מדע ומוסר

יותר מדי פעמים אני נתקל ברחבי הרשת במגיב או בלוגר שמבלבל בין מחקר מדעי ויישום הנדסי. מחקר מדעי הוא אכן פרויקט (שאמור להיות) פתוח ושיתופי. אידאלית ללא סודות מקצועיים, גאווה ודעה קדומה, אבל עוסקים בו אנשים, לטוב ולרע, עם אגו ואינטרסים. מדען טוב בעיני הוא אדם ששם בצד את האגו והדעות הקדומות, מנסה ללכת אחרי האמת שמצטרפת מהראיות, לומד על הכשלים הקוגניטיביים של חשיבה אנושית ומנסה לפתח שיטות להעלים את השפעתם מתהליך המחקר. הבעיות המוסריות בתהליך הזה הן בעיקר איך לחקור דברים בלי להרוס עותקים ייחודיים של הנחקר – למשל יש לנו רק כדור ארץ אחד לחקור בו אקולוגיה והתחממות גלובלית, בניגוד למחקר על תפקוד מוחות של בעלי חיים נחותים שאפשר להשיג במאות (אני מקווה שעכברים ולא קופים, עד כמה שאפשר). במחקר על בני אדם, יש גם בעיות מוסריות רציניות בכל הנוגע לניתוח בגוף חי או הדבקתו במחלות ומשחקים בגנטיקה שלו. לכן מנסים לחקור מודלים (מבוססים בצורה מוצדקת בהתאם למה שחוקרים) על חזירים ועכברים ושאר חיות מעבדה, בהתאם לנושא הנחקר. אני לא חושב שזה אומר שחוקרים בטעות את הדימוי במקום את הנושא עצמו ומשליכים – את זה אולי עושים בסיינטיפיק טמקא בלי להבין את המחקר המקורי (אבל נכון שלפעמים יש גם מחקרים גרועים, ולכן חייבים תהליך מבוקר של בדיקת עמיתים).

לכן, אחד הכיוונים להגדיר את תהליך החקירה המדעית, או השיטה המדעית זה „איך לא לעבוד על עצמינו” או „איך להוציא את עצמינו מהמשוואה”. אנחנו לא מייתרים את תופעת החיים כפקטור, אלא מנסים לבטל את השגיאות הקוגניטיביות שלנו כחוקרים כדי להגיע למידע ומסקנות אובייקטיביים על הנחקר, ללא דעות קדומות והנחות מוטעות. יש תחומים שלמים של מחקר לגבי איך נכון לתכנן ניסויים בכל תחום, במיוחד במקומות שבהם המחקר עלול להזדהם – אם רעיונית, או ע״י חיידקים או כל גורם חיצוני אחר שיפריע להגיע למסקנות.

אחרי שיש לך מסקנות ביד ואתה יודע להעריך "מה יקרה אם אעשה כך וכך", אתה יכול לקחת את הידע הזה וליישם אותו בהנדסה, לפתח אתו טכנולוגיה, חומר וכולי. במילים אחרות המדען יגלה איך לשחרר אנרגיה מפיצול האטום, המהנדס יקבל את ההוראה (מאינטרסים כלכליים, פוליטיים או אחרים) להשתמש בידע הזה לבניית כור אטומי להפקת חשמל נקי או לייצור פצצה שתרצח מליונים. החלטות מוסריות קיימות בתהליך המחקר בכל שהוא נוגע לצרכים של התערבות בחיי אורגניזמים אולי, אבל האחריות הכבדה יותר נופלת על היזם והדוחף שמעסיק את המהנדס, להוציא לשוק מוצר טכנולוגי שעלול להזיק לאנשים או לחברה האנושית במעגל קטן או גדול של משתמשים וכולי.

כמו שמדען צריך לאמן את עצמו בחשיבה לוגית „קרה” ולהשקיט את דעותיו הקדומות והאגו, כך גם נבחר ציבור ומנכ״ל או בעל עמדת החלטה צריך אי אילו מנגנונים שיפקחו עליו שיעשה את הדבר האחראי. לכן יש חוקים, רגולציות ושאר מנגנונים, וזה אף פעם לא מושלם אם זה מגיע רק מבחוץ. כאן יש שאלות מוסריות – האם להתערב בחינוך ולעורר אחריותיות מגיל צעיר, או ללכת לכיוון הליברטני ולהשאיר את החינוך להורים, ולסמוך על כל האנשים לפתח לבד חוש מוסר והבדלה בין טוב ורע. לא חסרות דוגמאות של ציניות שלווה של מוכרי מוצרי נפט, סיגריות, אוכל שמן ושאר דברים מסוכנים לחברה, הפוליטיקאים מתווכחים אם ראוי לעצור את זה ברגולציה, אף אחד לא מדבר על חינוך לאחריותיות. בנקודה הזו, כרציונליסט שרוצה לעשות את הבירור הערכי שלו, אני רוצה לקבל מידע – האם חינוך כזה קיים? האם הוא עובד? האם הוא מיושם בצורה כלשהי בעולם ומה ההשפעות? האם יש תרבויות שבהן זה יותר חזק ואיך אפשר לשנות את התרבות שבה אני חי להיות דומה יותר לתרבויות האלו? אלו שאלות שמדע יכול לחקור ולענות לי עליהן, בשיתוף עם שקיפות שלטונית וניהולית של גופים פרטיים וציבוריים. לכן כרציונליסט אני נלחם גם למען חופש מחקר, גם לחופש מידע מדעי וגם לחופש מידע ציבורי (=שלטוני). אין לי איך לדרוש מהנבחרים שלי אחריות לעשות את הדבר הנכון כשגם לי וגם להם אין גישה למידע שייתן לנו לשפוט.

אז עכשיו לשאלה הבאה: האם יש למדע מה להגיד לנו בנושא מוסר? האם יש בכלל מוסר אבסולוטי לחקור אותו? יש ענף שלם למחקר מתודולוגי ואקדמי של מוסר והוא נקרא „אתיקה”. אפשר לראות איך אנשים מגיעים להחלטות, איך הם מתמודדים עם סתירות ובונים ראיית עולם קונסיסטנטית, ויש מתמחים בתחום של ביו אתיקה, או אתיקה של חינוך וכולי עוד הרבה תחומים שראויים להיחקר. אם תשאל אותי, גם ספרות ספקולטיבית (ובמיוחד מדע בדיוני) הם מעין כלי מחקר כאלו בצורה מעניינת – אנחנו יכולים לחשוב „מה היה אם” ולהגיע לכל מני מסקנות, ולראות אם זה תואם את ראיית העולם שלנו. תרגילי מחשבה זה דבר מאוד חזק, ועד כמה שידוע לנו, אנחנו החיה שעושה את זה הכי טוב מכל יצור חי אחר על פני הכוכב, אבל זה מנגנון לא מושלם, וצריך לפתח גם כאן מתודולוגיות, איך לא לדמיין עתיד תוך הטיה של המסקנות שנובעות מדעות קדומות… :)

אז האם המדע מכתיב מוסר? לדעת סאם האריס כן (אתם מוזמנים לחפש הרצאות שלו ברשת, לא צריך לרוץ לקנות את הספר), אבל לדעתי לא בדיוק. לדעתי אתה צריך להחליט על כמה אקסיומות והמדע יעזור לך לבחור את תורת המוסר שלך. למשל אני בוחר כאקסיומה, אקראית לגמרי וסובייקטיבית לחלוטין, שטוב שהמין האנושי ישרוד וישגשג. אני יכול לשאול עכשיו אם אני רוצה קידמה טכנולוגית או לא, אם החלטתי שכן אני יכול עכשיו לשאול האם ראוי להאריך את חיי האדם הממוצע, למרות שהמדע אומר לי שיהיה פיצוץ אוכלוסין. אני יכול אז לשאול מה הן השיטות האפקטיביות לשמור על אוכלוסיית האדם בגודל קבוע, בצורה שלא תפגע בזכויות הפרט ותראה איך במשפט וחצי כבר הגעתי לדיסוננס קוגניטיבי. אני רוצה שלאנשים יהיה את החופש להביא עשרה ילדים למשפחה, אבל אני גם יודע שזה יעיק על המשאבים ויגרום לסבל לדורות הבאים. המדע יכול לעזור לי לדמיין מה יהיה במורד כל מסלול שאבחר, אבל הוא לא יכול להחליט לי מה יותר נכון. החלטות מוסר הן בסוף עניין מאוד "אורגני" ואנושי שלא יכול להיות רק קר ויוטיליטארי, זה לא עניין מדעי נטו, אבל חייבים ידע ומודעות כדי לבחור נכון. בחירות ללא ידע ומודעות לרוב גורמות לחזור על טעויות העבר, אני בטוח שמישהו כבר אמר את זה באיזה נוסח…

אז זו התשובה שלי לפעם הבאה שמישהו יגיד לי שהמדע יכול להכתיב מוסר בדיוק כמו ציווי אלוהי/דתי: אמממממ… לא. אנשים בוחרים סובייקטיבית לאילו עובדות מדעיות בא להם להקשיב ויכולים למצוא לעצמם ציטוטים מדעיים חלקיים כדי לגבות את הרצונות האישיים שלהם, אבל את זה עושה גם כל דת ביחס לדברי מקימיה וכתביה, כולל אפילו דתות חדשות כמו מורמוניזם או דנדשות מהאריזה כמו סיינטולוגיה.

פרוטוקול אישור הפיילוט הביומטרי

245 עמודים (מרווחים למדי, אבל עדיין 245), זה אחד הפרוטוקולים הארוכים שקראתי של ישיבת ועדה (אבל לא קראתי רבים, מודה). אם אתם מרגישים מזוכיסטיים, הנה הפרוטוקול של הישיבה שתיארתי כאן. תודה לעו"ד קלינגר על הלינק.

אפשר דעה שניה?

הבוקר צץ הדף הזה בין חברי הספקנים ברשת. נראה שעל המכתב חתומים כמה שמות מבית החולים החרדי שערי צדק בי-ם, וכמה שמות שלא ברור אם הם אמיתיים או מזוייפים או מאיפה נלקחו. כרגע לא הצלחנו עדיין לברר אם החתומים על הדף יודעים ששמם נקשר בפשקוויל החביב, אז אני עוד לא מחזיק אותם כאשמים, אבל אם כן – זו מדרגת חוצפה בעייתית:
רופאים חרדיים נגד לבוש לא צנוע

אני יכול הייתי להכניס כאן כמה בדיחות על קצב הלב של החולים למראה חצאיות ומחשופים אבל יש סכנה לצאת שוביניסט עוד יותר מהמנשר המקורי. אני אזכיר לעומת זאת שיש רופאים שרושמים צפיה בפורנו לחולים שחסינים למשככי כאבים מסוימים (ואפילו הזכירו את זה באתנחתא קומית פעם בפרק של האוס או גריי'ז אנטומי או אחת מהסדרות האלו). השאלה בסוף היום היא אם הרופאים האלו עברו עבירה אתית כדי להפיץ דוגמה דתית, וזה כבר לא מצחיק כל כך.

עדכון ערב: רועי עשה את זה יותר מוצלח ממני :-)

רועי מעדכן הבוקר (16.6):

שיחה קצרה עם דוברת בית-החולים שערי-צדק (שהייתה מזועזעת לא פחות מאיתנו) גילתה שהרופאים הרשומים שם אינם עובדים עוד בשערי-צדק, ובמקרים רבים הם אינם עובדים כלל – מכיוון שהם קבורים מתחת לקרקע ואינם יכולים להתנגד לשימוש הנלוז שנעשה בשמם הטוב. במקרים קיצוניים במיוחד מדובר ברופאים שפרשו כבר לפני ארבעים שנים (!!) מן המקצוע. המשמעות היא שפלוני אלמוני בחר לחפור את זכרם מן האוב ומן האדמה, ולהשתמש בו על-מנת להפחיד את בנות-ישראל. אם זה לא חילול הקודש, אני לא יודע מה כן.

בית-החולים שערי-צדק שוקל ברגעים אלו את האפשרות להגיש תביעת הוצאת דיבה כנגד כותב הפשקוויל – דבר שאמור להיות קל יחסית, מכיוון שמצוין במסמך גם האתר ומספר הטלפון של האחראי (כך לפחות אני מניח).

אכתוב רשומה רחבה יותר על הנושא בהמשך היום.

פיילוט המאגר הביומטרי – נחטף?

מי שקשוב לרחש בעיתונים, שם לב שבשקט בשקט המאגר הביומטרי קורם יו"ר ופקידים. לקהל הרחב לא הוצגו שום תכניות, אין כל שקיפות בתהליך, ולכן לצערינו, המתנגדים לפיילוט חיים כרגע על דליפות מידע והקמת קבוצות מחאה בפייסבוק. מה שגלוי ברשת זה ציטוטים בחדשות מפיו של השר איתן, מכרז של משרד הפנים לראש הפרויקט (שכבר נבנה ללא ראש) והשבוע נחשף העיצוב של התעודה כולל הגב שלה. הנה מה שאנחנו מלקטים:

  • השר איתן טוען שהמאגר מתרומם שלא בהתאמה עם תנאי החוק, אלא בתנאים יותר בעייתיים/מסוכנים
  • השר איתן טוען שלמרות שהפרויקט קשור לצ'ארטר שלו (שקיפות ושירות לאזרחים) ולמרות שהוא בוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ממדרים אותו מלקבל מידע
  • הפרויקט כבר שכר תוכניתן וכנראה התחילה בנית מערכת התוכנה למרות שעוד לא נסגר המכרז לראשות הפרויקט, לא פורסמו כל מזכרים ותקנות לגבי אופן היישום שלו
  • תעודת הזהות החדשה מכילה פרטי עיצוב תמוהים, כמו שם קודם למי שהחליפו שם, ושם הסב. באדיבות עידוק:
    גב תעודת הזהות החדשה
  • לפי הטוש, מאה-אלף הפראיירים הראשונים ישוחדו לעבור לתעודה ביומטרית ע"י חלוקת קוראי כרטיסים של $15 "חינם" (יענו, על חשבון כולנו)
  • שועל מונה לשמור על התרנגולות, למי שלא זוכר, עמידרור היה מנחה הפאנל בבינתחומי, והראה נטיה בולטת בעדו. המצחיק/עצוב בסיפור: אתמול נפתחה עצומת תמיכה במינויו אבל רק שני אנשים חתמו נכון לרגע זה. פאתט.
  • הצד הכי מטריד של זיהוי אקראי ברחוב, זה שפרופ' קימל מהטכניון טוען שאינו אמיתי, כבר כאן ויתחיל להכנס לשימוש בשוק הפרטי בקרוב. שיטות אחרות בדרך.
  • מייק בלאס התחייב להתייעצות ציבורית לפני התקנות ייחתמו. זה היה בפאנל במכון לדמוקרטיה (10.1.10). "על התקנות, מן הסתם, יתקיים שיח – אני מקווה שהציון שתתנו לו בסוף יהיה טוב יותר מהציון שנתתם לשיח הזה" – על השיח הזה כנראה דילגו, וצריך לשאול את בלאס מה קרה להבטחה הספציפית ולשקיפות השלטונית בכלל.
  • באוקטובר היה כנס פרטיות בי-ם, שם עדי שמיר גילה שבניגוד להמלצותיו, המשטרה לוחצת למאגר "אחד לאחד" כדי לשרת את מטרותיה, ושהמנגנון נכנע לדרישות.
  • בראיון בגל"ץ רמז השר איתן שגופים מבקרים את צורת ההקמה של המאגר, אני מניח שהכוונה לרמו"ט והמועצה להגנת הפרטיות.
    [audio:2011/03/miki-eitan.mp3]
  • אז מה בעצם אנחנו למדים מכך:

  • כנראה שטרית זימן פגישה אחת לפחות בנושא הפרויקט, שממנה מודרו אנשים מסוימים, לא הוזמנו אליה אנשי המאבק במאגר כמו האגודה לזכויות האזרח, ובייחוד לא פורסם בציבור פרוטוקול הישיבה(!!). פגישות ועדה שכאלו יכולות להיות חסויות אך ורק אם הן של משרד החוץ או הבטחון – משמע גופי הביטחון חוטפים את הפיילוט?
  • את השר איתן, החבר בועדת השרים ליישומים ביומטריים, ככל הנראה מידרו מהפגישה אם הבנתי נכון את דבריו לרזי ברקאי.
  • נראה שהוסכם בשלבים מוקדמים יותר ללכת עם "שיטת עדי שמיר", אבל מאגר הפיילוט נבנה במתכונת המקורית (התאמה אחד לאחד), המסוכנת יותר, לפי דרישות המשטרה. אני אישית לא מופתע לצערי.

אני לא כתב ואין לי קשרים, אבל מידידי העיתונאים שקוראים את זה, אני אשמח לדעת מתי התקיימו ישיבות חסויות בנושא, מה נאמר בהן, איך מוקם המאגר בלי פרסום תקנות או שיטת העבודה בו, מהן מטרותיו המוכרזות של הפיילוט ומהם המדדים להצלחתו, מה היא חוות הדעת של רמו"ט והגנת הפרטיות להתנהלויות הנ"ל. יש כאן המון סימני שאלה מטרידים.

Caveat emptor

(למתקשים בלטינית, משמעות הכותרת היא פחות או יותר "אזהרה לציבור הלקוחות", מה שבשנים האחרונות מבלבלים עם "גילוי נאות" או אחיו הקרובים יותר "כתב ויתור אחריות" או "דיסקליימר")

אזהרה: אין לראות בפוסט הקודם כל מדריך או מידע אמיתי. מדובר ברצונו הטוב של יועץ עצמאי למשרד הפנים, המידע שהובא שם איננו מסמך רשמי של הממשלה, הוא איננו תשובה רשמית או לא רשמית של גורם ממשלה, הוא מידע שאינו סופי לפי הידוע לי, ולאחרונה הגיעו לאוזני שמועות מכמה כיוונים עליהם אני סומך, שלא ברור אפילו אם משרד הפנים יהיה זה שיישם את המאגר או שמא יופקע מידיו לרא"ם (השב"כ). תגובתו של מר אורן לשאלתי על הסיפור:

זה ששמעת על זה גם מXXX וגם מYYY זה מפתיע שבעתיים, אבל עדיין לא עושה את זה נכון. יתכן ששמעו חצאי דברים בנוסח "ראמ ינחו את הרשות והמאגר" ובהעדר דיאלוג שוטף פירשו את זה לא נכון. אני מודע לכך וגם מצר על זה שאין יותר מידע מפורסם, אבל אמרתי כבר בהתחלה שלהתעסק עם פרסום המידע זה הרבה מעל לכוחותינו. יש בפרויקטים האלו מספיק עבודה טכנית אמיתית, שזה המיקוד של כל הקבוצה הקטנה מאד שעוסקת בזה.
[…]
לגבי זה שזה רק משאלות לב ולא הפרויקט הסופי – נכון שזה עדיין בתהליך ונכון שיש דברים שאינם סופיים, אבל מה שנאמר לך מייצג לא רע את מה שיהיה. כל מה שנאמר על הכרטיס הוא מדויק לגמרי ואם לא יפתיעו אותנו בחקיקה אז זה גם סופי בהחלט. לגבי המאגר עדיין יש דברים לא סופיים אבל כל מה שנאמר עד כה נכון ויציב. יש כמה דברים שהם בגדר המלצות אבל הסבירות שהן תתקבלנה היא גבוהה מאד.

אזהרה: בקרוב תוגש הצעת חוק מלחמה בטרור ולא ברור עדיין מה הוא כולל. נכון לעכשיון התפרסם בעיקר שהוא מחמיר את העונשים על פעילות טרור, אבל ידיעה פיצפונת בידיעות המודפס אומרת שהוא מכניס שינויים בכ-1000 חוקים אחרים "בסגנון USA-PATRIOT האמריקני" ושעל הכנתו עמלו 3 שנים. אני מפחד שהוא עלול להיות יותר מאשר תיקון עונשי מאסר מ-30 ל-40 שנה וזוטות דומות. למי שלא מכיר את המפלץ שנקרא USA-PATRIOT act, כתבתי עליו פה בעבר. מדובר ב"פאטץ'" ענקי שמשנה למעלה ממתאיים חוקים אמריקניים עד כדי חדירה מפחידה לפרטיות ועבירות על מגילת זכויות האזרח. למרות זאת (ולמרות שאזרחים חפים נפגעו ממנו כבר לא פעם), תוקפו חודש מספר פעמים בארה"ב. בקרוב אצלנו?

אזהרה: חוקרים פרטיים מאשררים – בתנאים מסויימים אפשר לעשות סקימינג לדרכונים.

אזהרה: שימו לב לבעיות הפרטיות המובנות בכרטיסים החדשים של אוטובוסי דן.

אזהרה: הבנקים מגשימים בעמלות. זה לא חדש אבל יש עכשיו קמפיין מאורגן, אולי תרצו להצטרף?

אזהרה: הסינים אומרים שדיקור סיני זה טיפול דמה שנותנים רק לחולים נודניקים כדי שירגישו שנותנים להם צומי.

אזהרה: נתגלו טעויות בטבלה המחזורית שאולי תלויה לכם על הקיר. פאדיחות.

אזהרה: מקורות החדשות שלכם עלולים להכיל אוויר חם בכמויות מסוכנות. הם גם ממהרים לסלף ממצאים מדעיים ולעוות אותם (הנה עדכון על האייטם האחרון). מטריד מאוד לנוכח, למשל, בעיות ההסברה של שינוי האקלים הגלובאלי. בשבוע שעבר בילינו 3 שעות מעניינות בלשכתו של אלי ביהם ושמענו ממנו קצת על הצרות העיתונאיות שרדפו אחריו מאז ששם את פניו ברגע לא מתוכנן במרכז המאבק כששוכנע לעלות לדבר נגד החוק ברחבת הסינמטק, וכרגיל אין חדש תחת השמש, העיתונות הישראלית כתבה על הדיקן שהוא דוקטוראנט, שהוא מאסטראנט, ובפרסום אחד אמרו שהוא בכלל חוקר פרטי שעזב את האקדמיה. כל זה בלי קשר לרשימת השטויות שלרוב מתרחקות ב"ציטוטים" שבכתבות מהאמת.

אזהרה: גוגל שוב מפשלים בעמידה בעקרונותיהם הנעלים, ולשם שינוי זה כבר לא נראה כמו טעות. כשאתר כמו יוטיוב מפלה נגד דפדפנים חופשיים (כולל כרומיום לבית גוגל, אביו הרוחני של כרום), יש כאן סיבה להפעיל חשדנות.

אזהרה: נשים מסוגלות לחוש פחד מרחוק. או יותר נכון, מורות שחרדות ממתמטיקה מעבירות בצורה לא מודעת את החרדה לתלמידותיהן.

ראו הוזהרתן.

אינטנטן!

כמה טוב שיש תקשורת! בשבוע שעבר הצטלמתי לרשיון בעמדה שמופעלת ע"י מרמנת, ביררתי ברישויפון של משרד התקשורת (מופעל נדמה לי ע"י טלדור) מתי יגיע לתא הדואר שלי הרשיון והופניתי למרכז ההנפקה הארצי (דפוס בארי) ששמחו לספר לי שהרשיון נשלח אלי בדואר לכתובת הבית (מאיפה להם?!) במקום לתא הדואר. אם הוא לא יגיע תוך שבועיים (ואני מבטיח לכם שמנסיוני הוא לא יגיע), אני יכול לבקש מהם שישלחו אחד נוסף, הפעם לתא הדואר. טוב שהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה בידיים טובות. הרבה ידיים.

אבל זה לא השיא של הבוקר…

שעה אחרי, קיבלתי עכשיו טלפון ספאם ממספר בלתי מזוהה (חשבתי שזה לא חוקי?) – על הקו היתה כרמית ג'אן מ"אנשים ונמרים" כדי לספר לי שהשנה הם מארגנים את כנס איגוד האינטרנט הבא עלינו כאיסתרא בלגינא (שוב באיירפורט סיטי 'עיר ללא תח"צ' רק שלשם שינוי יהיה שאטל מיוחד, אבל הכנס עם פחות תוכן מעניין משנה שעברה). כרמית ניסתה לקחת ממני כרטיס אשראי אבל הסברתי שאני עסוק ואני אעשה את זה אח"כ באתר של ISOC. "אבל הרישום הוא דרכי" היא אומרת לי. "אני יכולה לשלוח לך את הפרטים וטופס רישום בדואל?". הא, הספאמר המנומס שקיבל את פרטי מאיגוד האינטרנט לא יעיז לספאמפם לי את המייל לפני שיטריד אותי בטלפון. "לא צריך, תודה" אני אומר, "כבר קיבלתי מעטפת נייר בלתי ממוחזר בדואר ובתוכה הזמנה מפלאסטיק אי-קולוגי ואי-נטרנטי מזן משובח", ומוסיף "אבל אם אני ארצה להרשם אני בטוח שיש איזה טופס באתר הכנס…".

אך קרמיט בשלה "לא, לא, ההרשמה זה דרכי, תחזור אלי בטלפון" – "אין הרשמה באתר?" – "ההרשמה זה דרכינו השנה" – "דרכינו זה רק בטלפון או שיש טופס מקוון?" – "אתה נרשם אצלי, אתה רוצה לתת לי את הכרטיס אשראי?" – "לא, אני מעדיף דרך האתר" -"אין, יש טופס שאני עכשיו שולחת לך במייל" – "טוב, אני אסתכל אח"כ, אני עסוק כרגע".

במייל חיכתה לי הודעה תוך שניות, התעלמתי ממנה לרגע והלכתי לאתר איזוק, ואכן יש שם טופס מוצפן כרגיל במפתח חזק כמו שרימון אוהב, פירוט הרצאות וכל מה שאדם מהיישוב רוצה כדי להרשם לכנס. אז מה הקטע? חזרתי למייל ומצאתי מכתב עם טקסט שיווקי ברמה סגנונית של חוברות הפרסומות של כא"ל, מיושר לשמאל ואז FULL ואז ימין ואז ממורכז, המכתב מתנצל שבשל חוק הספאם אני צריך להרשם כדי שיוכלו לזבלני בעתיד (הלינק הולך לאתר נמרים וזבלנים) ובהמשך מצורף קובץ. ועוד אחד. ועוד אחד. סה"כ שלושה קבצי JPG וקובץ וורד במשקל כולל 900K, לא פחות. כל מרקומיסט מתחיל יודע שהיום נותנים לינקים במקום אטאצ'ים אבל מילא. האם הוורד הוא טופס ההרשמה? לא, זה טופס הרשמה לחברות שרוצות לשלוח את העובדים שלהן, הטופס אמור להיות מועבר בפאקס "עם דף עם לוגו החברה", כי כולם יודעים שזה קשה לזיוף כמו חתימה דיגיטאלית…

אז מה בשלושת הJPGים? ובכן שניים הם תוכנית הכנס (למי אכפת מעיוורים?) והשלישי הוא טופס ההרשמה שאני מתבקש למלא עם פרטי האשראי ולשלוח (כן כן!) בפאקס. או במייל (לא מוצפן) ודרך אגב יש גם את האתר של איזוק, כי קשה להמשיך להכחיש שהוא קיים. הניחוש שלי הוא שהם מרוויחים אחוזון על כל אחד שנרשם דרכם אבל לא מי שנרשם דרך אתר האיגוד. יש להם בעיה אם ככה, כי האיגוד נותן להרשם בטופס מאובטח ישירות למסד נתונים במקום לדקלם את הכרטיס בטלפון למישהיא שהרגע צילצלה אלי ממספר לא מזוהה.

אאוץ'. רימון צחק בעצמו באסיפה שהפאקסים מככבים אבל מה שקורה כאן זה שנשכרה חברה חיצונית שאיבדה גובה ונראה לי שאיננה יודעת יותר איך לארגן כנס במאה ה-21, ומעולם לא הבינה חצי דבר בפרטיות לקוחותיה. הסנדלר הלך יחף בשנה שעברה והשנה אני חושב שאני אנסה למצוא עבודה לאותו היום במקום לצפות בשידור החוזר.