"משטרת ישראל מפוצצת את מסיבת הבלוגרים" – הכותרת הצחיקה אותי. לפי מה שקראתי אצל עוד כמה אנשים שהיו במסיבה, גם הם היו המומים מהופעה של שני כחולי מדים שהזהירו את כרמל המבוהלת מפני המשך המפגע הסביבתי הזה. בשבילי זו המסיבה השלישית או הרביעית שנחתכת ע"י שוטרים שהזמינו שכנים שמנסים לישון. אני חשבתי שאני חנון-למחצה אבל מסתבר שהחיים שלי יותר פרועים מאלו של כמה בלוגרים שלא מוכנים שאפילו יקראו להם גיקים. איזה מצחיקים אתם 🙂
בחדשות אחרות – אני עושה מחר ברביקיו ושוב יש לי יותר מדי בשר. בעיה!
באיחור לא אופנתי של שעתיים הגעתי לדירתה הצנועה של כרמל למפגש בלוגרים שהתחיל מתון, החל לסעור והסתיים בדרמתיות.
מסקנות:
* אחרי שאפי הסביר לי (סוף סוף!) כמו בנאדם למה הקוד האתי זה דבר טוב, השתכנעתי. זה מגן על הבלוגר במקרה של תביעות, והוא מקווה שבצורה עוד יותר רשמית בחוק בעתיד. מכאן שהקוד האתי הוא הצהרה אולי לקוראים, אבל הוא בעיקר דיסקליימר משפטי מוצלח.
* תמיד אמרתי שעדיפים ריחות טבעיים על מלאכותיים. קיבלתי מחמאה על האפטרשייב שלי, אני בכלל לא שם אפטרשייב 🙂
* נרצה או לא נרצה, לבלוגים יש הרבה מונח על הכף, ויש דברים שחשבתי שהם מובנים מאליהם בזכות הדיבור בארץ, אבל מסתבר שהם לא. אני על הכנס הבא כבר לא אדלג… זה ברור לי.
* בכל מסיבה שיוגש בה אוכל יהיו תמיד יותר מדי סכינים ופחות מדי מזלגות.
* אנשים שהבנת שהם חסרי יושרה לפי הכתיבה, מוכיחים לך את זה גם בפגישה פנים אל פנים כשהם מתאמצים לא ליצור איתך קשר עין (אני לא אזכיר שמות בכוונה).
* למישטרה יש אינטרס להשתיק חבורת אנשים דעתניים שמחליפים דעות (בקול רם אחרי חצות).
* ומה שידענו כבר, הגיקים הם העתיד… ולא משנה אם הם גיקים למחשבים, ללשון, למשפטים או לאמנות.
אני פשוט עובד לא מעט, אבל הבלוג לא מת (בינתיים). אני עובד גם על עיצוב חדש בשבילו, ועל פוסט נוסטלגי, ועל פוסט על טעימת רוחב שעשינו על כמה בקבוקים…. טוב אני לא אהרוס הפתעות, חכו בזבלנות.
אדון רווקוס רב המעללים ומפוצל האישיות הודיע שהוא פורש. פעם באיזה חודש אני מציץ על הבלוג הזה כמו תאונה – זה איום אבל אי אפשר לא להסתכל – ולא יודע אם לצחוק או לבכות. מדובר בחבורה של מתבגרים ילדותיים, לדעתי בני עשרים ומשהו שתקועים בטיפשעשרה, עם כל טוויסט של שוביניזם אפשרי וחוסר אמפתיה טוטאלי, או אולי דמיון פעיל מדי, והתגובות המוזרות שהם מקבלים. לקרוא את הטקסט ולא להאמין שמישהו לחץ על "הלח" לפרסם כזה מכתם מגוחך בלי לקרוא אותו קודם, ולחשוב עוד שזה הבלוג אולי השני הכי נקרא אחרי הגזענית הורודה (לפחות נדמה לי שפעם הוא היה). כמה פאתטי אפשר להיות ולא להבין את זה? אצל שרון בבלוג שאל היום מישהו אם יש גם פקאצים ממין זכר, אני חושב שמר NG (המנוח לפי הכרזתו) לוקח בהליכה.
תודה על הזכרונות, לך לשלום. עזיבת אנשים תמוהים כמוך מעלה את רמת הכתיבה ברשת. תודה על ההקרבה.