התנועה הנצחית לקידום התנועה הנצחית

לאחרונה אני מטייל הרבה באתרים של סקפטיסיסטים מקצועיים והשרלטנים אותם הם מבקרים. מצד אחד ניצבים גיבורי התרבות שלי, פן וטלר (בעיקר בתוכניתם "בולשיט!"), ג'יימס רנדי, קרל סגן ז"ל ואחרים, ומצד שני מצעד ארוך (ארוך מדי) של ליצנים, כגון טום בירדן עם "גנרטור" המגנטים שלו וקונספירציות על טסלה, ויליאם ליין, אנשי האסטרולוגיה, ההומאופאתיה, ובואו לא נתחיל להזכיר אפילו את קצה הקרחון של שרלטני דת ואמונה למיניהם. אני לא יודע אם לצחוק או לכעוס כשאנשים מוחזרים בתשובה, בולעים חומרים לא ברורים לפי אמונה עיוורת, מקבלים שבשעת מחלה עדיף להתפלל מאשר ללכת לטיפול, ובמקרים קיצוניים לוותר לגמרי על המצפון וקול ההגיון הפנימי (ראה מקרה אשר פינטו, אדם שאפילו יצא לי להכיר אישית).

אני מוכן להבין שכשהנפש תשושה, יורדים מחסומים ונכנעים לכל מני מצבים לא טובים או סמים. אבל המסוכנים מכל הם המתחזים שמקבלים גושפנקא ציבורית. לא חסר חומר נגד שרלטנים כבדים, אבל לך תנסה לשכנע מישהו נגד רפואה הומאופאתית, שנמצאת היום בכל בית מרקחת. אנשים משלמים לפעמים הרבה כסף על פלסבו שלא עושה כלום במקרה הטוב. חומרים שלא נחקרים בשיטות מדעיות, מגנטים "רפואיים" שכל מטרתם היא לסחוט כסף. אני אישית לא מעיר לאנשים בכל פעם שאני רואה אותם משתמשים בכזו "תרופה" כי לך תתחיל עכשיו הרצאה ותצא ממנה צדקן או אולי "חומרני שמפחד מרוחניות" ואלוהים יודע מה. אנשים שונאים כשאתה מנסה לפוצץ להם את בועת הסבון שבה הם חיים ומתחילים להסתכל עליך מוזר. הלוואי שהיתה תנועת שפיות קצת יותר תקשורתית. כנ"ל לגבי תיאורטיקנים של קנוניות טסלה, עב"מים, ריפוי בעזרת חוצנים והשד יודע מה. לפחות חלקם לא מזיק לבריאות הגוף אלא בעיקר לארנק. על בריאות הנפש של עדות המאמינים שלהם אני יכול רק לרחם.

קוראים יקרים, השתמשו בשכל הישר שלכם. זו העצה הכי טובה שיש לי לתת.

השרות הוא מלך, הלקוח הוא שותף.

הסיסמאות האלו עפות בשיעורי ניהול ואולי במנהל עסקים. בארץ ממעטים לתת לזה משקל. אני שמח לשמוע שחברי בקודפידנס שומרים על סטנדרטים גבוהים ופורצים לעצמם גם את הדרך קדימה. גאווה לשוק התוכנה החופשית בארץ. מזל טוב חבר'ה, וכל הכבוד 🙂

געגועי לקוריצה

לפני שנה וחצי גרתי בכפר נטר. כל הבית היה חדר אחד גדול וכך הייתי משאיר את הדלת פתוחה כשהייתי עובד על המחשב. מדי פעם היה נכנס איזה כלבלב או חתול סקרן, במיוחד כשהייתי מבשל. היו אלו שהתחצפו עד הסוף ומיד שמו פעמיהם לאוכל או לפח ואותם הייתי מגרש, אבל היה אחד שאהב לחקור את הבית, ויותר חשוב, אהב להתלטף. אחרי שיחות עם השכנים הסתבר לי שקראו לו "חם", אבל כמו רוב החתולים הוא לא בא כשקראו לו…

להמשיך לקרוא געגועי לקוריצה

עם הסקר

תקופת בחירות, הגרפים משתוללים בעתונות. מישהו עוצר לקרוא אותם? אפי שלח לי את הסקר הזה ממעריב של סוף השבוע. נראה אם תצליחו למצוא יד ורגל.

סקר ��ער��

הסתכל על זה גם עורך דין ולא הצליח להבין מהנוסח את השאלה. אני מוצא בא בעיות אתיות של הסוקר, בעיה לוגית ובעיה ניסוחית כפולה. לבסוף לא ברור לי איך שמות הבארים בגרף קשורים. שלושה אנשים שדיברתי איתם יצאו בדיעה שונה, האחד שזה מראה נטיה לימין, השני לשמאל והשלישי טוען שזה לא מובהק. אני טוען שיש פה טעות דפוס או חוש הומור מאוד מוזר של העורך. לא מבין למה אנשים משלמים על עיתונים כסף…

לבלגלג או לא לבלגלג? מה נעלה יותר?

האמת אני לא יודע בדיוק… אני לא מת על הקונספט הזה של לחשוף את עצמי לאנשים אקראיים. הי, את הבלוג הזה קוראים אולי חברים אבל גם אנשים שאולי אתה לא רוצה לחשוף בפניהם את הפרטים האישיים מדי… אם אני אדבר על משפט תנועה או הסטוריה רפואית ויקרא את זה איש ביטוח? ומה עם הדעות שלי על כל מני אנשים וחברות שיקראו ע"י מעסיקים או לקוחות פוטנציאליים? להתחיל לכתוב על בדידות ודיכאונות כשאני מחפש חברה וכל פוטנציאלית עלולה להכנס ולקרוא? לא. בשום פנים ואופן. תקראו לי פרנואיד, אבל השם שלי כבר מופיע למעלה מ10,000 פעם בגוגל. מספיק זה מספיק.

אז למה כן? הו… שאלה יפה. בא לי לפרסם לפעמים ביקורת על איזו מסעדה או סרט. או להגיב על אירועי חדשות. אולי לחלוק בדיחה. אולי מתכון שמצאתי. אני אשתדל לא לשעמם 🙂