עוד פרויקט שלא אגיע אליו: עוזר חכם ובית חכם

האם אתם רוצים מערכת כזו? התשובה מורכבת.

כן, זה נחמד לשבת בעצלנות על הספה ולהגיד "הי גוגל, תדליק לי דוד", או אפילו להדליק אוטומטית את הדוד ברגע שיצאתי מהעבודה ע"י נתינת קואורדינטות של המשרד ליישומון IFTTT ולתת לו להקשיב לGPS.

לא, זה לא נחמד שכל מילה שנאמרת בבית מוקלטת ונשלחת לשרתים של גוגל או אמאזון (אלקסה) או מוקרוסופט (קורטנה) וכולי. זה גם לא חכם להשקיע בציוד שמייקר את החיים בבית והופך אותך תלוי ביצרן או משהו. למשל זו הסיבה שלא אקנה נורת פיליפס HUE בעשרות דולרים כי כשהיא נשרפת אני צריך למעשה לקנות נורה ומחשב קטן. אני מעדיף לחבר ממסרי SONOFF ולשלוט בהם בעצמי. כמו כן, אני לא אחבר בקרוב את מנעול הדלת למערכת ממוחשבת. אני לא ממליץ לסמוך עליה בנקודות אבטחה, אבל אפשר להסתפק במגע בנקודות הנוחיות.

אני לוקח רגע ומפרק מערכת ממוצעת כדי לסבר את האוזן למי שלא מכיר את הטכנולוגיה שמאחורה. בגדול יש כאן כמה רכיבי תוכנה תפורים ביחד כדי לגרום לקסם לקרות:

  1. יש מיקרופון והמחשב שמאזין לו, מנסה לבטל רעשי רקע ולהתמקד במה שעלול להיות דיבור.
  2. אח"×› תוכנה אחרת שבודקת אם ×–×” אכן דיבור ומתרגמת אותו לטקסט. ×–×” אולי הרכיב ×”×›×™ מתוחכם במערכת ונחמד שיש אופציה או שתיים ברישיון חופשי (אבל כרגע אני די בטוח שזה עובד רק באנגלית, ולא יעבוד בעברית בקרוב. מקווה שלא תהיה בעיה עם זיהוי מבטא לא ילידי 🙂
  3. אחרי שיש לנו טקסט אפשר לפענח ממנו את הפקודה גם אם לא נאמרה בצורה תקנית אחת. כלומר "התראה עוד שעה" או "בבקשה כוון לי תזכורת בעוד שעה מעכשיו, תודה" הם שני משפטים שונים למדי אבל המחשב צריך לזהות את שניהם. הרכיב הזה והרכיב הקודם הם הרכיבים שקורים בענן של גוגל או אמאזון או מיקרוסופט שאותם אני רוצה להביא אל תוך הבית.
  4. בשלב הזה אפשר להפעיל מיני תוכנות וסקריפטים (מייקרופט למשל קוראים לזה "כשרונות" והקהילה פיתחה כבר כ-140 כאלו), כאן מגיעה ההתממשקות עם MQTT ורכיבי חומרת Sonoff השונים, או גישה לרשת כדי לדבר עם חשבון הגוגל שלכן כדי לבדוק איש קשר או לדחוף ארוע ליומן, וכיוצא באלו.
  5. לבסוף לאשר או להחזיר משוב למשתמש בצורת רכיב אחר שהופך תשובת טקסט לדיבור, מסנטזים כאלו יש הרבה בשוק – ×”×™×” לי אפילו על אפפל ][ עם 64K זכרון, לצערי האיכות התפתחה מעט מאוד מאז בתוכנה פתוחה. מקווה שישתפר בעתיד.

התכוונתי (וויתרתי בגלל סיבות) לשחק עם עוזרים חכמים פתוחים. נתקלתי באינדיגוגו של מייקרופט (גיבוי עסקי לא יכול להזיק). כמו כן גיליתי שיש פרויקט בשם Jasper שכבר לא זז שנה ועוד אחת מליסה, כנראה גם אחרים.

מה דרוש? כרגע סבלנות וחוש טכני. כמו שלא לכולם מתאים לפרמט את האנדרואיד ולהתקין LineageOS, או ללמוד לקנפג קודי, וכולי. זה פרויקט לסקרנים, עקשנים, שאין להם בעיה לבנות ולהלחים כמה דברים לבד. הנה המידע שאספתי והפרמטרים שהייתי בוחר להתחיל איתם אם הייתי הולך על הפרויקט.

  • יש ארגז כלים נאה (וחופשי! ופתוח!) ללינוקס, ×–×” אומר שזה יכול לרוץ על התחנה הביתית שלי (שהיא גם שרת המדיה) או על מכשיר שיבנה סביב Raspberry Pi וישב עם מיקרופונים בסלון, מטבח, חדר שינה וכיוצא באלו. בצד המנשק האנושי יש את מייקרופט וכלים אחרים, בצד השליטה על Sonoff ורכיבים אחרים של בית חכם יש את Home Assistant, שיודע לעבוד גם עם גוגל הום, אלקסה ודומיהם.
  • עוד לא ברור לי אם הרספי מספיק חזק לנתח דיבור או שהוא צריך להיות מגובה במחשב חזק יותר או שרות מקוון. המטרה שלי בפרויקט היא כמובן לא להוציא פיפס מהבית לשרתים של אחרים, אז אני מתמקד ביכולות שנשארות על הרספי והמחשב הביתי.
  • אני אשמח אם המערכת תדע לזהות קולות שונים של בני הבית ולתת לכל אחד את התזכורות והתשובות שרלוונטיות אליו.
  • מלבד שליפת תשובות מהרשת ולענות על שעה ומזג אוויר, רצוי לבדוק התממשקות לבית חכם. השם הפופולארי בתחום הוא Sonoff, ששולט על כיבוי והדלקה של קווי חשמל 220V, 10A או 16A. יש מכשירים עם דימר, חיישן חום ולחות או הרחבות אחרות. יש התקנים ששולחים IR כדי לשלוט על טלוויזיה או מזגן וכולי.
  • למה Sonoff? הם זולים, זמינים בעלי אקספרס ובכל מקום, ויש להם כמה וכמה קושחות פתוחות ברשת. כשקונים אותם מקבלים אותם עם קושחה שמכוונת לדבר עם שרתי החברה, שזה כמובן BIG nono בסיסי בשבילי, אבל עם קצת מאמץ צורבים קושחה חלופית ותופסים פיקוד.
  • יש פרויקט הפצת עדכוני קושחה לכל הבית החכם בעזרת כלי בשם Resin, אם אתם עוסקים באוטומציה לעננים, אומרים לי שזו המקבילה לPuppet או Chef לעולם ×”Ö¾IOT.
  • כדי לדבר עם כל ההתקנים האלו, קיים תקן MQTT, שזה מעין שרת תורים מפושט. הפיקוד משאיר להתקן הודעה בתיבת הדואר וההתקן בא לאסוף. שרת MQTT שכזה יכול לרוץ מקומית (למשל בשרת Home-Assistant על הרספי) או ברשת למי שרוצה לעשות את כל ×–×” בממשק על Google Home בלי להתקין סייען פתוח.

קריאה לעומק של תשובות מייקרופט לתומכי הקיקסטארטר ושל תנאי הפרטיות שלהם שכנעה אותי שהם לא עומדים בדרישות הפרטיות שלי בתצורה הנוכחית שלהם. בגדול הם "מתכננים" גרסא מקומית של רכיב ה־STT (דיבור לטקסט) שתרוץ על מחשב לינוקס או חלונות אבל זה עוד לא שם, ובתלות ברכיב שיבחרו, יכול להיות שזה ידרוש GPU חזק כדי לבצע את הניתוח בצורה מהירה ככל הניתן. מנתח ה־STT הנוכחי שלהם לא מספיק טוב והחדש שיכנס בסוף החודש צריך הרבה יותר כוח מחשוב. אז  כדאי לחכות. בעתיד זו תהיה אפליקציה או תמונת Docker מוכנה שנוכל להריץ על שרת PC כעזר לרספברי בלי להסתמך על שרתי החברה.

כאמור, בפוסט המקורי כתבתי שאני בודק את המערכת לביתי אבל הוטל ווטו משפחתי. אני עדיין אנסה לראות איך זה להתקין עוזר AI שכזה על הלאפטופ או הדסקטופ, ואוסיף דיווחים כשיהיו.

כפתור פראנויה לכל כיס

YubiKey 4 keychain and YubiKey 4 Nano

אמ;לק: סקירת מוצר שיוסיף לכם שכבת הגנה על חשבונות מקוונים וגם על המחשב האישי. זו תהיה כתבה ראשונה בסדרת פוסטים על אבטחת מידע בסיסית לישראלי המצוי, למרות שהפוסט הספציפי הזה אולי לא מיועד ממש לכולם כי הוא עוסק בחומרה יעודית שעולה בסביבות $50 (כולל משלוח) ולא תוכנה זמינה וזולה/חינם.

יותר מחצי שנה לא כתבתי פוסט, למעשה כמעט 8 חודשים אני חושב. המון חדשות חולפות בקצב מסחרר ואי אפשר להתעמק בכלום, וגם החלפת מקום עבודה מוריד מהזמן הפנוי לכתיבה של יותר מציוצים בטוויטר. אם אתם לא עוקבים, חוק הזיהוי הביומטרי עבר והחל מיוני כולם חייבים לתת טביעות אצבע ופנים. מי שישלם כופר מיוחד יוכל להשאר מחוץ למאגר (אם אתם באמת מאמינים שלא ישמרו לכם את תביעת האצבע אחרי שיכתבו אותה לשבב בתעודה), אבל יצטרך לעשות את זה פעמיים בעשור במקום פעם אחת. ההמשך עכשיו יכול להיות אחד משלושה עיקריים: או שהפניה שלנו לבג"צ תצליח והמאגר יבוטל מתישהו ב-2018, או שיהיה מהפך בחירות וקואליציה חדשה תחליט למחוק את השרץ, או שהגזרה תשאר, ועד 2022 (2027 למי שרץ להחליף תיעוד במאי) כל הישראלים שישארו פה יאלצו להשתדרק למאגר. בינתיים כבר היו דליפות בהודו וסיפורים מסוכנים אחרים, אז נחיה ונראה. על עדכונים של פאדיחות הבית הלבן אני גם לא ארחיב, אתם בטח צופים כמוני בסטיבן קולבר ביוטיוב.

היום אני רוצה לספר לכם על הצעצוע החדש שלי, יוביקי 4. כל מי שמכיר אותי, יודע שככל שנכנסתי בשנים האחרונות לתחום הזכויות הדיגיטליות, אני יותר ויותר מתעניין בתחומי הצפנה, זיהוי והזדהות, סיסמאות חזקות וכדומה. זה רק אספקט קטן מהעולם הזה, וכמובן לא משנה כמה חזקה הסיסמא שלכם לפיכסבוק אתם עדיין צריכים להיות אחראים למה שאתם מפרסמים שם. בכל מקרה כדאי גם שלא יגנבו לכם את החשבון עצמו, ולכן אני ממליץ תמיד:

  • סיסמאות ארוכות וקשות, ושונות לכל אתר.
  • כמה ארוכות וקשות? כאלו שבחיים לא תזכרו, בשביל ×–×” יש מנהלי סיסמאות. על ×–×” כנראה פוסט נפרד בעתיד.
  • אם השירות מציע אימות כפול, הפעילו אותו תמיד! יוצא דופן – אימות באמצעות סמס, ×–×” כנראה חלש ובעייתי מדי, ומאלץ אתכם לתת לשירות את מספר הטלפון שלכם, אז לשיקולכם. חפשו בהגדרות המשתמש שלכם, יש אלפי אתרים שתומכים.
  • כדאי להחליף סיסמאות פעם בשנה, אבל אפילו אני לא עד כדי כך קדוש. החליפו כשיוצא לכם.
  • אפשר לסנכרן סיסמאות ושאר מידע בין דפדפנים באמצעות Chrome Sync או Firefox Sync/Weave אבל לבחור במקרים כאלו סיסמת הצפנה ארוכה וקשה, אפילו 64 תווים, שתשמר כמובן מוצפנת במנהל הסיסמאות שלכם.

כמה מילים על אימות כפול, או אימות בשני פקטורים: אחד הדברים הראשונים שמוגדרים בפרוטוקול זיהוי (ולא משנה אם אנחנו מדברים על סיסמא לאתר או כשאתם מתיישבים מול הפקיד בבנק) הוא הגדרת שיטת הזיהוי, כששיטות אימות הזיהוי מתחלקות ל3 קטגוריות כלליות: מי אתה, מה אתה יודע, ומה יש לך.

מי אתה – ×–×” לרוב זיהוי ביומטרי, הבעיות איתו שאת חלק מהמדידות הביומטריות יקר למדוד או קל לזייף, ובמיוחד ×–×” לא שונה מול כל גורם, ולכן אם היכולת להתאמת במקום אחד דלפה, הרי שהיא טובה לאחרים שסומכים על אותה השיטה. ×–×” שווה ערך לסיסמא לא חזקה, שכתובה בצורה לא מוצפנת בכל מיני מקומות שאתה מסתובב בהם, שניתן לזייף ואי אפשר להחליף. רעיון גרוע. הצעתי היא שאם ספק השירות נותן בחירה, אל תסתפקו לעולם בזיהוי ביומטרי כאמצעי זיהוי ראשי. לא מול משרד הפנים או רשויות המס, לא טביעת האצבע לפתיחת הטלפון, לא להפעיל חתימה אלקטרונית במחשב, לא טביעה קולית מול השירות הטלפוני של הבנק, כל אחת מהשיטות האלו כבר הוכחה כקלה לזיוף.

משהו שאתה יודע – זו לרוב סיסמא, ובמקרים הפחות מוצלחים: תאריך יום הולדת, קוד סודי מגב כרטיס האשראי, תאריך ההוצאה של תעודת הזהות האחרונה שלך, מספר תעודת הזהות, שם הנעורים של אימא, שם ×—×™×” או מורה או בי"ס ראשון וכיוצא באלו דברים שקל לגלות עליכם ×¢"×™ בילוש או כיוס.

משהו שיש לך – תעודה בלתי ניתנת לזיוף, אם ×¢"×™ שימוש בשיטות ייצור סודיות וייחודיות ואם ×¢"×™ חתימה דיגיטלית, או אולי מפתח כלשהו שלא ניתן לשכפל. כשאני אומר מפתח עולה לכם אולי בראש מפתח פלדלת או ייל, אבל את אלו כבר שכפלו ×›×™ הופיעו בטעות בתמונה. הסיפור ×”×›×™ מצחיק ×”×™×” כשסוכני TSA הצטלמו ברוב היבריס עם צרור המפתחות שלהם שפותח כל מנעול מזוודות בשוק, ואנשים מיהרו להעתיק את המבנה מהתמונות, וכמזה שנתיים אפשר להוריד את כל המפתחות מגיטהאב להדפסה בתלתפסת ביתית. לא, אני מתכוון למפתחות הצפנה פיזיים, כלומר מעין התקן USB עם מעבד קטן וזכרון שאי אפשר לקרוא, וניסיון למעקף פיזי של ההגנות אמור להרוס אותו ללא שוב. כאלו יש מספר מוצרים בשוק ואחד היצרנים הבולטים הוא Yubico. אני סוקר את המוצר שלהם כאן ×›×™ אחרי שלמדתי את הנושא ברשת הגעתי למסקנה שזה אחד משניים-שלושה ×”×›×™ מעניינים, מגוונים ונגישים, ואין לי שום קשר איתם מעבר לזה (וכמובן לא קיבלתי מהם מוצר או טובות), ולכן קניתי אותו. יש להם אפילו יבואן רשמי בארץ אבל אחרי שקיבלתי מהם ספאם, העדפתי לשלם את המחיר המלא של הזמנה מחו"ל (אמזון או הריסלר ×”×–×”). שווה להציץ, לפעמים יש להם סייל 50% ×”× ×—×” ליום-יומיים.

אימות כפול, או אימות מרובה, הוא כזה שמשתמש ביותר משיטה אחת מאלו שפירטתי, ובמיוחד עדיף שלפחות משתי קטגוריות שונות. ((אפשר לדון פה פילוסופית אם ה־‏Google Authenticator שלי, שמגובה כל יום וניתן לשחזור במקום אחר הוא באמת משהו שיש לי או שהוא מידע ולכן משהו שאני יודע, אבל לצורך הפשטות, לרוב המוחץ של האוכלוסייה, זה נופל תחת משהו שיש לי.))

המוצר עליו אדבר פה הוא חד פעמי ולא ניתן לגיבוי או העתקה, ולכן הוא בגדר משהו שיש לי. לא אכנס כאן לכל הפרטים הטכניים הקטנים, אבל רשימת הדברים שעושה הכרטיסון הקטן הזה היא מרשימה:

  • מול אתרי ווב יש לי את שירות U2F שמזכיר את יישומון Google Authenticator רק שלא צריך להעתיק שישיות ספרות ולא ניתן להעתיק את הסודות ×¢"×™ יישומון זדוני (מצד שני, אי אפשר לגבות, לטוב ולרע…)
  • משמש לפתיחת כספות סיסמאות כמו Keepass או LastPass.
  • הוא יודע לעבוד במוד challenge-response מכמה סוגים, שמאפשרים לי למשל לאבטח את הלפטופ שלי כך שלוגין פשוט (בקונסול, GDM או מנעילת מסך) ללא הכרטיס תיחסם (מודול PAM ששולח לו צ'אלנג' ורואה שהוא מחשב אותו נכון ואז מאשר גם לפי הסיסמא). לחלונות ומאק יש אפשרות דומה.
  • בשיטה אחרת גם פתיחת ההצפנה של הדיסק (root on LUKS) לא תתאפשר בלי שהסיסמא תעבור פיענוח דרך הכרטיס.
  • הוא יודע להצפין ולפתוח מסרים עם מפתח RSA של GPG עד 4069 ביט (2048 בלבד בגרסת Yubikey NEO של ההתקן, לצערי).
  • משמש אמצעי אימות לחיבור SSH, אם ×¢"×™ שמירת המפתח הסודי או דרך אימות PGP שעד לאחרונה לא הכרתי אפילו שקיים.
  • הוא יודע לחתום על Docker Images (לא בגרסת NEO) למי שזה מעניין אותו.
  • הוא יודע לייצר קודים חד פעמיים מסוג HOTP (אין לו שעון פנימי, אז אין TOTP בלי תוכנה מסייעת).
  • האתרים שכרגע אני עובד איתם בעזרתו: חשבונות גוגל השונים, גיטהאב, בלוגים מבוססים וורדפרס.
  • אתרים בהם אני לא משתמש אבל תומכים: סיילזפורס, פיכסבוק ודרופבוקס.
  • אתרים שהייתי רוצה לעבוד אתם אבל לא תומכים (בינתיים): פייפאל, בנקים ישראליים, חברות ביטוח ובריאות, אמאזון, טוויטר, ובעצם כל אתר אחר שאני נכנס אליו עם סיסמא.
  • רוב התוכנות והדרייברים פתוחים וברישיון חופשי, אפשר גם לבנות שרת אותנטיקציה משלך לשרתים אחרים ועוד המון אפשרויות לאנשים פרטיים וללקוחות תאגידיים.

שו"ת

זה לא פרנואידי?
למשתמש פרטי כיום, קצת. בעתיד אולי כבר לא. כדאי להתחיל להכיר או להתרגל.

להצפין את הדיסק? זה לא מעמיס את המערכת?
עם LUKS זה מובנה בקרנל, לחלונות ומאק יש משהו דומה, המחיר אחוז או שניים. אני לא ממליץ על ecryptfs שאובונטו מציעה להצפין אתה רק את ספריית הבית, זה פוגע בביצועים הרבה יותר. התחלתי לעשות את זה כשעבדתי בחברות שעסקו במידע רגיש, אצל מעסיקים אחרים הסתכלו עלי כמשוגע ובסוף באו להתייעץ איתי כשהמחשב הראשון נגנב מהמשרד או כשנציגים התחילו לצאת לשטח ולתערוכות ועלה הפחד שיגנבו סודות מקצועיים. אז כאמור לדעתי היום זו חובה שלא עולה הרבה לממש.

אני בונה היום אתר, להשקיע באימות כזה למשתמשים שלי?
גם TOTP-2FA וגם U2F – לדעתי כן, במיוחד אם האתר שומר פרטים אישיים של כרטיסי אשראי, בריאות מטופלים ועוד כיוצא באלו. יש ספריות חופשיות שקל לשלב, ולמערכות כמו וורדפרס, דג'נגו, ×’'ומלה, רובי-או-ריילז ואחרות יש כבר מודולים מוכנים לקטיפה מהעץ, אז חבל להתעצל!

למה יוביקי 4 ולא גרסת הנאו?
טעם אישי. היוביקי 4 תומך במפתחות טיפה יותר גדולים, הוא טיפה יותר זול, קוד ה-PGP שלו פתוח בגיטהאב. לרוב האנשים גם הנאו יהיה מצוין, והיתרון הגדול שלו הוא NFC שעובד עם אנדרואידים שיש להם רכיב תקשורת תואם. אם רוצים להשתמש ביוביקי 4 (ללא NFC) על אנדרואיד, אפשר בעזרת כבל OTG, או לטלפונים חדשים, חיבור ישיר USB-C בדקם יוביקי החדש).

יש מתחרים ראויים?
יש כמה. חלקם יתנו U2F בלבד בפחות מ$10-$20, חלקם יקרים מאוד אבל עושים דברים נוספים כמו לשמש כארנק קריפטומטבעות (למשל Trezor ואחרים) ויש גם אופציות "האקריות" פתוחות כגון OnlyKey שמוסיף שכבות הגנה כמו סיסמא, פיצ'רים כמו השמדה עצמית וכדומה. יש מצב שאקנה כזה בעתיד, למרות שהוא נראה פחות עמיד מכנית לשבירה ושפשופים.

התוכנה צרובה ולא ניתנת להחלפה? אז מה אם יתגלה באג אבטחה?
כבר קרה פעם אחת, וכל הלקוחות קיבלו מפתח חדש עם קושחה מעודכנת. זה חלק מהשירות (והמחיר). אי האפשרות לעדכן את הקושחה זה פיצ'ר מתוכנן במכוון, כדי לא לאפשר החלפה לתוכנה שתגלה את המפתחות הסודיים ששמורים על המפתח.

כבר יש לי כזה מהמעסיק
אם המעסיק נתן לכם התקן ×›×–×” שישאר שלכם לשימוש אישי גם אחרי שתעזבו – ×›×™×£ לכם! גוגל, פייסבוק וחברות טכנולוגיה אחרות עושות את ×–×”. השתמשו בזה חופשי גם לחשבונות פרטיים!

אבל זה בעצם כרטיס חכם! יש לי כזה מרשות המסים ובתעודת הזהות החכמה החדשה!
כן ולא. יש על הכרטיסים האלו מעבד מספיק חזק לכל אלו ככל הנראה, ויכולות להזדהות בפרוטוקול כלשהו מול הממשלה יום אחד, אבל לא קושחה פתוחה שמאפשרת את כל הטוב שעליו כתבתי לעיל. אם הייתי שר הפנים, אחרי שהייתי מבטל את המאגר הביומטרי, הייתי מעביר נותן לכל הציבור תעודות חכמות עם היכולות האלו מובנות שישמרו עליהם ביום-יום. לצערי לא נראה לי שזה יקרה בזמן הקרוב.

למה לא כתבת פוסט כבר המון זמן?!
×›×™ הייתי עסוק, וכי אף אחד לא שאל למה לא כתבתי כבר המון זמן, אז אולי מסתפקים בפרסונה הטוויטרית שלי…

אם יש לכן עוד שאלות, שתפו בבקשה בתגובות. אם זה מספיק מעניין לכלל הקהל, אולי אענה פה בגוף הפוסט.

איך לא לעצבן לנו את הנגן

אין לי הרבה מה להגיד בפוסט הזה מלבד שנז"ק דיגיטלי הוא אכן נזק, ושנראה לי שאין לי היום מקוריות בבחירת כותרות פוסטים.

(כן, עוברים חודשים, אני לא כותב על הביומטרי או על פיגועי טרור, או מחטפי הגז, כי מי שעוקב אחרי בטוויטר יודע שאני גם ככה מיואש ולא נותר אלא לרטווט את הכתבים המובילים ולבכות. אז אם אני פותח כבר את הוורדפרס (ששדרג השנה יותר גרסאות משאני כתבתי פוסטים) אני אעשה את זה כדי להתלונן על הדברים הקטנים שמציקים לי. צרות עולם ראשון אם תרצו.)

באחד האמשים הזמנתי לי סטרימר קטן בקיקסטרטר. קופסת גפרורים שמתחברת בדיסקרטיות מאחורי הטלוויזיה, מבוססת פיירפוקס או-אס שהיא מעיין אדרואיד של עולם התוכנה החופשית. כשהמכשיר היה כמעט מוכן (לטענתם) הם פתאום החליטו להוסיף רכיבי תוכנת נז"ק דיגיטלי, לטעתם רק כך יוכלו המשתמשים להנות עד הסוף מאפשרויות הצפיה בנטפליקס, הולו+, אמאזון ושאר הירקות שממילא לא משדרות מחוץ לארה"ב אם לא תחמנת אותן עם VPN לכתובת IP אמריקנית ואולי גם כרטיס אשראי אמריקקי. לכבוד השדרוק, הודיעו, הם מעכבים את היציאה בכמה חודשים, מחזקים את המעבד ועוד כהנה. והנה עברו החודשים, המשתמשים שעוד לא התייאשו ובקשו החזר קיבלו הודעה מוזרה: "הסתבכנו עם הנז"ק הדיגיטלי, סוגרים את הבאסטה ומחזירים לכם את הכסף". מה קרה לתכניות המקוריות? לא ברור, אבל תאוריית הקונספירציה שכרגע נפוצה בין משתתפי הקמפיין היא שהעובדה שיש להם כסף להחזיר אומרת שקנו אותם, כנראה החברה הסינית שאיתה פיתחו את הפלטפורמה. אם יצא מוצר, הוא יהיה קנייני אני מניח. נו, לפחות הם מחזירים את הכסף, הקאקערים.

אבל זה לא פוסט תלונה, זה פוסט עשיה, ואם רוצים להנות ממשהו ראוי, צריך לעשות את זה בעצמנו. הרשת מלאה בסטרימרים זולים ויקרים, חלקם מבוססים לינוקס, חלקם אנדרואיד וחלקם (שומו שמיים) איזה חלונות אמבדד או משהו (לפי השמועות). אך אני איני מתכופף לטכולוגיות קנייניות כמו שאתם מכירים אותי, אז הנה התוכנית:

  1. רספברי פאי 2, עם קופסת ABS קשיחה וספק כוח – סביבות $42. אם אתם רוצים ספק שגם יודע לדחוף זרמים כראוי, אני יכול להמליץ על המפלץ ×”×–×”.
  2. להתקין דביאן וקודי על כרטיס 16GB, נגיד עוד כ$5.
  3. כבל HDMI.
  4. זהו. סטרימינג מהרשת, מכוננים של USB או משרת הטורנטים שבחדר העבודה. מי צריך יותר מזה, תכלעס? אה, וזה אפילו מריץ מיינקראפט לילדה, אז בכלל…

אופציונאליים:

לאחר שהתקנתם את התוכנה והחומרה, כדאי להציץ במדריכים של קודי ישראל ביוטיוב, או בפורום שלהם לענייני עברית וישראל, או בכל אתר בינלאומי אחר שבא לכם. לא צריך קופסאות מאד יקרות כדי לקבל בימינו את כל היתרונות מקום אחד 🙂

אני מקווה שלא שכחתי כלום. בהצלחה!

רוץ USB חלק שני, מה עושים עם כרטיסונים סיניים חשודים?

עדכון לפוסט הקודם, הגיעו הכרטיסים החדשים, מצטרפים אחר כבוד לבדיקה. הגיעו מפורמטים משום מה בפורמט VFAT, שלא אמור בכלל לתמוך במערכות גדולות מ32GB ברב מערכות ההפעלה… פה לחשוד?

תזמון עם מתאם USB של סאנדיסק:
15MB/sec קריאה על 6GB הראשונים, אח"כ נופל ל-4.5MB/sec ל2 הגיגהבייטים הבאים.
אופס. נראה הקריאות והכתיבות האטו ככל שהוספתי בלוקים, וזה ×”×™×” הפחד שלי מלקנות את הכרטיסים הזולים עד כדי חשד האלו מסין…. ניסיתי את הכתיבה הבאה ליצירת 24GB של אפסים על הכרטיסון:

for i in 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 ; do
  time {
    dd if=/dev/zero of=yoyo/test$i bs=1048576 count=2048
    sync
  }
done

והרי התוצאות מסבב כתיבה:
בלוק #1 2.15 MB/Sec (כן, לקח רבע שעה! וזה איטי יותר מהתוצאה הראשונה!)
#2 2.08 MB/sec
#3 2.07 MB/sec
#4 2.07 MB/sec
#5 2.05 MB/sec
#6 2.06 MB/sec
#7 2.03 MB/sec
#8 1.97 MB/sec
#9 1.77 MB/sec (בשלב הזה כתיבת בלוק בודד של 2GB לוקחת 19.3 דקות, אני לא יודע אם בגלל שהכרטיס התחמם או בעיה אחרת)
#10 1.63 MB/sec, בשלב זה עצרתי את התהליך, פשוט נמאס.

סבב קריאה:
2.7 MB/s קבוע בכל פעם, החלטתי לא להמשיך מעבר לארבעה מתוך עשרת הבלוקים. נראה מיותר.

בקיצור, לא דומה בכלל לתזמונים שראיתי ברשת (1 2) – מסקנה בינתיים, מסתמן שגם אם אלו הכרטיסים המקוריים של סאנדיסק, אולי אין מה לגעת בהם… מקבלים פה נפח, אבל הביצועים לא מרשימים.
עוד השוואה דרך היישומון הזה לאנדרואיד.
כרטיס סאנדיסק שכרגע בטלפון, 64GB: 7.35MB/s write
כרטיס 128GB "חשוד" באותו המכשיר: 3.9 – 4.4 MB/sec write
ודיסקון כיס 128GB "סוס" של SSK שהתחיל את הפוסט הקודם, לשם השוואה – 36MB/sec write
(זמני קריאה התעלמתי, כי היה ברור שהם נקראו ישר מהקאש בזכרון המכשיר, מאות מגה לשניה)
אז כאן נראה שהוא נותן ביצועים מאכזבים (הנה מדידות אחרות עם אותה התוכנה), אבל לא בלתי שמישים. לטלפון ולרסברי פאי זה אולי מספיק טוב.

בשלב ×–×” התקנתי את כלי F3, לפי המלצת הדוד, ונתתי לו לרוץ ולגלות מה הגודל האמיתי של הכרטיסון. כאן הפסקתי לחשוד…

âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=14651183 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 6.99 GB (1831398 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 14651183

Probe time: 38.72 seconds
Probe read op: count=46, total time=0.09s, avg op time=1.85ms
Probe write op: count=40, total time=19.92s, avg op time=497.95ms
Probe reset op: count=15, total time=18.72s, avg op time=1247.79ms

âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=15755055 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 7.51 GB (1969382 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 15755055

Probe time: 40.79 seconds
Probe read op: count=48, total time=0.18s, avg op time=3.79ms
Probe write op: count=40, total time=20.50s, avg op time=512.49ms
Probe reset op: count=15, total time=20.11s, avg op time=1340.50ms


âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=14651183 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 6.99 GB (1831398 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 14651183

Probe time: 67.90 seconds
Probe read op: count=50, total time=0.29s, avg op time=5.83ms
Probe write op: count=156, total time=52.48s, avg op time=336.43ms
Probe reset op: count=12, total time=15.12s, avg op time=1260.36ms

âžž sudo ./f3probe -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Probe finished, recovering blocks... Done

Good news: The device `/dev/sdb' is the real thing

Device geometry:
	     *Real* size: 29.72 GB (7791744 blocks)
	  Announced size: 29.72 GB (7791744 blocks)
	          Module: 32.00 GB (2^35 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 62333951

Probe time: 7.42 seconds

הכרטיס האחרון לעיל הוא כרטיסון 32G מקורי להשוואה, אם כן שלושה כרטיסים מזויפים מתוך 15. אני מניח שאין לי מה לבדוק את השאר, נכון? אתם מוזמים אם כן לשים X על החנות XINCHAOHOU בעלי אקספרס. זייפן מוכח. עוד למדתי היום, שאין מה לבחון עם כתיבה של אפסים, כי כרטיסון מזויף יחזיר לי אפסים ממילא מקבצים ש"כתובים" מעבר לגודל הדיסק. אני מנחש גם, כרטיסון 128GB אמיתי לא יגיע מפורמט VFAT בכלל, אלא ExFat או אולי NTFS.

בקיצור, פתחתי Dispute באתר, אני מקווה לקבל את הכסף חזרה. אם השמוקים יעשו לי צרות, אני תוהה מה נכון לעשות איתם. את הכרטיסים עדיין אפשר לפרמט לגודל האמיתי ולהשתמש ברספברי פאי וכדומה, אז עוד לא הכל אבוד, אני מניח…

בחדשות טובות, שאר הדיסקונים שקניתי בסדר לפי F3. לפחות זה.

תכנתתם כבר תג היום?

לפעמים דברים עוברים לי ליד הראש ואני מגלה אותם באיחור. הצעצוע האחרון הוא תגי NFC. לא חקרתי אף פעם את הטכנולוגיה, ידעתי שבגדול היא אחות של RFID – מכשיר טלפון אחר או סליקה בסופר מדברים עם הטלפון שלך, או רכיב פאסיבי שמקבל קצת זרם בהשראה מהטלפון – אבל לא הלכתי לחפש אף פעם מה עושים עם ×–×” עד שנתנו לי תג ×›×–×” במתנה השבוע.

אז ×›×›×”: תגי NFC הם קומפקטיים למדי, סנטימטר עד שלושה, שטוחים, יכולים להתחבא במדבקה או בתוך משהו יותר קשיח שמתאים לארנק, טבעת, מחזיק מפתחות וכולי, וניתנים לקריאה רק ממרחק סטימטרים ספורים, לרב רק מילימטרים. בניגוד לRFID פשוט גם ניתן לכתוב עליהם, וכל אחד יכול למצוא יישומון פשוט בחנות גוגל (והחל מאייפון 6 גם אפל, אני שומע), ולכתוב לצ'יפ. לרוב יש שם בין 137 בייט עד 888 (לא יודע למה המספרים הבלתי־עגולים האלו), וחלקם אף יכולים לאכסן כמה קילובייטים. אפשר להחביא שם תוכנית או רק כתובת, URL, סיסמא או מה שתרצו. קל למצוא יישומונים שבעזרתם תג ×›×–×” יפעיל מה שתרצו בטלפון – למשל מדבקה על ארונית הלילה ליד המיטה שתשתיק את הצלצול ותכוון שעון לבוקר, אחת על גב הלאפטופ שתעודד את הטלפון להפוך להוטספוט נייד, אחת באוטו שתפעיל GPS+וייז ותכבה וייפיי, מדבקה בסלון שתתן אוטומטית את שם וססמת הוייפיי למי שאצלכם אורח בבית וכדומה. שימושים יותר מתקדמים: תג על מחזיק המפתחות שינעל את השימוש בארנק הביטקוין שלכם או יאשר לתוכנית לקבל SU על האנדרואיד, או (עם עוד חומרה מתאימה) יפתח את דלת הבית. אשאיר לדמיונכם הפרוע למצוא עוד רעיונות לאוטומציה. בשלב ×–×” אני מתקשה להמליץ על ארנק הביטקוין בשתל NFC תת-עורי, אבל אם ×–×” הקטע שלכם, לכו על ×–×”.

היצרן הבולט היא חברה בשם NXP, ויש לה שלל דגמים עם פיצ'רים שונים. לשימושים פשוטים וזולים יספיק חיפוש אחרי NTAG203, אם אתם רוצים יותר זכרון, הגנת סיסמא, מונה שימושים ושאר פיצ'רים מוגזמים, חפשו NTAG216 או NTAG213, נראה שאלו ×”×›×™ נפוצים בחיפושים אצל עליבאבא, דילאקסטרים, טיינידיל וכדומה. (אני לא אתן לינקים ×›×™ לא מגיעה להם עזרה ב־SEO, אתם יודעים מה הכתובת… :))

האם להאמין לאפל?

בשבועות האחרונים היו לאפל שוב שתי פאשלות אדירות בנוגע לפרטיות. האחת שהיתה יותר מפורסמת אבל פחות מעניינת היא שמאות מליוני לקוחות של iThings גילו פתאום אלבום של U2 במאגר המוזיקה שלהם ולא יכלו להסיר אותו (אלא בעזרת אתר מיוחד שלבסוף נפתח לענין). השניה והיותר מפחידה היתה כשאפל התחילה לסגור ללא רחמים חשבונות אחסון ענן (ולהבנתי גם סנכרון אנשי קשר וגישה לחנות היישומונים?) שהעלו את תמונות העירום הגנובות של קייט אפטון, ×’'ניפר לורנס ושאר הסלבריטאיות – שמראש נגנבו מחשבונות iCloud פרוצים בעצמן. שיטות פעולה דרקוניות מילא, אבל ×–×” אומר שכל קובץ שאתם מכניסים לתא שלכם נסרק ונבדק, לא רק שמו וגודלו אלא תוכנו המדויק.

כדי לפזר סוכר על הגללים (סליחה, זה לא אני המצאתי, זה ביטוי אמריקני) הכריזה אפל על כך שמהיום בעצם הם שמים את הפרטיות מעל הכל. מיסד EFF ג'ון גילמור מפרט למה לא להאמין להם (מצאתי דרך בוינגבוינג), ואני מתרגם:

> > > לאפל אין דרך לפתוח את ההצפנה של המידע ב־iMessage ו־FaceTime בזמן השידור ברשת בין מכשירים. בניגוד ליישומי העברת הודעות של חברות אחרות אפל איננה סורקת את התקשורת שלכם, ולא נוכל לספק שירותי האזנה לרשויות הבטחון גם אם נקבל צו שכזה. (מתוך הצהרת הפרטיות החדשה)

ולמה אנחנו מאמינים להם?

  • ×›×™ אנחנו יכולים לקרוא את קוד התוכנה ותיאורי הפרוטוקולים בעצמינו, ולאבחן כמה הם בטוחים?
  • ×›×™ Apple חברה גדולה וחברות גדולות לא משקרות?
  • ×›×™ הם ממשו את ×–×” בתוכנה בינארית קניינית והצפנה קניינית היא תמיד חזקה יותר ממה שהחברה טוענת שהיא?
  • ×›×™ הם לא יכולים לעדכן בעתיד בסוד את התוכנה במכשיר שלך בצורה שתבטל את כל ההבטחות שנתנו לך, באופן אישי רק לטלפון מטרה מסוים או לקבוצה שלמה?
  • ×›×™ לעולם לא תסכים לעדכן את התוכנה מרצונך, לעולם, לא משנה כמה ינדנדו לך שיש עדכונים?
  • ×›×™ הגרסא הראשונה הזו של תוכנת ההצפנה שלהם לגמרי נקיה מבאגים כך שלעולם לא תצטרך לשדרג אותה כדי לשמור על הפרטיות?
  • ×›×™ אם עדכונים עתידיים דווקא יכניסו באגים באבטחה והפרטיות, נוכל בקלות להבדיל בינם לבין כאלו שיפתרו בעיות מסוגים אלו?
  • ×›×™ אם הם ישנו את דעתם ויחליטו לדלל את מדיניות הפרטיות שלהם בשביל נוחיותם או בגלל לחץ ממשלתי סודי, הם בוודאי יודיעו לנו?
  • ×›×™ הם עבדו קשה כל השנים למנוע ממך לשדרג את התוכנה שרצה על המכשירים שלהם כדי שאתה תוכל לבחור ולשלוט במכשיר במקומם?
  • ×›×™ בירוקרטיית הייצוא של ארה"ב לעולם לא תנסה למנוע מאפל מכירה של הצפנה קניינית לשוק הפתוח שמעבר לגבולות המדינה?
  • ×›×™ מדינות שלא נתנו לבלאקברי למכור טלפונים במתקשרים בצורה מאובטחת לשרתים הארגוניים שלך, בוודאי יתנו לאפל למכור כל מכשיר בעל אבטחה גבוהה שבא לה?
  • ×›×™ אנחנו מעריצים שרופים של החברה והם לעולם לא יכולים לטעות?
  • ×›×™ הם רוצים לעזור לטרוריסטים לנצח?
  • ×›×™ ×”Ö¾NSA עצבנו אותם פעם אחת ולכן הם לצד הקהל הרחב נגד ×”Ö¾NSA?
  • ×›×™ תמיד עדיף לשים האזנות לאנשים אחרי ששכנעת אותם שהם מאובטחים לגמרי, כדי שישפכו את הסודות ×”×›×™ כמוסים שלהם?

יש עוד איזו סיבה, אני לא מצליח לחשוב עליה כרגע…
ג'ון.

למען השלמות, אני אוסיף שגם אנדרואיד כפי שהוא מגיע מסוגר מיצרנים כמו סאמסונג ואל-ג'י, חולים באותה המחלה. כדי להיות בשליטה אמיתית ומלאה על המכשיר שלכם, צריך לעשות ניתוחי כריתת תוכנה כואבים ולהשתמש בהם באופן זהיר. אין מה לעשות.