות הן פשוטות הרבה יותר. יש בחירות מסודרות בארץ ויש לי חופש ביטוי, אז יש לי דמוקרטיה. על מה אני מתלונן בעצם?

אז הרב הראשי של צפת הסית המונים ובערך התיר את דמם של משכירים לסטודנטים ערביים, אז מה? וסופ"ש אח"כ הוא כתב שצריך להקים מחנות השמדה לערבים, נו אז אמר. הסכימו איתו עוד למעלה מ-100 רבנים, כולם על משכורת מכיס משלם המיסים, אבל לא יצא שום גינוי ואף רב לא פוטר. להפך, קמה תנועה גאה של בעלי עסקים שמחזיקים תעודת "עבודה עברית" לצד תעודת הכשרות. עכשיו אני יודע אצל מי לא לקנות. או שמא, בעצם, התעודות האלו מסייעות לי להחרים גזענים בישראל, אז אולי ארגון להב"ה ראוי לעונש לפי החוק החדש שמעבירה איציק? אין בעיה, להב"ה והרב אליהו יהיו מוגנים בקרוב מזוטות שכאלו, עובדים בשבילם על חוק חסינות לרבנים.

כלכלת ישראל היום עוינת למעמד הביניים, הקואליציה עוינת ארגוני זכויות אדם, דעות מאוזנות בעיתונות לא תמצאו כי כשכבר מכסים סיפור (בניגוד להפגנות שיח ג'ראח או אל עראקיב) – מספרים רבע סיפור. פלא שמדינה כזו נבהלה כשמצרים ניסתה להשליך את הדיקטטור החביב ולהביא, חלילה וחס, דמוקרטיה?

ועם ערכי הדמוקרטיה מתדרדרים גם ערכם של חיי האדם. השופטים עוזי פוגלמן ואשר גרוניס היום הפחיתו בדעת רוב את אישומו של אנס מורשע לאישום של "קבלת דבר במרמה", כי גוף אישה הוא "דבר", ואתה יכול "לקבל אותו" בצדק או במרמה, זה ענין סמנטי כמעט. הערכתי פעם את בית המשפט העליון אבל יש להם לאחרונה לא מעט פסיקות תמוהות-משהו. עד כמה מחלחלת (תרתי) הגישה של שלטון החוק לגופם של אנשים? ובכן, אגף אחר בממשלה, משרד החוץ או התיירות (לא ברור) משווק אותנו כמקום מצוין לתיירות מין עם סרטונים אשר שמחים למכור בזול את גופם של חברי הקהילה הלהט"בית, אני בספק רב מאוד אם זה בתיאום עם מישהו מהקהילה עד שיוכח אחרת. לא, זה לא אנטי-דמוקרטי במיוחד, זה סתם הזוי ומנותק.

הבעיה שלי עם כל הדוגמאות הקטנות האלו (ויש עוד המון, קשה לעקוב לאחרונה) הוא שלא כולן מגיעות משלטון מושחת שאפשר להחליף, אלא שזו הדעה הרווחת בעם. אלו האנשים שאיתם אני חי ועובד כל יום, ומרגישים שדעותיהם מיושמות נאמנה בבית הנבחרים, ואין מי שיתן לזה קונטרה כמעט.

אותו חבר, שהשיחה איתו בדוא"ל הניעה את הפוסט הזה, אולי ירצה להזדהות בתגובות ולקחת את זה הלאה. הוא ביקש ממני להסתכל על זה כמו ספקן, לא לתת לאנקדוטות לבלבל אותי ולהסתכל מלמעלה על המגמה הממוצעת. מודה שבהחלט קשה לי בנושא הזה לשים בצד את הרגשות ולחפש אוביקטיביות שתביא אולי אופטימיזם. אתם מוזמנים לנסות לשכנע אותי כמה אני טועה.

לאומי: הלבנת פנים ברבים

בנק לאומי יודע שבנקים לא נראים טוב בשנים האחרונות. הם מעסיקים עובדי קבלן, מסתכסכים עם פישר על עמלות, מעמיסים עמלות על אוכלוסיה חלשה בצורה לא שווה ועוד בעיות. הם שפכו בזמנו כמעט 15 מליון ש"ח על שינוי הלוגו שלהם, ואני קורא שהם שפכו עוד סכום של 12-14 מליון על קיצור שמם מ"בנק לאומי" ל"לאומי", אבל עכשיו הם צריכים להראות כטובים ומיטיבים עם העם, ושלא כל הכסף נשפך סתם, אז הם הודיעו בהרבה רעש וצלצולים שהם תורמים מליון ש"ח.

מליון אחד עלוב. לעומת רווחים של מאות מליונים. אני תוהה אם יש אפילו בכיר אחד בבנק שעלות השכר שלו פחות ממליון ש"ח.

שלא תבינו לא נכון, ברור לי שמליון ש"ח נשמעים כהרבה כסף לאדם בודד שמשתתף בתוכנית חידונים או ריאליטי, אבל זו טיפה בים מרווחי הבנק, וממילא התרומה הזו תלך כולה לעמותות המוכרות לצורך מס כך שזה אפילו לא כסף של הבנק, אלא כסף שאחרת היה הולך לרשות המיסים. הבנק השקיע 100-200 אלף ש"ח בקמפיין קטן, בתקווה להלבין (מלשון white wash) את פניו בציבור, ויצא שהוא מלבין יותר את פני העמותות.

למי שלא בענינים, לאומי הודיעו על תחרות בין העמותות לקבל את המליון. הם לא יתנו את הכסף למטרה הכי נעלה או לעמותה שהכי בצרות, הו לא… הם ידרשו מהדלפונים לשחק לפניהם, כל אחת מחמישים העמותות צריכה היתה להפיק סרטון תדמית על חשבונה עם הסבר מה היא תעשה עם הכסף, ואז הקהל מצביע.

עד עכשיו זה עצבן אותי, הגבתי על זה פה ושם ובין השאר בפוסט בנושא בעבודה שחורה, אבל היום איתי אשר הפנה את תשומת ליבי שאפילו לא מדובר במליון ש"ח לעמותה אחת, אלא שהסכום נפרס דק לכל חמישים העמותות. הפרס הראשון ב"כוכב נולד" המעליב הזה הוא 200,000 ש"ח. פחות מעלות השכר של שנה אחת לעובד קבוע לעמותה הקטנה, המינימום בשביל לעשות גיוס כספים בצורה רצינית, שלא לדבר על הרמת פרויקטים כראוי.

אני לא אומר לכם להחרים את ההצבעה – העמותות האלו עושות עבודה חשובה, ומגיע להם שיכנס להם כסף שאחרת היה הולך בוודאי לעוד תחמושת או "מיוחדים" לאברכים, אני רק מבקש מכם שלא תתנו ללאומי יותר קרדיט על הענין הזה ואל תשטפנה עיניכם כאילו בנק לאומי הוא בנק נדיב, חברתי ופזרן יותר מהאחרים. אין לי ספק שהם והבנקים האחרים תורמים לעמותות גם מעבר לזה ולו כי זה משתלם להם מבחינת מיסים, אבל אני לא רואה אף אחד שמוזיל את הענין לתחרות כל כך מביכה ומרגיזה. אני לא מצטרף לקריאה להחרים את המבצע הזה, אני אומר לכם שאל תתביישו לסחוט את כל הכסף שהבנק מחלק, אבל אל תחסכו מהם ביקורת בתגובות על ריביות ועמלות מוגזמות, על העסקת עובדי קבלן, על הסכום הנמוך ועל התהליך המביך עד מעליב של תחרות שכזו. את שלושת התגובות שהשארתי להם בדף היוטיוב שלהם מחקו, אבל זה אומר שמישהו קורא את התגובות. לכו על זה.

יום ארבעים ושתיים

לאחרון בתחתית החבית שעוד לא שם לב שהתאריך היום הוא 10.10.10, בוקר טוב. יש כמה חוכמולוגים שהחליטו להכריז היום על היום הבינארי, יש כאלו שהלכו צעד הלאה ובשימם לב לכך ש-101010 הוא 42 בבסיס הבינארי, הקדישו אותו לכל מה שדגלאס אדמס. או חוזר על עצמו 42 פעם, או קשור איכשהוא ל-42. אני חושב שלאדמס היה מסר קצת יותר עמוק מזה למין האנושי, אז אני לוקח את ההזדמנות וממליץ לכם פה על 42 דברים טובים למוח ולאנושות, אבל אני פותח, לצערי, בכמה דברים מטרידים.

  1. קחו יוזמה, כיתבו לחברי הכנסת שלכם הגד הדברים שמטרידים אתכם. למשל השבוע, בין שמחת תורה לגירוש ילדים, עסק אלי ישי בלגבש הצעת חוק שתגשים לו את חלומו לשלול מלא-יהודים את אזרחותם. בחדרים אפלים אחרים מתרגשת ובאה עלינו הצעת "חוק הטרור" הזדונית לא פחות. עוד מפחידים פה. יש שמועות על הפגנות בתל אביב היום, אבל הם פורסמו בדף נעול בפיסבוק אז אין לי פרטים (יופי, אדיוטים).
  2. לא פחות עצוב – היום עבר חוק הנאמנות של כהנא, רק בשם ליברמן.
  3. היום הוכרז גם כיום פעילויות של ארגון 350, גשו לאתר שלהם ותראו אם בא לכם להצטרף.
  4. מקורות מידע לספקנים שהבטחתי באייקון להביא:

  5. שפינוזה: האתר הראשי, שאלות ותשובות, פלאנטה (עם קישורים לבלוגים ספקנים נוספים)
  6. היום היום הראשון של השנה האקדמית. אם לא נרשמתם לכלום, אתם עדין יכולים לבהות בהרצאות מקוונות מעשרות אוניברסיטאות ומאות מכללות וללמוד דברים חדשים.
  7. בואו לערבי "ספקנים בפאב"
  8. בואו לשמוע את סיימון סינג בשבוע הבא
  9. …וקראו את הספר שלו.
  10. המלצות לפודקאסטים משפינוזה
  11. חפרו במילון הספקנות ועוד אתרים
  12. מדע אחר של רועי צזנה
  13. נסיכת המדעים של יוסי לוי
  14. מסה קריטית של יואב לנדסמן
  15. מדע וחיות אחרות של לוטם אליהו
  16. בן גולדאייקר, הבלוגר והסופר
  17. ספריו הנהדרים של פיינמן, הנה מבחר שתורגם לעברית, ועוד אחד.
  18. קרל סייגן: קוסמוס, עולם רדוף שדים, נקודת התכלת, בליונים ובליונים וכמובן סדרת הטלוויזיה.

  19. (גרסה מקוצרת מתורגמת לעברית)

  20. דאגלס אדמס – הזדמנות אחרונה לראות. למי שמעדיף ויזואלית, יש הרצאות שהוא נתן בנושא, ויש את סדרת הטלוויזיה החדשה של פרי.
  21. ג'יימס ראנדי: מספר ספרים מעניינים בנושא ספקנות, הידוע ביותר הוא "פלים פלאם!"
  22. מרטין גארדנר: Fads and Falacies in the name of science וגם The New Age: Notes of a Fringe Watcher.
  23. מייקל שרמר: Why People Believe Weird Things: Pseudoscience, Superstition, and Other Confusions of Our Time וספרים ספקנים אחרים.
  24. ניל דגראס טייסון: "תיק פלוטו" ואחרים.
  25. פיל פלייט: "אסטרונומיה גרועה". כדאי גם להכיר את הבלוג שלו.
  26. דן אריאלי: לא רציונאלי ולא במקרה.
  27. עוד ספרים בהמלצת עמותת הספקנים האמריקנית

  28. ספקנים מומלצים בטוויטר: פיל פלייט, ניל דגראס טייסון, מפצחי המיתוסים (ספציפית אדם סבאג' וגרנט אימהארה), מאסימו פיליוצ'י, רבקה ווטסון, בן גולדאייקר, סיימון סינג, ספק סביר, שפינוזה, יוסי לוי, סקפצ'יקס, ד"ר רחל "רייצ'י" דאנלופ, פרופסור בריאן קוקס, ריצ'ארד סונדרס, ה-JREF, , דארן בראון, ג'ניפר מק'קרייט, בריאן דאנינג, פ.ז. מאיירס, ד.ג. גרות'י, קרוליין פורקו, אלכסנדרה ג'ליקו, סופיה קולינס ואשלי פרמור .עדכון: איך שכחתי את ריצ'ארד וייסמן?!
  29. Reason Magazine
  30. פורה
  31. "פן וטלר: בולשיט". לא התכנית הכי ספקנית בעולם (הם מגיעים עם הרבה דעות קדומות ופוליטיות לעריכת הפרק), אבל מציגה את הצדדים הבעייתיים בהתנהגויות או דעות נפוצות בציבור. לא תמיד אני מסכים עם דעתם, אבל הם גרמו להרבה אנשים לחשוב מחדש על דברים.בתגובה לביקורות כאילו הם משתמשים בשפה גסה מדי או מפשטים מדי את הנושאים, הם שמחים להסכים, ופשוט לציין שבעוד שיש תכניות יותר רציניות, מדעיות ושקולות, זה לא הסגנון שלהם, והעובדה היא שהם מגיעים אל קהל נערי הקולג' השיכורים (ציטוט מפיהם!) בניגוד לדיסקאברי וערוץ ההיסטוריה.
  32. מפצחי המיתוסים: בערוץ דיסקאברי, מי שלא מכיר, תתביישו :-) מי שרוצה עוד קארי, יש לה תוכנית יומית חדשה. קארי ביירון אימפריה!
  33. ולבסוף כמה דברים אקראיים אחרים שאם לא הכרתם, כדאי לכם להכיר:

  34. מייקר בוט –>
  35. אקטיביזם ותוכנה חופשית של איתמר "הדבר הכי טוב שקרה לאינטרנט בעברית" שאלתיאל
  36. יצא אובונטו 10.10, אומרים שיצא 10.
  37. אקו-ויקי
  38. איידנטי.קה – החלופה החופשית לטוויטר (היחידה עד שדיאספורה תתחיל לפעול)
  39. "הנה זה בא" מאת פרופ' דני רבינוביץ'
  40. גיקים מעניינים לעקוב אחריהם בטוויטר: ויל ויטון, פלישיה דיי, ניל גיימן, טים מינצ'ין, איתמר שאלתיאל, דידי חנוך, תומר ליכטש, נמרוד קרת, קורי דוקטורוב.
  41. זמן ותודעה מאת אבשלום אליצור
  42. XKCD
  43. דונאלד דאק תחת השפעתו של גלן בק, רמיקס יוטיובי מתוחכם ומבריק. הנה תגובתו המבואסת וחסרת הביקורת העצמית של בק.
  44. The Money Fix – תעודה על מערכות מוניטריות חלופיות
  45. פריבייס זה כלי חזק ומעניין, ולאחרונה נקנה ע"י גוגל שממשיכה לפתח אותו כתוכנה חופשית.
  46. 6*9=42 אבל רק בבסיס 13.