אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט "עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ בפינת תגובות הקהל באתר, שם ובמקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן. להמשיך לקרוא עידן הFUD והגרינווש
נגעת נסעת
מכונת בדיקת טביעות כף היד בנתב"ג מזוהה כמוקד הדבקה רבתי של שפעת החזירים. בתכנית "המילה האחרונה" שאלו היום אברי וג'קי איך נקרא למכונה. עלו הרבה רעיונות בפורום, אני לא אסקור את כולם, אני רק אביא את אלו שמצאו חן בעיני – וכמובן מדברים על הצד הביומטרי ולא על הצד החזירי. אנחנו מחפשים ססמאות לסטיקרים נגד חוק המאגר, אתם מוזמנים להוסיף משלכם:
- המקום הראשון שזכה אצלי ברשימה: יד ושם. לצערי אברי פסל אותו על ההתחלה.
- האח האגודל
- אצבעואני (אצבע או אני)
- חם-סע
- טביעת נזיקין
- יד-לא-ידע (על טעויות הזיהוי)
- הידעת? יד+דאטה (data) יד שמספקת מידע
- המזהנד (מזהה hand)
- מתקרצצבע
- ביקורת דרכונים ישראלית חדשה – בדיח"ה
- כף-תור
- "קווים לדמותו"
- חילחול השם
- קיביני-מאט
- ה "גע-גע-סע-לי"
- יד סרה
- ידב"ג
- איתר יד ימינו
- ביו מטריקס
- תן יד לאח הגדול
- היד החזקה
- יד-לוף (זה ממילא ידלוף, כמו מרשם האזרחים של משרד הפנים שמסתובב באינטרנט)
- עצם בילט אין מזוהה
- אם אשכח את דרכוני לא אשכח ימיני. תדבק ראותיי בחולי אם לא אזכרכי. וכך לא אעלה את מזוודותי על מטוס שמחתי
גוגל מתחילה לסטות מהמסלול
גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא שמשתמשי ג'מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.
בטיוטא הפוסט הזה התחיל בתור "גוגל מתחילה לאבד אחיזה", אבל מה שכתבתי נראה יותר ויותר כמו אחיזה מאוד מוצקה. בחיים שלנו, זאת אומרת, אבל לא באידאולוגיה המפורסמת שלהם של "Don't be evil", שם חלק מהעולם כבר מתחיל להסתכל עליהם אחרת.
נתקלתי בסט תשובות שנתן ריי אוזי לקהל במסגרת הוורלד-תור שעושה לו מיקרוסופט, אולי בניסיון ליצוק אותו בתור הפרצוף החדש של מיקרוסופט, עכשיו שבילג עזב את משרת הגיק הראשי (את המופע הישראלי פיספסתי אבל מי שהגיע אמר לי שלא הפסדתי הרבה). אני חייב לציין שאני מסכים איתו על חלק מהדברים, ובראשם שגוגל ווייב מורכב ומהונדס מדי. אני אוהב גאדג'טים, באמת שכן, אבל אני לא חושב שהייתי רוצה מפלץ כזה בתור תחליף למייל, מספיק שכבר עכשיו אני מכור לארגון הנהדר של ג'מיל בתוויות, אבל אני רוצה את המנשק הזה מחוץ לענן, אצלי בבית, מגובה כראוי (עם המטא-דאטה החשוב כל-כך, שלא מצורף כשמורידים POP3), בשליטתי… עצוב אותי לראות ילדים שגוגל מצליחה לסנוור.
אבל הכותרות נערמות די גבוה בחודשים האחרונים: שערוריית תכנון המס של גוגל, בינה מלאכותית להערכת בריחתיות של מוחות (האם היא לוקחת בחשבון את האפקטים של הפאראנויה שהיא-עצמה גורמת?), נפילות ארוכות של ג'ימייל ושל האפפ-אנג'ין, ההרחבה המטרידה של ה"ריגול" אחרי הגולשים דרך האדסנס, ולפני חודשיים נסיון שחלק מפרשים כהולך בכיוון של "לגנוב" את עולם המייל הפשוט והגמיש לעולם של גלים שיגרמו למסנג'רים וטוויטרים להראות כתחביב שפוי ולא מזיק למוח, סריקה של מידע ברשות הציבור ואז הגבלת השימוש בו, הגבלות מוזרות על השימוש באדסנס, זיופים אפשריים במספר ההקלקות של אדסנס ושורת התלונות עוד ארוכה.
היום הזכרתי את הדפדפן עם הסכם המשתמשים הבעייתי. למרות שהבעיה נפתרה היא טופלה בצורה לא משכנעת. אחריו באה הרי מערכת הפעלה שעושה (על הנייר) עוד פחות מאנדרואיד. קרנל שמריץ דפדפן, פחות או יותר, וכל האפליקציות רצות בתוכו, כלומר כל המידע האישי שלכם בענן. בינתיים רק סטולמן, אני ועוד כמה אנשים מודאגים, זה לא האינטרנט החופשי והאישי שהתרגלנו אליו, זה ממשיך להיות מרכז כוח שמעמיק ומתרחב. זה כבר לא אוניברסיטה פה ועיריה שם שנמשכים לחינם כמו זבובים לניאון נאצי, זה כבר כולל מאגרי המידע הציבורי של כמה ממדינות ארה"ב ואולי יום אחד את ארכיוני מדינתינו חסרי התקציב. זה מדאיג… אבל זה לא עובר בשתיקה. משרד המשפטים האמריקני התחיל לחקור את גוגל כמו את מיקרוסופט בשעתה, והנושא הראשון הוא הדיל המסריח (ועכשיו אולי גם לא כשר) שהשיגו עו"דיה על גוגל ספרים.
הדבר האחרון ששבר אותי זה כשראיתי אותם מתחילים עם שקרים לבנים ולהאמין לשקרים של עצמם. אלו שיטות שלקוחות ישירות מרדמונד. אני מדבר על החור החדש שקרעו להם כלבי השמירה של הצרכנים, כשלקחו את מצגת "אנחנו לא מונופול" שלהם והוסיפו תיקונים על כל השקפים, חלקם מתלהמים אבל רובם בצדק. התגובה הרשמית לא אחרה לבוא, והיתה קצרה, לאקונית, והתעלמה לחלוטין מכל סעיפי הביקורת. בעע…
אני חייב לציין שמוזר לי אבל אני מרגיש מעין הקלה מוזרה כשאני קורא שגרסת הווב של מיקרוסופט אופיס 2010 תפתח חינם. זה טוב לתחרות, לפחות יהיה עוד אופיס ענני שיתמוך בעברית. יהיה נחמד לראות את מיקרוסופט עושים מאמץ להיות האנדרדוג המתחנף שמזנב באפל וגוגל, יהיה אפילו יותר נחמד אם עולם התוכנה החופשית יצליח להתברג לשלישיה הפותחת עם פיתוחים משם עצמו. אני למשל אשמח מאוד להתקין לי על השרת גרסה וובית של אופן-אופיס ושלום על ישראל. אני אפילו יותר אשמח אם יהיה איזה כלי וובי לדואל עם טעם עיצובי בכיוון ראונדקיוב שיממש קונספטים של ג'ימייל כמו Sup ויתמוך ביוניקוד וכתיבה משמאל לימין.
כאמור ההתמכרות למנשק המשתמש הגאוני משמעותה שאנחנו לא יכולים לעזוב אותם בלי לוותר על משהו, וזה נקרא Vendor lock-in, אחד הדברים שתוכנה חופשית היתה אמורה למנוע, ונשאלת השאלה כמה אתה מוכן לוותר עכשיו. מה הוא הקו האדום שבו אומר די? אינני יודע בבירור בעצמי, אני כבר מרגיש מזמן כצפרדע בסיר מתחמם, רק שכידוע, צפרדע אמיתית קופצת מהסיר ולא נשארת להתבשל בו. לכם יש קו אדום?
ונסיים עם חיוך, "שיר הגוגל" של אלתרמן:
על הסכנה שטמונה במיסטיקנים ורפואות אלטרנטיביות
(עוד טיוטא שאני שולף מקרקעית הרשימה, משפר ומפרסם סוף סוף…)
פעם פעם, בפוסט בשם "חץ מתייחס סוף סוף לספקנים" הבטחתי לחץ וגם לגיא תשובה מפורטת על הבעיתיות (או סכנה לדעתי האישית!) הטמונה בלגיטימציה של פעילות מיסטיקנים ורפואה אלטרנטיבית. כל התחומים האלו מבוססים על אמונה ופלאסבו, שכן עד היום הם לא הוכחו בבדיקות מדעיות וגם לא הוסברו בתיאוריות מדעניות קבילות, ולכן עד הודעה חדשה הן שוות ערך לתפילות ונענועי לולבים.
(הקריקטורה מתוך פארינגולה)
כולנו קוראים מדי פעם בעיתונים על מקרי מחלות איומות או אפילו מוות שקרו רק בגלל הזנחה איומה, שהחולים והמטפלים בהם מתרצים באמונות דתיות (לא הולכים לטיפול "מדעי" כי ישו אמר (קריסצ'ן סיינטיסטס) או כי יזרימו לך דם מזוהם מאחרים ויהפכו אותך ללא טהור (עדי יהוה פסיכיים) או אמונות בעל טבעי והפרה-פסיכולוגי. זה מצחיק כשאמונות תפלות גורמות לך לפלוט שטויות איומות ולהביך אותך בחברה, אבל כשזה מגיע לנושאי חוק או בריאות וחיים או מוות, אני חושב שכל אדם שפוי חייב להיות פחות סלחן. כי הומאופתים לא יטרחו לספר לכם שהתרופות שלהם הן רק פלאסבו שאינו מרפא, אולי רק דוחה סימפטומים שטחיים בכמה שעות, וכירופראקטים לא יספרו לכם על מחקרים שהגיעו למסקנות שאין כמעט כלום בכירופראקטיקה מלבד הקלה על כאבי גב תחתון, ומצד שני יש סכנות חיים לא מבוטלות. בנוסף, מוכרים באינטרנט מפציצים ב"מוצרים" פסבדו-מדעיים, וכמה שאנשים לא משתדלים לחנך לגבי סוגי קרינה, אנשים עדיין ימציאו קונספירציות ומחלות מדומות. בנוסף יש כמובן אופנות חולפות מוזרות כמו קונספירצית החיסונים ושאר מרעין בישין שהאדיוטים בהוליווד מאמצים והעיתונים בולעים ללא ביקורת. וכל זה רק ברפואה לאנשים. יש כירופראקטים שימכרו את שירותיהם לבעלי חתולים, ויש מי שמנסה למכור גלולות משפרות צריכת דלק שאין להן כל הוכחה או הסבר מדעי, הרשימה ארוכה…
אם ככה, שמנו בצד אני מקווה את הנושא של בריאות וחיים, אבל הויכוח הנמשך שיש לי עם חץ הוא, למה לא ללכת להתייעץ עם מיסטיקנים והחברים הדמיוניים שלהם בנושאים אחרים של רגשות, או שאלות בריאותיות קלות? ועל זה באמת הפוסט. למה אני מתנגד שאנשים יוועצו בחברים הדמיוניים האלו.
(ויה שרונג)
על חשיבות ההוכחות
לפני כמה חודשים כתב היו"ר את הפוסט "ברנדה דנט נפטרה" והתפתח ויכוח מעניין בתגובות ומאז נגררת הטיוטא הזו. בדרך היו לי כמה שיחות עם חץ בן-חמו בתגובות על פוסטים אחרים, בנוגע לרפואה אלטרנטיבית. חץ דווקא לא מצדד בהומאופתיה אז זה כלי אחד שאין לי עליו ויכוח איתו, אבל הוא אחד מהקלים ביותר להדגמת הגיחוך שבבסיסו, כי ממציאו היה יקה שבנה את כל תורת ההומאופתיה בצורה לוגית שפשוט מבקשת ודורשת בדיקה מדעית, אך בכל פעם היא נכשלת בבדיקות כאלו.
* נקודה חשובה שמועלית כל פעם וראויה לציון: מדענים שמראים כשל בניסוי בודד או מוכיחים את אי קיומה של תופעה בודדת, ומשם מסיקים אוטומטית שהרבה טענות אחרות שקריות כאשר הטענות האחרות אינן בנויות על הטעון שהופרך – הרי שהם אינם מדענים וזו איננה השיטה המדעית. ובכן, זה לא מדויק – מחקר אמפירי מפריך בהחלט יכול וצריך לערער תאוריה ולהחליש אותה, אבל תלוי מה הראית בניסוי. כשתאוריה בעייתית-מראש סותרת את התאוריות המדעיות, על התומך בה להראות טענה וניסוי שסותרים באופן מוכח את הידע הקיים. אם הומאופתיה סותרת את הכימיה המוכרת אז על המרפא להראות ניסויים שמפריכים את התאוריות המקובלות ולא להפך.
* במקרה אחר, כשציינתי שמדען עבד עם מומחה בתחום אלטרנטיבי כלשהוא והבדיקות לא עלו יפה, נעניתי ע"י חץ שלאותו המרפא היה "ידע לא נכון". כשאתה אומר שאותו מדען עבד עם מרפא שיש לו "ידע לא נכון" אתה למעשה אומר שיש ידע אחר שהוא יותר נכון. מצד שני כשאני שואל אנשים כמו חץ כיצד מזהים ידע נכון ולא נכון אני לא מצליח לקבל תשובות ברורות, ושוב מוכרז שהמדען נופל באותו הפח – אם הניסוי המדעי לא הוכיח כי טענה X נכונה, הרי שוודאי הניסוי פסול או המידע שנבדק היה פסול כי התבסס על ידע שגוי או כל תירוץ אחר. אי אפשר לנצח בדיון.
* אבל ההגדרה "מידע נכון" או "לא נכון" היא די בינארית ומוחלטת, משמע יש קו אדום ברור שאומר אם המידע שקרי או אמיתי, וזה אומר שמישהו הגדיר יפה את הקו הזה בצורה שאפשר להגדיר תהליך כדי לברור את המידע לכאן או לכאן. זו השיטה המדעית, אפשר להגיד. אם יבוא מישהו ויגיד לי שטענה מסוימת נכונה אבל לא מלווה אותה בדרך לבדוק ולהוכיח את נכונותה, הרי שהשימוש במילה "נכון" שונה לגמרי מההגדרה הסמנטית הבסיסית שלי של אותה המילה ואנחנו מאבדים כל משמעות של השיחה ביננו.
לכן לסיכום – אם השתמשת בטענה ש"הידע שיש למרפאים […] לא ממש נכון", משמעו אוטומטית שחובת ההוכחה (המדעית והלוגית!) עליך להראות מה הוא הידע הנכון יותר ולמה הוא נכון יותר, אם אתה רוצה שנתייחס לטיעון שלך. אם המידע ברפואה אלטרנטיבית היה זמין בצורה כזו, הוא לא היה "אלטרנטיבי" כי אם מדעי. קאפיש?
על כן, אם המרפאים האלטרנטיביים מכל סוגיהם – האנרגטיים, המדקרים, ההומאופאתים והאחרים, היו מנסחים בצורה פחות עמומה את מרחב הידע שלהם, את מרחב המידע שלהם, ומראים תהליך הסקת מסקנות לוגי וניתן לבדיקה – לא היה לנו כל הויכוח הזה כי אפשר היה להסכים מה מתוכו נכון ומה לא נכון, ולכן זה אינו מדע.
לרבים זה כמובן מציק, אבל אין לי בעיה עם זה שזה לא תמיד מדע מדויק ואמפירי עד הסוף, אלא מדע סטאטיסטי (כמו ענייני הויכוח על שאלת שינוי האקלים העולמי) – הרבה תחומים אוניברסיטאיים אינם נגישים בכלים מדעיים אבסולוטית, אבל נחקרים בצורה מדעית. הבעיה היא שמשתמשים בשיטות לא מדעיות כדי להחליט אמת "אבסולוטית" על מה נכון לגוף אדם או לאזרחי מדינה. ספציפית ברפואה – הבעיה שלי היא כשמציגים פתרונות לא מדעיים כשווי ערך לפתרונות כן מדעיים, כי כאן זו לא סכנת השקעה מיותרת במניה או בחירה מוטעה בניסוח – כאן זה ענין של חיים ומוות, או לפחות הבדלים חריפים ולפעמים בלתי הפיכים באיכות חיים של אדם. אם אדם תמים כלשהוא מאמין שטיפול הומאופאתי יפתור לו בעיות תפקוד כליות, סוכרת, הורמונים, לב או סרטן – הרי שהמטפל שמעודד את זה הוא בעיני מסייע להתאבדות במקרה הטוב או רוצח במקרה הרע. למעלה מזה – אם יוכח שדיקור סיני פותר בעיות גב אבל לא מרפא סרטן, עדיין אכניס לכלא גם את המדקרים שיטענו שהם כן יכולים לרפא סרטן "רק שהמדע עוד לא בדק את זה", באותה צורה שאצא נגד רופאים שרושמים תרופות לא נכונות לבעיות אחרות שידוע שהתרופה לא פותרת.
בלי הרבה פירוט, אתם מוזמנים לקרוא את מה שכתבתי לעיל על הומאותפיה ודיקור גם לגבי מדיומים שמרפאים בעזרת חוצנים, אבנים, מלאכים ואנרגיות צבעוניות, כירופראקטיקה וכולי.
מילה אחרונה על ענין היחס
הטענה האחרונה שמעלים אנשים תמיד ה עד כמה עדינים ונחמדים הם המטפלים אלטרנטיביים לעומת המפלצות קרות הלב שתמצאו בבתי החולים. על כך אני יכול להגיד לכם רק שאין מצב שהעומס של העבודה לא יתנו את אותותיהם גם באמפאתי שבמטפלים. שאלו את גיא על הטראומות שהיו לו אצל כירופראקטים, ואני יכול לספר לכם סיפור דומה של ידידה שלי שהלכה לדיקור במרפאה עם למעלה מעשרה חדרי טיפול בניצוחו של מטפל בודד שלא היה ממש נחמד ופשוט שכח אותה בחדר הטיפולים במשל למעלה משעה ושכח לחזור להוציא את המחטים ולשחרר אותה (אני לא צריך להוסיף פה ששניהם לא יצאו משם יותר בריאים, נכון?).
רפואה "משלימה" היא בעיני גם אלטרנטיבית. צריך להכיר בכך שמדובר אולי בשיפור מצב רוחו של החולה והתמודדות עם כאבים ברמה הנפשית, אבל זה לא טיפול למחלות שמעבר לפסיכוסומאטיות, ואי אפשר למצוא שם תשובות באיכות והדיוק ובעיקר התקפות של רפואה קונבנציונאלית.
הכללת הצעות חוק ביומטריות במאגרי מידע־ויקי
ויקיפדיה הורידה הילוך, אומרים הסטטיסטיקנים שחור על גבי HTML, כתבה מהגארדיין עם תוספת לרלוונטיות ישראלית בסופה. פחות אנשים באים לתרום, ומי שבא נשאר פחות. הבזאר הפך לקתדראלה, לטוב ולרע. בסוף הכתבה מצוין שבמפגש האחרון החליטו הויקיפדים הישראליים להיות נחמדים יותר.
השבוע היה כאן ויכוחון בתגובות לגבי השאלה אם הצ"ח הכללת אמצעים ביומטריים צריכה ערך משלה או לא. לצערי הוא לא התפתח ביותר, אולי כי אנשים לא הגיעו לקרוא אותו בתגובות. כיון שאני לא יכול להשתתף בדיון המקורי אני אתן פה את דעתי.
ערןב:
לדעתי לא רצוי, כי וויקיפדיה היא לא מקום לאכסן בו כל מידע בלי הגבלה. בצירוף "אנציקלופדיה חופשית" יש לדעתי גם חשיבות למלה "אנציקלופדיה", לא רק ל"חופשית". גישה זו, להשקפתי, שומרת על הרלוונטיות של ויקיפדיה דווקא בכך שהיא עדיין מפעילה איזה רף סינון בשאלה מה "חשוב" ומה עדיין לא, ומה עדיין בגדר "עיתונות" ומה הופך כבר ל"מידע אנציקלופדי".
ואני חושב שיש כמה נסיבות מקלות במקרה זה. עניתי שם לערן בשפה קצת קשה (להגנתי אני יכול רק להגיד שהנושא בוער לי בקישקעס והמזגן שלי מקולקל וכבר כמה ימים אני מנסה לעבוד עם 33 מעלות והרבה לחות פה). אני אנסה לשכתב את זה בצורה מרוככת:
- לגבי חשיבות הערך – חשיבות הפיאסקו המתמשך הזה איננה מבוטלת. לי אישית ברור שהארועים האחרונים מובילים אותנו לנקודת מפנה או אם תרצו ארוע היסטורי מכונן, שיחליט על עתיד אופי החברה בארץ לשבט או לשבט עוד יותר גדול. האם נהפוך למדינת מעקב, חשדות ומשטרה – או אולי יתעוררו האנשים בצהלולי קרב להלחם על קבלת שקיפות ויושרה מהפוליטיקאים ועל זכויות אזרח. אני לא זוכר חוק שגרם לכל כך הרבה אנשי אקדמיה מכל כך הרבה תחומים (ועדיין לא מספיק) לקום ולצאת נגד הכנסת ואנשיה בצורה כזו מזה שנים. אולי נגד הרשות המבצעת (ובמיוחד מדיניות בטחון וחוץ) אבל לא נגד חקיקה ותהליך החקיקה בכנסת. אם לא ערך על הצעת החוק, ראוי שיהיה ערך על פרשת המחטפים שמלווה אותו וכמות הטיעונים שנגדו וכולי.
- רף סינון – אולי בליפים על הרד"ר כמו פרשות של 15 כותרות עיתון אינן חשובות לציון, אבל אם כך יש המון ארועים הסטוריים שלא ראויים לציון בכלל ובויקיפדיה בפרט. אם תוך שנה באמת ימוג סיפור החוק הזה, אפשר יהיה להתווכח אם יהיה ראוי לשמרו, אבל עד שתנקוף אותה השנה מדובר בעיני במאורע היסטורי למדי, אולי נקודת אל-חזור של סופה של מדינת ישראל כפסבדו-דמוקרטיה.
- עכשוויות ותרבות אינטרנטית – הויקיפדיה היא אחד מהמקומות הראשונים ברשת שבהם אנשים מחפשים מידע על דברים שקורים או הרקע להם, כי הם מצפים לקרוא עליהם שם במינימום התלהמות וצהוב והטיות. אתה לא יכול להגיד לי שאם החודש 1000 אנשים יקראו על בובספוג או טובטוב הגמד ועוד 20,000 את הערך הזה אז בעינך הוא עדיין לא חשוב! הרי אם הקהל מעונין במידע ומצביע בעכברו, מי בויקיפדיה יוכל לטעון כי איננו חשוב? ולכן אני שוב מציע גם מסיבה זו לחכות לפני שמעיפים אותו לערימת הערכים המחוקים. התשובה היא שהכל חשוב עד שיוכח אחרת. נכון לעכשיו מוכח שהאירוע עדיין וישאר חשוב.
- הסמנטיקה גוברת על התוכן? – הצבת תנאי סמנטי כמו "הצעת חוק לעומת חוק" מתעלם מחשיבות והיקף האירועים והחשיבות החברתית שמסביב לפרשה, זו קטגוריזציה שרירותית ומוזרה לתנאי קבלה לויקיפדיה.
- דיכוי תורמים ומתנדבים – יכול להיות שהערך הזה ימחק עוד שנה "מחוסר ענין לציבור" (עוד ביטוי שנוא עלי) או יהפוך להיות פרק בערך על "קריסת הדמוקרטיה בישראל, 2005-2012", אבל כרגע יש לציבור ענין במידע, יש אנשים שמעוניינים לעדכן על זה מידע, למה לה לויקיפדיה למנוע מאנשים את הכיף או הדחף של התיעוד? על זה בדיוק התווכחנו לפני כמה חודשים בנוגע ללקיחת מטה הניצוח בידי כמה מפעילים בנוגע לשאלת חשיבות ערכים מסוימים או הדרך הנכונה לטיפול בעריכתם (ראו את הנקודה החמישית בתשובת קמיר פה ובהקשר זה, הנה גם תשובתי למאמר "שום גמדים לא יבואו").
חייך, אכלת אותה
לפי מעריב מצלמות האבטחה לא מנעו את רצח קרפ ולא ברור אם יעזרו לפענח אותו. הסטטיסטיקות בלונדון (מהערים המצולמות בעולם) מראות שיפור מסוים במצב סוגי פשיעה מסוימים ולא באחרים, ועדיין מעדיפים להוציא הוצאות חד פעמיות (כמעט) על ציוד מאשר להוסיף משכורות והכשרה לאנשים.
אהודק עושה את התפירה בין נושא הבטחון האישי המתרופף וחקיקות המעקב של הממשל המטורפף. גם ברוס שנייר מזהיר כי גם תעודות אובר-חכמות עדיין לא ימנעו את גניבת זהותכם כי אנשים נוחים להטיה והטעיה. בפוסט על סכנות השימוש החוזר במידע אישי, אבנר פינצ'וק שלף את הציטוט המצוין הבא שלו לגבי חקיקה, ממשל וטכנולוגיה:
"History will record what we, here in the early decades of the information age, did to foster freedom, liberty and democracy. Did we build information technologies that protected people's freedoms even during times when society tried to subvert them? Or did we build technologies that could easily be modified to watch and control? It's bad civic hygiene to build an infrastructure that can be used to facilitate a police state."Bruce Scneier: Risks of Data Reuse
טכנוקרטיה, אולי עתיד פאשיסטי, אפשר לפתח את הנושא עד למשטרת הגירוש של הזוהמה מהתחנה המרכזית, אבל אני אכנס לדיכאון, עזבו.