א-גוישע קופ

ישראל זעירא
(ואבהיר, זה לא עירא),
עגלתו היא ריקה כִּלְגִינָא.

כי שנים כבר אלפיים
התמלאה עד גדותיים
אך זעירא מאום הנפיק מִנַּהּ.

כי כבר ב' אלפים,
קָרְבָּנוֹת וּתְרָפִים,
הוחלפו בתפילות וזמירה.

וכבר אין קיטורים,
מזבחות ופרים.
הוחלפו מוֹרָאוֹת בְּתוֹרָה.

יהדות מתקדמת, סוגיות ופלפול.
אין כבר דּוֹגְמָה – עשה לך רב.
לא צריך לְקַרְבֵּן איזה עגל מסכן
עת נצאה ללחום בשדה קרב.

ועומדים כתמיד גם הגנץ, גם לפיד,
ודורשים יהודית־דמוקרטית.
ואני עם הקומץ שרואה בסתירה,
התנגשות אסטרטגית וטקטית.
הן דתות לא גמישות, לא שקופות, מקפחות,
א לרָאציוֹ אין השפעה פרקטית.

זעירא ראש קטן, רק רוצה להשיב
עֲטָרָת־בֵּית־מִקְדָּשׁ למקומה.
כמו מין עכו"ם עקום לבטל שנות קידום,
ולשחוט פה פרה אדומה.

אבל אוי לרועץ, איזה שייגעץ או לץ,
תוכניתו מחסל, מקלל!
כי באמצע ארצו, נחרד הוא למצוא
שמעוז חילוני התנחל!

חילוני מתנחל? מה לילה מליל?
הן הדוסים הקימו הקרת!
הם ייבשו הביצות, ובנו על חולות,
רק הדיוט ישכתב פה אחרת!

הרי כל המפעל, המדינה, הצבא,
לקידוש אלוקים ואורייתא!
ופתאום להטב"ים, ביקיני ושרימפס,
וזכויות מיעוטים? מה החרטא?!

הר הבית ביד, לפינוי ובינוי,
הם כבר זמן בַּמַּסָּע וּבַפֶּרֶךְ
ופתאום, רק עכשיו בסוף המסלול,
חילוני פה מַשְׂטִין על הדרך!

הן אסור לומר די, כבר הגיעו עד פה,
עוד מעט גאולה ומשיח…
חילוני זה "קלקול"? יֵרָתֵם לַיָּצוּל,
נתקן בהמה ונצליח!

התנחלות בלבבות, גרעינים של תורה
ועוד שאר דימויים מדיציניים.
גרגירומת? אנגינה? אסור להשוות
(חוץ מרגב כנגד סודאנים).

אז הראש היהודי כאן פטנטים ימציא,
אוטובוסים מיו"ש, פריפריה.
הרצאות גזענים ותפילות אלפים,
הופך ים ליבשה, ותל אביב לטבריה.

רשמית, על נייר, הוא נותן פה שרות,
וקירוב לבבות על האש.
ובונה לו מצג שהעם עבר צד,
משקר ואינו מתבייש.

זו אינה יהדות. המצאה ישנה,
אפיפיורים ניסחו ושלחו לה:
מסיונריות שמה, חתירה לתשובת
כל העם שתבוא הגאולה.

הן כתוב שם בברית, חדשה וישנה
כי יבואו ימות המשיח,
אבל מי הרוכב על חמור בלבן?
יש מחלוקת על שם השליח.

יהודים קוננו אלפים בשנים.
ייחלו כבר שגוג יתגייס,
וירביץ למגוג, ויקומו גוויות
וכמו זומבים נחיה פה בנס.

אוונגלים באים עם גרסא שלהם,
מסכימים שמקדש זה חשוב.
כי כשכל היהודים יחזרו בתשובה,
יִגָּאֲלוּ הם (וישרף היישוב).

בין שתי הפנטזיות הלא ישימות
נלכדים פה אנחנו בַּפַּעַר.
בין קץ דת לקץ דת לבין קץ האקלים,
עתידנו יושב על התער.

תַּעַר אוֹקַאם, אֶחָי, זה ממש לא שטויות,
ספקנות ומדע הם הערך.
ולצד ויכוחי הפרדת רשויות,
הן אסור שנשכח את הדרך:

הן חוקה לא תהיה, והדת לא תופרד,
לימין ולדת יש פה רוב.
ועם קצב חימום וּמִדְבּוּר המדינה,
המצעד יסתיים בקרוב.

לא תאוקרטיה ולא דמוקרטיה,
סהרה תהיה פה אולי.
לא סופר מי יולד פה יותר, מי מושחת.
רק מכיר:
אין עתיד פה.
ודי.

הרביצו לי אז מותר לי להחזיר

יש כמה תפיסות בהתנהגות האנושית שבחברה הישראלית מחזיקים בהן כאמיתות כאילו אין מחר. בזה אני מתכוון לכך שאם נעצור ונחשוב, כמו שעשו לפני אלפי שנים פילוסופים יווניים בכתב ולך תדע לפני כמה אלפי שנים הרעיונות כבר הופרכו בעל פה, אבל אנחנו עדיין לא ממש מחנכים אותן לעצמנו או לדור הבא. זה עלה לי שלשום כשראיתי שמסעדנים הפכו את פתיחת המסעדות בתשעה באב לאיזו מדיניות התרסה גאה "מול הצד השני". זה נראה כל כך ילדותי שבא לבכות. ראשית – הקו המבדיל בין המחנות פה אפור ורחב, וממש לא עובר בגבול "דתיים-חילוניים" בצורה כל כך ברורה, אז את הזעם אתם מכוונים לציבור הלא נכון.

לבטל זה קל. לעשות ריקליים, חילון ומודרניזציה זה עדיף מהמון בחינות.

שנית – אני רוצה להציע שיטת פעולה אחרת. תחשבו רגע שסגירה בתשעה באב איננה פעולה דתית. יש ליום הזה משמעות חברתית הומניסטית ואפילו הוליסטית. צאו רגע מההסתכלות הצרה של האבל על חורבן בנין שלא מעניין אותנו. אנחנו מציינים ביום הזה גם מרחץ דמים שמחק אחוזים ניכרים מהעם (רבע? חצי? אני מתבייש לומר ששכחתי את שיעורי ההיסטוריה), כך שזה יום השואה המקורי בצורה מסוימת. מעבר לזה שזה סיפור על היהודים ספציפית, זה גם מסר אוניברסלי נגד שנאה ופיצול עם למחנות. אני לא חושב שיש הסכמה על מה הכוונה ב"שנאת חינם" בטקסט הקדום אבל זה די בוודאות קשור לשנאה מיותרת שעולה יותר ברכוש וחיים להוציא אותה בוויכוחים ואלימות מאשר לנסות ולשבת לפתור אותה. אני רואה בזה יום עם מסר הומניסטי חשוב של סובלנות וסבלנות, כמו שאני מציין בפסח חירויות אזרח וזכויות אדם בלי קשר לאגדות מקראיות אינפטיליות על יציאת מצריים. אפשר היה לעשות את זה אחרת לגמרי, להפוך את היום הזה ליום יהודי חילוני חשוב ולעשות לפונדמנטליסטים בית ספר במה זה להיות יהודי, עם עגלה מלאה לא פחות משלהם.

זה בדיוק סוג הדברים שייתנו ליהדות חילונית מודרנית לגיטימציה בעיני השמרניים ויאפשרו חיים משותפים כעם אחד, אם בישראל ואם בעולם.

והאם זה עובד? הנה מה שלמדתי משנים של הטפה לתוכנה חופשית. כשמיקרוסופט הייתה נתקלת בתחרות היא הייתה תוקפת, כמה שנים אחר כך למדו את הטכניקה של אימוץ והרחבה עד השמדה, בסוף הם משתלבים, קצת כמו שאמר גנדי – מתעלמים, נלחמים ובסוף מצטרפים. במובן מסוים לאמץ את היום הזה ולצקת בו תכנים הומניסטיים חילוניים זה יותר חזק ומועיל בעיני מאשר מלחמת "דווקא" ילדותית. זה גם "להתנחל להם בתאריך", אבל בדרך לצקת תוכן בעגלה שלנו. ריקליים וחילון. כמו שאמרתי, זה win-win.

לא "חינם"

השנאה לא "בחינם" מהבחינה של חוסר בסיס היסטורי או משהו. יש פה משבר מאוד אמיתי בין הגדרות. כל מי שמתאר את המדינה כיצור עם שתי רגליים, אחת דמוקרטית ואחת יהודית (ציטוט של יאיא גולן) משלה את עצמו. יצור כזה הוא מפלצת "פרנקנשטיינית" א־סימטרית ולא יציבה בנפשה. יותר מדי סתירות פנימיות. אפשר ללכת אולי 60-70 שנה ולהתעלם מהפער העצום בין השתיים אבל הנה בסוף זה מתפוצץ. במדינה יהודית אין כמעט מקום לדמוקרטיה, את זה אנחנו שומעים בבירור מ־75 שנים ויותר של ציטוטים מרבנים ואפולוגטים. במדינה דמוקרטית אמתית לא היו קורים כיבוש ודיכוי, לא צריך לראות מצב שנטל השירות הצבאי לא נופל שווה מבחינה דמוגרפית, זכויות אדם היו נשמרות לכולם. המצב היום הוא פשוט הזוי. סתם לדוגמא הפרשן הפוליטי מהבולטים והמוערכים בתקשורת נולד בישראל אבל ללא אזרחות וזכות הצבעה, היה צריך ללמד את עצמו בבגרותו עברית כדי להשתלב וזה עוד גרם לו לחיכוכים עם משפחה וחברים. איזו מין חברה אנחנו מקימים פה?

הרגש הבסיסי לא זר לי. כשהייתי ילד לעגו לי בבית הספר שאני חזיר כי באטליז של סבא שלי מוכרים חזיר. אני בתור הגנה\נקמה הייתי מגיע עם סנדוויץ' ענק מלחמניית צמה עם פרוסות ענקיות של שינקן פורצות מכל הצדדים ומנופף בו בהתרסה, והבריונים היו בורחים ביללות "איייכס" ולא מתקרבים אלי כמה שעות. הדווקאיות הזו של ילד "שונה" בירושלים מוכרת לי יפה. אם זה החילוני בעיר מסורתית, השמוצניק בעיר ימנית, ולהפך – הילד מעין כרם בבית ספר בשכונת שיכוני בטון. תערובת שבחלק מהמדדים אני יוצא גבוה או נמוך יותר, אבל לא ממש שייך וצריך להלחם על לגיטימציה חברתית ותחושת שייכות. לצערי חלק מהמציקנים היו שכנים וחברים מגן הילדים שנסחפו עם האנרגיות והצטרפו למלגלגים, גם אלו שההורים שלהם קנו שינקן אצל סבא שלי נהנו להצטרף לחבורה שקראה לי חזיר, ואז זה כבר הגיע לזריקת ביצים על הבית, וההורים נזכרו להתערב.

אז לילדים אפשר לסלוח ואפשר לחנך, אבל מה לעשות כשמבוגרים מתנהגים ככה? אלון עידן בטור שגיליתי רק היום פירק את סלפי הניצחון המאני של חברי הקואליציה אחרי ביטול עילת הסבירות והשווה אותו לאירוע הדריסה באיילון כמה שעות אחרי (הנה לינק ללא מנויים). שמחה לאיד, זו בדיוק שנאת חינם.

סלפי קבוצתי של ניסים ואטורי עם שר המשפטים לוין וחברי קואליציה אחרים בשמחה לעגנית על העברת השינוי הכוחני בחוק יסוד: השפיטה.

לסיום אני מצרף פה סרטון מערוץ היוטיוב שלי. לרב הנושא הוא עטים נובעים ודיו, אבל בערב אחרי שעבר בכנסת סירוס חוק יסוד:השפיטה הרגשתי שאני רוצה ליצור סרטון קטן שפשוט לא ראיתי באף מקום אחר: דיאגרמה פשוטה שתראה מה היא דמוקרטיה אידאלית וכמה התרחקנו ממנה עד עכשיו. זה מעין שיעור אזרחות קצרצר של 18 דקות שאילתרתי עם עט וניר (וכתב היד המכוער שלי) מול המצלמה. יש לי המון אי דיוקים היסטוריים אבל רציתי לפשט ולקצר כי ידעתי שאחרת אני אתמרח על שעה שלמה. קיבלתי על זה משובים די טובים, אמרו לי שזה שווה הפצה, אפילו איבדתי בגלל הסרטון עוקב אחד ונוספו לי שניים. אני אפילו לא מביע פה דעה קיצונית (הפוסט הקודם בבלוג נכנס לזה טיפה יותר) אלא רק הסתכלות ניטרלית ברובה ואפילו זה הצליח לעצבן מישהו. אבל אלו החיים עצמם. הערוץ שלי די אסקפיסטי אבל אני עדיין קיים במציאות.

מילכוד 972

אני כותב ברשתות החברתיות אבל אני לא מרגיש שיש לי מה לכתוב פה משהו חדש כי הכל שלילי. אני מתקשה לראות אופק וזה לא כי השתלט עלי דכדוך או כי אני בגיל משבר אלא דווקא כי אני מנסה לנתח את הדברים בחשיבה ביקורתית. לפחות ניסיתי. אני הערב קצת שבור מביטול הסבירות, השפיות, האמפתיה וההגיון הבריא. מה יקרה עכשיו? בג"ץ לא נגע עד היום בחוקי יסוד. אבל אם יבטלו את השינוי בחוק, מיליציות הימין יתחילו מלחמת אזרחים קטנה (עוד יומיים תשעה באב, בול בזמן), ואם הם ימנעו מלבטל, תקרוס הכלכלה ויתמוטט הצבא. בין לבין הקואליציה תמשיך לפרום את המציאות העדינה וסביר שתבוא מתקפה מכיוון צפון, ולא ברור איזה צבא חלקי יתגייס. קשה לי לשמור על אופטימיות כבר שנים אבל מאז ינואר המצב מתדרדר ומאיץ. מקארתיזם, פאשיזם, הכל על האש.

ז'בוטינסקי צדק

כיוון שמרכז המריבה מסתמן כהכרעה כוחנית של הסתירות בין המדינה הדמוקרטית לבין המדינה היהודיסטית, אני ממליץ לכם בחום לצפות בסדרת "חילוניות" של מודי וענת. הפרק הראשון במיוחד מדבר על השורשים החילוניים של המדינה. הרוויזיוניסטים לא היו מוכנים לחתום על מגילת העצמאות אם יופיע שם אלוהים, ולכן נכנס "צור ישראל" בתור פשרה. המון פשרות היו שם. לא קמה חוקה אז התפשרו על חוקי יסוד. לא קם פרלמנט אז התפשרו שהאסיפה המכוננת תמלא את מקומו. קם צבא חובה אבל השאירו כפשרה פתח לפטור קטנטן "בינתיים". הכל "סמוך" ופרטאץ'. אפילו הנכבה בוצעה ביעילות מחרידה אבל לא תועדה יותר מדי כדי שזה לא יציק בעין ובכליות, רק נחסל ונכסה ובשבוע הבא נהיה מוסריים ודמוקרטיים כמו שתמיד התכוונו. לא פלא שגם חירות הביטוי לא בחוק, שאפילו החקיקה לא בחוק. 75 שנה ואנחנו עדיין חיים את ה"עוד מעט יסתדר הכל". אז לא, זה לא יסתדר. הרוב הדמוקרטי של הציבור הופך למיעוט. לא מלמדים כבר דמוקרטיה בבתי הספר הממלכתיים 20 שנה, ויותר ויותר ילדים לא לומדים אזרחות כלל.

מנקודת המבט שלי, כשהרצוג מנסה למצוא פשרה בין ביבי ובין גנץ-לפיד אנחנו כבר הפסדנו. זה ימין מול ימין, וזו כבר לא פשרה בין פחות ויותר דמוקרטיה, זו פשרה בין פחות דמוקרטיה (מצב הפשרה המתמשך) לבין אוטוקרטיה (או קלפטו-תיאוקרטיה, או מה שתרצו לקרוא לזה). הסיבה היא שהמצב שהיה לפני הבחירות הרי 74 שנה כבר היה פשרה. הרי לא התחלנו מעולם מדמוקרטיה בתור בסיס אלא מפשרה בין ימין (מדינה יהודיסטית) לשמאל (מדינה חילונית דמוקרטית עם צביון ותרבות ישראליים). כן, הרוויזיוניסטים של אז ייחשבו כמעט לשמאל סוציאליסטי היום (זוכרים את חמשת המ"מים?). אני חושד שז'בוטינסקי היה מוצא היום יותר הסכמה עם מרצ מאשר עם הליכוד.

כל ישראל ערבים בעיקר לעצמם

מחנה המתנגדים, כוח קפלן ושאר הארגונים, מדברים על דמוקרטיה אבל לא עד הסוף. כרגיל את האזרחים הערבים מזמינים במחשבה שניה אבל מבקשים להצניע דגלי פלסטין, אז הם הפסיקו לבוא. בערב אחר יצאו פה גוש ההתנגדות לכיבוש להפגין כמו כל ערב והותקפו פיזית, באלימות, על ידי מפגינים אחרים. לא עקבתי אם התוקפים יטופלו על ידי המשטרה אבל תומכי מחאה כמו עוזי ברעם ביקשו מהמפגינים המותקפים להצניע את המסרים. מאוד פלורליסטי. השבוע המחאה עלתה ברגל לירושלים, ואיך פתחו את יום ראשון על הבוקר? בתפילה בכותל. אני מבין לגמרי את הצורך לעשות ריקליימינג ליהדות השמאל, ולהראות אחדות מול דתיים ומסורתיים שתומכים בדמוקרטיה, ולארגן תפילות ללא הפרדה מגדרית, אבל מצד שני דמוקרטיה זה בשאיפה הפרדת דת ממדינה, ואני לא סגור שזה היה שייך. לכמה אתאיסטים יותר לוחמניים ממני זה נראה כמו אפולוגטיקה במקרה הטוב. המחנה לא משכיל לאחד מסרים ולאחד פלגים, וזה מקטין אותו.

אז על מה כן היינו צריכים להלחם? מדינה דמוקרטית לא מחזיקה עם אחר כבוש. לא כאוטונומיה ולא בכלל. זה פשוט לא מוסרי גם אם היינו כובש נאור, ואנחנו ממש לא. מדינה דמוקרטית לא מזניחה חלשים, זקנים בכלל ושורדי שואה בפרט. מדינה דמוקרטית לא משמידה את מוסדות הרווחה וזורקת אנשים לרחוב. יש כל כך הרבה סיבות בעד אבל במחאה נלחמים בעיקר על הנגד. לא מציגים חזון מוצק ומשכנע לפחות בשליש מהחזון הסדור של הצד השני. זה כשל עצום בעיני.

ועל מה נלחמים הלוחמים?

לצידם של האזרחים הרגילים מפגינים לוחמים. טייסים ולוחמי סייבר אמיצים שאומרים שהם יפסיקו להתנדב למילואים כי פתאום השולחים שלהם עשויים לשלוח אותם למשימות לא מוסריות ונגועות בשיקולי זרים. "נשבר החוזה הקדוש!!" הם זועקים, אבל אחרי שתי דקות שיחה מתבררת אמת יותר אגואיסטית – הם מפחדים לצאת לחו"ל שמא יעצרו. אה… איפה הייתם עד עכשיו? סירבתם פעם לפקודה בלתי חוקית? הפריע לכם משהו בעבודה היומיומית כשתקפתם מטרות עם "לא מעורבים" שנפגעו מסביב? אנשי מודיעין – האזנתם לארגוני הצלה אזרחיים כאלו היו עוד טרוריסטים? אולי סיפרתם לעצמכם שהמדינה תגן, בשיטת ה"סמוך", ויצליחו לעצור תביעות על פשעי מלחמה בעזרת קצת חלקלקות לשון וכמה עסקאות נשק, ועכשיו פתאום אתם מפחדים לקבל זימון להאג?

ההפיכה המשטרית מעבירה אחריות מהמדינה ללוחם, ומתעצמת אחריותו למוסריות של מעשיו. אלא שהטייסים המאיימים בהפסקת שירות אינם מוכנים לקבל עליהם אחריות זו.

יגיל לוי, הארץ

כשטייס אומר שפתאום הוא יצטרך לבדוק את הפקודות הוא אומר שעד היום הוא לא דאג להתכס"תח כשנתנו לו פקודות מפוקפקות. הוא לא מדבר על ערכים, הוא מדבר על זה שפתאום תיפול עליו האחריות ושיקול הדעת שמקודם הוא שמח לטאטא הצידה. אז יש לי חדשות, העתיד כבר כאן, האיחוד האירופי הכריז לפני כמה ימים שישראל ופשעי המלחמה שלה לא יזכו יותר להתעלמות. במילים אחרות אירופה כבר היום לא רואה אותנו כמדינת חוק יותר. אין לנו מערכת משפטית שהם מרגישים שאפשר לסמוך עליה. כל לוחם צה"ל יכול להפוך לנאשם בפוטנציה. מהבחינה הזו, רגע האל-חזור של המילואימניקים המודאגים כבר קרה לפני שבוע. האירופים כבר הסכימו במעשה אם לא במילים ישירות, שאנחנו כבר עכשיו פחות מדמוקרטיה. מבחינתי זו התחלת הסוף. מזל טוב לבן-גביר ולסמוטריץ', הצלחתם.

אז אם מחר ייבחר גנץ? אפשר עוד לתקן?

ראשית אם פתאום תיפול הממשלה ונצא לבחירות וייבחר גנץ, זה עדיין מרכז עם ימין ליברלי מול ימין משתולל שונות. לא תחזור פתאום מדינת הרווחה. לא ייפתרו בעיות האמון עם ארה"ב, לא יחזרו המשקיעים, מוחות לא יפסיקו לברוח (ואני לא מדבר על הייטק, אלא גם אקדמיה ורופאים). יש להניח שלא יצליחו להקים אפילו חוקה צרה, קשה לי לדמיין שהמדינה תעלה פתאום על פסים דמוקרטיים ותנעל שם, ההפיכה המשטרית נדחתה אולי בקדנציה או שתיים אבל היא תשוב, ואם לא ינעלו חוקי יסוד נגדה שדורשים רוב של 80 ח"כים לשנות אותם, אין לנו שום תועלת בדחיה קטנה בלבד.

ולבסוף: גם אין עתיד סביבתי

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט לפני שבוע ביום שלישי-שיבוש, בשעה 9:30 בבוקר, הלחות היתה כבר מעל 75%, הטמפרטורה חצתה את ה־30 וברחבי גוש דן אנשים התחילו את פעולות השיבוש כבר בשעה 7:30 ולא מתכוונים להפסיק לפני השקיעה. התחזית לעשרת הימים הקרובים היא 34-35 בתל אביב, ועד 37 בירושלים, וזה בקיץ בסוף מחזור האל-ניניה. ב־3-4 השנים הבאות יפול עלינו אל-ניניו ואני לא רוצה לדמיין אפילו לאיזה חום נגיע בקיץ הבא. ישראל כבר חיה על 90% מים מהתפלה כי גם מי התהום נוהלו פה בשיטת "סמוך", מערכת החשמל שלנו מתוחה עד כדי הפסקות יזומות מדי פעם, אבל אנחנו עדיין מעודדים יהודים לעלות לפה, עדיין מעניקים מענקים ללידות שלישית ורביעית וחמישית, והפלסטינים מצדם עדיין לא ויתרו על זכות השיבה. לישראל נגמר כושר הנשיאה, כבר עברנו את נקודת הקיימות מזמן. אנחנו חייבים לייבא מזון כי אין מספיק שטחים פתוחים באקלים נוח, מים לחקלאות ואוצרות טבע. אנחנו יותר טובים מרוב העולם בשימוש במים מושבים וכל מיני פטנטים אבל עד מתי? לטעמי כבר עכשיו חם וצפוף מדי והמגמה רק תתחזק. עד סוף העשור המדבר ימשיך להתקדם צפונה לפחות קילומטר בשנה לפי מקורות מומחים, והטמפרטורות יכולות להגיע גם ל40 מעלות בגוש דן. החיים פה לא יהפכו ליותר נוחים או שפויים. היום יש ימים שבהם אני לא מעיז לצאת מהמזגן, אבל מעבר לחום מסוים גם מזגן לא מסוגל לקרר. זו כבר לא שאלה של מי יתאפק ולא יעבור מפה, זו שאלה של איך ישרוד בחיים מי שישאר.

דרעי החליט, ואנחנו הולכים לבג"ץ #No2Bio

אחרי 6 שנים של מאבקים, עצומות, חוות דעת ומעקב אחרי פירוק מאגרים בעולם לפני או אחרי שקמו, החליט שר הפנים בכל זאת להודיע (באיחור לפי החוק, אבל למי בממשלה אכפת מהאותיות הקטנות בחוק) שהפיילוט ישאר כאן וירד לחיינו.

סיקור: גיקטיים, הארץ, כלכליסט, וואלה ועוד.

אמ;לק: הכניסה למאגר התמונות תהיה חובה אחרי הראשון לינואר, אין יותר תעודות לא ביומטריות, אבל מי שיידרוש לא להכניס את טביעות אצבעותיו למאגר, מבטיחים לסרוק אותן רק כדי לשמור בשבב של התעודה ומיד למחוק. מצד שני תעודה כזו תצטרך להיות מחודשת כל 5 שנים במקום 10 לתעודה ביומטרית רגילה. זה תזכיר תיקון לחוק ולנו האזרחים יש פחות משבועיים להגיב לו. כרגיל משרד הפנים מריץ את החוק ויישומו בהשתהויות ומחטפים לסירוגין.

תגובת התנועה לזכויות דיגיטליות – מגייסים 60K ש"ח ופונים לבג"ץ. הנה ההודעה לעיתונות:

הודעה לעיתונות
התנועה לזכויות דיגיטליות מבקשת מהגולשים: עיזרו לנו לעתור לבג"ץ נגד המאגר

בתגובה להכרזת שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי מבקשים בתנועה לזכויות דיגיטליות לעתור לבג"ץ נגדו. בתנועה קוראים לגולשים להצטרף למאבק

לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים

הקמפיין זמין בכתובת: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=19914

בעקבות הכרזת שר הפנים מהיום על הפעלת המאגר הביומטרי פונה התנועה לזכויות דיגיטליות לגולשים ומבקשת סיוע על מנת לעתור לבג"ץ כנגד המאגר הביומטרי. בתנועה לזכויות דיגיטליות הסבירו היום את המהלך: "אחרי שש שנים של מאבק, הכריז היום שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי. בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק בישראל יאספו טביעות אצבע ותמונות פנים של כלל אזרחי המדינה ויאגרו אותן. בניגוד לדעתם של הממונה על היישומים הביומטריים וראש המטה ללוחמה בטרור, יחשפו אתכם לסיכונים החמורים שבדליפת המאגר. בניגוד לדעתם של 74 ממדעני אבטחת המידע וההצפנה הטובים בישראל, מנסה שר הפנים למכור לכם שהמאגר הזה מאובטח, ושהוא לא ידלוף לעולם. בניגוד לדעתם של 70% מאזרחי ישראל שבשלוש השנים האחרונות מסרבים בעיקשות להיכנס למאגר.

אבל הוא טועה. אחרי שבכל יום אנחנו שומעים על תמונות שנגנבות ומאגרים שנפרצים, לאחר שמאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקאי נפרץ ו- למעלה מ- 20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי המדינה האמריקנים דלפו, לאחר שיאהו, Ebay ו- Target נפרצו אף הם, חבל ששר הפנים לא מבין אף אחד לא חסין. כי אפילו משרד רה"מ אומר ש'אירוע דלף ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות, לפגיעה פיזית ו/או כלכלית ובמקרי קיצון להפללת אנשים חים מפשע, לפגיעה בבטחון המדינה וניהולה התקין'.

אנחנו, בתנועה לזכויות דיגיטליות, לא מוכנים לתת לזה לקרות. לכן אנחנו מבקשים להקים קליניקה, מטה מאבק משפטי למען הפרטיות והביטחון האישי, שיעתור לבג"ץ נגד המאגר. זה יהיה קרב לא פשוט, אבל אנחנו חייבים לנצח…אסור לתת להם להפוך אותנו למדינת האח הגדול, בה כל אחד, כל הזמן, נתון למעקב. עזרו לנו להילחם על כל זה".

יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות: "שר הפנים מפקיר את אזרחי ישראל. אנחנו חושבים שאין צורך בטביעות אצבע במאגר, משרד רה"מ קבע שאין תורך בו. אנחנו יודעים שאיחסון טביעות האצבע יפקיר את גורל האזרחים".
לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים, על מנת לגייס את הסכום הדרוש לעתירה.
לפרטים נוספים: ניר הירשמן 050-6205384

ועכשיו לדעתי האישית – מעניין איך יגיבו על זה בוועדה המייעצת, שהודיעה שתמליץ על ביטול טביעות האצבע והקטנת הרזולוציה של התמונות. התגובות של משרד הפנים הן כמובן שהמאגר מאובטח יותר ממאובטח מפריצות אבל גם אם זה נכון (קשה לדעת), זה לא מכסה שימוש לרעה ע"י ממשלות עתידיות. תוקף תעודת הנייר הנוכחית שלנו צומצם רטרואקטיבית ל10 שנים (למרות שלא כתוב על התעודות כלום, כי כשהנפיקו אותן היה להן תוקף בלתי מוגבל). תוקף תעודות חכמות יהיה 5 שנים, או 10 שנים אם תסכימו להכניס טביעות אצבע למאגר. זו החלטה מוזרה שנשמעת כמו נסיון בוטה "להעניש" את מי שיבחר לא להכנס למאגר או להעשיר את ספק הכרטיסים החכמים שכידוע לכם הצליח למכור למדינה מליוני כרטיסים ומפעל הנפקה שנים לפני שהונפקה אפילו תעודה בודדת. מאגר התמונות לא שונה מאוד מהמאגר הביומטרי הקיים של משרד הרישוי (ומשותף על משרד הפנים ומשרדים אחרים, כמו עם מרמנת וחברות ספקים ממשלתיות אחרות, משרד התחבורה לא מוכן לספר עם מי), רק שהתמונות יצולמו באיכות טיפה יותר מוקפדת מבחינת תאורה, וכנראה משרד הפנים יהיו פחות סלחניים לגבי משקפיים, פיאות, איפורים מוזרים ושאר ירקות שהתירו לי בצילום למאגר הביומטרי של רשיונות הנהיגה.

עד כמה מוזרה הדרישה לחידוש תכוף יותר של התעודה אם סירבתם לטביעות אצבע במאגר? ובכן שאלנו בעבר מומחי מז"פ וזיהוי ביומטרי בטכניון, ונאמר לנו שכדי להשאר מהימנה לאורך השנים, יש לחדש מדי פעם את הדגימה הביומטרית כי הגוף משתנה כשהוא מתבגר. ההמלצה היא לא יותר מ10 שנים לטביעת אצבע ולא יותר מ5-7 שנים לתמונת פנים, מכאן ברור שאם המדינה לא יכולה לסמוך על טביעת אצבע שלכם במאגר, הם חייבים לפחות לבנות על תמונת הפנים ואותה יש לרענן תכופות יותר. אז לגבי קונספירצית ה"עונש לסרבנים" אני חושב שלפחות כאן נראה שיש לזה הסבר סביר.

האם יש לבג"ץ הזה סיכוי? בוודאי. אני סומך על שלל הראשים המשפטיים שעובדים עליו עכשיו שלא היו טורחים אלמלא היה לו סיכוי אמיתי.

כמה כסף לשים? כמה ששווה לכם הפרטיות שלכם מפני המדינה והממשלות שבדרך. זה כולל זיהוי במצלמות רחוב או מצלמות שעל ניידות משטרה, או צילום מפגינים, או פתיחת טלפונים הנעולים בחיישן ביומטרי כשתעצרו בהפגנות האלו (עצתי – אל תסמכו על הסורקים בטלפונים האלו, עדיף הצפנת מכשיר ונעילה בסיסמא חזקה, במיוחד לפני שיוצאם להפגנה).

מה תעשה העמותה עם כסף שיתרם מעבר ל60K ש"ח הראשונים? נמשיך לממן את הוצאות הקליניקה המשפטית שלנו (המשפט מול עג"ג נמשך ותיקים נוספים מטופלים), נמשיך לפעול נגד הביומטרי, צנזורת הרשת, פרטיות בעולם המקוון (ראיתם את נילי וקרין שלנו בערוץ 2?), ואם צריך יוגש בג"ץ נוסף. לא חסרות מטרות חשובות לשאוף אליהן לדאבונינו.

הי! כל התמורות הטובות כבר נלקחו! כן, הציפור המשכימה תופסת את התולעת. היתה לנו היענות שהפתיעה אותנו. אנחנו נשמח אם עוד יוצרים ומרצים יתרמו לנו הופעות והרצאות. צרו קשר עם ניר הירשמן, מנהל הקמפיין.

FBI מביאים את הסעיף

לחיפוש בבית צריך צו, אבל מחשב? מה אם זו רשת מחשבים? ומה אם זה אפילו לא על אדמת ארה"ב?
הרבה רעשים עוברים על העולם הפוליטי והעולם האינטרנטי לאחרונה. מרב שינויי חוקים ותקדימים וחשיפות אני לא מספיק אף פעם לכתוב על זה בבלוג, הכל מופץ רק בטוויטר ומיעוטו בגוגל פלוס (אולי גם בפייבוק, אבל שם לא אני מתחזק את זה אז אין לי מושג). אבל יש כמה דברים שראוי לכתוב פה בפוסט שישמר טיפה יותר זמן.

ראשית, כאמור, FBI מנסים להעביר את "סעיף 41" כדי לקבל רשיון גורף לפרוץ למי שנראה להם למחשב. זה משפיע על כל משתמש אינטרנט בעולם, כולל משתמשי סמארטפונים ודומיהם שאינם מודעים לחיבור (כן, יש אנשים שלא מודעים שסמארטפון זה לא רק מסך צבעוני אלא גם חיבוריות).

במקביל ה-FBI מנסים לקבל פטור מפיקוח והגנת פרטיות על המאגר הביומטרי שהם אוספים על כל מי שעובר בארה"ב. המאגר נאסף מרשויות הביטחון, מרשות ההגירה אבל גם מרשות הרישוי וכל שירות ציבורי אחר שהאזרחים חולקים איתו פרטים. מדובר במאגר אזרחי ממש, שלפי פירסומים יותר מ90% ממנו אינם פושעים, להרבה מהאנשים דגימות מרובות שמשפרות את יכולת הזיהוי נגדם. לא אימות, אלא זיהוי. זו המערכת שהמשטרה רוצה ושלחה את שטרית ומשרד הפנים לעשות בשמה את העבודה הבירוקרטית הראשונית. שלא יהיו לכם שום ציפיות שזה לא יהיה דומה בקרוב אצלנו.

על הגיקים שיצילו את האנושות, ולמה לא צריך לפחד מזה

עפרי אילני פרסם ((אני מניח "פרסם" ולא "פרסמה" כי התגובות התיחסו בזכר, אבל אין לי איך לוודא באמת)) מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "די להערצת החנונים". כיוון שאני מעריך שלרב הקוראים שלי אין מנוי אני אתמצת:

  • חנונים היא תופעה חדשה, ש"אי אפשר למצוא ביוון העתיקה, וגם לא בתנ"ך. יהיה זה מגוחך לטעון שסוקרטס או שלמה המלך היו חנונים."
  • יש תפיסה רווחת שכדי להצליח צריך להיות חנון או להתחתן עם חנון (ולהוכחה עפרי הביא את השיחה המדוברת של צוקרברג והסבתא).
  • "[התופעה] גם קשורה במובהק לעולם טכנולוגי־מדעי, שהרי, נערות המשננות שירים של יונה וולך הן לא בדיוק חנוניות."
  • "לפי התפיסה המקובלת, בחייו של החנון פשוט אין דרמה. הם מתנהלים בין שורות קוד וסרטי מדע בדיוני. ברגע שבו הסכנה נכנסת לחייו, החנון מפסיק להיות חנון. זו הסיבה לכך שתרבות החנונים מתגבשת סביב יצירות מיתיות כמו "מלחמת הכוכבים" ו"מסע בין כוכבים". כמו שסרטים של הומואים אינם עוסקים בהומואים אלא בנשים, סרטים של חנונים עוסקים בלוחמי אור ולא במתכנתים."
  • "נביאי טכנולוגיה מדברים על "שיבוש" (disruption) בממדים היסטוריים […] שיבוש כזה יהפוך אותנו לזרים בעולמנו שלנו, נתונים לחסדיהם של ברוני הטכנולוגיה."
  • "האם אפשר לסמוך עליהם? עד היום החנונים היו רודנים נאורים של האימפריות שלהם. […] צוקרברג ודומיו הם סוכניה הנאמנים של התבונה האינסטרומנטלית — גישה רציונלית לעולם, המודדת הצלחה לפי יחס אופטימלי בין עלות לתועלת. החנון נוטה להיות טיפוס כמותי, שחווה את העולם כסדרת נתונים. הוא משרתה הנרצע של טבלת האקסל."
  • "בספר "Geek Heresy" […] דווקא בתקופה של התפתחות טכנולוגית אינפלציונית הנשלטת על ידי גיקים, הקידמה החברתית והפוליטית מפגרת מאחור. […] אבל גם לשיטתו של טויאמה, רק חנונים יצילו את העולם. הוא מעלה על נס "כופרים גיקים" — חנונים יחידי סגולה שהתמרדו נגד הסדר הטכנולוגי וניטרלו את התוכנה שיצרה אותם. אולי אדוארד סנודן הוא דוגמה לטיפוס כזה."

תשובתי, עפרי: ערבבת קטגוריות לגמרי.

ראשית על המילה Nerd מול Geek, שהיא בעשורים האחרונים המילה המקובלת ל"משוגע לדבר", לא בהכרח אספרגר או בעל נטיות סוציופתיות כמו שאתה מתאר פה (צוקרברג, שמידט וגייטס הם דוגמאות קיצוניות במיוחד, וגייטס מאד השתנה כידוע). "גיק" בשבילי היא מילה שאוצרת בחובה התלהבות, סקרנות, דקדקנות, כל זה נכון, אבל זה לא נגמר במספרים. אדם יכול להיות "גיק של מכוניות" כי הוא לא רק זוכר את נפח המנוע של הפרארי שניצחה במרוץ <שקרכלשהוא> ב1957, הוא גם יזכור בהתלהבות את שם הנהג וסיפור חייו. כך למשל אורן נהרי הוא גיק של היסטוריה, שוקי גלילי גיק של חומוס, ויש גיקים של אמנות או סוציולוגיה. לא יודע להתחיל לספור לך כמה תחומי ענין היו ללאונרדו וגיקים היסטוריים אחרים, וכן, גם את פיתגורס וארכימדס בהחלט הייתי סופר ברשימה והרבה מדענים/פילוסופים יווניים אחרים. זה לא אומר שאין להם חיי חברה, מין, או מודעות פוליטית, חברתית וסביבתית, וכולי. נכון, יש בעדה הזו אנשים חומרניים, אבל החמדנות והאגירה היא בד"כ של זכרונות, רעיונות, ידע, טריוויה – פחות של כסף למען איסוף הכסף עצמו אלא למען העושר הרגשי או האינטלקטואלי שבעיסוק.

לידה ובנפרד הNerd, מילה שתארה פעם אדם עם קשיים חברתים (נוירולוגיים או פסיכיאטריים), אולי חבוש משקפיים שהתבודד מגיל צעיר עם ספרים, לא בהכרח חכם או אפילו גיק, אבל בהחלט עלול למצוא את עצמו מנודה חברתית בשל קשיים לגיטימיים להשתלב (ובינתים המילה אומצה מחדש גם למובן החיובי שלעיל, מה שמבלבל קצת). ברשימה ההיסטורית הזו הייתי בקלות מוצא את אברהם אבינו, יוסף נינו (בהנחה שהם דמויות היסטוריות, כן?), ואפילו משה רבינו. גם שאול הנבעך שחיפש אתונות ומצא מלוכה הוא דמות עם בעיות חברתיות ותקשורת בינאישית קצת מחורבנת, לא?

אה כן, ופיתגורס גם ברשימה הזו. הפחד המשתק משעועית מסגיר אותו.

שני הקהלים הנ"ל לא חופפים, למרות שיש בניהם חיתוך לא קטן. ובתוכו אתה מדבר על חתך דק של נרדים שעובדים בתחום המתפוצץ של שירותי אינטרנט וכל המתחבר אליהם. חלקם מנוצלים ע"י סוציופאתים רודפי בצע או שהופכים להיות כאלו בעצמם, אבל זו לא כל התעשיה. לא כולם צוקרברג, שמידט או רפאלי ((או דוגמא אחרת – ורנר פון בראון 🙂 )) שיטענו שהם עושים טוב לעולם בזמן שהם שודדים ממנו את האנושיות, הפרטיות והיכולת למודעות עצמית. אלו דוגמאות קיצוניות ומסוכנות או לפחות בעייתיות, ואני מסכים כי מדובר ביישומים המנצלים לרעה את החולשות האנושיות במקום לטפח את החוזקות. זה מיעוט (מספרי, לא כלכלי לצערינו) שלא מעיד על הכלל. אני חושב שאנחנו עדה עם הרבה קהילות מגוונות, אפילו עם דעות חברתיות מפותחות לפעמים (חיפשת גיקים לסביבתנות וטכנולוגיות אקולוגיות? עוד תופתע…).

נכון, מד"ב הופך לפופולארי ((לא, מלחמת הכוכבים שהבאת כדוגמא איננה מד"ב אבל זה לפעם אחרת)), ולפעמים חלקינו גם מרוכזים מאוד בתחום צר ועתידני, ושוקעים במחשבות פילוסופיות של "מה יהיה אם X ואיך לא ליפול למלכודת הזו", וזאת כיוון שלרוב מד"ב מעורר אותך בסופו של דבר לחשוב ביקורתית על המין האנושי העכשווי ומגבלותיו, ולא פעם דחפו יוצרים מהז'אנר לשינוי חשיבה חברתי במאה האחרונה, לרוב לטובה (דוגמאות בולטות היינלין ורודנברי).

נערות המשננות את וולך בהחלט חנוניות. אדם שטורח לשנן שיר ולא רק לקרוא אותו בספר, אדם שמחפש להתעמק במשמעויות וללמוד על המשורר ומצב חייו כשכתב את היצירה, אלו לגמרי סממנים של גיקיות. לא פגשתי הרבה ספרניות או מוכרני/ות ספרים, גם ברשתות הגדולות כמו צומטסקי (טפו טפו), שאינם גיקים של ספרים. רגש, דמיון, וכל הדברים שציינת שחסרים, אולי חסרים לדור של אנשים ולא רק לעדה שבאת להתקיף פה? יש בחוץ דור של אנשים שנשבים בשקרים של פוליטיקאים, בנקאים, אוליגרכים ואנשי שיווק. במקום כזה בעייתי דווקא גיקים, אנשים בעלי חשיבה יצירתית, אסוציאטיבית, שיכולים לדמיין עתידים בעייתיים ולסמן שקרים, הם יותר מפוכחים מהקהל הרחב, ויהיו מי שימציאו פתרונות ויצילו את האנושות מכליה, ובדרך אולי גם את החברה והתרבות מיובש ומסחור יתר. לפחות קהילת הגיקים שאני מכיר סביבי, בחיים האמיתיים או ברשת – יותר מתקדמים חברתית, יותר מודעים לבעיות חברה, מגיעים להפגנות, לא מפספסים הצבעות לרשויות וחלקנו אקטיביסטים ברמה של החדרת רעיונות חברתיים יותר לפוליטיקה, מיתון המירוץ הטכנוקרטי/פלוטוקרטי של הכנסת למעקב, איסוף טביעות פנים ואצבעות ושאר מרעין בישין.

אסכם בהפניה לדברי לארי לסיג, פרופסור למשפטים שהוביל את תנועת ה־Creative Commons בזמנו, שהביאה את רעיונות התוכנה החופשית לכלל הז'אנרים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, היום נלחם בשחיתות שלטונית (בעיקר המחלות של המערכת האמריקנית שנמכרת בנזיד עדשים לטייקונים וכוחות בינלאומיים לפי הצורך). בפראפרזה על ציטוט מפורסם שלו: פעם שבטים היו צריכים לוחמים כדי לכפות שלום וגבולות. מדינות עברו להשתמש בעורכי דין כדי להיווסד, לנהל קשרי חוץ ולהקים ספרי חוקים שיגנו על הפרט. היום הוא תור כותבי התוכנות לדאוג לשמור על הפרט מכוחות הבנקים ושוק ההון המנסה לנצל, לרגל ולהגדיל פערים. המסר כאן די ברור – אנשים שלא מונעים ע"י הון כספי אלא חברתי, הם העתיד. לדעתי זה יהפוך להיות יותר בולט ככל שנתקרב למשברי משאבי טבע, שם הכסף לא יעזור, והאנושות – על אוצרותיה התרבותיים – לא תשרוד בלי מהנדסים רבי דמיון.

לפרטים נוספים: התנועה לזכויות דיגיטליות, אקו-ויקי, הסדנא לידע ציבורי, מגמה ירוקה, ויקימדיה ישראל ועוד המון ארגונים קטנים של מייקרים ופעילים שיש בהם לא מעט שמחפשים דרכים לתעל את הכלים האהובים עליהם לשינוי חברתי חיובי. בעולם אפשר למצוא עוד אלפי פרויקטים שכן מסייעים לעולם השלישי לעשות יותר עם המעט שיש להם, לחלוק ידע ונסיון במקום לחשוב על שורת רווח אישי. הם לא צריכים להחשב "כופרים" בשל כך, בחירה מוזרה מאד במילה טעונה. אני מציע לך להעלות את הרעיון מול קהילת כותבי ועורכי הויקיפדיה ונראה מה דעתם.