עוזי וייל וחגיגות המימונה

כבר חודש שעולם הספרות, הפייסבוק, הפעילים החברתיים ושאר מעריצים מהללים את פרויקט המימון של עוזי וייל, אבל אתמול, 6 ימים לפני סוף מבצע הגיוס, חטפו כמה מעריצים/משקיעים/תורמים/קונים ג'ננה כשהספר הופיע על המדפים בחנויות לפני שהגיע לתיבת הדואר.

לא אחפור לכם תגובות מפייסוש (עשו את זה כבר דה-מארקר ואף ציטטו הודעה פרטית של גילי בר הלל סמו ללא רשות), אבל הנה מהבלוג של חנן כהן, שומר היערות של ג'ונגל האינטרנט, עוד אחד מריקי כהן.

השלמות ממוחי הקודח:

0. ברור שהתגובה הרגשית חריפה כי אנשים ההיו מושקעים רגשית. אני לא מצדיק אבל בהחלט מבין. ציינה את זה גם קרן נויבך היום ברדיו, הרגשות הן מערכת הגברה חזקה יותר מהעובדות וההגיון. ככל שהפרויקט ימונף ברגשות עזים למעלה, הפתעות כאלו יפילו את המוראל יותר חזק למטה. פיסיקה פשוטה 🙂

1. עוזי עשה טעות של מתחילים. לא כל התורמים/משקיעים/לקוחות הגיעו מדף הבוקפייס (למשל אני) אז ידענו רק מה שפורסם בהדסטארט, ושם לא נאמרה מילה על מודן. בעידן של מחאות צרכנים ומאיסה בגוזרי קופונים הדמיון השלים לבד שאם האיש פנה לגיוס כסף ישיר אז מדובר בהוצאה עצמית. למעשה היה מדובר בהונאה עצמית (של הקונים). בסך הכל עוזי היה צריך לפרט יותר על מה הכסף ומי עוד מעורב. אני מצפה ללא פחות מכל פרויקט אחר בקיקסטארטר או אינדיגוגו.

2. רוצים לא לעשות טעויות של מתחילים? עקבו אחרי מי שמוצלח בזה. פרויקטים בקיקסטארטר ואינדיגוגו אולי פונים יותר לקהל אמריקני אבל יש שם מכל הסוגים, ויש עשרות בלוגים וגם פודקאסט שמוקדש למודלים העסקיים האלו (ממליץ על הפרקים עם זאק ווינרסמית' וג'ונתן קולטון, אבל יש מעניינים בנושאים אחרים, כמובן שקורי דוקטורוב שם מבריק וקולע כרגיל). בארץ יש פרויקטים בהיקף פחות גדול כי קהל היעד לרוב קטן יותר, אבל אפשר ללמוד מהתבוננות מה עובד ומה לא, איך מותחים את ההכנסות והשתתפות הקהל עם מטרות יעד נוספות, ומה נכון ולא נכון לעשות.

3. חבר שמע את תיאור המצב הסלחני ממני, והלך לכיוון הקיצוני של "מה נכון מבחינת החוק היבש" – אם עוזי הבטיח הוצאה מוקדמת ומודן הקדימה אותו לחנויות, "זכותי ואף חובתי הצרכנית לבטל את ההשקעה שלי בהדסטארט, וזכותו וחובתו של עוזי לתבוע את מודן שגרמה לו הפסד כלכלי!". אני רואה גם את התגובה הזו כמוגזמת לכיוון נוסף. קרה פה משהו בתום לב, עוזי איננו זרוע שיווקית של ההוצאה ואין לו שליטה על החלטותיה, הוא רק סופר עם קהל מעריצים שרצה לתת להם צ'אנס להגדיל לו את הרווחים מהספר. לדעתי זכותו המלאה, רק חבל שלא הבהיר את זה לגמרי. אני רואה את העמימות הזו כטעות של מתחילים ולא כהטעיה מכוונת. אני הייתי עדיין מזמין את הספר כך או כך, הייתי שמח לקבל גם את ספר השער האחורי בתוספת מחיר, הייתי אפילו שמח לשלם טיפה פחות ולקבל מהדורת EPUB ללא חתימה ועלויות דואר. בקיצור, את הפרויקט הבא שלו אני מקווה שינהל אחרת, אבל בסה"כ אין לי הרבה תלונות כאן.

4. קורי דוקטורוב (כן, אני שוב מזכיר אותו, אבל זה רלוונטי, חכו רגע) משחרר את הגרסא האלקטרונית חינם וברשיון פתוח ביום שבו הספר יוצא בדפוס. אנשים קוראים את הספר ומבקשים לתרום לו למרות שאינם מעוניינים בספר הפיזי. קורי מפנה אותם לבית ההוצאה ומדגיש שבזכותם יש לו שירותי שיווק, עריכה, קביעת מסעות מפגש עם קוראים וכמובן תשלום מקדמות נדיב, אז הוא מבקש שלא יעקפו אותם. אנשים יותר ממוזמנים לקנות ספר ולשלוח אותו לספריות השאלה ברחבי העולם, הוא אפילו מארגן את הרשימה של הספריות המעוניינות אצלו באתר על חשבונו. גם זה סוג של מודל עסקי ושירות קהילתי, וקשר של אמון ורצון טוב עם המעריצים.

5. וזה נושא חשוב – אתם קוראים לזה מעריצים או תורמים? – עזבו אתכם מזה, אתם לקוחות! יש פרויקטים של מימון קהל שלא זוכים בהם בפרסים. אלו באמת תרומות. למשל הפרויקט הזה שנתתי לו $50 בלי לבקש שום תמורה (כי ממילא אינני קורא תווים). אתרי מימון קהל כדי לקבל מוצר הם למעשה תחפושת חדשה לאתרי מכרז, רק שכאן יוצר בודק את המים לפני שיש מוצר ושם משווק בודק את המים לפני שהוא מחליט על כמויות ליבוא. המודל העסקי די דומה לדברים אחרים שכבר היו בשוק, ההבדל הוא סוג האנשים והמוצרים שהחלו להשתמש במודל הזה. אני מציע להתאים את רמת הציפיות. יש לכם כאן מגע ישיר עם היוצר, רגשות משחקים ציפיות גבוהות, אבל בסופו של דבר אתם משלמים על מוצר ומקבלים אותו. השאר זה שיווק והרגשה טובה או רעה. אם אתם לוקחים את זה אישי, או כחוויה של משחק, או הימור רולטה, זו בחירה שלכם, ואתם לא יכולים להאשים אחרים אם אכזבה קטנה מרגישה לכם כמו פגיעה אישית גדולה. זו בחירה שלכם לקחת את זה למקומות האלו, ולא מוצדק לעשות מעוזי וייל שעיר לעזאזל כי שמעתם דברים שהוא לא אמר. אני יכול להגיד לכם שאי הבנות כאלו קורות מדי פעם, למעשה זה קרה לי בדיוק השבוע במקביל עם פרויקט בקיקסטארטר של מדפסת תלת מימד שהזמנתי, ואמורה היתה להיות כולה על טהרת החומרה החופשית ורכיבי מדף, ופתאום מבשרים לנו שהם מייצרים רכיבים מוזמנים במיוחד. בתחילה היתה התרעמות בקהילה, אני הייתי מהבודדים שאמרו שנחכה להבהרות, ואכן הסתבר שזה לא תכנון חדש אלא שיפור של אחד שקיים בשוק, תואם לחלוטין בתוכנה, אבל עם חיבורים יותר נוחים לתחזוקה ופיזור חום משופר. הרבה רגשות נשפכו סתם (כולל שלי, מודה) עד שהגיעה הודעת ההבהרה.

6. אה, היה לי בטח עוד משהו להגיד אבל חצות והמוח שלי כבר לא בפוקוס. אני שולח את הפוסט לא ערוך וללא הגהה כי הנושא עכשיו בוער ברשת, אבל אני מקווה שהבהרתי את עיקרי הדברים.

Harlem Shake, Javascript Edition (Original v1!)

In case you are not completely fed up with it yet, my friend Or Cohen made a Harlem Shake for your Twitter feed. It's an early version, might get upgraded, might get ported to facebook. If you port it, let us know and I'll add it here…

  • drag the bookmarklet from this page to your browser's bookmarks.
  • skip over to twitter.com (your main feed, not the "connect" tab)
  • hit the bookmarklet and enjoy 🙂

מידע פתוח וחופשי לעתיד טוב יותר

לפני כשנתיים-שלוש התחלתי לכתוב כאן יותר ויותר על מידע ציבורי חופשי, מידע ממשלתי, חיפשתי מי שיהיה מוכן להביא את הזמן הפנוי שלו והידע כדי להקים את המקבילה הישראלית לSunlight Foundation האמריקנית. לי אין את הנסיון או הידע הטכני לסוג כזה של תכנות, אבל לשמחתי גיליתי ניצנים של פרויקטים, ומאז הם איחדו כוחות והוקם אתר OpenKnesset והסדנא לידע ציבורי. (אני מאד ממליץ לכם לבקר שם, במיוחד עכשיו לפני הבחירות. ואם אתם חושבים שהמטרה טובה וראויה, תרמו להם. מגיע לישראל מוסד שכזה.)

בהתחלה הם העדיפו לפעול עצמאית מחוץ לכנסת, לקרצף מידע מהאתרים האיומים של משרדי הממשלה שאפשר לחפש בהם רק באקספלורר ולבנות את כל הידע מחדש בצורה ברורה יותר בפורמטים פתוחים ועל פלטפורמות פתוחות. מאז גם נולדו שיתופי פעולה יותר אישיים ויסודיים, הרבה בזכות השר מיקי איתן שלצערי יעזוב בקרוב את הממשלה וכנראה גם את הכנסת. הליכוד ממשיך ככל הנראה להנהיג גם את הקואליציה הבאה, ביבי לא טורח לפרסם מצע או להשתתף בעימותים, הדמוקרטיה עלולה לספוג מכות לא מעטות אם לא נשמור עליה, לכן הסדנא לידע ציבורי חייבת שחקני חיזוק.

הסדנא עובדת בשיתופי פעולה עם עוד גופים, וככה התארגנה הזדמנות נהדרת, מלש"בים יכולים להתנדב לשנת שירות עם הסדנא, והנה כל הפרטים. אם אתם מכירים צעירים מוכשרים בתכנות ואולי עם קצת מוטיבציה אידאולוגית, זו נראית לי אחת הנישות שיש לחזק במדינה שלנו, ואם זה היה תלוי בי, היה מגיע להם תקן של לפחות 10 משרתי שירות לאומי. אולי יום אחד. אם יש משהו קדוש לי כחילוני ואזרח מדינה דמוקרטית, זה גופים תומכי דמוקרטיה, אז עד כמה שאני משתדל לא להשתמש בסופרלטיבים שגנובים מהדת, אגיד בכל זאת שאני חושב שמה שעושים שם בסדנא הוא עבודת קודש.

בחדשות אחרות וקצת קשורות: לצערי היום אנחנו גם מרכינים ראש ומבכים את לכתו של אהרון שוורץ. בחור צעיר בן 26, אקטיביסט למען מידע חופשי, לוחם בצנזורשת, מהמקימים של "רדיט", מפתח תוכנה שהמציא והפיץ את תקן RSS עוד לפני שהיה בתיכון, RSS הוא אותו הכלי שאולי איתו אתם קוראים את הבלוג שלי ורבים אחרים, אתרים מהגדולים בעולם משתפים בינהם תכנים, או מודיעים על שינויים בסטטוס מכונות ותוכנות. הבחור הצעיר והמרשים הזה נלחם גם למען שחרור מאמרים מדעיים מלפיתתם של ארגונים פרטיים שחוסמים את הידע האנושי מאחורי paywalls ועל כך (ואולי מעוד סיבות) רדפו אותו שלטונות החוק בארה"ב בשנתיים האחרונות. לא ברורה עדיין הסיבה שבגללה בחר להתאבד, אבל יש כבר לא מעטים שמקשרים את הרדיפה המשפטית שחדרה לחייו בתור הסיבה שהביאה אותו למעשה הנואש. יהי זכרו ברוך. למי שרוצה לקרוא על זה עוד טיפה, אני מצרף מספר לינקים:

קורי דוקטורוב סופד לשוורץ.

לארי לסיג מפנה אצבע אל התובעים.

דקלן מקולה מרכז קצת חומר רקע וכתבות כאן.

פוסט לזכרו בבלוג של זוגתו.

תמלול של הרצאה מפורסמת שלו, מ2007.

כאמור, אנחנו לא יודעים אם ההתאבדות קשורה בצורה ישירה כלשהיא לתביעה. אם היה מורשע היה עלול לבלות בכלא כמה עשרות שנים אם לא את שארית חייו, אבל זה לא היה דבר בטוח שהתביעה היתה מצליחה, והרבה עורכי דין טובים היו מגנים על זכויותיו בהתנדבות. הבחירה בהתאבדות היא קיצונית למדי ואני מאוד ממליץ לכל מי שיש  תקופה מיואשת, שיזכור שיש בחוץ אנשים שיוכלו לעזור. ער"ן במספר 1201 או אוזן קשבת 03-6204999 וכמו כן סה"ר ברשת.

מהירות גלישה סלולארית – חלק ב'

אוקי, אחרי שנהנינו, בואו נפעיל את הסים החדש ונשרוף את הגשרים עם אורנג'…

SIM card for Golan Telecomהכרטיס של גולן הגיע במעטפה פשוטה ללא שם החברה עליו, בלי חשבונית או הסברים, ספרטאני לגמרי. הפלאסטיק נח לו בתוך מעטפת קרטון קטנה, ועליה מדבקה עם קוד ההפעלה. גלשתי לאתר גולן, הזדהיתי עם היוזר שיצרתי כשהזמנתי את השירות, לחצתי על הפעלת הסים והכנסתי את הקוד הסודי של ההפעלה בשעה 22:09. מחכה לראות מתי ימות הקו אצל אורנג' 🙂

עדכון: עברו שעתיים, החברים בטוויטר אומרים לי שה לא יקרה עד שעות המשרד ב8 בבוקר. אוקי, נחכה…

(למחרת בבוקר) בינתיים, בגלל תקלות לכאורה באורנג', פעולת הניוד עברה ליום המחרת בשעה 14:31 (איזה דיקדוק יקי, אין כאן "בין 8 ל-12"!). אני עושה שוב טסטים אחרונים באורנג', הפעם מהמשרד של לקוח בנתניה. 13:50, קליטה מקסימלית (שוב מינוס 89 דציבל)

relay.huji.ac.il ping statistics —

31 packets transmitted, 31 received, 0% packet loss, time 30040ms

rtt min/avg/max/mdev = 52.960/117.356/220.930/45.722 ms

קצב הורדה, שני נסיונות של 20 מגה מול ISOC:

הראשון 208k ממוצע, 260k מקס, 1:37 דקות.

השני 214k ממוצע, 290k מקס, 1:35 דקות.

בקיצור, הרבה יותר יציב ועקבי מאתמול.

לאחר שהגיע הדואל מגולן שהקו עבר, הייתי צריך להכנס שוב לאתר ולבקש שישלחו לי מסקון תצורה של APN (מה שמגדיר את החיבור לשירותי אינטרנט וMMS). לרוע המזל המכשיר לא זוהה על ידי גולן, אני מנחש שזה בגלל שאני מריץ אנדרואיד עצמאי ולא מקורי של סמסונג, ולכן שלחו אותי לכאן. כמובן שבשלב הזה יש להפעיל Data roaming.

ונעבור לבדיקות המהירות! אני עדיין בנתניה, השעה 15:20, הקליטה בעוצמה מלאה אבל לפעמים נחלשת וחוזרת (למרות שאני 300 מטר בקו אווירי ממפקדת סלקום)

ping:

relay.huji.ac.il ping statistics —

37 packets transmitted, 37 received, 0% packet loss, time 36043ms

rtt min/avg/max/mdev = 108.371/161.015/210.225/40.249 ms

סיבוב שני:

relay.huji.ac.il ping statistics —

30 packets transmitted, 30 received, 0% packet loss, time 29036ms

rtt min/avg/max/mdev = 57.728/155.642/288.584/48.072 ms

נראה שטיפה איטי יותר, אבל מדידה או שתיים זה עוד לא הכל…

הורדת 20M:

פעם ראשונה 396 ממוצע, 600 מקסימלי.

פעם שניה 326 ממוצע, 487 מקסימלי.

מסקנת ביניים – באורנג' טיפה פחות latency, בגולן יותר רוחב פס.

אם יתחשק לי לעשות עוד טסטים מיותרים, אני מבטיח להוסיף מספרים כאן בפוסט. אני לא רואה פואנטה להמשיך את הסדרה 🙂

רק הערה אחרונה לגבי גולן – שעתיים אחרי שעבר הקו הסתבר שחלק מהאנשים מצליחים להתקשר אלי, אבל חלקם מקבלים הודעה מוקלטת "סלקום שלום, הקו אינו זמין". התקשרתי לתמיכה הטלפונית והתבשרתי שכל העמדות תפוסות ולכן אני מנותק <קליק>. אני חושב שזה הדרך החדשה לתת בישראל שירות ללא המתנה – הוא גם ללא שירות 🙂

שלחתי להם דואל, זה היה ב4 אחה"צ, עכשיו חצות ואני הולך לישון ללא תשובה (אך מסתמן שאינני הלקוח היחידי שסבל מזה היום, כנראה תקלות אצל אחת המפעילות).

מהירות גלישה סלולארית – חלק א'

גולן טלקום הורידו את המכנסיים ואת המחירים ל50 ש"ח לחודש, וכל החברים שלי טוענים (מלבד אחת) שהיה שווה לעבור. החלטתי לשים את נפשי בכפית והזמנתי סים.

50 ש"ח לחודש למשך חצי שנה (התחייבות של 300 ש"ח + 39 ש"ח משלוח) ואז 100 ש"ח לחודש ללא התחייבות, ישנו לכם חשבון פתוח, 3 גיגה גלישה (שזה די בלתי מוגבל, בינינו, אלא אם אתם גולשים כבדים מלאפטופ משורשר), וההבטחה יום אחד לעבור מתשתית תקשורת של סלקום לאנטנות עצמאיות ומודרניות. (לא להבהל, בזמן שאתם מחוברים לאנטנות סלקום, הטלפון יראה חיווי של roaming, זה מוזר אבל זה המצב הנורמאלי).

שלב א: קפצתי לאתר גולן ותקתקתי טופס, כרטיס אשראי וכולי.

שלב ב: קיבלתי הביתה סים. זה היה בחמישי אז השתדלתי להתאפק ולדחות את ההפעלה ליום ראשון כדי לא להתקע סופ"ש ללא קו.

שלב ג: התקנתי אפליקצית בדיקת מהירות גלישה ואספתי סטטיסטיקות. זה ממש מוזר, אבל כל דגימה יוצאת אחרת לגמרי. תודה אורנג'. הנה התוצאות מאיזור בורסת היהלומים, בקליטה בעוצמה מקסימלית (-89db), בערך שעה 18:30 :

  1. פינג 118ms – עולה 870kbps – יורד 1790kbps
  2. פינג 58ms – עולה 541kbps – יורד 2640kbps
  3. פינג 126ms – עולה 692kbps – יורד 445kbps
  4. פינג 119ms – עולה 862kbps – יורד 4119kbps

כמו שהבנתם ארבע דגימות רצופות נותנות תוצאות כל כך רחוקות האחת מהשניה שמיותר לעשות ממוצע. סיפור דומה מהבית, שוב קליטה בעוצמה מלאה, 7 בערב:

  1. 70 – 651 – 1966
  2. 118 – 446 – 1981
  3. 116 – 646 – 2935

ועוד סיבוב ב8 בערב:

  1. 57 – 1086 – 2798
  2. 217 – 3503(!!) – 4205
  3. 69 – 1531 – 3190

מבולבלים? גם אנחנו. התוכנה שהשתמשתי בה היא מבית speedtest.net, שלרוב נתנו לי תוצאות עקביות על קווים ביתיים. אני לא יודע אם המדידות האלו (מול השרת שלהם  בפתח תקווה) דפוקות בגלל רשת אורנג' או אפליקציה גרועה, אבל אותה האפליקציה על הוייפיי הבייתי נתנה לי תוצאות יותר יציבות (אבל עדיין +/-20%). אם יש לכם המלצה אחרת, אל תתביישו להציע. אבל בדקות הקרובות, כי עכשיו הגיע רגע האמת, אני עומד להפעיל את הסים של גולן ולאבד את קו האורנג'.

טסטים אחרונים, בהמלצת החברים מטוויטר, לא סמכתי על אף תוכנה ובדקתי מלאפטופ משורשר לטלפון.

  1. פינג ל-ns.il יוצא: מינימום 57, ממוצע 134.5, מקסימום 175, סטיה ממוצעת 40 מילישניות.
  2. הורדת 20 מגה מ-mirror.isoc.org.il: מהירות ממוצעת 364kBps, מקסימלית 520, זמן כ2 דקות.
  3. הורדה חוזרת, אותו הקובץ, 191k ממוצע, 220k מקסימום. זמן למעלה מ4 דקות.

בקיצור נראה שהרשת של אורנג' היא באמת קפריזית.

עכשיו נלך להפעיל את הסים החדש בגולן!

להתראות בפרק ב'.

ידע פתוח, חינוך פתוח

הבאזוורד שלמדתי לאחרונה הוא MOOC.

זה רק עוד שלב פוטנציאלי בסולם שהוא תוצאה של… טוב, אני לא רוצה לנתח את זה. יש לי המון ניחושים. אולי חלקם מוטים פוליטית. יש מי שחושבים שזה בגלל שאיכות החינוך נופלת או סתם לא מתעדכנת, יש מי שילך ויצביע על גורמים כלכליים/אידאולוגיים כמו הפרטה. אני לא אכנס לזה. העובדה בשורה התחתונה היא כזו – מערכת החינוך לא מחנכת, היא בקושי מלמדת, ולהרבה אנשים אין את האמצעים לקדם את עצמם עם השכלה גבוהה. אנחנו צריכים לקדם חשיבה מודרנית ועדכנית, ואזרחים מיודעים, כדי לשפר את העולם ואיכות החיים של המין האנושי. כרגע אזרח לא מיודע הוא אזרח גרוע. הוא לא מבין מספיק טוב מה היא דמוקרטיה כדי להשתתף בה, ובוודאי לא יודע איך לנצל בחוכמה את הרעיונות המתקדמים שמתפתחים בה. אפשר לחפש את הפתרונות לזה בכניסת מתנדבים למערכת החינוך (אבל התנדבות היא לרוב לא פתרון בר קיימא), אפשר להכנס לפרלמנט ולהלחם על תקציבים, אבל אפשר גם לייצר תכנים.

למעשה, כמו שתוכלו למצוא בדף הקלט שלי פה בבלוג (שאני לא מספיק לעדכן מספיק), יש המון חומר מרתק וקורסים מקוונים בכל תחום, יש קורסים שלמים של אוניברסיטאות מובילות בעולם שמועלים בשלמותם לרשת, כולל הספרים וההרצאות, לשימוש חופשי. למעשה, הפתרון לבועה הכלכלית של עלות הלימודים בארה"ב מתחיל להסתמן כ"יותר חופש".

אמרתי בועה כלכלית? כן, יש המון התייחסות ללימודים גבוהים כבועה כלכלית. בארה"ב, כשלימודים לילדי99% האחוזונים התחתונים פירושם להגיע עם התואר לעבודה פחות משתלמת כלכלית מאשר קריירה של אנשים ללא השכלה גבוהה, פלוס חובות הלוואות שכ"ל ל30 שנה, יש פה בעיה. יש פה בעיה גם לאוניברסיטאות המתייקרות-מדי למצוא לקוחות. אבל שוב, כל אלו נושאים לפוסט אחר, ובינתיים בישראל אנחנו עוד במצב יחסית נסבל, לא ברור כמה זמן זה יחזיק.

עוד נושא לפוסט אחר ביום מן הימים – גלובליזציה של מידע אקדמי. אנשים מארצות אויבות שלא יוכלו לקבל אישור לימודים במדינה זרה, וסתם אנשים שרוצים את חופש המידע והביטוי שלהם, רצים לאינטרנט כדי למצוא את הפתרון, והאמצעים לעזור להם בקושי עומדים בעומס. ברור שהנושא יכול לעזור למגמות גיאו-פוליטיות חיוביות. בקיצור, חופש מידע, ביטוי ולימוד קשורים אחד בשני, וקשורים אולי לכל מה שקורה בעולם, כלכלית ופוליטית.

זה משגע את הממסד. בארץ אולי המוסדות להשכלה גבוהה אינם ענין לטייקונים (אחד התחומים האחרונים שלא) אבל הם עניין פוליטי, ובמקרה של מכללת אריאל אידאולוגי עמוק. חינוך חופשי בלי פיקוח השלטון מעצבן אנשים ולא בכדי. רק לפני כמה שבועות ניסו במינסוטה להוציא חינוך חינם מקוון מהחוק, לשמחתנו הם חזרו בהם יום אחרי.

בארץ היו בינתיים מעט דיבורים על דמוקרטיזציה של הגישה לספרי לימוד אלקטרוניים, וזה אולי אחד הדברים הבודדים שאני מוכן לפרגן לח"כ שטרית עליהם, אבל זה עוד רחוק. אחד מהאנשים שמנסים לדחוף משהו בכיוון הוא ידידי שי מכנס שלאחרונה חזר לארץ מפוסט-דוק ומתכנן להריץ את הנושא של ספרי לימוד ברשיון חופשי. הוא מחפש שותפים למסע, ואתם מוזמנים להצטרף אליו. יש בארץ את ספרי הלימוד של מיזם ויקיספר, אבל מה ששי מחפש זה להקים פרויקט שיצליח גם לאשר מהדורות מול משרד החינוך ויכנס לתוכניות הלימודים. עוד מעט בחירות ויש כמה פיראטים בפריימריז של העבודה ושל התנועה הירוקה, אני מקווה שגם הם יוכלו לעזור 🙂

לבסוף, רשימת המלצות לערוצי חכמה ודעת שאני אוהב לצרוך, מיוטיוב וכפודקאסטים מרחבי הרשת, אנא הציצו בדף הקלט, מבטיח לכם שעות של הנאה והחכמה.