תגית: אי-צדק

פורסם ב

מקבץ לינקים לסיכום היומיים האחרונים

אני עדיין מנסה לסכם לעצמי מחשבות לגבי "מה הלאה", אז עוד אין לי סיכום. בינתיים מקבץ לינקים "קטן" ממה שנשפך ברשת:

הטור האישי של דורון אביגד "הדרך לגהינום רצופה אלי ישי", נוטש את הטיעונים הקרים ובועט לרגש כמו אחרון "הבלוגריסטים" (כך קוראים לנו הטוקבקיסטים…). מפליא לראות ניסוחים כאלו בעיתון עסקים עם פוזה וחשיבות עצמית:

לעולם אל תקלו ראש בחוסר הביטחון הממשלי, ברגעים נטולי הנחת שבהם מרגישים הפקידים שהעניינים יצאו איכשהו משליטתם. "מי יצטרף מרצונו למאגר היפהפה אך הכה-בתולי שלנו?", שאלו את עצמם אנשיו של ישי – והתשובה לא איחרה לבוא: רק מטומטמים שקונים הבטחות של פקידי ממשל, שמבינים בטכנולוגיה ובשמירה על מאגרי ידע כפי שהומר סימפסון מבין באירופה.

ואסגור בינתיים בציטוט חסר בושה של פוסט שלם של שוקי שהקדים אותי בגרסה קולעת לשיר המתבקש פה:

בהתחלה לקחו את הקיצבאות –
ואני לא אמרתי שום דבר, כי אני לא נכה או ניצול שואה.

אחר-כך לקחו את הפליטים –
ואני לא אמרתי שום דבר כי שכחתי שפעם גם אני הייתי פליט.

אחר-כך לקחו לי טביעת אצבע –
ואני לא אמרתי כלום, כי אני אידיוט.

בסוף באו לקחת אותי –
אמרתי: תקחו, בין כה וכה נשבר הזין מלהיות חופשי בארצנו.

בואו למצעד זכויות האדם בשישי.

פורסם ב

מצעד האיוולת הפרטי שלנו

כה אמר חורחה סנטאניה, "אלו שאינם זוכרים את העבר נידונים לחזור עליו". הציטוט זכה לאלפי גרסאות אבל למעט מאוד מפנימים, והשאר (כמו שאומרים) הסטוריה.

ארה"ב לא למדה מתקופת הפיכות "רפובליקות הבננות", וחזרה על השיטות עם לוחמים ווהאבים ואפגניים, התוצאה היא כמובן אל-קעידה. ישראל גידלה כך את החמאס, והיום המחיר הוא שאנחנו גם מעלים את המחיר של החלפות שבויים בכל משא ומתן. לא רק שאנחנו מחזקים כך את גישת החטיפות של אויבינו, אנחנו בדרך מאבדים גם את השפיות, והמוסר שאנחנו כל כך גאים בו מתמוסס ומחליף רציפות לוגית בשיקולי תדמית תקשורתית ודעת קהל.

אז ברצף של פתרונות "פצצת אטום כדי להרוג פיל", היום הכנסת עומדת להצביע על חוק הזוי ומסוכן, ואם לא תהיה שוב דחיה אני מפחד שביבי יפעיל משמעת קואליציונית והחוק יעבור. שטרית והמאגר הביומטרי שלו עוד לא עלו בחיי אדם (שאנחנו יודעים עליהם) ואולי עוד לא סייעו למעקבים, קנוניה כזו או אחרת של 1984 ו-"האח הגדול", אבל יש סיכוי טוב שזו נקודת האל חזור שעוד נתגעגע אליה. למישהו יש תרגום עברי טוב לtipping point? אני יוצא כאן בקריאת רייגן נרגשת:
"Mr. Netanyahu! Tear up that law!" (ובהזדמנות גם Tear down that wall, טוב? חבל על הבטון היקר…)

המצגת הזו מסתובבת במיילים. אין לנו מושג מי חיבר, אנחנו מניחים שהוא שחרר את זה לרשות הכלל ללא תנאי רשיון:

אתם מוזמנים לתת אליה לינק או להוריד אותה אליכם ב-PDF (בערך 1.1MB). המקור לעריכה בפאואר פוינט ובאופן-אופיס אימפרס (כ-3.5MB כל אחד).

אבל אני בשעות ישיבת הכנסת לא אשב מול ערוץ 99. אני מתכוון לשמוח בחתונה של גיא, אם הגב יתיר לי אני אפילו ארקוד. אני מקווה שלא יקחו לי את החשק והסיבות לרקוד עוד בחיים 🙂

פורסם ב

זכויות על תנאי

אתמול התפרסם הדו"ח השנתי של אגודת זכויות האזרח בישראל (PDF) (גרסא מתומצתת ופרקים נפרדים כאן). המצב, אם לא ידעתם, מחורבן מהרגיל.

מותר להפגין, בתנאי שלא תצעקו שום דבר מרגיז, מותר לציין ימי זיכרון, בתנאי שזו לא הנכבה, יש לכם זכות לחינוך, אלא אם אתם מהעדה הלא-נכונה, כדאי לשמור על הבריאות, בתנאי שיש לכם כסף לתרופות, ואתם מוזמנים לקנות בית, בתנאי שוועדת הקבלה תאשר

— מתוך הדו"ח

כיסוי גם ב-YNET וב"הארץ".

ביום שישי יש מצעד. אני אהיה שם, כולכם מוזמנים, ולא משנה אם אתם שמאל או ימין. אולי אתם לא מאמינים בכל הזכויות שנלחמים עליהן שם, אבל אין ספק שכמה מההפרות האלו פוגעות גם בכם. תעצרו לחשוב, ובואו לצעוד.

פורסם ב

עיניים ל"הם" ו"לא יראו" – המאגר הביומטרי יוקם ללא התנגדות

לפני ימים אחדים כתבתי לשר מיקי איתן כי "כל נוסחא שכובלת זכויות אזרח למאגר היא כניעה ולא פשרה".

דורון דיווח לנו מהכנסת, שועדת המדע ע"ש מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי שמה גז ואישרה תוך ישיבה זריזה של שעתיים את הנוסח סופי של ה"פשרה" – החוק למעשה לא ישונה בצורה דראסטית לפני ההצבעה ביום שני. אם לשאול בדיחה מדאגלס אדמס זצוקלל"ה, "זו בוודאי משמעות חדשה למילה 'פשרה' שלא הייתי מודע לה עד היום!".

מי שהכיר כמה גלגולים קודמים של הצעת השמוק, שמע כבר על מספרם הלא מבוטל של פאשלות בניסוח, התכנון ושאר מלכודות והזנחות שגילו פינצ'וק את אופק ושאר שומרי השומרים שלנו. לא את הכל הם הצליחו לגרום לועדה לתקן, ואני רוצה רק להביא כאן שני דברים חשובים להתייחסות.

ראשית, החוק עדיין לא אומר מפורשות שלאותו "ממונה על הפרטיות" ולמשרד הפנים יש מונופול על אמצעים ביומטריים במדינה או משהו, מה שאומר שנראה שמאגרים קיימים וחדשים לא חייבים בדיווח לגורמים אלו, אינם מוצאים מחוץ לחוק, וגם לא ברור אם צישהו צריך בכלל אישור להקים מאגר כזה בעתיד למטרות כלשהן, כולל מסחריות/פרטיות. במילים אחרות, אותו "ממונה על הפרטיות" הוא חסר שיניים, והפרטיות שלנו עדיין נתונה לחסדי חיית השדה ועופות השמיים. זה חשוב, כי יש כבר כמה מאגרים ביומטריים מסתובבים חופשי בשטח בלי שום חוק, ובוודאי עכשיו יהיו עוד.

שנית לגבי זה שב"תקופת הנסיון" של המאגר "הזמני", לא ישללו מאזרחים זכויות והטבות – החוק מדלג על זה בזריזות חסרת אלגנט לחלוטין בעזרת הניסוח התמוה הבא:

תושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1), לא תיפגע זכות או הטבה המגיעה לו בשל אי מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה לא יראו בייעול שירות הינתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כפגיעה בזכות או בהטבה המגיעה לתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1) ובלבד שמתן שירות כאמור לתושב שלא נתן הסכמתו לא יהיה כרוך בנטל שאיננו מוצדק בנסיבות העניין;

ואני רוצה להדגיש: "לא יראו בייעול שירות [..] המתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כפגיעה בזכות[..]". באמת? מי לא יראו? הקוף ההוא שמכסה את העיניים? האזרחים? העיתונאים? השופטים? או שמא יש כאן הוראה מפורשת בגוף לשון החוק למכבסת מילים שתשמש את הפקידים במשרד הפנים?

אכן, "עיניים להם ולא יראו" לפי חוק. אזרחים יקרים, שימו לב למה שקורה פה, איפה הפרטיות ואיפה זכויות האזרח:

  • לפני כ-4 שנים הוקם ע"י משרד הרישוי מאגר ביומטרי ללא שום חוק. בהתחלה "וולנטארי", אבל מזה קרוב לשנתיים, אזרחים נדרשים "להתנדב" לתת את תמונתם הביומטרית למאגר, אחרת לא יחודש רשיון הנהיגה שלהם ונשללת מהם זכותם לנהוג. אבל שלטונות המדינה "לא יראו" בזה שלילת חופש כשבעוד חודש וחצי אני לא אוכל לנהוג בסובארו שלי (כן, אני אפגע מזה אישית ומאוד בקרוב).
  • לפני כמה שנים (3? 4?) הוקם מאגר ביומטרי במשרד העבודה ללא שום חוק. בהתחלה "וולנטארי" כדי לקצר תורי המתנה למובטלים, אבל השבוע למדתי שלאחרונה מאולצים הפונים ללשכת התעסוקה "לנדב" את טביעות אצבעותיהם למאגר או שלא יוכלו לקבל את זכויותיהם לדמי אבטלה והפניה למעסיקים. אבל שלטונות המדינה "לא יראו" בזה פגיעה בזכויות אם הסרבנות שלכם תעלה לכם בזכויות האזרח.
  • בימים הקרובים תעבור הצעת החוק של המאגר הביומטרי של שטרית ללא שום שינוי משמעותי בניסוח, וכך מכשירה המדינה את השרץ להנפיק לכם תעודת זהות חכמה רק בתנאי ש"תנדבו" פרצופים ואצבעות ותוותרו על זכותכם להגנה טובה יותר מגניבת זהות. באופן פראדוקסאלי, השלטונות "לא יראו" שגם נפגעת הזכות לבטחון האישי של המתנדבים בעם. ראו ערך "כספת הקרטון המפורסמת של משרד הפנים".
  • בעוד שנתיים סוף הפיילוט, אחרי הוצאות של מאות מליוני שקלים של משלם המיסים על "ניסוי" (ויש מעריכים שלמעלה ממליארד). בעוד שנתיים יהיה מאוד קשה למצוא מישהו שיהיה מוכן להודות שהניסוי נכשל ושכדאי לעצור אותו במקום לקבע אותו בחוק. בעוד שנתיים הרבה מדינות יחלו לעשות לנו בעיות להכנס עם דרכון "לא חכם". בעוד כשנתיים יהיה המאגר ה"נסיוני" וה"זמני" מלא בהרבה "מתנדבים", שלמרות שהשלטונות "לא ראו" שנשללות מהם זכויות, ויתרו מחוסר ברירה או מתוך אי-הבנת הסכנות על פרטיותם, רק בשביל לשמור על הזכויות ה"בלתי נראות" של דמי אבטלה, רשיון נהיגה, מעבר גבול מהיר או בלי ויזה, טפסים ותשלומים ברשת, הזדהות פיסית מהירה ושפויה מול שוטרים ופקידים בלי להחשד כמסתירים משהו, ואולי עוד הרבה דברים שנגלה בהמשך. המאגר ה"זמני" הזה יהיה מאוד מעניין בתור נושא להרבה דוקטורטים וסרטים. הנה איך שהתנסח היום דורון:

    • בפועל , יהיו בארץ 2 קבוצות של אוכלוסיה , אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' ..
    אזרחים שיקבלו שירות מהיר , ואזרחים שנידונים לשירות איטי ..
    אזרחים שמשלמים מיסים , ושירתו בצבא ולא מקבלים את מה שמגיע להם – כי הם לא במאגר .
    ואזרחים שלא משלמים מיסים , ולא שירותו בצבא – אבל מקבלים שירות של מחלקה ראשונה , כי הם במאגר .

    ופינצ'וק אמר בועדה, ואני מקווה שיופיע בפרוטוקול:

    כופים אותי להתנדב למאגר, עד שאומר "רוצה אני" – אחרת, אחשב ל"מנוּע-ייעול"

  • תוספת: עדכון מפורט של הנוסח שהוסכם היום אומר שאחרי שנתיים אפשר יהיה להאריך את ה"פיילוט" בעוד שנתיים, מה שלדעתי רק מחזק את החומרה של הסעיף הקודם במקום להקל עלינו.
  • עוד עדכון מהנוסח הסופי: אם מדינות יתחילו לעשות לנו צרות בכניסה, הנוסח הפתלתל מגדיר משהו שנשמע כמו מסמך-נסיעה-ביומטרי-ללא-כניסה-למאגר-שטוב-לסתימת-החור-החוקי-מול-אותה-המדינה, כלומר אם גרמניה לא תתן לנו להכנס עם דרכון ניר, יצרף משרד הפנים כרטיס מיוחד לנוסעים לשם שיאפשר להכניס אותנו אבל רק לשם, או משהו הזוי דומה. החשיבות של הסעיף הזה היא כדי לחסל את הטיעון שהחוק אינו מידתי, אם מתנגדים ירצו לפנות איתו לבג"צ. אחלה.

כרגע זה נראה קלוש יותר מתמיד שמטה המאבק יצליח לעצור את ההצבעה בכנסת, אחרי שמדובר בפשרה שתופעל עליה משמעת קואליציונית, והפשרה גם נוסחה בצורה מכוונת כך שיהיה קשה לערער על החוק הזה בבג"ץ. לא טוב…

בקיצור, כאמור, לא פתור – רק דיבור! הפישור הוא ויתור תפור, לשיטור יש ניטור אסור, המאבק בפיזור ובקושי זכור לציבור כקיטור.

אז חיש קל אילתור, כי אחרת גמור…

— אני, לפני שבוע וחצי, במצברוח מרומם הרבה יותר.

פורסם ב

עם צבת לא תוציאו

פשוט מגוחך לקרוא את ההתחמקויות של עירית תל אביב שדחפו ליצירת התקציבולטור. איך עם תקציב של 4.5 מליארד אין אפשרות להוציא מהמיינפריים קובץ יעיל? אנשי "עיר לכולנו" מייחסים את זה לתחמנות ואולי שחיתות, אבל כמו שאומר הפתגם "לעולם אל תייחס תחכום מרושע למה שבקלות יכול להיות סתם טפשות אנושית". התשובה לדעתי איפשהוא באמצע, כי הנה סיפור מעניין ששמעתי לפני שנה:

רוב המשכורות בארץ משולמות ומנוהלות ע"י המיינפריימים של מל"ם. מדובר במערכות כל כך ותיקות שאין כמעט תוכניתנים שיודעים לשפר ולתקן את התוכנות, מה שגורם למספר תופעות מוזרות להתקע ולהתאבן במערכת:
1. לא מתעדכנים לתוך המערכת חוקי מס חדשים, יוצא שהעובדים ו/או המעסיקים שמשתמשים במערכת (20% מהעובדים בארץ, אומרים לי) משלמים יותר מדי או פחות מדי מס.
2. מס הכנסה התאים את התוכנות שלו לקבצים של מל"ם כי כאמור המערכת ישנה מדי מכדי לעשות את ההפך.
3. הפורמט האיום של הקבצים מתועד חלקית, הטקסטים בקידוד EBCDIC או משהו דומה טרום-ASCII, ולא פשוט לעבד אותם כדי להוציא מהם נתונים לתוכנות אחרות.

אני יודע את זה כי אני מכיר בית תוכנה שישב ועשה את השירות הזה לקבצי המחשב של עירית תל אביב למרות הקשיים, השיגו את מפרט הפורמט של הקובץ דרך טובות אישיות וקשרים, בדקו את התוצאות מול חוקי המס המעודכנים, הצליבו את כל המידע לגבי עובדי עיריה שרשומים כתושבים באילת וכל מני עיירות פיתוח, או כל מני מצבים אחרים שלעיריה מגיע החזרי מס עליהם, והמסקנה היתה שלעיריה הגיעו החזרים של בערך 20,000,000 ש"ח מרשויות המס. זה בלי לבדוק אם גם לעובדים יש אי אילו החזרי מס שהם לא יודעים שמגיעים להם. 20 מליון זה רק מבדיקת תשלומי המשכורות לעובדי העיריה ב7 השנים האחרונות, עליהן אפשר להגיש בקשת תיקון והחזר מרשויות המס.

אבל אני בטוח שזה קצה הקרחון. יש במשק שלנו הרבה גופים עתיקים עם מערכות עתיקות, אני בטוח שסכומים נאים אפשר למצוא מתחת לבלאטות של הרבה עיריות ומועצות מקומיות. כמו שאתם מבינים, אף אחד במל"ם או אצל הלקוחות לא מרגיש שזה שווה לנקוף אצבע כדי להזיז את המצב. אולי יש פונקציות ששווה להפריט ואחרות שלא? אני לא כלכלן ולא חקרתי את הנושא, אבל אני חושד שבין הפרטה מלאה של עיריה לבין המצב הנוכחי, יש איזה קו באמצע שישפר את היעילות ויביא שקיפות, אבל לא יהרוס את הדברים הטובים שכן עובדים ואסור שינוהלו מתוך אינטרסים קפיטליסטיים בלבד.

דבר אחרון – שמחתי לראות איך אנשים יוצאים מהחורים פתאום. ארגונים כמו התנועה לחופש המידע שפעם פניתי אליהם לחפש שיתוף פעולה לגבי הפרויקט שהפך להיות ברבות הימים OpenKnesset, פתאום קופצים על התקציבולטור כמוצאים שלל רב ושמחים להודיע כי הם ידאגו לשפר ולהפיץ את הכלי. אני מבקש רק דבר אחד אם אפשר – עכשיו כשיתחילו אולי למצוא תקציב להמשך הפיתוח, עזבו את האקסל ועברו לכלים פתוחים בבקשה. המידע חייב להיות חופשי, מופץ בפרוטוקולים תקניים, והקבצים או התצוגה שלו חייבים להיות בפורמט פתוח שניתן לניהול וטיפול על ידי תוכנה חופשית. להתחיל מאקסל זה להוציא רגל מהבטון ולהכניס אותה לבוץ. לא עדיף להתחיל ולהמשיך פתוח מכאן והלאה?