אם עוד לא ניתקלתם בטרנד המוזר הזה של פורנוגרפיה לחולי גאדג'טים, יש לכם חור בהשכלה.
לחילופין, הנה הגרסה שלי.
"משתלם"
"משתלם" זה מושג שנכנס לי מאוד מוזר ללכסיכון השיחות על מזון ומשקאות. יותר נכון זה קיים שם באחורי המוח אבל אני לא אוהב להתייחס לזה ככה. כשהייתי קטן אוכל היה תמיד חלק מביטויי האהבה בבית, האכל של סבתא, האוכל של אמא, ארוחת שישי משפחתית אם זה בבית או בחוץ, אף פעם זה לא נמדד בכסף. למדוד אוכל בכסף זה כמו למדוד את האהבה שלך למישהו בכסף. בררר.
להמשיך לקרוא "משתלם"
הזנחתי את האלכוהול?
כן, עברו להם כמה שבועות עסוקים. לא עדכנתי פה מספיק. שאלו למה אני לא כותב על יין וויסקי פתאום. באמת לא יפה מצידי. דווקא שתיתי כל מני דברים טובים…..
להמשיך לקרוא הזנחתי את האלכוהול?
לינקים (כן, קורה לי מדי פעם) וקצת על הכעס על רמאים
קודם כל התוספת החדשה לרשימת הקומיקסים האהובים עלי:
אחרי זה, שני מאמרים מ"מחקר בלתי סביר": למה כנסיות מסוכנות לבריאות, ועל הטוקסינים שבויסקי.
סגרתי הרגע בעצבים את הטלוויזיה (למה בכלל פתחתי?!). אודטה מארחת נומרולוגית. לא עוברות שני רגעים מרגע שהיא פתחה את הפה וערבבה בין נומרולוגיה פיתגורית למיסטיקה של גימטריה עברית, היא מסבירה שבנומרולוגיה אין עשרות ומאות אלא הכל ביחידות (כמה נוח שדווקא בבסיס 10!) אבל לפי הגימטריה, וממשיכה לעשות "מפה" (מה זה, אסטרולוגיה?) לאסתי זקהיים לפי יום ההולדת… האזרחי! תגידו, אם אני מגלה שביום ההולדת העברי שלי יש לי מזל הפוך מאשר בתאריך הלועזי, מאיזה נקב בראשה של הנומרולוגית אני תובע את החזר הכסף?
למה נותנים לשרלטנים האלו זמן אוויר בטלוויזיה? למה נומרולוגית אצל אודטה, קוראי מחשבות אצל יורם גאון ואורי גלר בפריים טיים? קוסם שטוען לכוחות על טבעיים מגעיל לי את הנשמה. יבדלו לטובה כריס איינג'ל ונמרוד הראל. אתה יכול לעבוד על הקהל, והוא ישמח להדהם, אבל למה לתת לזה את הכותרת העל טבעית? זה מאוד מעליב לאינטיליגנציה שלי כצופה, וזה מפחית בעיני מכשרונו של הקוסם – להגיד שאיזה כוח עליון או טריק על-טבעי מסייע לו לעשות דברים כאלו בקלות למרות שבעצם מדובר בתחבולה מתוחכמת ומשוכללת פרי מוחו וזריזות ידיו שמרשימה אותי הרבה יותר.
ועכשיו חכה חודש
טוב שיש אבא. טס הבוקר לגרמניה ובדרך התקשר אלי מהדיוטי כדי לעזור לי להעשיר את הקבינט המתמלא של סינגלים. בויסקי הוא לא מבין כלום אז הוא שואל את המוכרים וככה קיבלתי פעם אחת גלנמורנג'י קאסק ופעם שניה ארדבג 1977 (25 שנה). הפעם רציתי לעזור לו לחפש, אז יעוץ טלפוני ב6 בבוקר (השעה הכי מעניינת לבחור סינגלים!) העלה בחכתי טליסקר "רגיל" (אחרי שמאוד התלהבתי מהקאסק המיוחד והנדיר שלהם אצל חבר), וגלנמוראנג'י של מרתף 13. בחיים לא שמעתי על זה, המוכר המליץ. טענו שזה ממרתף אחד מסוים שקרוב יותר לים, זה אומר שיש לו ניחוח מי ים כמו ללגאוולין? הסקרנות אוכלת אותי. אני אלך לחפש עליו בגוגל, מה גראהם אומר עליו. כל בקבוק כמעט $60, ביחד שניהם $90 במבצע של ג'ימי ריצ'רדסון. הייתי קונה גם במחיר מלא, אבל יצאו שניהם באותו מבצע אז בכלל שמייח.
המינוס שבלקנות ככה מתנות לעצמך – אבא שנוחת רק עוד חודש חזרה. את הבקבוקים האלו לא אראה ולא אטעם עד כמעט אמצע ינואר. לפחות תהיה שנה טובה 🙂
קצת יחס גם לויסקי…
עץ. שרוף. מפוחם אפילו. בירה מזוקקת בת עשר שנים ויותר. נשמע תערובת מאוד מוזרה, נכון? הסקוטים השיכורים האלו גם המציאו את הגולף. "למה לא נבעט אבנים קטנות לתוך חורי חפרפרות, נלך לחפש אותן, וכשנמצא אותן נחבוט בהן שוב!". בעצם לשים בירה מזוקקת 10-15 שנה בחביות שרופות נשמע יותר נורמלי מהרעיונות המוזרים של עמים שכנים, כמו לקחת הפרשות של חיות, לשים אותן במרתף לח כדי שירקבו ויחטפו פטריות ואז לגלגל את התוצאה בפחם ולאכול את זה (לא להיגעל, אני מדבר על גבינות צאן טעימות מאוד). להמשיך לקרוא קצת יחס גם לויסקי…