אין לי אלוהים

דיברתי עם מישהו לפני כמה ימים, לגבי הבטחה שלו כלפי. "אל תדאג! אני מקיים תמיד, אני יהודי מאמין!". באותו רגע הרגשתי כאילו נפנפו לי סדין אדום מול העיניים.

"מה הקשר לאמונה שלך? אדם לא מאמין אין לו מוסר ולא עומד בהתחיבויות?", שאלתי. "כמובן!" הגיעה התשובה הנבערת. בבת אחת קלטתי עד כמה קרובה הבערות של דוס מבני ברק ודוס מהבייבל בלט של ארה"ב. האמונה שאתאיסט הוא אדם בלי אלוהים ולכן מרגיש חופשי לאנוס ולגנוב או אפילו לרצוח… מה שאדם כזה אומר לי למעשה הוא שכל מה שעוצר אותו מלנהוג כפרא הוא לא חוקי מוסר פנימיים או אמונה בטוב ליבם של הזולת, אלא רק יראת שמיים. איך אני אמור בכלל להגיב לדבר כזה מטומטם?! איך אפשר להעליל ככה על אנשים עם אמונות שונות משלך? והכי חשוב, איך היית משכנע אדם כזה לסמוך עליך אם אתה מתויג אצלו אוטומטית כחילוני כופר?

תשובת "לא" החלטית

לפני שבוע וחצי חל יום הולדתו ה64 של פול החיפושית. לפני כחודש או חודשיים הוכרז בעיתונית כי גברת מק'קרטני רוצה להתגרש ממנו לאחר נישואים של פחות מארבע שנים. הסיבה הרשמית? הת'ר שנאה את המילים השליליות בשירו "חייה ותן למות" שנכתבו שנים לא מעטות קודם לחתונתם בשביל סרט של ג'יימס בונד. לא רשמית? אני חושב שארבע השנים האחרונות היו תרגיל שיווקי מוצלח בשבילה, לעבור מדוגמנית פורנו פעילה בPETA, לסלב לגיטימית שיכולה לקדם פעילות תרומות בצורה יותר "מכובדת" ובדרך לאסוף כמה מליוני פאונד חיפושיתיים לכיסה. האם המטרה הצדיקה את האמצעים? יענו פול, אלפי הנכים בבוסניה ואלפי החיות שאולי עזרה להציל בקמפיינים שבהם השתתפה. אין לי דיעה, אבל אנשים אוהבים לשנוא אותה או לפחות לצחוק עליה
והפאנצ'ליין: "האם עדיין תזדקי לי, האם עדיין תאכילי אותי, כשאהיה בן 64?" שאל פול, והתשובה ניתנה ואף נשלחה לעיתונות 🙂 אבל אני לא דואג לו, אחרות מחכות בתור.
עצוב, אבל אירוני ומצחיק. מי שהעיר את תשומת ליבי לאייטם היה פן ג'ילט, שלוחה לו תודתי…

הספד למסך שנפטר

7 שנים פחות כמה חודשים שרד המסך הנפלא שלי מעברי דירות, אבק, לחות של איזור השפלה, שעות עבודה ארוכות, ואפילו את ההשפלה הנוראית של להפוך לכינור שני ליד LCD דנדש. אולי הוא כעס עלי, אולי קינא במקרר שלי שמת לפני שבועים. הCTX הזה היה לי ידיד טוב כשהתחלתי לצלם ולעבוד עם פוטושופ, כשהייתי צריך לפתוח Xטרמינלים רבים במקביל, כשהייתי בדיכי בבית אחרי פרידה מחברה ורק רציתי לראות קומדיות כל היום כדי להתעודד.

היום הוא פשוט כבה ולא נדלק יותר. אולי אפשר לתקן שם משהו אבל אני אתרום אותו למישהו אחר שינסה. $1000 הוא עלה לפני 6 וחצי שנים, היום כבר לא עושים כאלו. היום פשוט כבר לא מייצרים שק"קים איכותיים כאלו.

אין לי תקציב לחדש. נצטרך להזכר איך זה לעבוד עם מסך אחד בלבד. אחחח… רגרסיה 🙁

מסכנות המדע

בשבוע שעבר כתבתי כמה מילים על סכנות הפסבדו-מדע, אבל יש גם סכנות מאנשים שמנצלים מדע לרעה. פצצת אטום קשה לפתח ולתחזק, וגם אם יש לך את הידע זה מאד יקר. מה קורה כשטכנולוגיה מאד זולה ניתנת בידו של מישהו בעל אינטרסים קיצוניים או סתם חסר מצפון? בזמן האחרוו התחילו בארץ זימזומים על GHB – סם האונס. לוקחים סם הרגעה של סוסים ונותנים מינון נמוך לבליין בפאב (בד"כ בליינית) בתוך השתייה. קבל שחרור הגנות, חשק מיני ואיבוד זיכרון לטווח קצר. בדיוק כל מה שצריך, פנטאסטי! גם נעלם מהדם תוך 12-18 שעות ולכי תוכיחי מאיפה השיפשופים.

אבל יש משהו מסוכן יותר והשבוע גיליתי שהוא עלה לארץ. למי שנתקל בשם speed seduction באינטרנט, או במונח NLP שזה Neuro-Linguistic Programming. תכנות, אבל של אנשים, ודרך מילים. נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו שיטה בדוקה שמפותחת כבר 20-30 שנה לצרכים פסיכותראפיים. בניגוד לתרופה, לא צריך מרשם רופא ולא צריך 7 שנות בדיקה בFDA. כל אחד יכול להזמין ספרים מאמזון ולגלות איך בעזרת כלי שפה אפשר לעשות מניפולציות על אנשים ולשתול במוחם רעיונות ורצונות ואפילו התמכרויות, ולשנות את תפיסתם על אנשים בסביבתם. כל זה כשהם ערים ומודעים או לא מודעים לאיך שמנווט אותם המשתמש בכלי הזה. אפשר להתווכח אם זו שיטה לגיטימית לפסיכותראפיה אבל על דבר אחד ברור לי שאין לי וויכוח, זה כלי חזק מדי בידיים של אדם בעל שאיפות שליליות וריסון עצמי נמוך. חישבו על כלי הכריזמה והתמרון המושלם, שגם לא משאיר כימיכלים בדם – ואולי הגרוע מכל, הקורבן מרגיש בסופו של דבר שהוא יזם את הכל, למרות שלא ברור לו איך עשה החלטות כל כך נוגדות את אופיו. עכשיו יש חברה שמעבירה בארץ קורסים כאלו. קוראים לעצמם "המרכז לאומנות הפיתוי". אני הייתי פוקח עין על הענין, אבל כרגע אפשר רק להזהיר כי מה שהם עושים אולי מפוקפק אבל חוקי לחלוטין. מה שצריך לעשות הוא למצוא מי שילמד אנשים להתגונן מפני משתמשי השיטה. לוחמה פסיכולוגית זה לא סתם דבר מפחיד. למי ששואל למה אני מרגיש כ"כ חזק בענין – זה בעקבות סיפור שהכרתי אישית על אדם שמשתמש בשיטה הזו ביום יום לצורך "דפיקה וזריקה" וגרם לגירושין של זוג ידידים שלי (או אולי הקדים אותם בכמה שנים) ככה "על הדרך", ומי יודע אילו עוד נזקים.

יצא לי פוסט מפחיד טיפה ליום העצמאות… טוב, אז אני אנסה לחשוב על משהו טיפה יותר משמח למחר 🙂

התנועה הנצחית לקידום התנועה הנצחית

לאחרונה אני מטייל הרבה באתרים של סקפטיסיסטים מקצועיים והשרלטנים אותם הם מבקרים. מצד אחד ניצבים גיבורי התרבות שלי, פן וטלר (בעיקר בתוכניתם "בולשיט!"), ג'יימס רנדי, קרל סגן ז"ל ואחרים, ומצד שני מצעד ארוך (ארוך מדי) של ליצנים, כגון טום בירדן עם "גנרטור" המגנטים שלו וקונספירציות על טסלה, ויליאם ליין, אנשי האסטרולוגיה, ההומאופאתיה, ובואו לא נתחיל להזכיר אפילו את קצה הקרחון של שרלטני דת ואמונה למיניהם. אני לא יודע אם לצחוק או לכעוס כשאנשים מוחזרים בתשובה, בולעים חומרים לא ברורים לפי אמונה עיוורת, מקבלים שבשעת מחלה עדיף להתפלל מאשר ללכת לטיפול, ובמקרים קיצוניים לוותר לגמרי על המצפון וקול ההגיון הפנימי (ראה מקרה אשר פינטו, אדם שאפילו יצא לי להכיר אישית).

אני מוכן להבין שכשהנפש תשושה, יורדים מחסומים ונכנעים לכל מני מצבים לא טובים או סמים. אבל המסוכנים מכל הם המתחזים שמקבלים גושפנקא ציבורית. לא חסר חומר נגד שרלטנים כבדים, אבל לך תנסה לשכנע מישהו נגד רפואה הומאופאתית, שנמצאת היום בכל בית מרקחת. אנשים משלמים לפעמים הרבה כסף על פלסבו שלא עושה כלום במקרה הטוב. חומרים שלא נחקרים בשיטות מדעיות, מגנטים "רפואיים" שכל מטרתם היא לסחוט כסף. אני אישית לא מעיר לאנשים בכל פעם שאני רואה אותם משתמשים בכזו "תרופה" כי לך תתחיל עכשיו הרצאה ותצא ממנה צדקן או אולי "חומרני שמפחד מרוחניות" ואלוהים יודע מה. אנשים שונאים כשאתה מנסה לפוצץ להם את בועת הסבון שבה הם חיים ומתחילים להסתכל עליך מוזר. הלוואי שהיתה תנועת שפיות קצת יותר תקשורתית. כנ"ל לגבי תיאורטיקנים של קנוניות טסלה, עב"מים, ריפוי בעזרת חוצנים והשד יודע מה. לפחות חלקם לא מזיק לבריאות הגוף אלא בעיקר לארנק. על בריאות הנפש של עדות המאמינים שלהם אני יכול רק לרחם.

קוראים יקרים, השתמשו בשכל הישר שלכם. זו העצה הכי טובה שיש לי לתת.

געגועי לקוריצה

לפני שנה וחצי גרתי בכפר נטר. כל הבית היה חדר אחד גדול וכך הייתי משאיר את הדלת פתוחה כשהייתי עובד על המחשב. מדי פעם היה נכנס איזה כלבלב או חתול סקרן, במיוחד כשהייתי מבשל. היו אלו שהתחצפו עד הסוף ומיד שמו פעמיהם לאוכל או לפח ואותם הייתי מגרש, אבל היה אחד שאהב לחקור את הבית, ויותר חשוב, אהב להתלטף. אחרי שיחות עם השכנים הסתבר לי שקראו לו "חם", אבל כמו רוב החתולים הוא לא בא כשקראו לו…

להמשיך לקרוא געגועי לקוריצה