ההבדל בין תעוזה לחוצפה

היועצים של מקיין מרחיקים אותה מהתקשורת, מנסים לחנך אותה על הנושאים שעל הפרק, מתחננים שתקבור בארון את נושא המלתחה ולא תזכיר אותו בזמן שהם מכבים את השריפה, אבל היא, כמו שכל "מאבריק" צריך, עושה מה שבא לה. כתוצאה התחילו לעוף האשמות בסופ"ש האחרון, היועצים של מקיין קוראים לה דיווה חסרת שליטה, פיילין קוראת להם בשמות חזרה. נראה שלמקיין יש כרגע מלחמה יותר קשה מול פיילין מאשר מול אובאמה. המציאות עולה על כל דמיון… המצחיק הוא שהיא כבר לחשה שאם הם מפסידים השנה היא תרוץ לבד ב2012. תפילות של קומיקאים מכל העולם נשמעות כרגע חזק מאוד…

נראה לי שסוף הקמפיין של מקיין מתקרב, ולא רק בגלל הבחירות בשבוע הבא.

עוד קצת שרה, כי הרשת מתפקעת מיצירתיות…

1. החבר'ה של "קולג' הומור" מביא את החלום הרע של מאט דיימון למסך.

2. מישהו שלא מזדהה שפירסם את השיר+אנימציה החביב הזה, שמסכם יפה את ההיילייטס של הסיפור עד כה…

3. בוריס וולאד, להלן "השכנים של ביץ'"

4. טוב, גם למקיין "אני שואף להיות דיקטטור (0:38)" מקיין והלשון שלו מגיע זמן מסך… צופה זהיר ספר אותו מלקק את שפתיו 70 פעם במשך הדיבייט הראשון, ג'ון סטיוארט העריך שזה היה רק טריק לפניה לדמוגרפיה של מצביעים זוחלים…

או אולי סתם נטפלים לאיש? או אולי זה קטע של הערצת קיס?

טוב,ניתן ללשון שלו לנוח רגע, כי אחרת היא עוד תפלוט שטויות בסגנון בוש… אנשים מחכים לפאדיחה הבאה, ותוהים מה עובר לו בינתיים בראש כשהוא עושה פרצופים למצלמה, ואיזה יופי שיש קפה-פרס

5. וחזרה לפיילין: זה היה יכול להיות מגוחך אם זה לא היה רציני… המועמדת חושבת שצריך למנוע מנאנסות להפיל "כמעט" בכל מחיר… זה אומר שזה צריך להיות חוקי אבל לא מעודד? היא לא עונה על השאלה.

להזכירבם שבווסילה, אלאסקה, תחת שרביט ניהולה המצוין של הנ"ל, חויבו מתלוננות אונס לשלם מכיסן את עלות ערכת הבדיקה הרפואית (פרט סטאטיסטי קטן – אלסקה היא המדינה הראשונה במספר מקרי האונס המדווחים בארה"ב). פיילין גם מאמינה שהומוסקסואליות היא בחירה, ולמרות שיש לה בת מעוברת היא עדיין מאמינה בלב שלם שחינוך להתנזרות עדיף על פני ללמד ילדים על אמצעי מניעה ומחלות. היא גם הגדילה לעשות והטילה וטו על הקמת מוסדות לעזרה לאמהות בנות עשרה. פשוט מותק של אישה.

אה, כן… היא גם רצה למנהיגות ארצות הברית תחת המוטו של "America First", למרות שעד לפני שנים ספורות היו גם היא וגם בעלה טוד חברים רשומים במפלגת אלאסקה העצמאית, זו שדוגלת בהפרדה של אלסקה מארצות הברית והמוטו שלה "Alaska First"… המממ!

אז אחרי סיפורי הוצאות אש"ל משוגעות כמושלת, $150K על בגדים מכספי הקמפיין, קבלת כספים על פרויקט הגשר המפורסם ל"שומקום" ואי החזרתם לממשל הפדרלי למרות ביטול הפרויקט… אחרי זה היו כל הפאדיחות שלה בראיונות, שזה רק מסוף אוגוסט, כשהיא מול המצלמה הלאומית והעולמית… וזו של הדיילי שו 🙂

ולבסוף לי אישית יש גם מפריעה האמונה שלה בכישופים, וכמובן העובדה שהיא לוקחת את התנ"ך באופן מילולי…

משום מה, אנשים עדיין חושבים שזה החומר שממנו מקריצים נשיאים. האמריקקים האלו, אני אומר לכם… עיניים להם ולא יראו אוזניים? אני מקווה שחומר הבערה של הסטנדאפיסטים ל4 השנים הקרובות יהיה ביידן ושטויותיו, ולא מקיין-פיילין. זה יהיה הרבה להקריב בשביל הומור…

והיום נלמד שתי קללות חדשות…

"Socialism" AKA "the S word"

"Un-American" and "Real American"

ובפיסת ג'ורנליזם מבריק, ג'ייסון ג'ונס מביא לנו את וואסילה, העיר שניהולה הכשיר את פיילין לנשיאות בעוד חצי שנה כשמקקיין יעשה אפצ'י ויתפרק לגורמים:


(השאלה לצופים לאיזו קבוצה הם משתייכים מלובנת כאן)

אני מתנצל אם המפלגה הרפובליקנית תככב כאן בבלוג עוד הרבה בשבועיים הקרובים, זה פשוט מצחיק ועצוב כאחד מכדי לדלג על זה. אי אפשר להמציא את הדברים האלו, והדיילי שו מצחיקים אותי לאחרונה יותר מכל סיטקום ( הרי ככלות הכל "איטס פאני ביקוז איטס טרו").

10 דקות של שינאה

ג'ון סטיוארט עד לפני חודש ראיין אנשים בדיילי שו שאומרים ש"זהו, הקהל האמריקני לא מוכן שישקרו לו יותר, הוא דורש אמת. ההצבעה עוד חודש חייבת להיות על הנושאים האמיתיים והחשובים כי יותר מתמיד עתיד האומה נמצא על המאזניים". אבל אנחנו שבועיים לפני הבחירות וההמונים המטומטמים עדיין לוקחים ללב את השטויות של מקיין ומאמינים להן. הם עדיין חושבים שאובמה מוסלמי וטרוריסט. הם עדיין לא רואים ממטר שהטימטום של פאלין מסוכן. והעצוב הוא שנראה לי שמקיין איבד שליטה על ההסתה האדירה שבקרב המצביעים הרפובליקנים. הוא מדבר בשפה קשה מדי בתשדירי הבחירות ה"אד הומינם" שהוא מאשר לשידור, אבל עם כפפות משי כשנפגשים לעימות. מזכיר לי כמעט את ה"הסתות-שלא-באשמת-הימין" נגד רבין בזמנו 🙁

חוקי מדינה בחדר המיטות

שחר הודיע היום שהוא מתחתן השבוע – מזל טוב!
תוך כדי, הוא מספר על המוזרויות של הגירושים הקודמים שלו, שלמעשה לא ממש ענינו את הרבנות כיון שלא היו ילדים. התפתח שם דיון ללא צדדים, כל תורם הביא רק עוד ועוד ראיות לכמה שהדת הפכה מזמן לכלי שליטה בתנועות האנשים ולא פחות בכספם, ושחר ורעיתו החליטו לקפוץ לכמה שעות לקפריסין כמו הרבה ישראלים ולגמור את הענין מהר ובלי שירוכים ברבנות. למעשה עד כמה שאני יודע גם חוזה אצל עורך דין היה סוגר את הענין, ויש לי חבר שהתחתן כך. אם תשאלו אותי זו חתונה אזרחית והחוק בסופו של דבר מכיר בה, וגם הרבנות אחרי כך וכך שנים וילד או שניים כבר לא תוכל לחמוק מלהכיר בנישואין. הסיבה היחידה הרי לתעודת נישואין רשמית היא אולי בשביל הנוחיות מול הבנק ורשויות המיסים.

השבוע גיליתי שיש עוד יוצא דופן – אם רציתם לבקש ויזה לארה"ב, אתם בבעיה! זוג חברים שלי מתכנן לעבור לניו יורק לכמה שנים, הוא יעשה פוסט-דוקטוראט והיא תעבוד ואולי תלמד, אבל בשביל לקבל איתו ויזת עבודה הם צריכים תעודת נישואין מארץ המוצא. תעודת נישואין מקפריסין או אפילו עירית ניו יורק לא תספיק (ויש לי כמה חברים ישראליים שהתחתנו שם), צריך תעודת נישואין ישראלית רשמית שזה אומר רבנות, וזה אומר תקופת המתנה של 45 יום, טקסונים שונים ברבנות ושאר התעסקויות בירוקרטיות. כבר הכרתי כמוהם זוגות שחיו ביחד 5-7 שנים והתחתנו מהר (ולפעמים בסוד) בקפריסין רק בשביל ויזה ללימודים או מעבר לחו"ל, אבל עכשיו ארה"ב ההופכת ליותר דתית-שמרנית משנה לשנה, מכריחה אותם להתחתן ברבנות. לא מצחיק? אני מצאתי את זה מגוחך ומעצבן להפליא 🙂