תמיד יש פוץ (על טכנולוגיה ומוסר)

איזה אחד צלם פרסם תגובה (אל תטרחו אפילו לצפות) לסרון שמדגים טריק עיבוד תמונה חביב שפירסמו שני ישראלים ביוטיוב:

האלגוריתם חביב וחכם, ולחלק מהפיצ'רים שלו דורש פורמט תמונה מורחב שכולל מידע מטא וכל מיני, ובכללי ברור כי אינו מופעל היום על אף דפדפן ומצוין שאינו מיועד לכל תמונה.

בא אותו המגיב וטוען בלהט שהוא "נפגע אישית" מהאלגוריתם החביב וחסר הכוונות המוסריות. האלגוריתם בא להשחית לו את התמונות ולדפוק לו את הקומפוזיציות! האלגוריתם פוגע לו בציפור הנפש!

לכל מי ששכל בקודקוד ברור שזו פונקציה של הדפדפן, והיוזר יכול יהיה לקבוע לעצמו אם להפעיל או להפסיק את הפיצ'ר, על אפו וחמתו של מציג התמונות, גם אם יהיה מטא-דטה כלשהוא בקובץ או בקוד העמוד שירמזו כי אפקט הRETARGET אינו רצוי, אין מי שחייב יהיה לציית לכך אם לא בא לו. זו החלטה של היוזר איך לראות את הדף, ויוכיחו ADBLOCKER, גריזמונקי וחברים.

כמה אייטמים מרצפת חדר החדשות

כמה שאני עסוק… אוך! לא יוצא לי להציץ בגרגרן הרססים שלי, אלא אם באיחור ניכר. הנה כמה אייטמים שצדו את עיני ולא יודע כמה שמו לב אליהם…

* גוגל עשו ללקוחות שלהם "ויברח" וכיבו את השאלטר על הסרטים שמכרו עד היום אונליין. אם אין שרת DRM אי אפשר להקרין והלקוחות לפחות פוצו במעין זיכוי קטן של מה ששילמו על הסרטים האלו. אם רשימת המעוצבנים של לקוחות ITUNES לא היתה מספיק ארוכה, קיבלנו עוד הוכחה שDRM זה רע.

* הרב יעקב אריאל של ישיבת "בית אל" מצטרף לדעת הרב דב ליאור מקרית ארבע בפסיקתו לפני חצי שנה שמותר להולך רגל לחצות באדום בשבת וחג "כשאין סכנה". כמה פעמים הייתי במרכז ירושליים בערבי שישי ללא תאורות רחוב באמצע קינג ג'ורג' (הפסקת חשמל או חסכון בתקציב העירייה?), וכמעת דרסתי חרד בקפוטה שחורה וללא מחזירי אור שהלך בהתרסה במרכז המסלול? לא סופר כבר. "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד מאוד" לא תופס כבר כמו פעם.

* אחלה דרך להתחיל את חיי הנישואין: זוג שהתחתן באופקים "דפק מסיבה" יקרה של כ180 אלף ש"ח. למרות שמצד הכלה הגיעו יותר אורחים סוכם מראש (בחוזה חתום!) שהורי החתן ישלמו למעלה משני-שליש מחיר הארוע (כנראה יש להם יותר בבנק). בסוף המסיבה שמו הורי החתן את הכסף ביד מעלי האולם אבל הורי הכלה דפקו ברז. לטענתם הם התנגדו כל הזמן לנישואין וטענו ש"השידוך השפיל אותם". גם אני הייתי מרגיש מושפל אם ביתי הייתה מתחתנת למישפחה עשירה משלי ומזמין למעלה ממספר האורחים שלהם ולא משלם על זה. באמת לא בסדר. במשפט הציגו את החוזה ותמונות של אב הכלה המאושר רוקד ומנשק את אבי החתן מאושר. השופט פסק לאידיוט לשלם להורי החתן 66 אלף ש"ח במקום ה50 שממילא היה חייב לפי החוזה. אני בתור הכלה הייתי מנתק ומכחיש כל קשר עם זוג הורים כזה מטומטם ורשע. פשוט מדהים.

* המערכת המוניטרית של סקונד לייף מתפוררת. מישהו מופתע? אפילו בעולם אידאלי בלי נכים ומקרים סוציאליים, צבא, מערכת משפט וחינוך – קפיטליזם טהור פשוט לא עובד 🙂

* המחזמר "אבניו Q" תורגם לעברית והשבוע החלו החזרות בבית לסין, בין המשתתפים עידן אלתרמן ומיכל ינאי.

ג'ינג'י קלבסה

מסתבר שבבריטניה הג'ינג'ים הם עם נרדף, כמו שגיליתי הרגע דרך פוסט אצל עומר זק.

לי יש משיכה רצינית לג'ינג'יות, ברמה שאני אף פעם לא אעיז להתחיל עם אחת מרוב שאני מגמגם לידן. אני לא מבין איך אפשר לשנוא את הצבע הזה ואת הנמשים. אבל אם נשים עכשיו בצד פטישים אישיים, יש כאן משהו מוזר… אנשים מגיבים לכתומי שיער כשמו שפעם היו מגיבים לשחורים או אסיתיים. זה פשוט פסיכי. מה יש במין האנושי שכ"כ רוצה להתבדל וליצור עימותים? כל קבוצה שגדלה מדי חייבת להתפלג ולהתלהם… האם אלו גנים של ג'ונגל שבנו שלא נותנים לנו מנוח? עצוב…

התקפת פינגבאקים רבתי. למה מי מת?

פרוייקט כתיבה קבוצתית – עשרה של חנית הסתיים. חנית פרסמה רשימה של 125 פוסטים (רק אחד מהשניים שלי אבל אחרים הכניסו אפילו שלושה). באיזשהוא שלב הדביק מאן דהוא את כל הרשימה אצלו לפוסט חדש (למה לא להסתפק בקישור?) ואוטומאטית יצר מתקפה של 125 פינגבאקים לכל הבלוגוספירה. דבילי, חשבתי לי. מילא היה נותן את האהובים עליו אבל שיהיה, ואישרתי את הפינג. אחורי זה היה שני ואישרתי אותו. כשהחמישי הגיע מחקתי אותו ומחקתי רטרואקטיבית גם את הפינגבאקים הראשונים. אני לא אוהב למחוק בבלוג שלי כלום אבל זה הביא לי את הסעיף. זה ספאם. אתה מדביק 125 לינקים שלא אתה אספת אצלך בבלוג והתוכנה טורחת להפיץ לינקים לבלוג שלך מ125 פוסטים בבלוגים אחרים. מילא לפוסט עם אמירה – לא, לפוסט עם אותה רשימת לינקים בדיוק שהתפרסמה במקור.

הבא שיפנגפנג אותי ככה, ישלח גם לאקיסמט. ראו הוזהרתם.

האיזון העדין בין נוחיות, פרטיות ובטיחות מידע

מערכת הדואל של האוניברסיטה העברית עוברת לג'מיל. כך בהודעת דוברת המוסד וכך כבר עודכן גם בדפי במידע שלו. זה נשמע לי מוזר שמוסד כזה מגלגל החוצה את השירות הבסיסי הזה. אבל לא שמעתי את זה בעיתונים, זה יצא בשקט בשקט רק לסטודנטים של האוניברסיטה ועובדיה הזוטרים (נראה שהדואר של של המרצים והעובדים הקבועים נשאר במערכת הישנה). הרבה קללות כבר נכתבו על המערכת הישנה של HUJI, אבל לפחות המערכת נשארה בתחומי המוסד עד היום. מדובר להעביר 24K תיבות החוצה לג'מיל כבר עוד כשבועיים, ועוד 100K תיבות של בוגרי המוסד בהמשך.

למי זה מפריע? ידידי מ' לומד אבל גם עובד במוסד. מפריע לו ובצדק שמידע פיננסי אישי שלו (משכורת, תגמולים שונים ומלגות) יעבור דרך מנגנוני הניתוח והארכיון של גוגל. אבל האוניברסיטה לא נותנת את האופציה לקבל את המידע האישי הזה בכתובת אחרת, ולמעשה מכריחה אותו לעבור להשתמש בשירותיו של הענק ממאונטיין-וויו בלי יכולת התנגדות או בחירה.

אני מניח שדברים דומים קורים בעוד חברות וארגונים. HUJI גם איננה הראשונה שהעבירה את כל הסטודנטים במכה אחת לג'מיל. למישהו יש מושג מה מצבו של ידידי מבחינת החוק? האם האוניברסיטה אכן יכולה לכפות עליו את קבלת המידע הפיננסי הנ"ל רק דרך המנגנון של גוגל?

עדכון: לינק ששכחתי להוסיף – גוגל בעלת הציון הגרוע ביותר בשמירה על הפרטיות לפי מחקר של "פרייבסי אינטרנשיונל". לא קראתי לפרטי פרטים ואין לי מושג מדויק מי מאחורי הבדיקה אבל זה עשה הרבה רעש לפני חודש וחצי.

המצוד ממשיך – ארגון הסימניות האופטימלי

אני עדיין בחיפושים אחרי המערכת המושלמת… אני רוצה מערכת אוקומבינצית מערכות שיתנו לי:

* תרשה לי לשמור תגיות פרטיות ולחלוק ציבוריות.
* תישמר באתר מרכזי ותופיע אצלי כמו הPersonal bookmark toolbar הרגיל של הדפדפן בצורה מובנה.
* תתן לי לסמן תגיות אבל בעיקר תשמור על עץ הסימניות הנוכחי שהתרגלתי אליו.
* עדיף שהשרת יהיה כזה שאני מתקין לעצמי בשרת ולא מאלץ אותי למכור את פרטיותי לאתר אחר (לכן אולי קומבינציה של מערכת פרטית ומערכת שבה אני חולק סימניות עם החברים/הציבור)

כרגע העברתי כמה עשרות לינקים לט.עי.ם ואת שאר הלינקים אני רואה בכל מקום בעזרת Google Browser Sync, החסרון המרכזי כאן הוא שהמנשק של טעים עדיין לא בשל.

אז התחתלתי לחפש דרך אתר התוספים של השואש ומה גיליתי:

* Scuttle נראה מת וככה עוד כמה פרויקטים.
* פוקסמארקס של מיץ' קאפור מסנכרן לי את הסימניות כמו Google Browser sync רק שהן לא מוצפנות (מה שמאפשר להם להציג לי אותן באתר), אבל מצד שני אין סינכרון עוגיות, היסטוריה ושאר אינפורמציה.
* גוגל GMARKS מקושר לרידר ושאר ירקות אבל יש לו מנשק משתמש איום, והפלאג-אין שלו לשואש הוא הגוגל באר הרגיל, כלומר אין פס סימניות וספריות אלא כפתור בודד. כ"כ גרוע שאנשים כותבים לו תוספים צד ג'. יאהו כאן שנות אור קדימה עם ט.עי.ם.
* ישועה אולי תבוא ממיסטר וונג, אבל השירות שלהם באנגלית עוד בבטא ולא התקבלתי אליו בינתיים.
* צ'יפמארק הוא פרויקט תוכנה חופשי שנראה שעושה את כל מה שאני רוצה על הנייר (נתקין ונבדוק!). אפשר למיין סימניות גם בעץ וגם בתוויות, פרטיות או לחלוק עם אחרים, עם שרת מאובטח… אבל איטי ועמוס 🙁 זה הדבר הבא שאני בודק.
* מג.נוליה מחקים את ט.עי.ם ומוסיפים פיצ'רים זניחים, והתוסף לשואש עושה אפילו פחות. ננטש.
* אנוטאה והתוסף שלה מראים פוטנציאל, קוד פתוח, אפשרות להתקין לעצמי שרת, אפשרות לעבוד מול שרתי WEBDAV, FTP וקבצים מקומיים במקביל, כמות האפשרויות מסחררת והמון פרטים למלא בכל הוספה… צריך לראות אם זה מתאים למישהו מחוץ לפרויקט מדעי. אבדוק בהמשך.
* לא ברור לי מה זה קונוטאה עדיין, אבל אני מניח שנסיון דומה לאנוטאה. נחזור אליו בהמשך השבוע.
* סמארקי (נשבע לכם!) הוא תוסף לשימוש בסימפי. הוא מתגאה בהמון פיצ'רים אבל לא הבנתי אם הוא עושה מה שאני צריך. אני אתקין ואבדוק.
* נטמארק נשמע מבטיח אבל התוסף לא רץ על לינוקס. יכולים לקפוץ לי.
* אונליינבוקמארקסמאנג'ר יכוול להתפאר בשם הדומיין הכי ארוך ובנאלי שיש, וכך נראה גם השירות (תואם פוקסמארקס זה נראה)
* סייטבאר מציעים בערך מה שאחרים אבל בתשלום חודשי מעל 500 סימניות ותשלום עוד יותר גבוה לחלוק את הלינקים עם חברים. יפה ונכון שהם מכסים לעצמם יפה את העלויות, אבל בימינו כשכל המתחרים נותנים בחינם, לא ברור איך הם ישרדו…