ידע פתוח, חינוך פתוח

הבאזוורד שלמדתי לאחרונה הוא MOOC.

זה רק עוד שלב פוטנציאלי בסולם שהוא תוצאה של… טוב, אני לא רוצה לנתח את זה. יש לי המון ניחושים. אולי חלקם מוטים פוליטית. יש מי שחושבים שזה בגלל שאיכות החינוך נופלת או סתם לא מתעדכנת, יש מי שילך ויצביע על גורמים כלכליים/אידאולוגיים כמו הפרטה. אני לא אכנס לזה. העובדה בשורה התחתונה היא כזו – מערכת החינוך לא מחנכת, היא בקושי מלמדת, ולהרבה אנשים אין את האמצעים לקדם את עצמם עם השכלה גבוהה. אנחנו צריכים לקדם חשיבה מודרנית ועדכנית, ואזרחים מיודעים, כדי לשפר את העולם ואיכות החיים של המין האנושי. כרגע אזרח לא מיודע הוא אזרח גרוע. הוא לא מבין מספיק טוב מה היא דמוקרטיה כדי להשתתף בה, ובוודאי לא יודע איך לנצל בחוכמה את הרעיונות המתקדמים שמתפתחים בה. אפשר לחפש את הפתרונות לזה בכניסת מתנדבים למערכת החינוך (אבל התנדבות היא לרוב לא פתרון בר קיימא), אפשר להכנס לפרלמנט ולהלחם על תקציבים, אבל אפשר גם לייצר תכנים.

למעשה, כמו שתוכלו למצוא בדף הקלט שלי פה בבלוג (שאני לא מספיק לעדכן מספיק), יש המון חומר מרתק וקורסים מקוונים בכל תחום, יש קורסים שלמים של אוניברסיטאות מובילות בעולם שמועלים בשלמותם לרשת, כולל הספרים וההרצאות, לשימוש חופשי. למעשה, הפתרון לבועה הכלכלית של עלות הלימודים בארה"ב מתחיל להסתמן כ"יותר חופש".

אמרתי בועה כלכלית? כן, יש המון התייחסות ללימודים גבוהים כבועה כלכלית. בארה"ב, כשלימודים לילדי99% האחוזונים התחתונים פירושם להגיע עם התואר לעבודה פחות משתלמת כלכלית מאשר קריירה של אנשים ללא השכלה גבוהה, פלוס חובות הלוואות שכ"ל ל30 שנה, יש פה בעיה. יש פה בעיה גם לאוניברסיטאות המתייקרות-מדי למצוא לקוחות. אבל שוב, כל אלו נושאים לפוסט אחר, ובינתיים בישראל אנחנו עוד במצב יחסית נסבל, לא ברור כמה זמן זה יחזיק.

עוד נושא לפוסט אחר ביום מן הימים – גלובליזציה של מידע אקדמי. אנשים מארצות אויבות שלא יוכלו לקבל אישור לימודים במדינה זרה, וסתם אנשים שרוצים את חופש המידע והביטוי שלהם, רצים לאינטרנט כדי למצוא את הפתרון, והאמצעים לעזור להם בקושי עומדים בעומס. ברור שהנושא יכול לעזור למגמות גיאו-פוליטיות חיוביות. בקיצור, חופש מידע, ביטוי ולימוד קשורים אחד בשני, וקשורים אולי לכל מה שקורה בעולם, כלכלית ופוליטית.

זה משגע את הממסד. בארץ אולי המוסדות להשכלה גבוהה אינם ענין לטייקונים (אחד התחומים האחרונים שלא) אבל הם עניין פוליטי, ובמקרה של מכללת אריאל אידאולוגי עמוק. חינוך חופשי בלי פיקוח השלטון מעצבן אנשים ולא בכדי. רק לפני כמה שבועות ניסו במינסוטה להוציא חינוך חינם מקוון מהחוק, לשמחתנו הם חזרו בהם יום אחרי.

בארץ היו בינתיים מעט דיבורים על דמוקרטיזציה של הגישה לספרי לימוד אלקטרוניים, וזה אולי אחד הדברים הבודדים שאני מוכן לפרגן לח"כ שטרית עליהם, אבל זה עוד רחוק. אחד מהאנשים שמנסים לדחוף משהו בכיוון הוא ידידי שי מכנס שלאחרונה חזר לארץ מפוסט-דוק ומתכנן להריץ את הנושא של ספרי לימוד ברשיון חופשי. הוא מחפש שותפים למסע, ואתם מוזמנים להצטרף אליו. יש בארץ את ספרי הלימוד של מיזם ויקיספר, אבל מה ששי מחפש זה להקים פרויקט שיצליח גם לאשר מהדורות מול משרד החינוך ויכנס לתוכניות הלימודים. עוד מעט בחירות ויש כמה פיראטים בפריימריז של העבודה ושל התנועה הירוקה, אני מקווה שגם הם יוכלו לעזור :-)

לבסוף, רשימת המלצות לערוצי חכמה ודעת שאני אוהב לצרוך, מיוטיוב וכפודקאסטים מרחבי הרשת, אנא הציצו בדף הקלט, מבטיח לכם שעות של הנאה והחכמה.

לא מחצרץ מספיק לעצמי

כן, אומרים מחצצר וזה בכלל ביטוי באנגלית, אבל הפואנטה שאני לא חזק בקידום עצמי. לפני שבועיים נתתי הרצאה חביבה באייקון (סוכות 2012, הנושא היה תגליות) וזרקתי לינק לזרם האינסופי של G+ וטוויטר, אבל אני חושב ששם זה טבע. כשהסתכלתי על זה, אני בעצם מופיע כבר בלא מעט סרטונים בטיוב אבל אף אחד מהם לא בערוץ האישי שלי, אז הלכתי וליקטתי אותם לרשימה. יש כאן שתי הרצאות ספקניות, שני פאנלים שהשתתפתי בהם, הרצאה אחת מאוגוסט פנגווין, פרויקט מחאה אנטיביומטרית אחד שעשיתי עם ערן ורד, ושלל ראיונות שניהלתי בערוץ של חדשות קריקטור זצ"ל. אני לא ייצרתי הרבה חומר לבלוג בשנה האחרונה, אז הנה מנת יתר אודיו-ויזואלית לאיזון. מקווה שתהנו. אשמח למשוב על איכויותיי כמרצה :-)

Refugees and Jewish Legacy

My Spidey Sense (actually a Google alert) notified me that a photo I took was used and credited with my name. It's an article talking about African migrants collectively declared criminals by Eli Yishai.

I just had to reply. Sadly the reply was over twice the length limit allowed. Instead of posting it split three ways, I'll just post it here.

Thanks for the photo credit, but I wish the report was a bit more complete.

1. Some of the Africans are Sudanese and some are not, it's true. some are was refugees and others are climate refugees.

2. Israel refuses to review their cases, and so none of them is declared a refugee and treated according to international refugee treaties, instead they are vilified and attacked. see the Molotov bottles thrown into houses where they live reported in the last few weeks, right after our local holocaust memorial day.

3. up until this last bust, the police and human rights organizations where actually in agreement – the refugee population is actually a very decent bunch and does not break any laws…

4. …other than crossing the border illegally of course, but do you know what's waiting for them in Sinai? Rapes and murders by Bedouins are abundant. The stories collected by our local social workers are truly horrible.

In sum, the migrants' problem is a global one. whether they are escaping the climate changes or turf wars for mineral mining, I blame the developed world for abusing the locals, and Israel should ask for help from the UN or at least the EU. either way, the Passover Haggadah tells us that in every generation Jews must see themselves as if they were the refugee, running from Egypt and looking for sanctuary. Eli Yishai should be ashamed for this racist, unethical and un-Jewish decision to declare them all criminals and make all Israelis accomplices to the injustice, rather than use help from the world to take care of this problem the humane way.

מגנזיום במים

אהבתם את הפלואוריד? הנה בא המגנזיום.

"מסתבר" שמים מותפלים חסרים מינראלים חיוניים, וספק מחצבים כלשהוא ישלשל לכיס עשרות מליונים בשנה על אספקת מגנזיום ואולי חומרים נוספים כדי להפוך את המותפלים לבריאים. אז עכשיו זה לא רק זיהום מלח ובזבוז אנרגיה שיגרום להפסקות חשמל בקיץ הקרוב, זה גם חציבה. המים המותפלים הופך להיות פיל לבן בעייתי מאוד.

עדכון/הבהרה: אני לא נגד הוספת המגנזיום וחומרים דרושים אחרים, אני נגד מצב שבו אנחנו מרימים ידיים על שימור מערכות המים הקיימות וזורקים כסף, משאבי אנרגיה וזיהום סביבתי על פתרון ההתפלה שאינו בר-קיימא.

מושג הכסף הולך להשתנות או להעלם

מתוך התגובות בפוסט הקודם על קיימות, שם כתבתי:

אנחנו חיים בתקופה שצריכים פחות ופחות ידיים לבצע את העבודות שיש לבצע. אני לא חושב שאפשר ברצינות להלחם באבטלה בימינו. זה לא שאפשר להמציא באמת מקומות עבודה או שצריך. המשאבים מנוצלים עד תום, יותר מדי אפילו, מיוצרים מספיק מצרכי יסוד ומזון, אין באמת צורך בידיים עובדות, יש רק צורך של בעלי ההון שאנשים יוכלו לשלם על המוצרים האלו כדי להחזיק את הכלכלה בהנשמה מלאכותית, ויש צורך של האזרחים המובטלים בהנשמה מלאכותית של כסף כדי לקנות לעצמם אוכל, רווחה ובריאות. אם כל כך הרבה דברים הם מלאכותיים, אז למה בעצם להמשיך להחזיק אותם בהנשמה? יותר ויותר מקומות עבודה יוחלפו במכונות, יהיה אוכל לאנשים אבל לא תעסוקה או כסף לקנות אותו, משמע שכל השיטה שמתגמלת בכסף על עבודה צריכה להיות מוחלפת במשהו אחר.

במילים אחרות, קפיטליזם היום מבוסס על נדירות הכסף, אבל כרגע הבעיה היא נדירות מקומות התעסוקה, והבעיה לעולם תחריף כי הטכנולוגיה מתקדמת ומייעלת את הייצור. לכן האבטלה תגדל, וכל עוד מבססים את רווחת הפרט על יכולתו להשתכר, המערכת תתפורר.

במערכת שמתכננת לפי עתיד שכזה, מבינים שמושג הכסף הולך להשתנות או להעלם.

המערכת היום מתגמלת מי שטוב בניהול השקעות, מימון ושיווק, לא את מי שטוב בלהביא רווחה לאנשים, רוחנית/נפשית או פיסית, או לקדם את הידע האנושי. המדען אולי ירוויח טוב, אבל המהנדס יותר ומנהל המפעל שהופך את הפיתוחים שלהם למוצר ירוויח הכי הרבה. המערכת הנוכחית גם מעודדת רווחים מיידיים על פני השקעות לטווח ארוך, יוצאת מהנחה שכל מי שרוצה לעבוד יכול למצוא תעסוקה, ושמשאבי הטבע אינסופיים. אם נגיע למקום שבו ההנחות האלו נמוגות (ולדעתי אנחנו כבר עמוק אחרי ההתנגשות רק שמצליחים לכסות אותה כרגע בבועה אחרי בועה), הרי שאין מנוס מלשנות את כל המערכת הכלכלית. לא לסוציאל דמוקרטיה של מיסוי עשירים וסיבסוד העניים, אלא תפיסה חדשה כלשהיא של חלוקת משאבים, ערך לעבודת כפיים וכולי.

אני גם לא מדבר על חזרה לכלכלת בארטרים ובנקאות בינאישית, אלא ממש מעבר למרכיב יותר גדול של כלכלת מתנות, דגש על חזרה לקהילתיות במקום השגיות עסקית, או אולי לחלופין התמוטטות וכאוס חברתי אם זה לא ישתלב בתרבות והממשל בצורה נכונה.

מה דעתכם?

קיימות וקץ הקפיטליזם: אז מה עושים ואיך להתכונן?

אני עדיין חייב לכם פוסט על מכחישים ומבקרים של מדע שינוי האקלים, לא שכחתי. אבל הבהרתי שגם בלי קטסטרופות אקלימיות, יש עדיין דברים שצריך להתכונן אליהם כדי לא להגיע לפיצוץ אוכלוסין והתדלדלות משאבים. אז אם דיברתי על הלמה, הנה פוסט הקדמה על האיך.

את הפוסט למעשה כתבתי לפני שנתיים, בין מאי וספטמבר 2009. משום מה שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. אולי שכחתי אותו שם כי לא רציתי להתפדח בנבואות זעם שהקפיטליזם יקרוס, אולי כי בדיוק הייתי בהתחלת מערכת יחסים עם אהובתי שרון, איכשהוא יצא שעד הבוקר, כשקץ הקפיטיזם היה אחד הנושאים אצל קרן נויבך בתוכנית הבוקר, ובעקבות גל מחאות העשירונים המוחלשים בכל העולם המערבי, שמתי לב שהגיע הזמן לנער ממנו את האבק ולפרסמו סוף סוף. התנצלויותי אם יש לינקים שבורים או אנאכרוניזמים מכאן והלאה, אני אתקן את זה בתגובות מקסימום:

אם תסכימו איתי שאין ברירה ואנחנו "בדרך למטה" מבחינת משאבים ואקלים, אז ברור לנו שהחיים יהיו חייבים להשתנות. הרבה מאנשי השלטון והמחוקקים יצטרכו להיות מאוד גמישים כדי להסביר את מחדלי ההווה, אבל מי שמבין את המשמעויות יכול להתחיל להתכונן היום. איך אפשר לעשות דברים דרמטיים מספיק אם אי אפשר לעשות דברים דרמטיים מדי? יש מי שכל החדשות האלו נופלות עליו כרעם ביום בהיר (כמו שלי קרה כשהתחלתי לחקור את הנושא בשנה האחרונה יותר לעומק) ואתה עלול להכנס לסרט רע – "יותר מדי אנשים? אז אני לא אעשה ילדים! המכונית שלי פולטת גזי חממה? אז ממחר רק אופניים! הפלוצים של הפרות מחממים אותנו גם? אז ממחר אני טבעוני!" – תגובות כאלו יביאו את כולנו לאומללות מיידית אם לא דכאון מתמשך.

Idiocracy

ראשית, החדשות הטובות ברמה האישית – אם נתחיל להתכונן, יש אולי עוד סיכוי שנוכל לעבור לחיות בצורה מקיימת תוך פגיעה מינימאלית באיכות החיים. אפשר גם לעשות את זה בהדרגה.

הגדירה לי את זה יפה לישה, ידידה שנמצאת הרבה יותר שנים והרבה יותר עמוק ממני בתחום (וגם הכירה לי את רוב מה שכתבתי בפוסט הקודם על זכויות זרעים): אל תתחילו מלגרוע דברים מהחיים, תתחילו מלהכניס דבר או שניים חלופיים, וכעבור זמן תגלו שהדבר הישן שהם החליפו כבר אינכם מתגעגעים אליו. למשל נסו לעבור ממים מינרליים למי ברז. נסו לעבור מבשר לעוף. נסו למצוא דרכים להתניע פחות את האוטו ולהסתדר בלעדיו. נסו לגדל עציץ או שניים של צמחי תבלין עמידים. נסו להתקלח ולשטוף כלים עם פחות מים. תקנו ברזים ומיכלי הדחה שדולפים. נסו להשתמש במי הגיגית שהשריתם בה את הכלים להדחת האסלה, או שימו גיגית כזו במקלחת כדי להשקות עציצים ולהדיח אסלות עם המים שמתבזבזים כשמחכים למים החמים במקלחת. התקינו טיימר על הבוילר, או אם הוא התקלקל שקלו התקנה של מחמם "אטמור" לפי דרישה במקום תיקון של גוף החימום. נסו לקנות פחות אלקטרוניקה מיותרת, או לפחות החליפו אותה בקצב פחות גבוה. קראו או צפו קצת בסרטים על פרמקלצ'ר, תראו אם משהו קורץ לכם, נסו לדמיין את עצמכם ב"עסק" הזה עוד 10 שנים. נסו מראש לקנות מתוצרת מקומית (במיוחד בנושא מזון), או מוצרים שנראה לכם שיחזיקו מעמד שנים. כשמשהו מתקלקל בבית, נסו ללמוד איך לתקן אותו לבד או בעזרת שכנים וחברים, שקלו להחליפו במשהו פשוט יותר לתחזוקה. הפסיקו למחזר והחלו לשמר – כלומר קנו מראש מוצרים שמייצרים פחות פסולת. הצטרפו לקהילה וגלו עוד רעיונות. חשבו על התקנה של מערכות מים אפורים אם אתם בעלי הבית שבו אתם גרים.

קיימות היא תפיסה אחרת של קידמה, מודל פיתוח אחר, המשקלל כלכלה, חברה וסביבה. קיימות אינה מתיימרת להציע גידול כלכלי מהיר יותר מאשר הקפיטליזם, אלא צמיחה נכונה ומאוזנת יותר. היא מציעה פרידה מתרבות ה"השתמש וזרוק", מעולם שבו המוצרים מתוכננים מראש לאורך חיים מצומצם וקצר יותר, מעולם שבו כבר לא מתקנים אלא רק מחליפים בחדש.
במקום המרוץ המטורף במעלה המדרגות היורדות של ייצור, צרכנות ופסולת, קיימות משמעה שימוש יעיל ונכון במשאבי הסביבה, ייצור מה שבאמת אפשר וצריך לייצר, תוך חלוקה צודקת של המשאבים הבסיסיים בין בני-האדם בעולם שלנו".

דב חנין, "גלובליזציה"

הנה עוד כמה רעיונות:

בעולם עתידי שכזה, אני מקווה שפחות דיסטופי ממה שאני מדמיין, נצטרך ללמוד לסמוך על עצמינו לגדל חלק מהאוכל לבד, לתקן ולבנות לבד דברים שיתקלקלו, ולהעזר בשכנים. אבל הרי בסה"כ מדובר בדברים שכדאי שנעשה ממילא, וזה מרכז הטיעון שלי. בואו נשפר את החברה שמסביבינו ובדרך אולי נשפר את סיכויו של כדור הארץ לשרוד ואיתו המין האנושי.

ולכן החלום של לישה הוא להקים סדנא שתלמד אנשים לבנות ולהסתדר. אולי משהו דומה למה שסיפרתי לכם שקורה בסאן פראנסיסקו בסדנת האופניים של "מסה קריטית", אבל לכלל כלי הבית ומכשירי החשמל, או סתם תיקום ושיפוץ של רהיטים וחפצים – כי סדנאות חקלאות "פרמקאלצ'ר" כבר יש הרבה בארץ. זוכרים את מה שאמרתי בפוסט הראשון בסדרה? קיימות זה גם הפתגם הותיק של "אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול", ואם קנינו בזול, עדיף לתקן על פני זריקה וקנייה מחדש.