נשיא עם גישות חדשות

אובמה לא מחכה להכנס לבית הלבן כדי לדבר עם העם, הוא מקים אחר מראש לעדכונים ומשוב. הוא לא מדבר רק עם כתבים, הוא גם פותח ערוץ ביוטיוב ומבטיח שיחה שבועית. זה לא דבר של מה בכך. אחת הביקורות העיקריות שעלו מול בוש כבר בשנה הראשונה לכהונתו היתה עד כמה הוא ממעט לדבר אל העיתונות או אל הקהל בכלל, ורק שולח החוצה את קציני העיתונות שלו, שהתחלפו בקצב מסחרר מאוד. הוא גם נתן רמז לזה שכמה מחסומי התבטאות יתפרקו פה בנאום הראשון שנתן בבית הלבן, ששם התייחס לכלב הנשיאותי שיאומץ כ"מעורב, כמוני". אני מקווה שזה אומר שפוליטיקל קורקטנס תקבל את הפרופורציות שלה, ואנשים יתחילו לדבר באופן ישיר כמו שצריך על נושאים, בלי שכבות של כחל וסרק שיווקיות.

עד היום אובמה שידר יושרה ורצון לחוסר מיסוך. הקמפיין אילץ אותו עדיין לשמור בבטן כל דיבור מפורט על נושאים שנויים במחלוקת כמו נושאי ההפלות, מערכות ההגנה ודברים אחרים. אני מקווה שהוא באמת ימשיך עם הקו ואולי יאלץ פוליטיקאים במדינות אחרות, כמו ישראל, להיות יותר ישרים עם הציבור, או לפחות להזכיר לתושבי ועיתונאי מדינות אחרות שזכותינו לדרוש מהמנהיגים שלנו יושרה ואמינות.

למה כל זה עולה? כי אני בזווית העין, איפה שלאט נמוגה דמותו של אולמרט, רואה אותו נואם פתאום על שתי מדינות לשני עמים, חלוקת ירושלים ועוד כל מני דברים שנלקחו ממצעה של מר"צ ושמאלה. אין לי ספק שיש ימים שהוא חושב ככה, אבל זה לא איך שהוא מתנהג וחושב כל הזמן, ולכן לאף אחד לא ברור מה הם דיבורי השלום האלו פתאום, ואיך הוא בחר בצורה מוזרה את עצרת הזיכרון לרבין כדי לפתוח בהם. אני מרגיש שיש פה משהו מסריח ולא אמיתי, רק שקשה לי עדיין להבין מה הוא בדיוק, מלבד למוטט קצת את מעמדה של "קדימה" לקראת הבחירות. במי הוא נוקם? למה במפלגה כולה? האם זה לא מעביר את השלטון בצורה חלקה ויפה לימין בבחירות הקרובות? שלא תבינו אותי לא נכון, אני מעדיף שתי מדינות מאשר מדינה דו-לאומית או האינתיפאדה הלא נגמרת, אבל למה הוא זורק את זה למרכז החדר כפצצת סירחון בסוף הקדנציה שלו? אם אלו דעותיו, למה הוא לא פעל בהן עד היום?

אז אני מאחל לכולנו שיח פוליטי מסוג חדש. גם בתחום הזה אובמה מחזיק ביכולת לעשות מהפך שישפיע על דעת קהל ושיטות תקשורת בכל העולם, אני מקווה שהוא ישתמש בו לטובה. אני רוצה לחזור לראות ראש ממשלה ישראלי שפיו ולבו שווים. כרגע ההרגשה היא שכל פעם עולה אצלנו מנהיג שפיו ולבו לא שווים כלום.

רק עוד טיפה ודי, אני מבטיח…

עלו טרוניות מקהל הקוראת שלי שאני מקשקש כאן כבר יותר מדי על הבחירות האמריקניות. אני מבטיח שזה יגמר בסוף 🙂

הנה שרה פיילין ברגע אחרון של שטויות שלא אומרים אפילו אם זה מערכון של SNL (צולם בערב שלפני הבחירות כחלק מלקט מערכונים פוליטיים)

והנה מקיין מנחה ב"ערץ קניות" שלושה ימים לפני שהוא מקפל את הבמה ומחפש מאיפה לשלם על הבגדים של שרה. איך הוא מעיז להופיע בכזה מערכון רגע לפני הבחירות? או ידיעה שממילא הוא מפסיד עוד רגע או בטחון עצמי מופרז. אני מאמין שהוא לא מטומטם, אז אני לא יודע מה גרם לו ללכת עם זה…

למי שלא עוקב: אחרי סיום הטקסים מסתבר שיש עוד הרבה סיפורי שרה שלא יצאו לציבור, כמו העובדה ששר'לה נתפסה לא יודעת למנות אילו עוד מדינות חולקות את צפון אמריקה, או שאפריקה היא יבשת ולא מדינה, ועוד פליטות. באותה נשימה נזכיר שמתברר ש$155K שיצאו על בגדים זה לא כל הסכום כי לא כל החשבוניות הוגשו עדיין. הציבור הרחב שמח לאיד ומכריז "הי שרה! אני יכול לראות את סוף הקריירה שלך מהבית שלי!"

אז אובמה ניצח? עיתון ה"חדשות" המוביל "הבצל" טוען ששוב דופקים את השחורים ונתנו לבן המיעוטים לנקות את הלכלוך שהשאיר הגביר הלבן בשדרות פנסילבניה 1600. להיות נשיא זה לא באמת ג'וב טוב אם אתה עושה את זה נכון. זה משהו שבוש לא ממש רצה להפנים.

אגב בוש, אוסף תמונות של פאדיחות הנשיא היוצא באדיבות אתר דר שפיגל, למי שיתגעגע. אני עדיין מחפש עותק וידאו של מערכון SNL משנת 2000, ישר אחרי היבחרו של בוש, שם דמותו אומרת "תשקיעו בחברות הגנה ונשק, אנחנו הולכים להתחיל כמה מלחמות ו… הי, אנחנו נתעשר מהנפט בדרך!".

בכל מקרה, אני מבטיח לצמצם את כמות הפוליטיקה האמריקקית כאן בבלוג, זה באמת עבר כל גבול 😛

הטקסני עשה את שלו, הטקסני יכול ללכת

מזל טוב לעולם ה(כאילו) חופשי. יש נשיא. בלינק תמצאו נאום רגוע ולא מתלהם שכולו אומר "תודה שבחרתם בי, אבל עכשיו מתחילה העבודה הקשה ואני צריך שתרתמו לעזור". מזמן לא ראיתי מנהיג נבחר מדבר בענווה שכזו, הלוואי עלינו אנשים עם אגו כזה, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית.

לאור המאורע שלח לי אודי את הקליפ הזה מהמחזמר "אל תקרא לי שחור", כמה במקום…. ((או שלא? צידו השחור של אובמה לא מעדות אמריקה ולא מעבר של עבדות, אז אולי זה לא מתחבר למחזמר ב100%…))

זהו. מקיין חוזר לסנאט, פיילין לאלאסקה, ואני מקווה שארה"ב תעלה על הפסים, תצא מהמלחמות, תגמל מהנפט, תפסיק לדרוך לשאר העולם על הבייצים (מבחינה פוליטית, אקולוגית ואחרת) ותתפוס כיוון שבריא לכולנו. אובמה אולי סוציאליסט, קומוניסט וטרוריסט, אבל יש לו חלום, והחלום זה לעשות טוב לארה"ב בבית הלבן, הוא מוכן למחזר את הסבתא שלו לנאום בחירות עוד לפני שהתקררה הגופה. איך הימין לא עשה גם מזה קציצות? כמובן שעשו. הם הספיקו כמה ימים לפני זה להזריק לעיתונים התבכיינות על איך הוא הכוונה טס להוואי על חשבון הקמפיין בשביל לבקר את סבתו על מיטת חוליה והעצרות שארגנו לו שם היו רק התירוץ. כמה נמוך אפשר לרדת? כנראה שהרבה. בלוגרים רפובליקנים ביקרו את הקמפיין שלא היה אגרסיבי מספיק. האנשים הנחמדים שעובדים במה שהיה פעם משרד המשפטים ((כשאני קורא ורואה את כל הדברים האלו על שחיתות פקידים, אני חייב לתהות כמה המצב גרוע, או אפילו יותר גרוע אצלנו, אבל לא תמצאו את הפרטים המלוכלכים בעיתון כי לעיתונאים אין מספיק עצמאות והפוליטיקאים שלנו כנראה יותר טובים בהסתרה וטיוח.)) לא יכולים להביע דיעה פוליטית, אבל הם שחררו את הסקינהדז שניסו לרצוח את אובמה בלי להעמיד אותם למשפט. אני מאוד מקווה שאחד הצעדים הראשונים של אובמה יהיה נקיון יסודי של הפסיכים שיושבים עכשיו בכל המקומות הגבוהים האלו.

אני מאחל לו שיעלה בקלות חזרה על הסוס, ומצד שני אני מקווה שהצחוקים לא יפסקו ושפיילין לא תעלם מהמסך. אנחנו נתגעגע… 🙂

ברגע אחרון של טמטום מוזר, דיק צ'ייני, אולי הכוח עיקרי להתמוטטות הפופולאריות של בוש אל מתחת ל20% נותן בגאון את קולו למקיין (למרות שסטיוארט מציין שנתקע לו משהו בגרון). מה הפואנטה של ממשל בוש לתת את תמיכתם למועמד? הם רוצים למוטט לו את הקמפיין בדקה התשעים ואחת ולתת חומר בערה פשוט וקל לאובמה? "חיבוק דב" זה ההגדרה המושלמת למה שהלך פה. כמה מוזר. אפילו בוש ידע לסתום את הפה, לא לצאת בהכרזות תמיכה במקיין, ומרוב בושה, הוא אפילו לא הלך להטיל את הצבעתו בקלפי ברוב רעש תקתוקי מצלמות כנהוג בכל מדינה, והצביע בדואר.

בצד השני של האטלנטי חוגגים בקניה. זה מה שהלך שם לפני הבחירות, מעניין מה הולך שם היום:

פולו-אפ נוסף: הצעה שמונה בקליפורניה, הלא היא ההצעה לאסור על נישואים חד מיניים, עלולה לעבור אפילו אם בהפרש של נקודה או יותר לפי סקרים אחרים, למרות קמפיין עתיר כוכבים שעלה $70 מליון. חוקת קליפורניה זה פשוט המערב הפרוע. אני לא מבין איך אפשר לשנות חוקת מדינה ברוב של 50% ולא של שני-שליש כמו בארץ… נראה לי לא דמוקרטי משהו…

בהצלחה מר אובמה.
I laughed, I cried. It's been emotional.

פיילין היא הכתובת על הקיר: חינוך ליבראלי במקום דת, ודחוף!

זה כבר מפסיק להיות מצחיק כשמרכזים לך את כל הפאשלות במקום אחד, והנה נוספו כמה מעניינות שלא הכרתי, ספיציפית על אנטישמיות, וציטוטים על כך שישראל חוטפת מכות טרור כי היא לא מאמינה בישו.

למען יראו ויראו: אני לא חושב שיש לי יותר מ50-60 קוראים, מהם אולי ל4-5 יש זכות הצבעה אמריקנית, מתוכם אולי אחד יצביע/תצביע ואני מנחש שזה יהיה לאובאמה. אני לא מפחד שמישהו מכם אפילו חושב שהימין האמריקני במתכונתו טוב לכלכלה העולמית או לישראל בטווח הארוך. אני מביא את זה בתור דוגמא לאילו מנהיגים רצים ומצליחים לסגור עשרות אחוזים בסקרים במדינה שבה החינוך נופל ונותנים לדת להשתלט על סדר היום הציבורי.

אם אתם ירושלמים, רעננתים, או תושבי כל עיר אחרת שעלולה לקבל בשבוע הבא ראש עיר חשוך, לכו להצביע. עשו לכולנו טובה. אסור למדינה הזו להחשיך.

על בריאתנים והומוסקסואלים

מצאתי היום ביוטיוב סרט שמסביר יפה למה התרבות מינית זה דבר טוב. בקצרה: התרבות מינית (בניגוד ל- א-מינית) תורמת לגיוון גנטי, מה שמאיץ שינוי, מה שגורם לאבולוציה. אנשי תנועת הבריאתנות אינם מאמינים באבולוציה באנשים, הם מוכנים להודות אולי באבולוציה בחד תאיים אבל זהו בערך (כי את זה רואים במעבדה לאורך חודשים ולא לאורך אלפי שנים).

(חובש כובע סרקאזם)
אני חושב ככה: אם התרבות א-מינית או לחלופין אי-ההתרבות אצל זוגות חד מיניים (שלא מאמצים או מקבלים תרומת זרע וכולי), עוצרת את האבולוציה, הרי שהבריאתנים צריכים לתמוך בהומוסקסואליות, שהלא בצורתה הטהורה היא-היא הפתרון לעצור את האבולוציה המרושעת המשתוללת בעולמינו המזוהם בחטא הקדמון (/סוף סרקאזם)

לצד ההצבעה לנשיא השבוע, כל אמריקני גם בוחר נציג קונגרס, ומצביע כן או לא על הצעות חוק שונות של משאל עם. אולי נתקלתם ביוטיוב בפרופגנדה דתית בעד ואזרחית נגד "הצעה 8" בקליפורניה, שמטרתה לבטל את ההיתר לנישואים חד מיניים. ההצעה הזו הזכירה להרבה אמריקנים זמנים שבהם לבני מיעוטים מסוימים אסור היה להתחתן עם לבנים (אנחנו מדברים על 40 שנה אחורה בסה"כ), או לקנות נדל"ן באזורים מסוימים. אני מקווה שהשפיות תנצח והצעת החוק המעליבה הזו תיפול. אם רק היתה להם סיבה אינטיליגנטית שחת או טיעונים מוצקים מילא, אבל לשמרנים ההגיון לא מהווה מכשול. אין להם שום בעיה לסתור את עצמם שלוש פעמים בדקה. הכי עצוב היה לראות את מקיין אצל אלן דג'נרס, לי נראה שהוא מת להגיד לה כן, אבל המחויבות לדעת הקהל מאלצת אותו לשקר על עמדותיו האמיתיות (ורואים את חוסר הנוחות הקיצוני שלו כי פשוט אין לו תשובה. איך אתה מגיע לתוכנית של אלן בלי תשובה מנוסחת בשלוף על הנושא שברור שיעלה ראשון? זה לא ברור לי).

מדינה שבה "ליברל" היא קללה בעיני חצי מהתושבים, למרות שליברלים הקימו אותה על בסיס חירויות הפרט. לך תבין.