מה שאתם לא רואים לא יכול לפגוע בכם (בינתיים)

ביום שישי התקשר חבר לשאול אותי אם אני בסדר. הוא דאג שמא הייתי במגדלי עזריאלי בעת הפיצוץ (שעד אותו הרגע לא שמעתי עליו). מסתבר שדוכן השווארמה שבו אני סועד לפחות פעם-פעמיים בשבוע נמחק בפיצוץ גז, ואני מקווה ששמעתי נכון ולא היו נפגעים.

עזריאלי בנין מודרני, עוד מעט בן 10, יש בו הרבה אמצעי בטיחות כמו זוג פירים של מדרגות חירום וכיוצא בהללו, אבל מה לעשות שאין איך לעמוד מול הטמטום האנושי. הפירים האלו הרבה פעמים משמשים את המסעדות בבסיס המגדל העגול כחניה לעגלות מצרכים מטונפות שחוסמות את המעברים ולרוב יש שם ריח מעורב של מזון מקולקל (ולפעמים עגבניות קווצ'ות מרוחות על הרצפה מחכות לאירוע חירום שיגרום לקהל להחליק שם). בנוסף ביציאה מהמדרגות בקומות החניון יוצאים לתוך מסדרון בלתי מאוורר עם ריח עובש חזק באוויר שלדעתי לא התחלף כבר עשר שנים. מעניין אם יש שם כל מיני נבגים מדליקים באוויר כמו שב"האוס" תמיד הולכים לחפש בבית החולה.

ובקצרה אם קרה ונקלעת לאירוע חירום ואת צריכה לברוח למדרגות החירום בעזריאלי, נסי להגיע לאחד מגרמי המדרגות שאינו במגדל העגול. שם תיתקלי במכשלות, חומרים חלקים על המדרגות ולבסוף מתקפת נבגים על דרכי הנשימה. האם יש כאן טיוח? זה אפילו יותר יפה. כשהגעתי היום לקומת האוכל של הפיצוץ שרר עדיין בכל הקומה ריח שרוף של מאפייה ששרפה הרגע חצי טון לחם, ודוכן השווארמה היה כלא היה. קיר של גבס לבן הסתיר את מה שהיה שם פעם, בלי "סליחה תקלה" או "בקרוב יפתח", אלא פשוט קיר גבס לבן שכאילו תמיד היה שם. הצחיק אותי קצת כי זה הזכיר לי את ההתאיינות של אנשים ב"1984" ומחיקתם מהזיכרון ע"י שכתוב ההיסטוריה. אנחנו מקבלים אחת לחודש מכתבים מהנהלת המגדלים על מבצעי מכירות בקניון ועל תרגילי בטיחות וכדומה, המפתיע הוא שאף אחד לא כתב לנו מילה בינתיים על הארוע. מעניין לאיפה זה יתפתח.

כואב הלב… עוד מעט יכאב התחת…

מפעל הרהיטים בצרעה נשרף, הרגע גיליתי את זה אצל חנן בוובסטר. הכסא שלי מצוין אבל אחרי כמה שנים קיוויתי לשדרג אותו למשהו אפילו יותר ארגונומי, אבל התחת האישי שלי יצטרך לחכות טיפה. עצוב לי לראות מפעל מצוין שכזה נשרף עם מלאי ומכונות שיקח הרבה זמן לשחזר. אני מקווה שהביטוח שלהם יתפוש, כי לא ברור לי איך לא היו להם מערכות כיבוי במפעל עם הרבה כימיכלים ומכונות ריתוך. עוד מכה לקיבוץ המסכן שכבר עבר תהליך כואב של הפרטה. אני מקווה גם שאף אחד לא נפגע, היו שם חומרים כימיים די מסוכנים שנפלטו כגז בגלל השריפה.

תודעת שירות

הרגע חזרתי מניקוי שיניים בקפוט חולים. כבר שנים שאני עושה את זה במרפאת השיניים שבתוך מרפאת "שועלי" ברעננה, כי הצוות נחמד. פעם קראו לזה ש.ל.ה. אבל יש כנראה איזה חוק שיווקי כזה ששמות חייבים להיות לועזיים כדי למכור, ולכן כמו אינטרנט זהב, מרפאות ש.ל.ה. נקראות עכשיו "כללית סמייל". יופי.

קיצורו, אני יוצא ממרפאת השיניים שבקצה המסדרון בקומה השניה, קופץ לשירותים ומגלה שם שהפח עולה על גדותיו בניירות, בדיקות שתן שכנראה התפשלו ונזרקו שם וכמה גאזות שעצרו דם של נבדקים אחרי בדיקות דם, ומי יודע מה עוד. לא חפרתי. בצאתי עברתי על כמה חדרים, כולם חדרי רופאים סגורים או מעבדות בדיקות דם או המטולוגיה ובקיצור אין דסק קבלה או חדר אחיות להגיד להם מילה. ירדתי במדרגות ובדרך ליציאה עברתי ליד הדסק. יושבת שם בחורה ומשרתת כ20 איש שמחכים יפה בתור לתשלומים ושאר בירוקרטיה. חיכיתי בנימוס ובין שני לקוחות הערתי לה שהשירותים במצב בעייתי אז כדאי להודיע למי שצריך.

– "אבל זה למעלה? אז תודיע למעלה."
– "אבל אין שם עם מי ל…"
– "אדוני, אני לא המנקה וכאן זו הקומה התחתונה!"
– "ברור, אבל את יודעת יותר טוב ממני עם מי ל.."
– "אדוני, תעלה למעלה ותבקש!"
– "מה, אתם מכבי ושם כללית? תראי אני בדרך החוצה, סתם רציתי ליידע, תעשי מה ש…"
– "לא מכירה מי האנשים למעלה, יש לנו מנקה משלנו!" (והווליום גם מתגבר והולך)
– "ממש אין בעיה. אני הלכתי, זה בעיה שלכם עם הבריאות של החולים שלכם, אני רק מתריע. שלום!"

את המשפט האחרון חצי בכוונה וחצי במקרה כבר שמעו לפחות עשרה אנשים מסביבה. איך יש מקום לראשים כאלה קטנים בשירותי בריאות? (ולא, אני לא מופתע לרגע, סתם עצוב)

תסתכל איך אתה נוהג!

אף אחד מחברי חובבי המכוניות לא תיקן אותי כשכתבתי "מייבאך" בהיסח הדעת לפני כמה שבועות. מייבאך נוחות ומגיעות למהירויות כביש מהירות אבל הן לא בוגאטי. המכונית הפסיכית המדוברת היתה הבוגאטי ויירון. חתיכת הנדסה מטורפת, ומנוע עבודת יד(???) שמרכיבים את אחת מיצירות המופת של ההנדסה הצרפתית. בבריטניה נקנו רק 12 כאלו, אבל רק 11 כרגע על הכביש. למה? ובכן, אם היתה לכם מכונית ממש ממש יקרה. עולה נגיד שמונה מליון שקלים ועוד טיפה. הייתם סומכים על מישהו מאחורי ההגה? ונגיד שאתם סוכנות השכרת רכב, הייתם קונים כזה אוטו בשביל להשכיר אותו לאיזה משוגע? נראה שזה המצב. בעל חברת השכרה שילם עליה 925,000 פאונד, וכשהיתה בת שבוע השכיר אותה לאיזה פוץ תמורת 20,000 פאונד ליום. אותו האדיוט רצה לראות עד כמה אפשר להתעמר בחוקי הפיסיקה, ולקח סיבוב חד ב160 קמ"ש במקום שמוגבל ל60 קמ"ש, וביום רטוב. במהירויות כאלו הויירון לא מתהפכת, אבל היא יוצאת משליטה, דופקת כמה פירואטים חינניים, מתנגשת בווקסהול מסכנה עם אישה הריונית בחודש שביעי (מצבה טוב!) , עפה לתוך תעלה בעומק מטר ונעצרת בחינם הודות לרוח ההתנדבות האדיבה של כמה עצים נחמדים.

רבים טוענים שזו אחת מתאונות הדרכים היקרות בהיסטוריה, לפחות מבחינת עלות התיקון יחסית לכמות הנזק אני מסכים שזה עצוב. במיוחד שעדיין לא ברור אם ינצל המנוע, ואם הביטוח יהיה מוכן לשלם. מעניין מה ההשתתפות העצמית של הנהג במקרה כזה!

הדיווח כאן. אכן תמונות קשות.

פחד, עצב, כאב

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה)
זי פרנק נותן טיפים להתמודד עם פחדים (בהמשך), דרור פוייר נותן הצצה מעניינת לתהליך ההבנה שלו ואיך לפוצץ את העצב (פלוס תיאורים גראפיים), ואני בבית מקופל מכאבים. להמשיך לקרוא פחד, עצב, כאב