הנה בא הDMCA…

מרצ, שניסו לחלוב קולות ולדפוק חיוכים לכולם בבחירות האחרונות, להכניס סמים קלים ותוכנה חופשית למצע, תפסו תחת עם הגיעם לשלטון, ומביאים לנו את הפרק הראשון בסדרה האמריקנית המצליחה…

הנה שרפתי שוב את הקול שלי בכיוון הלא נכון. בפעם הבאה חד"ש. לא נשאר למי להצביע.

פוליטיקאים לא מבינים שזו לא הזווית הנכונה לתקוף, שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. עד כמה שזה לא צודק, זו כבר עובדה. וכמעט בלתי אפשרי לעצור את זה בלי להעניש משתמשים חפים מפשע. הפתרון ממזמן הוא שינוי שיטת העסקים במוסיקה ולא כפיית פיקוח על ספקי התשתית. זה פשוט מגוחך. שילחמו במפיצים בתחנה מרכזית ובשוק, בספאמרים. זה ליבראליזם זה? בשלב הבא יצא מהחוק פיתוח תוכנה חופשית והפצת תכנים CC כמו בצרפת, או האיסור על רוורס אנג'ינירינג כמו בארה"ב וניו-זילנד. הם גם מגמגמים משהו על העלאת מס אקו"ם מכל משתמשי האינטרנט ודרישה מכל ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים של משתמשים, של בעלי אתרים ולנטר תכנים. האנשים האלו נפלו על הראש! זה יחנוק ויקפיץ את מחירי התקשורת בארץ. מזכיר את מס המדיות של קנדה. מה הלאה?
אוף :-(

בי בי ג'נה

השרתית שלי, עליה רץ הבלוג הזה בין השאר, היתה מוקדשת לג'נה אלפמן, אבל השבוע גיליתי שהיא סיינטולוגית. הרבה דתות מקובלות עלי אבל זו כת שעושה לי רושם כמרושעת למדי.

עקב כך החלטתי לחפש לי מודל הערצה אחר. בחורה חכמה, אמיצה, אתאיסטית… ואני אגיד לכם – זה לא קל למצוא. אני עושה עכשיו אנ-דן-דינו בין קאתי גריפין ואסיה קאררה. מה אתם אומרים?

עדכון: אולי לא אתאיסתית מפורסמת, אבל גם לא שרוטה מדי. קלי (מגיליס) היא השרתית בשמה החדש.

הנה זה בא… עוד יום הולדת אחד לאוסף :-)

33. פלינדרום שכזה. אין לי מה להגיד. שום דבר לא מיוחד ביום הזה אבל אנשים אוהבים שאתה מציין אותו, אז הנה, כדי שהוא יהיה מיוחד החלפתי לתמה מגניבה של ניק איליאדיס, שנקראת Vistered Little, ועכשיו לאט לאט אני אעבוד על לתרגם אותה לעברית לגמרי. בעת הכתיבה יש רק תג בודי RTL בCSS אבל יש עוד הרבה עבודה. יהיה חם ומגניב

וקצת אופטימיות לכבוד היומולדת: בימ"ש ישראלי שנוהג בהגיון וכומר (אנטי-ליברלי!) שאומר שפוליטיקה ודת לא אמורים להתערבב. מה עוד יש לרצות? :-)

Brother, can you spare a liver?

חוץ מהצצות מורבידיות כמו מערכון על תרומת איברים של מונטי פייתון ודרמה רומנטית הוליוודית עם מיני דרייבר ודוכובני המשווע לשינוי תדמית, מעט מאד שומעים על תרומת איברים כנושא דרוש לקידום בעולם המערב. בארצנו רווית שיווק המלחמות (חיזבאללה, חמאס ותאונות הדרכים), המצב טיפה יותר טוב אבל עדיין יש מחסור רציני במודעות. אני מסתובב בכיס עם כרטיס א.ד.י. כדי להכריז על רצונותי אבל למשפחתי עדיין תהיה המילה האחרונה כשאמות. בארצות כמו ספרד ובלגיה הועבר חוק לפיו ברירת המחדל היא שאיבריך ילכו לתרומת השתלה, אלא אם מילאת טופס מיוחד שאומר שאינך מעונין בכך מכל סיבה. אחוז הממלאים טפסים אלו באוכלוסיה עומד על כשני אחוז. בארצות האלו אין תורי המתנה להשתלות. להמשיך לקרוא Brother, can you spare a liver?

אין לי אלוהים

דיברתי עם מישהו לפני כמה ימים, לגבי הבטחה שלו כלפי. "אל תדאג! אני מקיים תמיד, אני יהודי מאמין!". באותו רגע הרגשתי כאילו נפנפו לי סדין אדום מול העיניים.

"מה הקשר לאמונה שלך? אדם לא מאמין אין לו מוסר ולא עומד בהתחיבויות?", שאלתי. "כמובן!" הגיעה התשובה הנבערת. בבת אחת קלטתי עד כמה קרובה הבערות של דוס מבני ברק ודוס מהבייבל בלט של ארה"ב. האמונה שאתאיסט הוא אדם בלי אלוהים ולכן מרגיש חופשי לאנוס ולגנוב או אפילו לרצוח… מה שאדם כזה אומר לי למעשה הוא שכל מה שעוצר אותו מלנהוג כפרא הוא לא חוקי מוסר פנימיים או אמונה בטוב ליבם של הזולת, אלא רק יראת שמיים. איך אני אמור בכלל להגיב לדבר כזה מטומטם?! איך אפשר להעליל ככה על אנשים עם אמונות שונות משלך? והכי חשוב, איך היית משכנע אדם כזה לסמוך עליך אם אתה מתויג אצלו אוטומטית כחילוני כופר?