אוף, בנות…

פגשתי מישהי מדהימה באוקיי, א' נקרא לה. לקח לנו שבוע וחצי לתאם פגישה, לא נורא, אנשים עסוקים. היו לי כמעט שעתיים מאד נחמדות איתה. היא מצחיקה, אינטיליגנטית, ישירה, יפה וסקסית, ואפילו אין לנו בעיה בדברים בסיסיים כמו למשל ששנינו לא מעוניינים בילדים (גיליתי לאחרונה עד כמה מסתבר שזה בעייתי). כל כך הרבה פלוסים שהעלמתי אפילו עין מהעישון שלה. פיתחתי כבר ציפיות מכאן ועד להודעה חדשה, לא כל יום אני מתלהב ככה ממישהיא…

אבל מאז? כלום. לא עונה לטלפונים או אימייל, החזירה לי פעמיים מייל אחרי יומיים שלושה, אומרת שהיא מעוניינת ושלא אבין לא נכון. פעם היא עם המשפחה בחיפה ופעם סתם לא עונה לטלפון… בקיצור אני לא מצליח להבין. אם היא רוצה להגיד לא אז שתגיד לא. רוצה להגיד כן אז נקבע עוד דייט. איפה הישירות שראיתי שם בדייט הראשון? :-( למה משחקים?

ביום שבת שעבר הרמתי לה שוב טלפון וכרגיל קיבלתי תא קולי. זרקתי את הכדור למגרש שלה. אמרתי לה שביום רביעי אני הולך לתערוכת סיום השנה של בצלאל בנתב"ג. אחרי יומיים הבנתי שלא תהייה תשובה והפסקתי לקוות. מתי היא מתקשרת? כשאני מטייל בתערוכה אחרי 4 ימים. מה היא מצפה שאני אגיד? אמרתי בנימוס שנדבר אח"כ. לא ציפיתי שהיא תרים שוב טלפון ולמרבה הפלא כך היה.
אז בנות יקרות, וגם א', אני יודע שיש אפילו סיכוי שגם את קוראת. שתדעי שהפסדת מעריץ. בילבלת אותו ואין לו את הכוח הנפשי למשחקים. הוא היה מוכן לחזר, אבל לא שישגעו לו את הרגשות. זה לא נעים ולא הוגן.

זהו, הייתי צריך פשוט להגיד משהו בנושא. לא מבין רמזים ומשחקים. איפה אנשי התכל'ס?

Brother, can you spare a liver?

חוץ מהצצות מורבידיות כמו מערכון על תרומת איברים של מונטי פייתון ודרמה רומנטית הוליוודית עם מיני דרייבר ודוכובני המשווע לשינוי תדמית, מעט מאד שומעים על תרומת איברים כנושא דרוש לקידום בעולם המערב. בארצנו רווית שיווק המלחמות (חיזבאללה, חמאס ותאונות הדרכים), המצב טיפה יותר טוב אבל עדיין יש מחסור רציני במודעות. אני מסתובב בכיס עם כרטיס א.ד.י. כדי להכריז על רצונותי אבל למשפחתי עדיין תהיה המילה האחרונה כשאמות. בארצות כמו ספרד ובלגיה הועבר חוק לפיו ברירת המחדל היא שאיבריך ילכו לתרומת השתלה, אלא אם מילאת טופס מיוחד שאומר שאינך מעונין בכך מכל סיבה. אחוז הממלאים טפסים אלו באוכלוסיה עומד על כשני אחוז. בארצות האלו אין תורי המתנה להשתלות. להמשיך לקרוא Brother, can you spare a liver?

מנה אחרונה – דג טונה

מוכנים למנה האחרונה? זה עלול לבוא כל יום… דגי הטונה נכחדים. גם הבלופין, גם היילוטייל, הסקיפג'ק, הביג-איי ואפילו האלבקור שבשימורים של סטארקיסט בבעיות. אני אישית ממעט לאכול טונה עד כדי פעם בשנה בערך.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני ציני ופראקטי, אבל יש לי כבוד לטבע. אני חושב שצמחונות משיקולי מוסר זו אשליה עצמית אבל הוטחו בי בעבר גם מספרים בלתי מגובים שתעשית הבשר למאכל מזהמת את הסביבה פי 4(!) מאשר אם כל הציבור היה הופך לצימחוני. אני הודעתי שאני מוכן להפוך לצימחוני אם הוכחות עד כדי כך חדות היו לפני, אבל עוד לא מצאתי עד היום גיבוי לטענה הזו.

לגבי אכילת חיות נכחדות – אני מוצא שהטונה למיניה היא דג שלא כדאי להכחיד ומכמה סיבות. ראשית הוא טעים, ואני רוצה שלדורות הבאים יהיה. שנית הוא אולי הדג הכי אינטיליגנטי ושווה לחקור אותו יותר לפני שמשמידים אותו. שלישית יש הרבה ברדקים אקולוגיים שהאדם מחולל באוקינוסים והגיע הזמן לפתח לזה מודעות. נכון שרוב הנזקים ניתנים לתיקון אחרי כמה עשרות או מאות שנים, אבל אנחנו לא נותנים לזה צ'אנס. אנחנו החיה היחידה על הכוכב שפלשה לכל אקוסיסטמה בכדור והרסה בה את שיווי המשקל (מלבד אולי מי אוקיאנוס מתחת 500 מטר – פלשנו אבל לא הספקנו להרוס מספיק). מותר לנו, אנחנו אינטיליגנטים ובראש שרשרת המזון, אבל הגיע הזמן לשליטה עצמית. טיפה. אחרת אנחנו נהיה בקרב בלתי נעים עם טורפים אחרים על מעט האוכל, או שניפול קורבן למחלות מוזרות מעשה ידינו כמו הפרה המשוגעת או הרעלות גנטיות של תבואה.

אז הייתי מבקש מדייגי העולם – הניחו לטונה לפתח חזרה אוכלוסיה טבעית לכמה שנים, והשקיעו מאמצים לנסות לגדל אותה בבריכות? לקצור בעלי חיים בסביבתם הטבעית פוגע בם בטווח הקצר ובנו בטווח הארוך. עכשיו קראתי שהסלמון האטלנטי לא מוצא בנות זוג בכמויות מספיקות ומרוב "כאב ביצים" כבר עלול לעשות ילדים עם דגים אחרים. ברור לכולם מה קורה אם הדג המיוחד והייחודי הזה, עם סיפור החיים המוזר של חזרה לנחל ילדותו, מתערבב גנטית בדגים אחרים ונעלם? שום שימור כבר לא יחזיר את הגנים האבודים, ואני בספק אם סלמון בריכות יוכל להשתלב חזרה בחיי אוקיאנוס. אני בהחלט בעד לאכול חיות, זה מאוד טעים, אבל בחיאת, רק חיות שגודלו בחוות ובריכות לצורך מאכל, אני מעדיף לא מהסביבה הטבעית והעדינה שלהם. (מצד שני אני מפחד מהכימיכלים והאנטיביוטיקות שיש באילו מהחוות אז אני בבעיה… אבל זה כבר דיסוננס נפרד :-))

"כשנמות, יזבלו איתנו את כרמי ראשון לציון…."

אחלה שיטה ירוקה – במקום לבזבז מקום באדמה על קבורה, או לזהם את האוויר בשריפה, שיטה שוודית פותחה שבה מקפיאים את הגופה, מרסקים ומשתמשים כזבל אורגני.

אני מכריז בזאת, שאחרי שיקצרו מגופי כל איבר ניתן להשתלה, והשאר ישמש למדע, אם משהו נשאר, ככה אני רוצה "ללכת" :-)

קוריצה II? (עודכן)

מאז שנעלמה לי הקוריצה, תהיתי מתי יבוא יום אחד עוד חתול ויאמץ אותי. אני לא מאמין בלמכור את עצמי בכוח, ללכת לשבת אימוץ ולהציג את עצמי בפני כל החתולים לראות מי יבחר אותי.

בשבוע שעבר נחתה אצלי בחצר קליאו. היא פצפונת ועכברית ומלאת מרץ תינוקות. שכנתי יהודית מאמצת כל דבר שזז, ומטפלת בכל חתולי האשפתות במוסך שהיא עובדת בו. את קליאו מצאו יום אחד מתחת למכסה המנוע של (נחשו איזו) מכונית. היא כל כך צעירה שסתם להאכיל אותה במוסך לא הספיק והיא הגיעה לבקר אצלי בחצר. השבוע השכנים נסעו לחו"ל ואני קיבלתי פיקוד על החתולות שבחצר וקליאו הדובדבן שבקצפת. להמשיך לקרוא קוריצה II? (עודכן)

אין לי אלוהים

דיברתי עם מישהו לפני כמה ימים, לגבי הבטחה שלו כלפי. "אל תדאג! אני מקיים תמיד, אני יהודי מאמין!". באותו רגע הרגשתי כאילו נפנפו לי סדין אדום מול העיניים.

"מה הקשר לאמונה שלך? אדם לא מאמין אין לו מוסר ולא עומד בהתחיבויות?", שאלתי. "כמובן!" הגיעה התשובה הנבערת. בבת אחת קלטתי עד כמה קרובה הבערות של דוס מבני ברק ודוס מהבייבל בלט של ארה"ב. האמונה שאתאיסט הוא אדם בלי אלוהים ולכן מרגיש חופשי לאנוס ולגנוב או אפילו לרצוח… מה שאדם כזה אומר לי למעשה הוא שכל מה שעוצר אותו מלנהוג כפרא הוא לא חוקי מוסר פנימיים או אמונה בטוב ליבם של הזולת, אלא רק יראת שמיים. איך אני אמור בכלל להגיב לדבר כזה מטומטם?! איך אפשר להעליל ככה על אנשים עם אמונות שונות משלך? והכי חשוב, איך היית משכנע אדם כזה לסמוך עליך אם אתה מתויג אצלו אוטומטית כחילוני כופר?