כפתור פראנויה לכל כיס

YubiKey 4 keychain and YubiKey 4 Nano

אמ;לק: סקירת מוצר שיוסיף לכם שכבת הגנה על חשבונות מקוונים וגם על המחשב האישי. זו תהיה כתבה ראשונה בסדרת פוסטים על אבטחת מידע בסיסית לישראלי המצוי, למרות שהפוסט הספציפי הזה אולי לא מיועד ממש לכולם כי הוא עוסק בחומרה יעודית שעולה בסביבות $50 (כולל משלוח) ולא תוכנה זמינה וזולה/חינם.

יותר מחצי שנה לא כתבתי פוסט, למעשה כמעט 8 חודשים אני חושב. המון חדשות חולפות בקצב מסחרר ואי אפשר להתעמק בכלום, וגם החלפת מקום עבודה מוריד מהזמן הפנוי לכתיבה של יותר מציוצים בטוויטר. אם אתם לא עוקבים, חוק הזיהוי הביומטרי עבר והחל מיוני כולם חייבים לתת טביעות אצבע ופנים. מי שישלם כופר מיוחד יוכל להשאר מחוץ למאגר (אם אתם באמת מאמינים שלא ישמרו לכם את תביעת האצבע אחרי שיכתבו אותה לשבב בתעודה), אבל יצטרך לעשות את זה פעמיים בעשור במקום פעם אחת. ההמשך עכשיו יכול להיות אחד משלושה עיקריים: או שהפניה שלנו לבג"צ תצליח והמאגר יבוטל מתישהו ב-2018, או שיהיה מהפך בחירות וקואליציה חדשה תחליט למחוק את השרץ, או שהגזרה תשאר, ועד 2022 (2027 למי שרץ להחליף תיעוד במאי) כל הישראלים שישארו פה יאלצו להשתדרק למאגר. בינתיים כבר היו דליפות בהודו וסיפורים מסוכנים אחרים, אז נחיה ונראה. על עדכונים של פאדיחות הבית הלבן אני גם לא ארחיב, אתם בטח צופים כמוני בסטיבן קולבר ביוטיוב.

היום אני רוצה לספר לכם על הצעצוע החדש שלי, יוביקי 4. כל מי שמכיר אותי, יודע שככל שנכנסתי בשנים האחרונות לתחום הזכויות הדיגיטליות, אני יותר ויותר מתעניין בתחומי הצפנה, זיהוי והזדהות, סיסמאות חזקות וכדומה. זה רק אספקט קטן מהעולם הזה, וכמובן לא משנה כמה חזקה הסיסמא שלכם לפיכסבוק אתם עדיין צריכים להיות אחראים למה שאתם מפרסמים שם. בכל מקרה כדאי גם שלא יגנבו לכם את החשבון עצמו, ולכן אני ממליץ תמיד:

  • סיסמאות ארוכות וקשות, ושונות לכל אתר.
  • כמה ארוכות וקשות? כאלו שבחיים לא תזכרו, בשביל זה יש מנהלי סיסמאות. על זה כנראה פוסט נפרד בעתיד.
  • אם השירות מציע אימות כפול, הפעילו אותו תמיד! יוצא דופן – אימות באמצעות סמס, זה כנראה חלש ובעייתי מדי, ומאלץ אתכם לתת לשירות את מספר הטלפון שלכם, אז לשיקולכם. חפשו בהגדרות המשתמש שלכם, יש אלפי אתרים שתומכים.
  • כדאי להחליף סיסמאות פעם בשנה, אבל אפילו אני לא עד כדי כך קדוש. החליפו כשיוצא לכם.
  • אפשר לסנכרן סיסמאות ושאר מידע בין דפדפנים באמצעות Chrome Sync או Firefox Sync/Weave אבל לבחור במקרים כאלו סיסמת הצפנה ארוכה וקשה, אפילו 64 תווים, שתשמר כמובן מוצפנת במנהל הסיסמאות שלכם.

כמה מילים על אימות כפול, או אימות בשני פקטורים: אחד הדברים הראשונים שמוגדרים בפרוטוקול זיהוי (ולא משנה אם אנחנו מדברים על סיסמא לאתר או כשאתם מתיישבים מול הפקיד בבנק) הוא הגדרת שיטת הזיהוי, כששיטות אימות הזיהוי מתחלקות ל3 קטגוריות כלליות: מי אתה, מה אתה יודע, ומה יש לך.

מי אתה – זה לרוב זיהוי ביומטרי, הבעיות איתו שאת חלק מהמדידות הביומטריות יקר למדוד או קל לזייף, ובמיוחד זה לא שונה מול כל גורם, ולכן אם היכולת להתאמת במקום אחד דלפה, הרי שהיא טובה לאחרים שסומכים על אותה השיטה. זה שווה ערך לסיסמא לא חזקה, שכתובה בצורה לא מוצפנת בכל מיני מקומות שאתה מסתובב בהם, שניתן לזייף ואי אפשר להחליף. רעיון גרוע. הצעתי היא שאם ספק השירות נותן בחירה, אל תסתפקו לעולם בזיהוי ביומטרי כאמצעי זיהוי ראשי. לא מול משרד הפנים או רשויות המס, לא טביעת האצבע לפתיחת הטלפון, לא להפעיל חתימה אלקטרונית במחשב, לא טביעה קולית מול השירות הטלפוני של הבנק, כל אחת מהשיטות האלו כבר הוכחה כקלה לזיוף.

משהו שאתה יודע – זו לרוב סיסמא, ובמקרים הפחות מוצלחים: תאריך יום הולדת, קוד סודי מגב כרטיס האשראי, תאריך ההוצאה של תעודת הזהות האחרונה שלך, מספר תעודת הזהות, שם הנעורים של אימא, שם חיה או מורה או בי"ס ראשון וכיוצא באלו דברים שקל לגלות עליכם ע"י בילוש או כיוס.

משהו שיש לך – תעודה בלתי ניתנת לזיוף, אם ע"י שימוש בשיטות ייצור סודיות וייחודיות ואם ע"י חתימה דיגיטלית, או אולי מפתח כלשהו שלא ניתן לשכפל. כשאני אומר מפתח עולה לכם אולי בראש מפתח פלדלת או ייל, אבל את אלו כבר שכפלו כי הופיעו בטעות בתמונה. הסיפור הכי מצחיק היה כשסוכני TSA הצטלמו ברוב היבריס עם צרור המפתחות שלהם שפותח כל מנעול מזוודות בשוק, ואנשים מיהרו להעתיק את המבנה מהתמונות, וכמזה שנתיים אפשר להוריד את כל המפתחות מגיטהאב להדפסה בתלתפסת ביתית. לא, אני מתכוון למפתחות הצפנה פיזיים, כלומר מעין התקן USB עם מעבד קטן וזכרון שאי אפשר לקרוא, וניסיון למעקף פיזי של ההגנות אמור להרוס אותו ללא שוב. כאלו יש מספר מוצרים בשוק ואחד היצרנים הבולטים הוא Yubico. אני סוקר את המוצר שלהם כאן כי אחרי שלמדתי את הנושא ברשת הגעתי למסקנה שזה אחד משניים-שלושה הכי מעניינים, מגוונים ונגישים, ואין לי שום קשר איתם מעבר לזה (וכמובן לא קיבלתי מהם מוצר או טובות), ולכן קניתי אותו. יש להם אפילו יבואן רשמי בארץ אבל אחרי שקיבלתי מהם ספאם, העדפתי לשלם את המחיר המלא של הזמנה מחו"ל (אמזון או הריסלר הזה). שווה להציץ, לפעמים יש להם סייל 50% הנחה ליום-יומיים.

אימות כפול, או אימות מרובה, הוא כזה שמשתמש ביותר משיטה אחת מאלו שפירטתי, ובמיוחד עדיף שלפחות משתי קטגוריות שונות.1

המוצר עליו אדבר פה הוא חד פעמי ולא ניתן לגיבוי או העתקה, ולכן הוא בגדר משהו שיש לי. לא אכנס כאן לכל הפרטים הטכניים הקטנים, אבל רשימת הדברים שעושה הכרטיסון הקטן הזה היא מרשימה:

  • מול אתרי ווב יש לי את שירות U2F שמזכיר את יישומון Google Authenticator רק שלא צריך להעתיק שישיות ספרות ולא ניתן להעתיק את הסודות ע"י יישומון זדוני (מצד שני, אי אפשר לגבות, לטוב ולרע…)
  • משמש לפתיחת כספות סיסמאות כמו Keepass או LastPass.
  • הוא יודע לעבוד במוד challenge-response מכמה סוגים, שמאפשרים לי למשל לאבטח את הלפטופ שלי כך שלוגין פשוט (בקונסול, GDM או מנעילת מסך) ללא הכרטיס תיחסם (מודול PAM ששולח לו צ'אלנג' ורואה שהוא מחשב אותו נכון ואז מאשר גם לפי הסיסמא). לחלונות ומאק יש אפשרות דומה.
  • בשיטה אחרת גם פתיחת ההצפנה של הדיסק (root on LUKS) לא תתאפשר בלי שהסיסמא תעבור פיענוח דרך הכרטיס.
  • הוא יודע להצפין ולפתוח מסרים עם מפתח RSA של GPG עד 4069 ביט (2048 בלבד בגרסת Yubikey NEO של ההתקן, לצערי).
  • משמש אמצעי אימות לחיבור SSH, אם ע"י שמירת המפתח הסודי או דרך אימות PGP שעד לאחרונה לא הכרתי אפילו שקיים.
  • הוא יודע לחתום על Docker Images (לא בגרסת NEO) למי שזה מעניין אותו.
  • הוא יודע לייצר קודים חד פעמיים מסוג HOTP (אין לו שעון פנימי, אז אין TOTP בלי תוכנה מסייעת).
  • האתרים שכרגע אני עובד איתם בעזרתו: חשבונות גוגל השונים, גיטהאב, בלוגים מבוססים וורדפרס.
  • אתרים בהם אני לא משתמש אבל תומכים: סיילזפורס, פיכסבוק ודרופבוקס.
  • אתרים שהייתי רוצה לעבוד אתם אבל לא תומכים (בינתיים): פייפאל, בנקים ישראליים, חברות ביטוח ובריאות, אמאזון, טוויטר, ובעצם כל אתר אחר שאני נכנס אליו עם סיסמא.
  • רוב התוכנות והדרייברים פתוחים וברישיון חופשי, אפשר גם לבנות שרת אותנטיקציה משלך לשרתים אחרים ועוד המון אפשרויות לאנשים פרטיים וללקוחות תאגידיים.

שו"ת

זה לא פרנואידי?
למשתמש פרטי כיום, קצת. בעתיד אולי כבר לא. כדאי להתחיל להכיר או להתרגל.

להצפין את הדיסק? זה לא מעמיס את המערכת?
עם LUKS זה מובנה בקרנל, לחלונות ומאק יש משהו דומה, המחיר אחוז או שניים. אני לא ממליץ על ecryptfs שאובונטו מציעה להצפין אתה רק את ספריית הבית, זה פוגע בביצועים הרבה יותר. התחלתי לעשות את זה כשעבדתי בחברות שעסקו במידע רגיש, אצל מעסיקים אחרים הסתכלו עלי כמשוגע ובסוף באו להתייעץ איתי כשהמחשב הראשון נגנב מהמשרד או כשנציגים התחילו לצאת לשטח ולתערוכות ועלה הפחד שיגנבו סודות מקצועיים. אז כאמור לדעתי היום זו חובה שלא עולה הרבה לממש.

אני בונה היום אתר, להשקיע באימות כזה למשתמשים שלי?
גם TOTP-2FA וגם U2F – לדעתי כן, במיוחד אם האתר שומר פרטים אישיים של כרטיסי אשראי, בריאות מטופלים ועוד כיוצא באלו. יש ספריות חופשיות שקל לשלב, ולמערכות כמו וורדפרס, דג'נגו, ג'ומלה, רובי-או-ריילז ואחרות יש כבר מודולים מוכנים לקטיפה מהעץ, אז חבל להתעצל!

למה יוביקי 4 ולא גרסת הנאו?
טעם אישי. היוביקי 4 תומך במפתחות טיפה יותר גדולים, הוא טיפה יותר זול, קוד ה-PGP שלו פתוח בגיטהאב. לרוב האנשים גם הנאו יהיה מצוין, והיתרון הגדול שלו הוא NFC שעובד עם אנדרואידים שיש להם רכיב תקשורת תואם. אם רוצים להשתמש ביוביקי 4 (ללא NFC) על אנדרואיד, אפשר בעזרת כבל OTG, או לטלפונים חדשים, חיבור ישיר USB-C בדקם יוביקי החדש).

יש מתחרים ראויים?
יש כמה. חלקם יתנו U2F בלבד בפחות מ$10-$20, חלקם יקרים מאוד אבל עושים דברים נוספים כמו לשמש כארנק קריפטומטבעות (למשל Trezor ואחרים) ויש גם אופציות "האקריות" פתוחות כגון OnlyKey שמוסיף שכבות הגנה כמו סיסמא, פיצ'רים כמו השמדה עצמית וכדומה. יש מצב שאקנה כזה בעתיד, למרות שהוא נראה פחות עמיד מכנית לשבירה ושפשופים.

התוכנה צרובה ולא ניתנת להחלפה? אז מה אם יתגלה באג אבטחה?
כבר קרה פעם אחת, וכל הלקוחות קיבלו מפתח חדש עם קושחה מעודכנת. זה חלק מהשירות (והמחיר). אי האפשרות לעדכן את הקושחה זה פיצ'ר מתוכנן במכוון, כדי לא לאפשר החלפה לתוכנה שתגלה את המפתחות הסודיים ששמורים על המפתח.

כבר יש לי כזה מהמעסיק
אם המעסיק נתן לכם התקן כזה שישאר שלכם לשימוש אישי גם אחרי שתעזבו – כיף לכם! גוגל, פייסבוק וחברות טכנולוגיה אחרות עושות את זה. השתמשו בזה חופשי גם לחשבונות פרטיים!

אבל זה בעצם כרטיס חכם! יש לי כזה מרשות המסים ובתעודת הזהות החכמה החדשה!
כן ולא. יש על הכרטיסים האלו מעבד מספיק חזק לכל אלו ככל הנראה, ויכולות להזדהות בפרוטוקול כלשהו מול הממשלה יום אחד, אבל לא קושחה פתוחה שמאפשרת את כל הטוב שעליו כתבתי לעיל. אם הייתי שר הפנים, אחרי שהייתי מבטל את המאגר הביומטרי, הייתי מעביר נותן לכל הציבור תעודות חכמות עם היכולות האלו מובנות שישמרו עליהם ביום-יום. לצערי לא נראה לי שזה יקרה בזמן הקרוב.

למה לא כתבת פוסט כבר המון זמן?!
כי הייתי עסוק, וכי אף אחד לא שאל למה לא כתבתי כבר המון זמן, אז אולי מסתפקים בפרסונה הטוויטרית שלי…

אם יש לכן עוד שאלות, שתפו בבקשה בתגובות. אם זה מספיק מעניין לכלל הקהל, אולי אענה פה בגוף הפוסט.

-------
  1. אפשר לדון פה פילוסופית אם ה־‏Google Authenticator שלי, שמגובה כל יום וניתן לשחזור במקום אחר הוא באמת משהו שיש לי או שהוא מידע ולכן משהו שאני יודע, אבל לצורך הפשטות, לרוב המוחץ של האוכלוסייה, זה נופל תחת משהו שיש לי.[^]

דרעי החליט, ואנחנו הולכים לבג"ץ #No2Bio

אחרי 6 שנים של מאבקים, עצומות, חוות דעת ומעקב אחרי פירוק מאגרים בעולם לפני או אחרי שקמו, החליט שר הפנים בכל זאת להודיע (באיחור לפי החוק, אבל למי בממשלה אכפת מהאותיות הקטנות בחוק) שהפיילוט ישאר כאן וירד לחיינו.

סיקור: גיקטיים, הארץ, כלכליסט, וואלה ועוד.

אמ;לק: הכניסה למאגר התמונות תהיה חובה אחרי הראשון לינואר, אין יותר תעודות לא ביומטריות, אבל מי שיידרוש לא להכניס את טביעות אצבעותיו למאגר, מבטיחים לסרוק אותן רק כדי לשמור בשבב של התעודה ומיד למחוק. מצד שני תעודה כזו תצטרך להיות מחודשת כל 5 שנים במקום 10 לתעודה ביומטרית רגילה. זה תזכיר תיקון לחוק ולנו האזרחים יש פחות משבועיים להגיב לו. כרגיל משרד הפנים מריץ את החוק ויישומו בהשתהויות ומחטפים לסירוגין.

תגובת התנועה לזכויות דיגיטליות – מגייסים 60K ש"ח ופונים לבג"ץ. הנה ההודעה לעיתונות:

הודעה לעיתונות
התנועה לזכויות דיגיטליות מבקשת מהגולשים: עיזרו לנו לעתור לבג"ץ נגד המאגר

בתגובה להכרזת שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי מבקשים בתנועה לזכויות דיגיטליות לעתור לבג"ץ נגדו. בתנועה קוראים לגולשים להצטרף למאבק

לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים

הקמפיין זמין בכתובת: https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=19914

בעקבות הכרזת שר הפנים מהיום על הפעלת המאגר הביומטרי פונה התנועה לזכויות דיגיטליות לגולשים ומבקשת סיוע על מנת לעתור לבג"ץ כנגד המאגר הביומטרי. בתנועה לזכויות דיגיטליות הסבירו היום את המהלך: "אחרי שש שנים של מאבק, הכריז היום שר הפנים על הפעלת המאגר הביומטרי. בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק בישראל יאספו טביעות אצבע ותמונות פנים של כלל אזרחי המדינה ויאגרו אותן. בניגוד לדעתם של הממונה על היישומים הביומטריים וראש המטה ללוחמה בטרור, יחשפו אתכם לסיכונים החמורים שבדליפת המאגר. בניגוד לדעתם של 74 ממדעני אבטחת המידע וההצפנה הטובים בישראל, מנסה שר הפנים למכור לכם שהמאגר הזה מאובטח, ושהוא לא ידלוף לעולם. בניגוד לדעתם של 70% מאזרחי ישראל שבשלוש השנים האחרונות מסרבים בעיקשות להיכנס למאגר.

אבל הוא טועה. אחרי שבכל יום אנחנו שומעים על תמונות שנגנבות ומאגרים שנפרצים, לאחר שמאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקאי נפרץ ו- למעלה מ- 20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי המדינה האמריקנים דלפו, לאחר שיאהו, Ebay ו- Target נפרצו אף הם, חבל ששר הפנים לא מבין אף אחד לא חסין. כי אפילו משרד רה"מ אומר ש'אירוע דלף ממאגר ביומטרי עלול לגרום לפגיעה בפרטיות, לפגיעה פיזית ו/או כלכלית ובמקרי קיצון להפללת אנשים חים מפשע, לפגיעה בבטחון המדינה וניהולה התקין'.

אנחנו, בתנועה לזכויות דיגיטליות, לא מוכנים לתת לזה לקרות. לכן אנחנו מבקשים להקים קליניקה, מטה מאבק משפטי למען הפרטיות והביטחון האישי, שיעתור לבג"ץ נגד המאגר. זה יהיה קרב לא פשוט, אבל אנחנו חייבים לנצח…אסור לתת להם להפוך אותנו למדינת האח הגדול, בה כל אחד, כל הזמן, נתון למעקב. עזרו לנו להילחם על כל זה".

יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות: "שר הפנים מפקיר את אזרחי ישראל. אנחנו חושבים שאין צורך בטביעות אצבע במאגר, משרד רה"מ קבע שאין תורך בו. אנחנו יודעים שאיחסון טביעות האצבע יפקיר את גורל האזרחים".
לקמפיין התנועה לזכויות דיגיטליות התגייסו סדרה של אמנים, מובילי דעת קהל ואנשי רוח בהם דנה ברגר, מוטי גילת, ריקי בליך, עדי גילת, יהלי סובול, יריב בש (SpaceIL) ואחרים, על מנת לגייס את הסכום הדרוש לעתירה.
לפרטים נוספים: ניר הירשמן 050-6205384

ועכשיו לדעתי האישית – מעניין איך יגיבו על זה בוועדה המייעצת, שהודיעה שתמליץ על ביטול טביעות האצבע והקטנת הרזולוציה של התמונות. התגובות של משרד הפנים הן כמובן שהמאגר מאובטח יותר ממאובטח מפריצות אבל גם אם זה נכון (קשה לדעת), זה לא מכסה שימוש לרעה ע"י ממשלות עתידיות. תוקף תעודת הנייר הנוכחית שלנו צומצם רטרואקטיבית ל10 שנים (למרות שלא כתוב על התעודות כלום, כי כשהנפיקו אותן היה להן תוקף בלתי מוגבל). תוקף תעודות חכמות יהיה 5 שנים, או 10 שנים אם תסכימו להכניס טביעות אצבע למאגר. זו החלטה מוזרה שנשמעת כמו נסיון בוטה "להעניש" את מי שיבחר לא להכנס למאגר או להעשיר את ספק הכרטיסים החכמים שכידוע לכם הצליח למכור למדינה מליוני כרטיסים ומפעל הנפקה שנים לפני שהונפקה אפילו תעודה בודדת. מאגר התמונות לא שונה מאוד מהמאגר הביומטרי הקיים של משרד הרישוי (ומשותף על משרד הפנים ומשרדים אחרים, כמו עם מרמנת וחברות ספקים ממשלתיות אחרות, משרד התחבורה לא מוכן לספר עם מי), רק שהתמונות יצולמו באיכות טיפה יותר מוקפדת מבחינת תאורה, וכנראה משרד הפנים יהיו פחות סלחניים לגבי משקפיים, פיאות, איפורים מוזרים ושאר ירקות שהתירו לי בצילום למאגר הביומטרי של רשיונות הנהיגה.

עד כמה מוזרה הדרישה לחידוש תכוף יותר של התעודה אם סירבתם לטביעות אצבע במאגר? ובכן שאלנו בעבר מומחי מז"פ וזיהוי ביומטרי בטכניון, ונאמר לנו שכדי להשאר מהימנה לאורך השנים, יש לחדש מדי פעם את הדגימה הביומטרית כי הגוף משתנה כשהוא מתבגר. ההמלצה היא לא יותר מ10 שנים לטביעת אצבע ולא יותר מ5-7 שנים לתמונת פנים, מכאן ברור שאם המדינה לא יכולה לסמוך על טביעת אצבע שלכם במאגר, הם חייבים לפחות לבנות על תמונת הפנים ואותה יש לרענן תכופות יותר. אז לגבי קונספירצית ה"עונש לסרבנים" אני חושב שלפחות כאן נראה שיש לזה הסבר סביר.

האם יש לבג"ץ הזה סיכוי? בוודאי. אני סומך על שלל הראשים המשפטיים שעובדים עליו עכשיו שלא היו טורחים אלמלא היה לו סיכוי אמיתי.

כמה כסף לשים? כמה ששווה לכם הפרטיות שלכם מפני המדינה והממשלות שבדרך. זה כולל זיהוי במצלמות רחוב או מצלמות שעל ניידות משטרה, או צילום מפגינים, או פתיחת טלפונים הנעולים בחיישן ביומטרי כשתעצרו בהפגנות האלו (עצתי – אל תסמכו על הסורקים בטלפונים האלו, עדיף הצפנת מכשיר ונעילה בסיסמא חזקה, במיוחד לפני שיוצאם להפגנה).

מה תעשה העמותה עם כסף שיתרם מעבר ל60K ש"ח הראשונים? נמשיך לממן את הוצאות הקליניקה המשפטית שלנו (המשפט מול עג"ג נמשך ותיקים נוספים מטופלים), נמשיך לפעול נגד הביומטרי, צנזורת הרשת, פרטיות בעולם המקוון (ראיתם את נילי וקרין שלנו בערוץ 2?), ואם צריך יוגש בג"ץ נוסף. לא חסרות מטרות חשובות לשאוף אליהן לדאבונינו.

הי! כל התמורות הטובות כבר נלקחו! כן, הציפור המשכימה תופסת את התולעת. היתה לנו היענות שהפתיעה אותנו. אנחנו נשמח אם עוד יוצרים ומרצים יתרמו לנו הופעות והרצאות. צרו קשר עם ניר הירשמן, מנהל הקמפיין.

עצות על אתר לקניית ביטקוין, ועל אבטחת מידע ברשת בכלל

חברות ישראליות לא מאוד אוהבות לשמוע על דברים מעצבנים כמו פרטיות הלקוחות שלהם או אבטחת השרתים יותר מדי. כבר היו לי כמה לקוחות בימי כעצמאי שרצו שאני "רק אקים להם שרת ווב עם דטאבייס פשוט, אתר מעריצי כדורגל שיקנו פה דברים ואנחנו נחזיק את הכרטיסים שלהם בשרת לחיוב חודשי". אין לכם מושג כמה השוק הישראלי פרוץ ככה. אני פשוט משתדל לא לשלם יותר בכרטיס אשראי ברשת לכל מיני חברות קיקיוניות אלא אם הן חברות ענק ותיקות או שעובדים עם פייפאל (לא שאני מאושר ממה שהם עושים עם המידע, אבל לפחות זה לא לצרכי ספאם ויש להם היסטוריה מצוינת של אבטחה).

דוגמא שנקרתה בדרכי השבוע, ספאם שלא נתפס ונשאר לי בתיבה. במקרים כאלו אני מייד מציץ בכתובת שאליו הוא נשלח, כי אני מקפיד לחלק רק כתובות חד-פעמיות לאתרים שבהם אני נרשם. כמה "מפתיע" שאכן מצאתי שם את המייל החד-פעמי שנתתי לחברת bitgo.co.il, חברה שלא שכנעה אותי במהיימנותה כשחיפשתי פעם לקנות בארץ ביטקוין, ואני שמח שמעולם לא נתתי להם את כספי. באתר הם מתפארים שהם שם מסיבות אידאולוגיות (כנראה לא מרוויחים מספיק משערי המרה לא נמוכים), תקנון השימוש מבטיח שלא ימכרו בחיים את הפרטים שלי לצד ג' (בזזזזזט!) ולבסוף בעמוד השאלות הם מתגאים שהם משתמשים בתקני האבטחה הכי מחמירים בשוק. ביקור קצר אצל הסורק האוטומטי גילה (נכון להיום, 7-ספט-2016) שלא רק שהם עדיין פתוחים לפרוטוקול SSL3 שנפרץ, יש להם עוד כמה וכמה עדכונים חסרים בקונפיגורציה של שרת החלונות (גיח!) שלהם. כשמילאתי את טופס יצירת הקשר כדי להזהיר אותם לפני שאני מפרסם, עמוד ה-ASP שלהם רק התעופף על אקספשן שלא נתפס. עם איכות כזו של תחזוקת תוכנה ותשתית, שלא לדבר על מכירת פרטי המשתמשים, אין לי אלא להמליץ לציבור לא להשתמש בשירותי החברה הזו (שלא ברור אם עדיין פעילה בכלל, הפוסטים באתר לא עודכנו שנתיים. כל כך קשה לעשות כסף מקריפטוקוינז בצורה לגיטימית?).

אבל זה לא פוסט שנועד להתקיף חברה ספציפית (או את מקימיה, דימה ליאחוביצקי, אלירן צח, מרק סמרגון או אדי ברשצקי, יבדלו לחיים ארוכים, איפה שהם מרוויחים היום את כספם) אלא לתת דוגמא איך להגן לעצמכם על הכיס והפרטיות – אל תתנו יותר מדי פרטים לאף אחד, בדקו היטב אם אתר נראה חי או מת, ואפשר ללמוד להשתמש בכלי סריקה בסיסיים (כגון ssllabs.com) כדי לוודא שהפרטים שאתם שולחים לפחות נשלחים לשרת שטרחו לעדכן מדי פעם. זו לא בדיקה יסודית, אלא בסיסית ביותר, היא פשוט מרמזת על בעיות אפשריות גדולות יותר. זו אפילו לא עצה על אבטחת מידע, אלא OpSec בסיסי, אבטחה תפעולית אם תרצו (אני לא בטוח איך מתרגמים את זה לעברית).

האם להאמין לאפל?

בשבועות האחרונים היו לאפל שוב שתי פאשלות אדירות בנוגע לפרטיות. האחת שהיתה יותר מפורסמת אבל פחות מעניינת היא שמאות מליוני לקוחות של iThings גילו פתאום אלבום של U2 במאגר המוזיקה שלהם ולא יכלו להסיר אותו (אלא בעזרת אתר מיוחד שלבסוף נפתח לענין). השניה והיותר מפחידה היתה כשאפל התחילה לסגור ללא רחמים חשבונות אחסון ענן (ולהבנתי גם סנכרון אנשי קשר וגישה לחנות היישומונים?) שהעלו את תמונות העירום הגנובות של קייט אפטון, ג'ניפר לורנס ושאר הסלבריטאיות – שמראש נגנבו מחשבונות iCloud פרוצים בעצמן. שיטות פעולה דרקוניות מילא, אבל זה אומר שכל קובץ שאתם מכניסים לתא שלכם נסרק ונבדק, לא רק שמו וגודלו אלא תוכנו המדויק.

כדי לפזר סוכר על הגללים (סליחה, זה לא אני המצאתי, זה ביטוי אמריקני) הכריזה אפל על כך שמהיום בעצם הם שמים את הפרטיות מעל הכל. מיסד EFF ג'ון גילמור מפרט למה לא להאמין להם (מצאתי דרך בוינגבוינג), ואני מתרגם:

> > > לאפל אין דרך לפתוח את ההצפנה של המידע ב־iMessage ו־FaceTime בזמן השידור ברשת בין מכשירים. בניגוד ליישומי העברת הודעות של חברות אחרות אפל איננה סורקת את התקשורת שלכם, ולא נוכל לספק שירותי האזנה לרשויות הבטחון גם אם נקבל צו שכזה. (מתוך הצהרת הפרטיות החדשה)

ולמה אנחנו מאמינים להם?

  • כי אנחנו יכולים לקרוא את קוד התוכנה ותיאורי הפרוטוקולים בעצמינו, ולאבחן כמה הם בטוחים?
  • כי Apple חברה גדולה וחברות גדולות לא משקרות?
  • כי הם ממשו את זה בתוכנה בינארית קניינית והצפנה קניינית היא תמיד חזקה יותר ממה שהחברה טוענת שהיא?
  • כי הם לא יכולים לעדכן בעתיד בסוד את התוכנה במכשיר שלך בצורה שתבטל את כל ההבטחות שנתנו לך, באופן אישי רק לטלפון מטרה מסוים או לקבוצה שלמה?
  • כי לעולם לא תסכים לעדכן את התוכנה מרצונך, לעולם, לא משנה כמה ינדנדו לך שיש עדכונים?
  • כי הגרסא הראשונה הזו של תוכנת ההצפנה שלהם לגמרי נקיה מבאגים כך שלעולם לא תצטרך לשדרג אותה כדי לשמור על הפרטיות?
  • כי אם עדכונים עתידיים דווקא יכניסו באגים באבטחה והפרטיות, נוכל בקלות להבדיל בינם לבין כאלו שיפתרו בעיות מסוגים אלו?
  • כי אם הם ישנו את דעתם ויחליטו לדלל את מדיניות הפרטיות שלהם בשביל נוחיותם או בגלל לחץ ממשלתי סודי, הם בוודאי יודיעו לנו?
  • כי הם עבדו קשה כל השנים למנוע ממך לשדרג את התוכנה שרצה על המכשירים שלהם כדי שאתה תוכל לבחור ולשלוט במכשיר במקומם?
  • כי בירוקרטיית הייצוא של ארה"ב לעולם לא תנסה למנוע מאפל מכירה של הצפנה קניינית לשוק הפתוח שמעבר לגבולות המדינה?
  • כי מדינות שלא נתנו לבלאקברי למכור טלפונים במתקשרים בצורה מאובטחת לשרתים הארגוניים שלך, בוודאי יתנו לאפל למכור כל מכשיר בעל אבטחה גבוהה שבא לה?
  • כי אנחנו מעריצים שרופים של החברה והם לעולם לא יכולים לטעות?
  • כי הם רוצים לעזור לטרוריסטים לנצח?
  • כי ה־NSA עצבנו אותם פעם אחת ולכן הם לצד הקהל הרחב נגד ה־NSA?
  • כי תמיד עדיף לשים האזנות לאנשים אחרי ששכנעת אותם שהם מאובטחים לגמרי, כדי שישפכו את הסודות הכי כמוסים שלהם?

יש עוד איזו סיבה, אני לא מצליח לחשוב עליה כרגע…
ג'ון.

למען השלמות, אני אוסיף שגם אנדרואיד כפי שהוא מגיע מסוגר מיצרנים כמו סאמסונג ואל-ג'י, חולים באותה המחלה. כדי להיות בשליטה אמיתית ומלאה על המכשיר שלכם, צריך לעשות ניתוחי כריתת תוכנה כואבים ולהשתמש בהם באופן זהיר. אין מה לעשות.

קריפטוכסף

ביטקוין עשה קצת רעש בחודשים האחרונים – בורסות שנפרצות, כסף שנגנב, פוליטיקאים שנלחצים… מצד אחד מדובר רק במספרים ברשת שלא מוכרים ע"י אף ממשלה, ומצד שני גם משהו מרעיש שגורם לבנק ישראל ודירקטוריונים של בנקים להבהל ממנו כמו אבולה ולשבת בלילות להבין מה לעשות איתו ונגדו.

רבות נכתב על זה, אני הייתי מאוד ספקן בהתחלה וחיכיתי שזה יתמוסס בצורה מאכזבת או יתפוצץ לאנשים בפנים. אח"כ חשבתי שזה סתם למשוגעים לעניין שרוצים "לשחק בבורסה" בלי להמר על כסף אמיתי, ובסוף כבר פחדתי להכנס כי מרוב חדשות על גנבות ופריצות אתרים (שלא לדבר על קפיצות ערך ספקולנטיות) זה לא נראה לי בכלל הגיוני לגעת בזה במקל ארוך.

אבל ככל שנוקף הזמן אני רואה שהקריפטוקוינז כאן להשאר, אז כספקן הבנתי שיש להתנסות. שיחקתי עם זה כחודש ואני אחלוק אתכם את דעתי הקטנה על הנושא. כדי ללמוד עוד על הצד הטכני (שאדבר עליו רק מעט) אפשר להתחיל באתר קריפטוביט בעברית, ומשם לכל אחד ממאות אתרים ובלוגים או ערוצי יוטיוב בשביל שפות אחרות.

אז מה הם ביטקוין וקריפטוקוינז בכלל?

מדובר בכמה טכנולוגיות מתמטיות מעניינות מתחום ההצפנה והרשתות המבוזרות שבשלו וחוברו להן יחדיו. היוצר של הקריפטוקוין הראשון והמפורסם ביטקוין נותר אלמוני, אבל מאז שוכללו השיטות ויש כרגע מאות קריפטוקוינים אחרים ברשת, למעשה קל מאוד לייצר לעצמך מטבע, לרוב זה רק חסר פואנטה כי אם אין שוק משתמשים, לא יהיה לזה ערך.

זה נכון לכל סחורה, הרי. היא שווה יותר או פחות לאנשים שונים. גם לכסף הרשמי של המדינה יש ערך רק בדמיון של המשתמשים בו. יתרה על זאת רק כ־5% מכמות הכסף היא שטרות נייר (יותר יקרים מסתם נייר אבל עדיין לא שווים את ערכם הנקוב), ומטבעות, וכל השאר מספרים שהבנקים מריצים על המחשבים שלהם. כל פעם שהבנק מלווה לך או נותן לך קרדיט מעבר ל־0, הוא למעשה יצר כסף, ולמרות שיש גבול לכמה כסף שמותר לבנק לייצר, זה כבר גרם להתמוטטיות בעבר.

אז מה שנותן לקריפטוקוין את ערכו הוא רק האמון של אנשים בבטיחות ההצפנה והשיטה. כדאי להבין אם כן במה מדובר פה. החלק הראשון והפשוט של פרוטוקול ביטקוין הם ה"ארנקים". זה מצחיק לקרוא להם ככה כי הם לא באמת מכילים כסף, הם רק כתובת שאפשר לשלוח אליה כסף. הכתובת הזו היא החלק הציבורי של זוג מתחות פרטי-ציבורי. חשוב להבין את זה שהשליחה היא חד כיוונית, אפשר לשלוח כסף לכל מפתח ציבורי חוקי (ויש מספר עצום של כאלו) ואף אחד לא צריך לשבת בצד השני וללחוץ על אישור קבלה. שלחתם כסף למספר לא נכון? כנראה שהלך הכסף. בגלל השיטה המתמטית, מאוד קשה לייצר מפתח פרטי בצורה מכוונת, כך שהמפתח הציבורי שלו יהיה זהה לזה ששלחתם אליו. אם זה היה אפשרי, כל אדם שהיה מכיר את המפתח הציבורי שלכם כבר היה יכול לגשת לכסף ש"יש בארנק" ולבצע איתו תשלומים. ושוב להבהיר – הארנק לא "מביל כסף", הוא צמד של מפתח סודי וציבורי, וסכום הכסף ש"יש בו" הוא סכום העסקאות שהתבצעו ממנו ואליו לאורך הבלוקצ'יין עד היום. זה אומר שבכל תוכנה או אתר שבהם תעלו את המפתח הפרטי, אפשר לסחור עם הסכומים של אותו הארנק, כי אין הבדל אמיתי.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה של ביצוע העברות הכסף. אם יש לי מפתח PGP ציבורי של מישהו, אני יכול לשלוח הודעה מוצפנת לאדם אחר, אני יכול גם לפרסם ברשת את ההודעה ורק אותו אדם יוכל לקרוא אותה. אני יכול גם לשים את זה בקובץ עם עוד הודעות אחרות וכל אחד יוכל לעבור על כל הקובץ ולקרוא רק את ההודעות המיועדות לו. עכשיו דמיינו שהקובץ הזה לא יושב על שרת אחד אלא ברשת שיתוף קבצים בסגנון ביטטורנט ותתחילו להבין עם מה אנחנו מדברים… החצי השני הוא חתימה דיגיטלית – רק מי שבידו המפתח הסודי יכול להורות על העברה בשם הארנק המדובר, וכל מי שיראה את פקודת ההעברה (כל אלפי מחזיקי הבלוקצ'יין וכוריה) יראה שזה אכן בשם בעל הארנק.

אם כך, ברשת יש קובץ שתופח ותופח (נכון להיום הבלוקצ'יין של ביטקוין הוא כ־25 גיגה והוא גדל כל הזמן) ומכיל את כל פקודות העברות הכספים (וסוגי מידע שונים, על זה בהזדמנות אחרת), הקובץ חתום ע"י המשתמשים עצמם בצורה שאפשר לוודא שהמידע שם אמין, ותהליך החתימה הלא-פשוט הזה מזכה אותך בתשלום (בביטקוינז כמובן). בקיצור יש לנו משאב מוגבל, שאי אפשר לשכפל אותו, אי אפשר להכנס איתו למינוס, מצד שני גם אי אפשר לבטל בו עיסקאות (אין גוף מרכז העברות תשלום שיכול לשלוח יד לארנק מקבל התשלום ולהחזיר משם את הכסף כמו תאגיד אשראי או בנק). מצד שני כל ארנק שמקושר לשמך כבר איננו אנונימי – מי שיסתכל על הבלוקצ'יין רואה את כל הפעולות שביצעת – כמה כסף נכנס ויצא, ממי ואל מי. שקיפות מוחלטת, ואם חיברת את מזהה הארנק לשימך, אז למעשה גם שום פרטיות (לדוגמא, הנה הארנק של התרומות לתנועה לזכויות דיגיטליות). הפעולה היחידה שמצריכה התערבות שלך היא שחרור הודעת העברת תשלום, ומרגע ששיתפת את הפקודה הזו ברשת המבוזרת, אין חזרה. אם עבדו עליך או ששלחת לכתובת שאף אחד לא מחזיק במפתח הסודי שלה – הלך הכסף.

בעיות טכניות עם הרשת הזו – אין גלגול עסקאות לאחור, ניהול ארנק מקומי משמעותו להוריד 25GB של חומר לפני שתוכל להשתתף בעולם המסחר הזה, וארנק בפיקדון אצל צד ג' (למשל אתרים כמו BlockChain או בורסות כגון קראקן) משמעו לסמוך על צד ג' כלשהוא שיחזיק אצלו את המפתח הפרטי שלך בצורה מאובטחת, למשל מוצפן בצורה שרק הדפדפן שלך יפתח אותו בצד הלקוח ולעולם לא יהיה שמור בצד השרת). אחרי כן יש את השאלה של זכירת סיסמאות (לרוב אם שכחת את הסיסמא, הלך הארנק ואיתו הכסף). ואז לבסוף שאלת המחשב הפרוץ – אם אתם משתמשים באתר כמו בלוקצ'יין ממחשב נגוע בוירוסים ורוגלות, צ'כחו מהכסף.

בעיות חוקיות – אלע"ד, אבל מדינות עכשיו יושבות ותוהות מה לעשות. בארה"ב יש מדינות שרוצות שסחר בקריפטוכסף יהיה רק למחזיקי רשיון (הצחיקו אותנו, איך אוכפים את זה?) ושטויות דומות נשמעות ממקומות אחרים. מצד אחד החלפת נכסים דיגיטליים כמוה כבארטר, ולא כל בארטר הוא חוקי בכל מדינה (המדינה רוצה מס הכנסה על הכנסות ומע"ם על עסקאות, כנ"ל מיסי מתנות/ירושות וכולי). בקיצור, שאלות פתוחות, וכאן מדובר בכסף גדול. מה זה גדול? ענק.

בעיות כלכליות – השוק הזה מאוד ספקולטיבי. היום מעט מאוד אתרים מקבלים ביטקוין, ועוד הרבה פחות מקבלים לייטקוין. בדרך יש עוד מטבעות דור שני מתוחכמים כמו נקסט ואחרים שמאפשרים טיפה יותר שליטה במערב הפרוע, שירותי אסקרו והלוואות מתוזמנות וכל מיני פיצ'רים, השאלה אם זה לא הופך את הכלכלה המתפרעת במערב (את דעותי על מחלות הקפיטליזם חפשו בפוסטים אחרים) לעוד פחות בת קיימא ועוד פחות יציבה? זו מערכת ששום יד לא מכוונת אותה מנקודות תכנון ורגולציה מרכזיות, רק שגיונותיהם של ההמונים הבלתי מאורגנים. בקיצור, בלגנים. אני כמי שדוגל בכלכלה בת קיימא, שמאפשרת עתיד חברתי ושפוי מבחינה אקולוגית, לא רואה בזה תופעה טובה, מצד שני אני גם לא חושב שניתן למנוע את התופעה או לשים אותה בזמם באינטרנט החופשי (ושאני רוצה שישאר חופשי). מבינתי זה דיסראפטור מוגזם בכוחו הפוטנציאלי, ולא חסרים הליברטריאנים דה מי קולו ששים לקפוץ על העגלה הזו (ולגנוב את הסוס). אני חבר בעמותות שמקבלות תרומות ביטקוין, אני אפילו פתחתי בבלוג עמוד תרומות בקריפטוקוין, אבל אני לא מתכוון להמיר יותר מדי כסף פיאט מהעו"ש לקריפטו ולנסות לדפוק קופה על ארביטרציות. אם אחזור להיות עצמאי, אני לא חושב שאסכים לקבל ביטקוין כתשלום. אני לא בטוח שארגונים חברתיים כמו הבר קיימא חשבו מספיק על ההשלכות כשהתחילו לקבל תשלום בביטקוין.

לסיכום – אם יש לכם הרבה אומץ ואמונה בצמיחת השוק הזה ואבטחתו, וקצת הבנה באבטחה בסיסית של סביבת העבודה שלכם, התפרעו לכם בשמחה. אם אתם מפחדים מוירוסים, לא מסתובבים עם סמארטפון או לא סומכים על עצמכם עם אבטחה וטכנולוגיה צעירה וקופצנית שכזו, אולי שווה עוד לחכות טיפה. בכל מקרה כרגע היא זמינה ונוחה רק למי שמרופד טכנולוגית ומקוון תמיד, זה לא פתרון לעולם השלישי או לאמא שלי או לרוב האנשים שאני מכיר סביבי. אני מאמין שהבארטרים האלקטרוניים האלו ישארו באיזור אבל לא יחליפו בקרוב את הכסף המסורתי. אל תעבירו לשם את הפנסיה.

תוצרים מעניינים

גם אם זה לא מחליף כסף פיאט, יש לזה שימושים מעניינים. ראשית הקונספט של הבלוקצ'יין שהולך ומתנפח לו במקביל במאות אלפי שרתים ומחשבים ורואה את ההיסטוריה בצורה אמינה ובדיוק בל ימחק, זה לא יעזוב במהירה. אנשים כבר משתמשים בטכנולוגיה כדי לחתום שם קריפטוגראפית על מידע שחשוב בו מימד ההוכחה לבעלות ובזמן, אפשר עם זה לקבוע חזקה על נכסים אינטלקטואליים (למשל קופירייט על יצירה או בעלות על נכס אלקטרוני), ליישם חלפנות מבוזרת בלי צורך באתרי "בורסה", להעביר מסרים ולאור כל אלו, מפתחים גם מטבעות יותר מתוחכמים מעל בלוקצ'יינים, מערכות "טאבו דיגיטלי", שרות שמות (DNS) מבוזר ואפילו טוויטר מבוזר. הרשימה עוד ארוכה.

הדרך הכי טובה להגן על המידע הביומטרי היא לא לאסוף אותו

אני בטוח שאת החדשות קראתם השבוע בהמון כלי תקשורת, רמו"ט תפסו את גנב מרשם האוכלוסין (שהתברר כאספן כפייתי של מאגרי מידע). יש המון רישומים של משרד העבודה והרווחה, רשויות המיסים, האיומץ, הבריאות, הקצבאות, הרבנויות ומאות אחרים. כל אלו משמשים גורמים פליליים, חברות פרטיות הוצאה לפועל, בלשים פרטיים ועוד הרבה אחרים כדי להשיג מטרות בדרכים לא לגיטימיות.

עו"ד פינצ'וק נתן לביומטרי הקבלה מצוינת: לא היית שולח את בתך לגן ילדים של פדופיל, אז אל תצטרף למאגר הביומטרי

בנק שעומד לפשוט את הרגל לאחר שכספרית מעלה בעשרות מיליוני שקלים – האם היית מפקידה בו את חסכונותיך? בגן הילדים השכונתי בוצעו מעשים מגונים בילדים במשך חודשים מבלי שהגננת שמה לכך לב – האם היית שולח אליו את ילדיך? ברור שהתשובה היא שלילית. אם כך – אחרי שנתפסו החשודים בגניבת מידע רגיש ממרשם האוכלוסין של משרד הפנים, האם תתנו את טביעות האצבע שלכם למאגר הביומטרי שעומד לקום ותגרמו לעצמכם נזק בלתי הפיך?
[…]

אני הבאתי משל אחר לפני כשנה – קראתי לשמירת הנתונים של משרד הפנים "כספת של קרטון". המאגרים הנ"ל אכן טיילו ביותר מדי משרדים ונגעו בהם יותר מדי אצבעות. על CD בודד אפשר להעמיס יותר ממאגר אחד או שניים. אולי הביומטרי יהיה יותר כבד בגלל כל התמונות אבל עדיין, אני מאמין שעל דיסק און קי שעולה פחות מ500 ש"ח (אולי 16G או 32G) אפשר יהיה להעתיק את כולו. יורם הכהן מרמו"ט אמר שהמאגר הזה יהיה יותר מאובטח. אולי זה נכון. מתוכנית הפיילוט עליה עברנו ביומיים שניתנו לנו לפני הישיבה האחרונה אצל שטרית, נראה שלפחות על הנייר, מנסים ליצור מצב של אבטחה יותר רצינית. אבל מאיפה לנו שאכן הכתוב על הנייר ימומש, שהפרטים לא יועתקו ע"י מל"ל למאגר נוסף, שיעשו בו שימושים בלתי לגיטימיים? שלא תקום ממשלה עתידית שתעשה בו שימוש טכנוקראטי מפחיד כזה או אחר? היינו בסרט הזה, אם הכוונה לסרט מד"ב דיסטופי ואם הכוונה הקריאה על מה שמעוללים השלטונות לאזרחים בסין או קוריאה או ארה"ב. זה סרט עם סוף לא טוב.

תחשבו שוב על כספת הקרטון. מה שומרים בה בעצם? במשל שלי שומרים בה את מפתחות הבתים שלנו. הרי משרד הפנים טוען שהוא מודאג מזהות אזרחים תמימים שנגנבת ומנוצלת לרעה. ביקשתי מרקוראי הבלוג לדמיין מכת מדינה של פריצות לבתים. האם משטרת ישראל היתה מציעה שלהגברת הבטחון האישי, כולנו צריכים למסור את עותקי מפתחות הבתים שלנו לשמירה בכספת הקרטון? אם המשטרה היתה אומרת לכם ששמירת עותק המפתח לבית אצלה ישפר את בטחון הבית שלכם, הייתם מאמינים?

אבל מפתח אפשר להחליף. דלת עץ אפשר להחליף לדלת פלדה. גם סיסמא קשה לנחש אבל קל ואפשר להחליף. מצד שני פנים ואצבעות מאוד קשה להחליף, ונראה שדי קל לזייף. זה מקל על המעקב ברחוב, ולא מקשה על זיוף ההזדהות מול פקיד, אולי אפילו מקל (כמו שהדגים אפי פוקס במכונות האצבעות של לשכת התעסוקה).

נחזור לכספת הקרטון. מדוע המשל לא טוב? כי המפתח הוא רכוש. אבל המידע האלקטרוני עלי – אם זה הביומטרי או זה שהוא רשומה במשרד העבודה – אינו הרכוש שלי, הוא אני. הוא הזהות שלי, הוא היכולת שלי להגן על עצמי מגנבים ותוקפים. הוא דבר שהממשלה יכולה לקבל כדי לתת לי את השירות שמגיע לי אבל לא לשחק איתו משחקים, להשתמש בו נגדי או לסכן אותי באמצעות הפקרתו. המדינה שלנו הסתדרה עד היום מצוין ללא מאגר ביומטרי, ואין סיבה להתחיל עכשיו. לבעיות שלה יש פתרונות יותר טובים ופחות מסוכנים.

אל תתנו אצבע לביומטרי. לכו החל מנובמבר למשרד הפנים וסרבו לכל הצעה למערכת החדשה. זו זכותכם וחובתכם, ולא משנה אם אתם ימין, שמאל, יפי נפש או גזענים, אנשי מרכז או קיצונים. זו המדינה שלנו, אנחשו אמורים להיות הבעלים שלה, היא לא יכולה להיות הבעלים של חיינו. יש גבולות, והמאגר הזה הוא עוד קו אדום שנחצה פה.

פרוטוקול אישור הפיילוט הביומטרי

245 עמודים (מרווחים למדי, אבל עדיין 245), זה אחד הפרוטוקולים הארוכים שקראתי של ישיבת ועדה (אבל לא קראתי רבים, מודה). אם אתם מרגישים מזוכיסטיים, הנה הפרוטוקול של הישיבה שתיארתי כאן. תודה לעו"ד קלינגר על הלינק.