לא, עוד לא הצלחתי למכור את האוטו. הדייהאטסו הישנה שלי עדיין מסתובבת בין חברים ומפזרת כיף ושמחה בכל אשר תפנה. בשבת חברים שלי נסעו בה למסיבה בגבעת שמואל, שם רואה אותה ברחוב תושב האיזור וביקש סיבוב. שיחת הטלפון הלכה בערך כך:
- טוב כמה אתה רוצה עליה?
- 12. כתוב על האוטו.
- בסדר אבל כמה בתכליס?
- נו 12. אם הייתי רוצה פחות היה כתוב!
- נו אבל שורה תחתונה, מחר אני בא שם כסף!
- בוא תתחיל אתה, מה השורה התחתונה שלך אם ככה?
- אני שם 8.
- במגרש מכוניות הציעו לי 9. לא מוכר.
- הלו, רגע! אבל צבע, וברקסים, וטסט, ו…
- אדוני, האוטו במצב מצוין, הבלמים חדשים כול הארבעה, מחירון שלו זה 20, מה עוד אתה רוצה?
- 8 לא טוב לך?
- אם תביא 10 על הבוקר נסגור ושלום על ישראל.
- אבל תראה…
- אדוני, עשר אני יכול לקבל על האוטו. אתה לוקח?
- אבל בן דוד שלי לקח כזאת ב4…
- תודה אדוני, לילה טוב.