איך קוראים למלכוד הזה?

מאז יוסוף הלר, כולם פולטים "מלכוד 22" על כל מלכוד שהוא. אבל הרי יש כל מני מלכודים, הרשימה ארוכה.

כרגע אני מתכנן את הטיול לסקוטלנד, ואיתי אני מתכוון לקחת מחשב כף יד עם תוכנת GPS. אפשר לקרוא לי גיק גאדג'טים רציונלי – אני קורא ומתלהב אבל אני לא רץ לקנות ואני לא יושב שעות על רשימות SPEC כדי להשוות כל תכונה קטנה, במיוחד אם אין לי צורך אמיתי במוצר. עד היום הסתדרתי יופי בארץ ללא GPS ולכן אני לא רואה בזה פואנטה, אבל לטיולים הוא מאוד נוח. אתה הולך יום שלם לאיבוד (בכוונה!) בהרים היפים, או בכבישים לא מסומנים באיזור כרמים על גדת הנהר, וברגע שאתה רוצה לחזור לתרבות ולחפש מסעדה או מלון אתה מדליק את הGPS ותוך דקות מוצא חזרה את הדרך לעולם התרבותי.

אם כן, אני צריך מכשיר רק לשבועיים, ואין מי שישאיל לי אחד, כי כל החברים משתמשים בשלהם.
לקנות משומש? לך תדע אם הוא לא יעשה בעיות באמצע הטיול.
לקנות חדש? אם כבר אז כבר. אחד גם עם GPS אבל גם WIFI כדי לבדוק דואל בנקודות חמות. זה קצת מייקר. אני רוצה גם תמיכה בSDHC וכל התקנים החדשים אבל זה עדיין לא נתמך ברוב המכשירים בשוק.
והופ… הנה קפץ המחיר של הצעצוע בכמה מאות שקלים. בעסה. במיוחד אם רוצים את כל התמיכות… WM6, GPS, WiFi, BT, GSM, BDSM…

החיים קשים :-)

Real Big Brother

Real Big Brother כתבה קצרצרה שמדגימה את מה שיכול להיות לנו עוד מעט בתל אביב… במיוחד לגיא ששאל אותי למה זה מפריע לי.

ואת זה לא יסבירו בצורה מספיק ברורה אף אחד מסרטוני האנימציה היפהפיים שמסתובבים…
בסין כבר מאוחר מדי למחות, והאמריקנים כ"כ טמבלים שזה יקרה גם להם (להזכירכם הם בחרו בבוש מחדש למרות פופולאריות של מתחת 40% בסקרים), ואז איפה אנחנו?

BlogFerence

BlogFerence הוא "כנס בלוגרים" בשיחדש. אפילו כנס הבלוגרים הבינלאומי הראשון, מעיזים להכריז. חיפוש קצר בגוגל מגלה כי לא כצעקתה. גם הבינלאומיות היחידה בו היא שחלק מהמרצים מגיעים מחו"ל, אבל לא המשתתפים.

שמתי לב לקיומו באחד האמשים, נראו לי מאד הפאנלים ביום הראשון אבל יום הסדנאות השני נראה פחות מרשים. הגעתי לטופס ההרשמה באתר, מילאתי פרטים למכביר, וכשלחצתי "שלח" קרא הדבר הכי פחות צפוי. לא קיבלתי הודעת שגיאה, ולא הודעת שליחה, קפץ לי חלון תוכנת הדואל עם הפרטים שמילאתי בהיכון לשליחה בדוא"ל, ועוד עם השם שלי בעברית בקידוד לא נכון. מדובר להזכירכם ב"אוניברסיטה של המחר" בשיתוף עם נענע, טורפי אתר הבלוגים המוביל בארץ (עד שבלוגלי יעקפו אותם אינשאללה). את המכתב עם הפרטים האלו (לאחר שלחצתי שליחה) קיבלה מזכירת בית הספר לתקשורת של המוסד הנכבד ידנית וענתה שאתקן את הקידוד.

אתמול, יום שישי, יומיים בלבד לפני הכנס, קיבלתי אימייל שהשיבוצים סופיים, ובתוך המייל לינק לאתר הכנס שהוא עמוד ובתוכו עוד לינק לקובץ אקסל גדול. קובץ האקסל החביב פירט עד האות האחרונה את כל באי הכנס בקובץ חסר כל הגנת פרטיות. גם אנשים שאולי ביקשו שעל תג המשתתף שלהם לא יופיע שמם אלא רק שם הבלוג או מזהה אחר, אנשים שאולי רצו לשמור על אלמונימיות שהיא חלק בלתי נפרד מעולם הבלוגים לפעמים, כל האנשים האלו פורטו בפרוטרוט בקובץ, כמעט וחסרה רק התמונה ומספר הטלפון. עוד נתון תמוה ביותר שעלה מקובץ האקסל הנ"ל הוא שהדבר הכי מעניין בכנס – סט הפאנלים של היום הראשון – סגור לכמעט חצי מנרשמי הכנס (וליתר דיוק אושרו רק 243 נרשמים מתוך 463), וחלקם אפילו לא התקבלו גם לסדנאות היום השני, או במילים אחרות, אנשים אלו יחפשו את חבריהם גם ביום הראשון וגם ביום השני. לא יותר קל היה לשלוח להם מייל אישי ולהגיד להם "מצטערים אתם בחוץ"?

(למי שלא רוצה לחתת עכברו עד לתוכנית הכנס, הפאנלים של היום הראשון דנים בבלוגים ככלי פוליטי, הפסיכולוגיה של כתיבת בלוגים, האינטראקציה בין העיתונות לבלוגוספירה, ואילו היום השני רובו סדנאות שיווק של מיקרוסופט או דיונים בנושאים הטכניים של הפקות AV ביתיות לVLOG, ואולי עוד דיון או שניים בנושאים יותר מעניינים)

אחרי פאדיחה טכנית, פאדיחה בעבירה על פרטיות המשתתפים, הגיעה העת לכסות מהר על הפאדיחות במייל משונה שאומר ש"בשל תקלה טכנית" הרישומים ליום השני נדפקו, והכנס יהיה פתוח לכולם בכל הסדנאות "על בסיס מקום פנוי" – וקובץ האקסל השערוריתי הוסר מאתר הכנס. הניסוח היה כ"כ מבולבל שלרגע חשבתי שמותר לי לבוא גם ליום הראשון, אבל לא כן היא. מסתבר שמי שנרשם היה צריך לדעת את זה לבד. מי שלא הספיק לראות את האקסל לפני שהוסר צריך לזכור עכשיו בע"פ אם כשהוא נרשם היה כתוב בטופס ש"הרישום ליום הכנס הראשון סגור" או לא. אני לא זכרתי. במקרה יש לי את האקסל. אני לא יכול להגיע ליום הראשון (גם גדי שמשון ויהונתן קלינגר לא, אני בחברה טובה), וליום השני התקבלתי אבל לאו דוקא לסדנאות שמאוד עניינו אותי. אני חושד שאני הולך לעבוד אם ככה באותו היום.

מי ברשימה? חנן כהן, אפי פוקס, יריב חבוט, שרון גפן, איילה, קוקסטה, קלינגר, שמשון ואחרים.
מי בכלל לא רשום? זרובה וייסברג, שושנה, חנית, תום סלע, שוקי גלילי, עידו קינן, יובל דרור והרבה מאוד אחרים.

מי שיגיע ליום הראשון (מחר) ויספר לנו מה קרה בפאנלים הסגורים על אינפורמציה פתוחה, נודה לו יפה מראש. אני אישית מאוד התאכזבתי מהארגון המוזר, אני מקווה לפחות שתוכן טוב יזרום ויתועד מהפאנלים, למרות שאני לא מעיז לקוות לרגע שהם יתועדו בוידאו ויועלו גם לרשת אח"כ.

למה אורז למה?

הפחמימות הריקות האלו. דוחפים לי את זה בכל מגשית ארוח"צ. בכל סושי. למי זה טוב בדיוק? לכלכלה הסינית?
להמשיך לקרוא למה אורז למה?

מנה אחרונה – דג טונה

מוכנים למנה האחרונה? זה עלול לבוא כל יום… דגי הטונה נכחדים. גם הבלופין, גם היילוטייל, הסקיפג'ק, הביג-איי ואפילו האלבקור שבשימורים של סטארקיסט בבעיות. אני אישית ממעט לאכול טונה עד כדי פעם בשנה בערך.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני ציני ופראקטי, אבל יש לי כבוד לטבע. אני חושב שצמחונות משיקולי מוסר זו אשליה עצמית אבל הוטחו בי בעבר גם מספרים בלתי מגובים שתעשית הבשר למאכל מזהמת את הסביבה פי 4(!) מאשר אם כל הציבור היה הופך לצימחוני. אני הודעתי שאני מוכן להפוך לצימחוני אם הוכחות עד כדי כך חדות היו לפני, אבל עוד לא מצאתי עד היום גיבוי לטענה הזו.

לגבי אכילת חיות נכחדות – אני מוצא שהטונה למיניה היא דג שלא כדאי להכחיד ומכמה סיבות. ראשית הוא טעים, ואני רוצה שלדורות הבאים יהיה. שנית הוא אולי הדג הכי אינטיליגנטי ושווה לחקור אותו יותר לפני שמשמידים אותו. שלישית יש הרבה ברדקים אקולוגיים שהאדם מחולל באוקינוסים והגיע הזמן לפתח לזה מודעות. נכון שרוב הנזקים ניתנים לתיקון אחרי כמה עשרות או מאות שנים, אבל אנחנו לא נותנים לזה צ'אנס. אנחנו החיה היחידה על הכוכב שפלשה לכל אקוסיסטמה בכדור והרסה בה את שיווי המשקל (מלבד אולי מי אוקיאנוס מתחת 500 מטר – פלשנו אבל לא הספקנו להרוס מספיק). מותר לנו, אנחנו אינטיליגנטים ובראש שרשרת המזון, אבל הגיע הזמן לשליטה עצמית. טיפה. אחרת אנחנו נהיה בקרב בלתי נעים עם טורפים אחרים על מעט האוכל, או שניפול קורבן למחלות מוזרות מעשה ידינו כמו הפרה המשוגעת או הרעלות גנטיות של תבואה.

אז הייתי מבקש מדייגי העולם – הניחו לטונה לפתח חזרה אוכלוסיה טבעית לכמה שנים, והשקיעו מאמצים לנסות לגדל אותה בבריכות? לקצור בעלי חיים בסביבתם הטבעית פוגע בם בטווח הקצר ובנו בטווח הארוך. עכשיו קראתי שהסלמון האטלנטי לא מוצא בנות זוג בכמויות מספיקות ומרוב "כאב ביצים" כבר עלול לעשות ילדים עם דגים אחרים. ברור לכולם מה קורה אם הדג המיוחד והייחודי הזה, עם סיפור החיים המוזר של חזרה לנחל ילדותו, מתערבב גנטית בדגים אחרים ונעלם? שום שימור כבר לא יחזיר את הגנים האבודים, ואני בספק אם סלמון בריכות יוכל להשתלב חזרה בחיי אוקיאנוס. אני בהחלט בעד לאכול חיות, זה מאוד טעים, אבל בחיאת, רק חיות שגודלו בחוות ובריכות לצורך מאכל, אני מעדיף לא מהסביבה הטבעית והעדינה שלהם. (מצד שני אני מפחד מהכימיכלים והאנטיביוטיקות שיש באילו מהחוות אז אני בבעיה… אבל זה כבר דיסוננס נפרד :-))

מסכנות המדע

בשבוע שעבר כתבתי כמה מילים על סכנות הפסבדו-מדע, אבל יש גם סכנות מאנשים שמנצלים מדע לרעה. פצצת אטום קשה לפתח ולתחזק, וגם אם יש לך את הידע זה מאד יקר. מה קורה כשטכנולוגיה מאד זולה ניתנת בידו של מישהו בעל אינטרסים קיצוניים או סתם חסר מצפון? בזמן האחרוו התחילו בארץ זימזומים על GHB – סם האונס. לוקחים סם הרגעה של סוסים ונותנים מינון נמוך לבליין בפאב (בד"כ בליינית) בתוך השתייה. קבל שחרור הגנות, חשק מיני ואיבוד זיכרון לטווח קצר. בדיוק כל מה שצריך, פנטאסטי! גם נעלם מהדם תוך 12-18 שעות ולכי תוכיחי מאיפה השיפשופים.

אבל יש משהו מסוכן יותר והשבוע גיליתי שהוא עלה לארץ. למי שנתקל בשם speed seduction באינטרנט, או במונח NLP שזה Neuro-Linguistic Programming. תכנות, אבל של אנשים, ודרך מילים. נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו שיטה בדוקה שמפותחת כבר 20-30 שנה לצרכים פסיכותראפיים. בניגוד לתרופה, לא צריך מרשם רופא ולא צריך 7 שנות בדיקה בFDA. כל אחד יכול להזמין ספרים מאמזון ולגלות איך בעזרת כלי שפה אפשר לעשות מניפולציות על אנשים ולשתול במוחם רעיונות ורצונות ואפילו התמכרויות, ולשנות את תפיסתם על אנשים בסביבתם. כל זה כשהם ערים ומודעים או לא מודעים לאיך שמנווט אותם המשתמש בכלי הזה. אפשר להתווכח אם זו שיטה לגיטימית לפסיכותראפיה אבל על דבר אחד ברור לי שאין לי וויכוח, זה כלי חזק מדי בידיים של אדם בעל שאיפות שליליות וריסון עצמי נמוך. חישבו על כלי הכריזמה והתמרון המושלם, שגם לא משאיר כימיכלים בדם – ואולי הגרוע מכל, הקורבן מרגיש בסופו של דבר שהוא יזם את הכל, למרות שלא ברור לו איך עשה החלטות כל כך נוגדות את אופיו. עכשיו יש חברה שמעבירה בארץ קורסים כאלו. קוראים לעצמם "המרכז לאומנות הפיתוי". אני הייתי פוקח עין על הענין, אבל כרגע אפשר רק להזהיר כי מה שהם עושים אולי מפוקפק אבל חוקי לחלוטין. מה שצריך לעשות הוא למצוא מי שילמד אנשים להתגונן מפני משתמשי השיטה. לוחמה פסיכולוגית זה לא סתם דבר מפחיד. למי ששואל למה אני מרגיש כ"כ חזק בענין – זה בעקבות סיפור שהכרתי אישית על אדם שמשתמש בשיטה הזו ביום יום לצורך "דפיקה וזריקה" וגרם לגירושין של זוג ידידים שלי (או אולי הקדים אותם בכמה שנים) ככה "על הדרך", ומי יודע אילו עוד נזקים.

יצא לי פוסט מפחיד טיפה ליום העצמאות… טוב, אז אני אנסה לחשוב על משהו טיפה יותר משמח למחר :-)