החוצפה של ג'ים מקיואן

תשכחו כל מה שידעתם: וויסקי בן 5 לוקח בהליכה זקנים בני 27 שנה ויותר?

ג'ים מקיואן לקח בידיים את ברוכלדי שעמדה סגורה כ6 שנים, הרים השקעות של מליונים, למד את נבכי הסודות של השיטות השונות של הזיקוק, ועכשיו מתחילים לצאת ניצוצות. כל מה שברוכלדי מוכרת עד היום בשוק זה עדיין מהסטוקים הישנים שבחביות (עכשיו יצא לראשונה 18 שנה לפי הכתבה), אבל המזקקה נסגרה ב1996 ומקיואן פתח אותה מחדש רק ב2001, עכשיו התחילו לצאת הבקבוקים החדשים שזוקקו ע"י מקיואן בדודים משופצרים, בעיבוי יצירתי ובחביות מאוסטרליה. האמונה והאגו מתחילים לפרוע צ'קים – ברוכלדי "פורט שארלוט" הצוציק בן חמש שנים (זהירות PDF), בוקבק עכשיו בחוזק חבית ומרשים בתחרויות את ותיקי השוק. רבותי וגבירותי – המזקקה הזו ראויה למעקב צמוד, נראה לי שאני וגיא מאוד נהנה בביקור שם 🙂

למי שלא רוצה להתאמץ עם כל האנגלית, להלן תוצאות טעימה שערך המאלט אדבוקייט בגליונו האחרון:
מקום ראשון: ספרינגבאנק 35 שנה
מקום שני: גלנפידיך 34 שנה
מקום שלישי: מורטלאך 36 שנה וברוכלדי 5 שנים
מקום רביעי: בונהאבן 27 שנה, שגם זה כבוד לא קטן.

לא מצאתי מה היו הקריטריונים או הפרמטרים למיקום, אבל זו רשימה משוגעת למדי להיות מצורף אליה. אני לא מוצא גם הרבה תיעוד על הבקבוקים האלו, יכול להיות שמדובר ברשימה ספיציפית של "בקבוקים חוזק חבית ששוחררו השנה לראשונה" או משהו כזה מאוד ספיציפי, אבל עדיין יפה להם. "פורט שארלוט" חמש שנים, הידוע בכל הפרסומים שלהם בתור PC5 נקרא על שם מזקקת פורט שארלוט שסגורה מאז 1929, ועליה כתבתי לפני שבוע בבלוג. השעורה לותתה לפי 40ppm פנולים, שזה ריכוז עשן וכבול שמזכיר את השילוש המעושן הדרומי של ארדבג, לגאוולין ולפרואייג. הדראם הרגיל של ברוכלאדי הוא 5ppm עדין בלבד, אני מקבל את ההרפתקאה הזו בזרועות פתוחות 🙂 מת לטעום אותו כבר… לצערי בקבוקים למכירה כנראה שכבר אין.

שמח באיילה

אני נדהם כמה האי הקטן הזה של 1000 תושבים כל כך פעיל ויעיל 🙂

פסטיבל איילה 2007 בדיוק הסתיים, ואת פסטיבל הג'אז נפספס ביום אם לא נמצא סידורים ללינה, אבל לא חסרים אירועים ולפחות בכל יום שני בערב יש קבלת פנים יפה לאורחים שהגיעו מרחוק עם מוסיקה מקומית, סיפורים וויסקי כמובן. כך מספרים לי בעיתון האיליץ'. המפגש קורה כל יום במזקקה אחרת, בשבוע שבו ננחת שם זה יהיה בקילכומן. יש גם משחק הבדמינגטון השבועי ומפגש מועדון הברידג' ואני מתפלא איך אין גם איזה LUG או משהו 🙂

אני מקווה שלמרות שהוויסקי הפך לתעשיה רצינית והתמסחר מאוד, עדיין יקרו תקלות משמחות למרות תוכנות ניהול מלאי מדויקות. אני מרגיש כאילו אני נוסע למקום שאו-טו-טו ישתנה לבלי שוב ע"י תיירות ומסחר… או אולי אני רק פסימי כהרגלי?

טוב, אני מבטיח לנסות להפסיק לכתוב כ"כ הרבה על קלדוניה. התלהבתי קצת השבוע (הרגשתם?), אני אניח את זה בצד ואחזור לעסוק בנושאים אחרים גם…

אוטומטי להמונים

בבואי לשכור רכב לטיול גילינו שההבדל בין אוטו גיר רגיל לבין אוטו מטי הוא $300-400 בשכירה וכמובן שעוד הרבה בדלק. הפרש של 1500-2000 ש"ח תוך השבועיים של הטיול. סוכן הנסיעות לא סיפר לנו את זה (יחי האינטרנט). קחו בחשבון בפעם הבאה שאתם יוצאים לחו"ל…

אם אין לחם יקראו עוגות

יצרתי קשר עם הוצאת שטיינהארט קציר, שתחת המותג "העולם" מייבאים לארץ ומתרגמים הרבה ממדריכי הטיולים ובינהם הלונלי פלאנט הפופולארי. 168 ש"חים בשביל הזמנה מיוחדת של המדריך הסקוטי, לא פחות, שיגיע עוד שבוע לארץ. מהדורה עברית לא יצאה מאז 2001 כי כנראה אף אחד לא קנה אותה. הצצה מהירה באמאזון מצאה לי את אותו הספרון ב$15, ועוד $7 משלוחה, ועדיין זה חצי המחיר ובאותה מהירות הגעה של שטיינהארט קציר.

דא עקא, כי אני לא מסוגל לקפוץ להזמין באמאזון בלי לשפוך כספים על ימין ועל שמאל. אם הספרון עולה חצי המחיר הרי שאפשר להוציא את אותו הסכום ולקנות שניים! אבל מי היותר טוב? קוראים את ביקורת הקונים על הלונלי, אח"כ ראף גייד, אח"כ פודור, אח"כ BAA (פרומר) ועוד יש את אייוויטנס של DK ואת הירוק של מישלן… כל אחד מהולל ועל כל אחד מהם יש גם ביקורת שלילית אחת לפחות, ובכל אחד מהם יש משהו שאין באחרים… והפיתרון הנכון הוא כמובן לקנות שלושה (ואף אחד מהם לא הלונלי בסוף :-))

אובססיה? נההההההה……

צילום בסקוטלנד

gorillapod הוא הגאדג'ט הכי מגניב שראיתי שנים. במחיר 400 ש"ח טיפה יקר בארץ (אני מדבר על הגרסא הכי מסיבית שלו שמחזיקה 3 קילו), אבל עדיין שווה. אני אקח אחד איתי לסקוטלנד במקום חצובה גדולה וכבדה.

חשבתי איך הגב הדפוק שלי יסחוב גם DSLR וגם גוף EOS3 בשביל שקופיות אבל ידידי הצלם ציון אפרתי הזהיר אותי שאין מה לדבר על וולוויה בסקוטלנד, ובמיוחד בספטמבר, כי מדובר במדינה קרה ומעוננת, והצבעים היחידים שיקפצו כראוי מהצילום יהיו בעזרת פוטושופ בלבד. אני אשמח לשמוע ממישהו דעות נוגדות (שי?).

אם אני מוותר על גוף פילם אני לוקח איתי את הDSLR בלבד, את ה12-24 בשביל תמונות רחבות, ו70-200 (או את ה2.8 שלי או 4L בהחלפה עם חבר כדי לחסוך 600 גרם). נשאלת השאלה אם גם לקחת את ה85/1.8 הנהדרת לפורטרטים בכלל ותנאי אור נמוכים בפרט, ואת ה28-75/2.8 בגלל הטווח הנוסף הנוח (והיא שוקלת מעט).

לדעותיכם אגיל ועם עצותיכם אעלוץ.

Port Charlotte Distillery

Port Charlotte Distillery תתווסף בשנים הקרובות לאוסף הגדל של מזקקות משובחות על איילה. לפני חודש היה טקס החניכה מחדש. ברוכלאדי קנו את כל הציוד של מזקקה שנידונה לסגירה והריסה ואיחסנה אותו מאז 2003 תוך ניהול מגעים עם גורמים שונים, ולבסוף הוסכם לקנות את הבניינים המקוריים של מזקקת Lochindaal בפורט שארלוט שמושבתת מאז 1929 והפכה למוסך רכב ואכסנית נוער.

ברוכלאדי מספרים בגאווה שזו תהיה מזקקה ירוקה וה"Carbon footprint" שלה יהיה 0. מה זה אומר לעזאזל? שלא ילתתו שם עם כבול אלא על גופי חימום חשמליים ממקורות חשמל סולאריים? בלי עשן טבעי? אני יודע שהרבה מזקקות היום שולטות באופן מלאכותי ומדויק על כמות וסוג העשן שמייבש את השעורה אבל זה עדיין בה משרפה של כבול או פחם… למישהו יש מושג על מה הם מדברים? או שאני אצטרך לחכות חודשיים כדי לברר…. 🙂