קטגוריה: טרוניות

דברים שלפעמים מעצבנים

פורסם ב

האמונה בטכנולוגיה – המלכודת שהפילה את הגדולים ביותר

נראה שהפתגם הידוע כי "לאחור תמיד רואים 6/6" פועל יותר ויותר בולט עם השנים כשחברות, תוכניות ממשלתיות ושאר מיזמים שעובדים עליהם אנשים "שהיו צריכים לדעת יותר טוב". אני לא יודע אם מישהו בדק אבל מנקודת המבט שלי אני רואה שהמון פעמים אחת מנקודות הכשל (כמעט אף פעם זו לא רק אחת) הן הנחות מופלגות על יכולות ויציבות מערכות טכנולוגיות עד כדי היבריס.

מערכת בדיקת הדרכונים הישנה (ביומטריה של כלי דם בכף היד) לא עצרה אנשים מלברוח לחו"ל עם פתקון אישור שהנפיק להם חבר. המערכת החדשה נעקפה גם היא מספר לא ידוע של פעמים (מקרה אפי נווה היה היחידי שנחשף בגלל המעורבים). פתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים שלא נבדקים עד הסוף ומסתבר שמזיקים יותר ממועילים. בורסות וחברות קריפטו אחרות שנשדדות במליונים ועשרות מליונים בגלל טעויות בחוזה את'ריום או בעיות תוכנה אחרות. מכונת איסוף המידע האדירה והבלתי חוקית על NSA לא הצליחה לעלות על פיגועים או לעצור את סנודן מלברוח. בשלב כלשהו, כך צפיתי פעם פעם בפוסטים פה בבלוג, גם ישראל תסתמך יותר מדי על תעודות הזהות הביומטריות או הדרכונים ואנשים שירצו לעבור גבול או לגנוב זהות כבר ימצאו וקטור התקפה אחר על המערכת, מתישהו כששומרי הסף שסומכים עליה יעצמו עיניים כי הם סומכים עליה מדי. עם כל הכבוד לטכנולוגיות, לפעמים נדרשים לעבודת רגליים או סתם שומר שמשווה את התמונה לפנים בעיניים ומפעיל את השכל. מכוניות עצמוניות עדיין זקוקות לנהג מאחורי ההגה. ואני לא רוצה לדעת כמה זמן מרגע שרובוטים יתחילו להחליף מטפלים סיעודיים יתחילו לעלות מקרי המוות מתקלות טכניות גם שם.

ואז הגיע ה7 באוקטובר, שעוד לא ברור איך נקרא לו בעתיד. חמאס התכונן למתקפה שנים, שידר אפילו את האימונים שלו בטלוויזיה ברוב חוצפה, איומים של שדרני טלוויזיה ומרואייניהם ש"בשבוע הבא היהודים האלו עוד יראו איזה מכה תבוא עליהם", הזהרות של הביון המצרי, יריות רקטות מתוזמנות אל הים, וזה רק בשבוע שלפני. ישראל המשיכה להעריך שחמאס לא מספיק חזק או מתוחכם, שהגדר מספיק מתוחכמת, ושאר הנחות מוזרות. ימים ספורים לפני ההתקפה צה"ל פינה טנקים וסדירניקים מהאזור, שלח אותם הביתה לחג או לאיו"ש. נשארו מעט טנקיסטיות, מצבה מצומצמת ביותר של טייסת המסוקים הדרומית שרובה היתה בחופשה, וזהו. גם זה רק בשבוע שלפני. אבל זה לא התחיל באותו השבוע. צה"ל מדלדל כוחות מזה זמן. מזמרים את מוטו "הצבא הקטן והחכם" ולכן נשארו רק שתי טייסות מסוקים בכל צה"ל, ומקיף עזה פורז. לא טנקים, לא נגמש"ים, לא נשק נורמלי לכיתות הכוננות, לא אימונים לרבש"צים, הפקרות זו לא מילה. בגידה ממש. זה לא בגלל שסמכו יותר מדי על הטכנולוגיה בלבד אבל זה היה מרכיב לא קטן. סמכו על חמאס משום מה שיהפוך מארגון טרור לארגון מדיני, ביבי אולי חשב שאפשר להחזיק את העם הפלסטיני מאוזן על סף תקווה לעצמאות ולזרוק את המחיר לאחרי המבול. לא ברור מה הוא עשה, אבל זה עלה בשנים של סבל ושנים של איבוד תדמיתנו הבינלאומית. קראו לנו אפרטהייד וזה נתון לויכוח אם זו המילה המדוייקת אבל זה בזוי אפילו יותר מאפרטהייד בעיני רבים, ותראו באיזו קלות אנשים יצאו להפגין נגדינו. אלו שחשבו שמראות הזוועה מזוייפים ואנחנו קוזאק נגזל, ואלו שחשבו שם אמיתיים ושמגיע לנו.

לספור את כמות האשמים במצב זה קשה, מדובר באלפי אנשים וזה רק בצד שלנו, אני לא נכנס אפילו לכמה אנשים כולל החמאס וכמה כסף זר ועזרה מבצעית-טקטית-ביצועית-לוגיסטית הוא קיבל מאירן, רוסיה ואחרים. אבל באיזה אורך שלא תהיה הרשימה של האשמים אצלנו, בראשה הרי נמצא ביבי, הוא בנה את הקונספציות שלו, לא יודע עם מי התייעץ, לא יודע אם היה Red Team, לא ברור אפילו אם יש מודל איומים ברור ומתעדכן. מה שבטוח, רוח המפקד הזו גרמה לשאננות. התעלמו מהערכות, מאזהרות של גורמי ביון זרים, מבעיות ברמת הציוד הלקוי של התצפיתניות, ממחסור בכוח אדם וציוד בשטח, מחוסר בתוכניות מגירה לחדירת חמאס, אם ברמת האוגדה, החטיבה, הפיקוד או הצבא. כמובן על כל צה"ל ירדה שמיכה כבדה של נאוליברליזם, קיצוץ, הקטנה, חיתוך פינות ושיטת ה"סמוך" הישראלית. אמ"ן אולי קיבל בוסט כי אנחנו מדינת הסטארטאפ, באר שבע עיר הסייבר, פנינו למיחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית, ועל הכל מנצח ביבי, שיש לו קונספציה עצמית של "פרוטקטור אוף איזראל" אבל כבר לא בספרי ההיסטוריה, רק אצלו בראש.

אז לא רק הטכנולוגיה, אבל זה מרכיב מביך בגודלו במחדל הגדול בתולדות המדינה.

פורסם ב

דוא"ל איננו מדיום מאובטח

דוא"ל תמיד היה איתנו, עוד לפני ימי הרשתות החברתיות, לפני הבלוגים, אפילו לפני פתיחת המרשתת לציבור, ובהחלט לפני שתקני הצפנה כמו SSL או TLS היו בשטח. למעשה דואר אלקטרוני הנישא על גבי UUCP או SMTP קיים בצורה די דומה לצורתו הנוכחית כבר במעט חצי מאה. סימן השטרודל בכתובת יחגוג 50 בשנה הבאה, וה-RFC הראשון עוד שלוש שנים. נולד חודש אחרי, הצוציק.

מצד אחד ×–×” מראה על יציבות בלתי רגילה. תקנים נכנסו ויצאו, HTTP למשל עבר באותה התקופה שינויים אדירים, התפצל והתאחד, מפלרטט עם UDP, והשתלט על הקשקשת ברשת. פרוטוקולים אחרים לבלבו וקמלו, אבל איכשהו הדוא"ל נשאר איתנו באותה הצורה. נכון שקראנו דרך הדפדפן, אאוטלוק, יודורה, mutt, ועוד מאות תוכנות, אבל מלבד שינויים קלים הבסיס נשאר ונשאר די אמין (מלבד פילטרים חזקים מדי לספאם…). מצד שני ×–×” אומר שתקני ההצפנה לא הגיעו לשם.

כשאני אומר הצפנה זה לא רק שליחה וקבלה של דוא"ל מוצפן במפתחות ציבוריים, GPG או תעודות X.509 ושאר תקנים מסורבלים, הלוואי שזה היה תופס כראוי (אתם עדיין מוזמנים להתכתב איתי עם GPG דרך Thunderburd+Enigmail אבל אני הראשון להודות שזה מסובך מכדי להיות שימושי). אני מתכוון להצפנה פשוטה של TLS, אותו HTTPS בתחילת כתובות מרשתת שהיום הדפדפן יזהיר אתכם כשאתם משתמשים בגרסה הלא מאובטחת של הגישה לאתר.

כמו שכתבתי פה בפוסט הקודם, עברתי בשנה האחרונה טיפול בסרטן המעי הגס. זה כלל בדיקות קולונוסקופיה, CT, MRI, שני ניתוחים, חצי שנה של טיפולי כימו והמון המון קביעות תורים אצל אונקולוגים, גסטרואנטרולוגים, יועצים גנטיים וסתם הפעלות של ביטוח פרטי ורופאת קופ"ח. כל זה להגיד שהייתי צריך לשלוח ולקבל המון ניירות שבהם מתנוססים מספר תעודת הזהות שלי ובחלק מהמקרים גם צילום מלא של תעודת הזהות שלי. לעשות את זה בדוא"ל לא מקובל עלי כי יש לנו מה להפסיד.

בעזרת ת"ז אפשר לעשות לא מעט נזק לאזרח ישר. אפשר להצליב עליו מידע מכמה מאגרים, חוקיים יותר ופחות, אפשר לנסות להזדהות מול נותני שירות שלו ולגנוב זהות, למרות שבנקים ומשרדי ממשלה שונים הפסיקו לתת שירות רק עבוד מספר ת"ז, מומחים להנדסה חברתית עדיין מכירים טריקים להיעזר בזה. צילום של תעודת הזהות כולה מכיל גם את תאריך ההנפקה שלה וכאן אנחנו כבר מספקים דרך להיכנס לאתרים ממשלתיים כמו "הר הכסף" ו"הר הביטוח" ועל זה אני ממש לא ממליץ. מה גם שאת תעודת הזהות הישראלית קל לזייף, במיוחד אם כמוני אתם עדיין מסרבים לעבוד לתעודה החדשה כל עוד המאגר הביומטרי עדיין קיים.

אז מה עשיתי? תאמינו או לא נאלצתי להשתמש בפקסים. איכס. יש לנו פה מדפסת מולטיפנקשן בבית, לדעתי אלו המודמים האנלוגיים האחרונים בעולם שעוד מיוצרים, אבל ככה אני לפחות יודע שרק השב"כ עשוי להאזין, ולא כל ארחי פרחי במרשתת. לשב"כ יש ממילא את כל המידע עלי שבא לו, אז זה זניח.

זה לא שאין תקן למשלוח דוא"ל מוצפן בין שרת לשרת. פשוט הרבה מוסדות לא טורחים לממש אותו. שרת הדוא"ל האישי שלי ינסה לשלוח לג'ימייל בצורה מוצפנת ויצליח, אבל מה לגבי קופת החולים שלי? והמכון שבו עשיתי את הקולונוסקופיה? ובי"ח שיבא שם יושבים האונקולוגית והכירורג שלי? ובי"ח בילינסון שם אני אמור לעבור יעוץ גנטי? יותר מזה, כשאני הולך לצלם את השיניים הם שולחים בדוא"ל את הצילומים לרופא השיניים שלי, מזהה ביומטרי אחו-שלוקי אם תרצו, כולל תעודת הזהות, ואין לי מושג איך הדוא"ל עובר ביניהם.

אם מסקרן אתכם אתם יכולים לבדוק עם כמה כלים פשוטים בשורת הפקודה בלינוקס. לכל דומיין (=שם מתחם) במרשתת אמורות להיות רשומה אחת או יותר מסוג MX ואפשר לראות מי מטפל להם בדוא"ל והאם כתובת ×”IP ×”× "ל עונה בפורט 465/tcp – אחרת ×–×” נופל לפורט הרגיל הבלתי מוצפן 25/tcp שעליו אפשר להפעיל TLS אבל סביר להניח שזה כבר לא ×™×”×™×” אם 465 לא פתוח. הבעיה היא שאין פה איזה מנעול ירוק או סימן קריאה אדום. לא קל לברר מה קורה עם מכתב מרגע ששלחתם, אלא אם כן תוכלו לראות את כל המסלול שעבר עד שהגיע ליעד (במילים אחרות תשכחו מזה). בדקתי את המצב בכמה גופים, והתעודדתי שרובם מקפידים, רק שלפחחות אחד מאלו שהזכרתי לעיל השתמש בספק אינטרנט ציבורי למקרה שהשרת שלו מושבת (כלומר רשומות MX נוספות בעדיפות נמוכה) ושם לא הייתה הצפנה, או במילים אחרות, אם תקרה להם תקלה טכנית זמנית, כל הדוא"ל שלהם יוזרם לשרת פרטי בצורה לא מוצפנת עד שהם יחזרו לתפקוד.

כבר קרה לי גם שישבתי מול סוכן ביטוח או יועצת השקעות שביקשו לצלם את תעודת הזהות שלי ועשו את זה למרבה התרעומת עם הסמארטפון הפרטי שלהם. לאיפה הולך הצילום? "אה, אני שולח את זה לעצמי לאימייל של העבודה". יופי נחמה. בדרך זה גם בטח מתרפלק לגוגל פוטוז ונשמר בחשבון הענן שלך לנצח. תודה באמת. ולא נכנס פה לשליחי דואר שמצלמים לך את התעודה כהוכחה שקיבלת את החבילה, או שכל סופר שכונתי רוצה את מספר הזהות בשביל כרטיס ההנחות שלהם. נופ. זה בכלל מיותר וחודרני.

פתרון אפשרי אחד: פרוייקט מאוד חביב של מוזילה הוא Mozilla Send, שלצערי הומת בטרם עת. למרבית המזל הוא עדיין תוכנה חופשית ויש סיכוי טוב שאחרים יתקינו אותו בכל מיני מקומות שנצטרך להחליט אם הם אמינים ולא מילכדו את התוכנה. אני כנראה אקים אחד לשימושי הפרטיים על השרת שלי. אני רק מקווה שימשיכו לתחזק את הקוד שלו. ×–×” מאפשר לשלוח קבצים בצורה מוצפנת, שהמפתח שיוכל לפתוח אותם (ורק פעם אחת) הוא לינק שאותו אפשר לשלוח דרך דוא"ל או תוכנות מסרים שונות. אם הלינק נשלח בדוא"ל ×–×” לא מושלם, אבל לפחות תדעו שברגע שהמקבל הוריד אותו הוא נמחק מהשרת לבלי שוב והלינק הופך לבלתי שימושי. במקרה הנדיר שמישהו תפס את הלינק והוריד את הקובץ לפני המקבל המיועד, לפחות תהיה לכם הוכחה שהקובץ נגנב ×¢"×™ מאזין שלישי ולא ×¢"×™ המקבל. ברכותי, הפרנויה הוכחה כרלוונטית. חסרונות – לא ברור אם או מתי יחזור השירות, לא ברור אם למישהו בתוך מוסד כמו בנק/ביטוח/קופ"×— יש בכלל גישה לשרת החיצוני שאליו הלינק שנתתם.

אפשרות אחרת – אם החלטתם שגוגל באמת לטובתכם ולא רק בהצהרות, וגם אתם וגם המקבל משתמשים בג'ימייל, אפשר לסמוך על ×–×” ששליחה בין שתי תיבות ×’'ימייל היא בטוחה ולא תדלוף מחוץ לשרתי החברה. החסרונות הם שלגוגל יש גישה. באותה הצורה גם העלאה של הקובץ לגוגל דרייב, דרופבוקס, מיקרוסופט וואן דרייב ודומיהם.

אפשרות נפוצה אבל לא ×”×›×™ נוחה – שליחה בוואטסאפ. קל לצלם את המסמכים ולשלוח JPG או PDF לצד השני, ×–×” מוצפן מקצה לקצה. הבעיות – בטלפון השולח והמקבל יש עוד יישומים שרואים את הקובץ הנשלח, אז רוגלות, תוכנות גיבוי, גוגל פוטוז ושאר דברים שאנשים לא מאוד טכניים שוכחים לקחת בחשבון עלולים לעשות העתקים של שמידע. כמו כן לא הייתי שולח את ×–×” לטלפון הפרטי של עובד חברת ביטוח וכדומה.

אפשרות טיפה יותר טובה היא סיגנל, שהמציאה את הפרוטוקול שבו וואטסאפ משתמשת, והיחידה שידוע שמיישמת אותו נכון כי הקוד פתוח. הבעיה שלא הרבה בארץ ובעולם משתמשים בה, ושאר החסרונות כמו שכתבתי לעיל.

על טלגרם לא בא לי לדבר. הם טוענים שהם מאובטחים אבל מומחים מהתחום מעקמים את האף על המימוש שלהם, הם בחרו בהצפנה לא תקנית ולא מוכחת פרטית משלהם, וזה אומר מנורות אזהרה.

הצפנת GPG מקצה לקצה דרך כלים כמו אניגמייל או KeyBase קיימים ומצויינים, אבל רחוקים מלהיות לגמרי שמישים למשתמש הממוצע. אני אשמח אם יותר ישתמשו בזה להעברת מסרים וקבצים, אבל ברור שזה איננו פתרון אידאלי לכולם.

אז מה הפיתרון האידאלי? חברות הביטוח וקופות החולים צריכים לאפשר העלאת קבצים בצורה מאובטחת באתר שלהם או דרך אפליקציה ייעודית (איכס) ועד אז, אל תנתקו עדיין את קו הבזק ומכשיר הפקס שלכם. לא, שימוש בחברות של פקס-דרך-דוא"ל לא מוסיפות אבטחה, להפך, זה מוסיף כמעט בוודאות חוליה לא מוצפנת לשרשרת שאחרת הייתה יכולה להיות פרטית.

(את הפוסט ×”×–×” העליתי בעקבות שנה וחצי של תסכולים מול מערכת הבריאות והביטוח, אבל גב הגמל נשבר בעקבות הבחירות המקוונות המתקרבות בעמותה לידע ציבורי, שלדעתי אינן מאפשרות לי להצביע במתכונת שהוצגה – בלינק פירטתי גם חלופה פרקטית להצבעה מקוונת בעמותה שכנראה לא תיושם נכון לכרגע)

פורסם ב

על הגיקים שיצילו את האנושות, ולמה לא צריך לפחד מזה

עפרי אילני פרסם ((אני מניח "פרסם" ולא "פרסמה" כי התגובות התיחסו בזכר, אבל אין לי איך לוודא באמת)) מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "די להערצת החנונים". כיוון שאני מעריך שלרב הקוראים שלי אין מנוי אני אתמצת:

  • חנונים היא תופעה חדשה, ש"אי אפשר למצוא ביוון העתיקה, וגם לא בתנ"ך. ×™×”×™×” ×–×” מגוחך לטעון שסוקרטס או שלמה המלך היו חנונים."
  • יש תפיסה רווחת שכדי להצליח צריך להיות חנון או להתחתן עם חנון (ולהוכחה עפרי הביא את השיחה המדוברת של צוקרברג והסבתא).
  • "[התופעה] גם קשורה במובהק לעולם טכנולוגי־מדעי, שהרי, נערות המשננות שירים של יונה וולך הן לא בדיוק חנוניות."
  • "לפי התפיסה המקובלת, בחייו של החנון פשוט אין דרמה. הם מתנהלים בין שורות קוד וסרטי מדע בדיוני. ברגע שבו הסכנה נכנסת לחייו, החנון מפסיק להיות חנון. זו הסיבה לכך שתרבות החנונים מתגבשת סביב יצירות מיתיות כמו "מלחמת הכוכבים" ו"מסע בין כוכבים". כמו שסרטים של הומואים אינם עוסקים בהומואים אלא בנשים, סרטים של חנונים עוסקים בלוחמי אור ולא במתכנתים."
  • "נביאי טכנולוגיה מדברים על "שיבוש" (disruption) בממדים היסטוריים […] שיבוש ×›×–×” יהפוך אותנו לזרים בעולמנו שלנו, נתונים לחסדיהם של ברוני הטכנולוגיה."
  • "האם אפשר לסמוך עליהם? עד היום החנונים היו רודנים נאורים של האימפריות שלהם. […] צוקרברג ודומיו הם סוכניה הנאמנים של התבונה האינסטרומנטלית — גישה רציונלית לעולם, המודדת הצלחה לפי יחס אופטימלי בין עלות לתועלת. החנון נוטה להיות טיפוס כמותי, שחווה את העולם כסדרת נתונים. הוא משרתה הנרצע של טבלת האקסל."
  • "בספר "Geek Heresy" […] דווקא בתקופה של התפתחות טכנולוגית אינפלציונית הנשלטת על ידי גיקים, הקידמה החברתית והפוליטית מפגרת מאחור. […] אבל גם לשיטתו של טויאמה, רק חנונים יצילו את העולם. הוא מעלה על נס "כופרים גיקים" — חנונים יחידי סגולה שהתמרדו נגד הסדר הטכנולוגי וניטרלו את התוכנה שיצרה אותם. אולי אדוארד סנודן הוא דוגמה לטיפוס ×›×–×”."

תשובתי, עפרי: ערבבת קטגוריות לגמרי.

ראשית על המילה Nerd מול Geek, שהיא בעשורים האחרונים המילה המקובלת ל"משוגע לדבר", לא בהכרח אספרגר או בעל נטיות סוציופתיות כמו שאתה מתאר פה (צוקרברג, שמידט וגייטס הם דוגמאות קיצוניות במיוחד, וגייטס מאד השתנה כידוע). "גיק" בשבילי היא מילה שאוצרת בחובה התלהבות, סקרנות, דקדקנות, כל ×–×” נכון, אבל ×–×” לא נגמר במספרים. אדם יכול להיות "גיק של מכוניות" ×›×™ הוא לא רק זוכר את נפח המנוע של הפרארי שניצחה במרוץ <שקרכלשהוא> ב1957, הוא גם יזכור בהתלהבות את שם ×”× ×”×’ וסיפור חייו. כך למשל אורן נהרי הוא גיק של היסטוריה, שוקי גלילי גיק של חומוס, ויש גיקים של אמנות או סוציולוגיה. לא יודע להתחיל לספור לך כמה תחומי ענין היו ללאונרדו וגיקים היסטוריים אחרים, וכן, גם את פיתגורס וארכימדס בהחלט הייתי סופר ברשימה והרבה מדענים/פילוסופים יווניים אחרים. ×–×” לא אומר שאין להם ×—×™×™ חברה, מין, או מודעות פוליטית, חברתית וסביבתית, וכולי. נכון, יש בעדה הזו אנשים חומרניים, אבל החמדנות והאגירה היא בד"×› של זכרונות, רעיונות, ידע, טריוויה – פחות של כסף למען איסוף הכסף עצמו אלא למען העושר הרגשי או האינטלקטואלי שבעיסוק.

לידה ובנפרד הNerd, מילה שתארה פעם אדם עם קשיים חברתים (נוירולוגיים או פסיכיאטריים), אולי חבוש משקפיים שהתבודד מגיל צעיר עם ספרים, לא בהכרח חכם או אפילו גיק, אבל בהחלט עלול למצוא את עצמו מנודה חברתית בשל קשיים לגיטימיים להשתלב (ובינתים המילה אומצה מחדש גם למובן החיובי שלעיל, מה שמבלבל קצת). ברשימה ההיסטורית הזו הייתי בקלות מוצא את אברהם אבינו, יוסף נינו (בהנחה שהם דמויות היסטוריות, כן?), ואפילו משה רבינו. גם שאול הנבעך שחיפש אתונות ומצא מלוכה הוא דמות עם בעיות חברתיות ותקשורת בינאישית קצת מחורבנת, לא?

אה כן, ופיתגורס גם ברשימה הזו. הפחד המשתק משעועית מסגיר אותו.

שני הקהלים ×”× "ל לא חופפים, למרות שיש בניהם חיתוך לא קטן. ובתוכו אתה מדבר על חתך דק של נרדים שעובדים בתחום המתפוצץ של שירותי אינטרנט וכל המתחבר אליהם. חלקם מנוצלים ×¢"×™ סוציופאתים רודפי בצע או שהופכים להיות כאלו בעצמם, אבל זו לא כל התעשיה. לא כולם צוקרברג, שמידט או רפאלי ((או דוגמא אחרת – ורנר פון בראון 🙂 )) שיטענו שהם עושים טוב לעולם בזמן שהם שודדים ממנו את האנושיות, הפרטיות והיכולת למודעות עצמית. אלו דוגמאות קיצוניות ומסוכנות או לפחות בעייתיות, ואני מסכים ×›×™ מדובר ביישומים המנצלים לרעה את החולשות האנושיות במקום לטפח את החוזקות. ×–×” מיעוט (מספרי, לא כלכלי לצערינו) שלא מעיד על הכלל. אני חושב שאנחנו עדה עם הרבה קהילות מגוונות, אפילו עם דעות חברתיות מפותחות לפעמים (חיפשת גיקים לסביבתנות וטכנולוגיות אקולוגיות? עוד תופתע…).

נכון, מד"ב הופך לפופולארי ((לא, מלחמת הכוכבים שהבאת כדוגמא איננה מד"ב אבל זה לפעם אחרת)), ולפעמים חלקינו גם מרוכזים מאוד בתחום צר ועתידני, ושוקעים במחשבות פילוסופיות של "מה יהיה אם X ואיך לא ליפול למלכודת הזו", וזאת כיוון שלרוב מד"ב מעורר אותך בסופו של דבר לחשוב ביקורתית על המין האנושי העכשווי ומגבלותיו, ולא פעם דחפו יוצרים מהז'אנר לשינוי חשיבה חברתי במאה האחרונה, לרוב לטובה (דוגמאות בולטות היינלין ורודנברי).

נערות המשננות את וולך בהחלט חנוניות. אדם שטורח לשנן שיר ולא רק לקרוא אותו בספר, אדם שמחפש להתעמק במשמעויות וללמוד על המשורר ומצב חייו כשכתב את היצירה, אלו לגמרי סממנים של גיקיות. לא פגשתי הרבה ספרניות או מוכרני/ות ספרים, גם ברשתות הגדולות כמו צומטסקי (טפו טפו), שאינם גיקים של ספרים. רגש, דמיון, וכל הדברים שציינת שחסרים, אולי חסרים לדור של אנשים ולא רק לעדה שבאת להתקיף פה? יש בחוץ דור של אנשים שנשבים בשקרים של פוליטיקאים, בנקאים, אוליגרכים ואנשי שיווק. במקום ×›×–×” בעייתי דווקא גיקים, אנשים בעלי חשיבה יצירתית, אסוציאטיבית, שיכולים לדמיין עתידים בעייתיים ולסמן שקרים, הם יותר מפוכחים מהקהל הרחב, ויהיו מי שימציאו פתרונות ויצילו את האנושות מכליה, ובדרך אולי גם את החברה והתרבות מיובש ומסחור יתר. לפחות קהילת הגיקים שאני מכיר סביבי, בחיים האמיתיים או ברשת – יותר מתקדמים חברתית, יותר מודעים לבעיות חברה, מגיעים להפגנות, לא מפספסים הצבעות לרשויות וחלקנו אקטיביסטים ברמה של החדרת רעיונות חברתיים יותר לפוליטיקה, מיתון המירוץ הטכנוקרטי/פלוטוקרטי של הכנסת למעקב, איסוף טביעות פנים ואצבעות ושאר מרעין בישין.

אסכם בהפניה לדברי לארי לסיג, פרופסור למשפטים שהוביל את תנועת ×”Ö¾Creative Commons בזמנו, שהביאה את רעיונות התוכנה החופשית לכלל ×”×–'אנרים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, היום נלחם בשחיתות שלטונית (בעיקר המחלות של המערכת האמריקנית שנמכרת בנזיד עדשים לטייקונים וכוחות בינלאומיים לפי הצורך). בפראפרזה על ציטוט מפורסם שלו: פעם שבטים היו צריכים לוחמים כדי לכפות שלום וגבולות. מדינות עברו להשתמש בעורכי דין כדי להיווסד, לנהל קשרי חוץ ולהקים ספרי חוקים שיגנו על הפרט. היום הוא תור כותבי התוכנות לדאוג לשמור על הפרט מכוחות הבנקים ושוק ההון המנסה לנצל, לרגל ולהגדיל פערים. המסר כאן די ברור – אנשים שלא מונעים ×¢"×™ הון כספי אלא חברתי, הם העתיד. לדעתי ×–×” יהפוך להיות יותר בולט ככל שנתקרב למשברי משאבי טבע, שם הכסף לא יעזור, והאנושות – על אוצרותיה התרבותיים – לא תשרוד בלי מהנדסים רבי דמיון.

לפרטים נוספים: התנועה לזכויות דיגיטליות, אקו-ויקי, הסדנא לידע ציבורי, מגמה ירוקה, ויקימדיה ישראל ועוד המון ארגונים קטנים של מייקרים ופעילים שיש בהם לא מעט שמחפשים דרכים לתעל את הכלים האהובים עליהם לשינוי חברתי חיובי. בעולם אפשר למצוא עוד אלפי פרויקטים שכן מסייעים לעולם השלישי לעשות יותר עם המעט שיש להם, לחלוק ידע ונסיון במקום לחשוב על שורת רווח אישי. הם לא צריכים להחשב "כופרים" בשל כך, בחירה מוזרה מאד במילה טעונה. אני מציע לך להעלות את הרעיון מול קהילת כותבי ועורכי הויקיפדיה ונראה מה דעתם.

פורסם ב

רוץ USB חלק שני, מה עושים עם כרטיסונים סיניים חשודים?

עדכון לפוסט הקודם, הגיעו הכרטיסים החדשים, מצטרפים אחר כבוד לבדיקה. הגיעו מפורמטים משום מה בפורמט VFAT, שלא אמור בכלל לתמוך במערכות גדולות מ32GB ברב מערכות ההפעלה… פה לחשוד?

תזמון עם מתאם USB של סאנדיסק:
15MB/sec קריאה על 6GB הראשונים, אח"כ נופל ל-4.5MB/sec ל2 הגיגהבייטים הבאים.
אופס. נראה הקריאות והכתיבות האטו ככל שהוספתי בלוקים, וזה ×”×™×” הפחד שלי מלקנות את הכרטיסים הזולים עד כדי חשד האלו מסין…. ניסיתי את הכתיבה הבאה ליצירת 24GB של אפסים על הכרטיסון:

for i in 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 ; do
  time {
    dd if=/dev/zero of=yoyo/test$i bs=1048576 count=2048
    sync
  }
done

והרי התוצאות מסבב כתיבה:
בלוק #1 2.15 MB/Sec (כן, לקח רבע שעה! וזה איטי יותר מהתוצאה הראשונה!)
#2 2.08 MB/sec
#3 2.07 MB/sec
#4 2.07 MB/sec
#5 2.05 MB/sec
#6 2.06 MB/sec
#7 2.03 MB/sec
#8 1.97 MB/sec
#9 1.77 MB/sec (בשלב הזה כתיבת בלוק בודד של 2GB לוקחת 19.3 דקות, אני לא יודע אם בגלל שהכרטיס התחמם או בעיה אחרת)
#10 1.63 MB/sec, בשלב זה עצרתי את התהליך, פשוט נמאס.

סבב קריאה:
2.7 MB/s קבוע בכל פעם, החלטתי לא להמשיך מעבר לארבעה מתוך עשרת הבלוקים. נראה מיותר.

בקיצור, לא דומה בכלל לתזמונים שראיתי ברשת (1 2) – מסקנה בינתיים, מסתמן שגם אם אלו הכרטיסים המקוריים של סאנדיסק, אולי אין מה לגעת בהם… מקבלים פה נפח, אבל הביצועים לא מרשימים.
עוד השוואה דרך היישומון הזה לאנדרואיד.
כרטיס סאנדיסק שכרגע בטלפון, 64GB: 7.35MB/s write
כרטיס 128GB "חשוד" באותו המכשיר: 3.9 – 4.4 MB/sec write
ודיסקון כיס 128GB "סוס" של SSK שהתחיל את הפוסט הקודם, לשם השוואה – 36MB/sec write
(זמני קריאה התעלמתי, כי היה ברור שהם נקראו ישר מהקאש בזכרון המכשיר, מאות מגה לשניה)
אז כאן נראה שהוא נותן ביצועים מאכזבים (הנה מדידות אחרות עם אותה התוכנה), אבל לא בלתי שמישים. לטלפון ולרסברי פאי זה אולי מספיק טוב.

בשלב ×–×” התקנתי את כלי F3, לפי המלצת הדוד, ונתתי לו לרוץ ולגלות מה הגודל האמיתי של הכרטיסון. כאן הפסקתי לחשוד…

âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=14651183 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 6.99 GB (1831398 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 14651183

Probe time: 38.72 seconds
Probe read op: count=46, total time=0.09s, avg op time=1.85ms
Probe write op: count=40, total time=19.92s, avg op time=497.95ms
Probe reset op: count=15, total time=18.72s, avg op time=1247.79ms

âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=15755055 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 7.51 GB (1969382 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 15755055

Probe time: 40.79 seconds
Probe read op: count=48, total time=0.18s, avg op time=3.79ms
Probe write op: count=40, total time=20.50s, avg op time=512.49ms
Probe reset op: count=15, total time=20.11s, avg op time=1340.50ms


âžž sudo ./f3probe -n -t -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Bad news: The device `/dev/sdb' is a counterfeit of type limbo

You can "fix" this device using the following command:
f3fix --last-sec=14651183 /dev/sdb

Device geometry:
	     *Real* size: 6.99 GB (1831398 blocks)
	  Announced size: 125.00 GB (32768000 blocks)
	          Module: 128.00 GB (2^37 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 14651183

Probe time: 67.90 seconds
Probe read op: count=50, total time=0.29s, avg op time=5.83ms
Probe write op: count=156, total time=52.48s, avg op time=336.43ms
Probe reset op: count=12, total time=15.12s, avg op time=1260.36ms

âžž sudo ./f3probe -s 1 /dev/sdb
F3 probe 5.0
Copyright (C) 2010 Digirati Internet LTDA.
This is free software; see the source for copying conditions.

Probe finished, recovering blocks... Done

Good news: The device `/dev/sdb' is the real thing

Device geometry:
	     *Real* size: 29.72 GB (7791744 blocks)
	  Announced size: 29.72 GB (7791744 blocks)
	          Module: 32.00 GB (2^35 Bytes)
	      Block size: 4.00 KB (2^12 Bytes)
	Last good sector: 62333951

Probe time: 7.42 seconds

הכרטיס האחרון לעיל הוא כרטיסון 32G מקורי להשוואה, אם כן שלושה כרטיסים מזויפים מתוך 15. אני מניח שאין לי מה לבדוק את השאר, נכון? אתם מוזמים אם כן לשים X על החנות XINCHAOHOU בעלי אקספרס. זייפן מוכח. עוד למדתי היום, שאין מה לבחון עם כתיבה של אפסים, כי כרטיסון מזויף יחזיר לי אפסים ממילא מקבצים ש"כתובים" מעבר לגודל הדיסק. אני מנחש גם, כרטיסון 128GB אמיתי לא יגיע מפורמט VFAT בכלל, אלא ExFat או אולי NTFS.

בקיצור, פתחתי Dispute באתר, אני מקווה לקבל את הכסף חזרה. אם השמוקים יעשו לי צרות, אני תוהה מה נכון לעשות איתם. את הכרטיסים עדיין אפשר לפרמט לגודל האמיתי ולהשתמש ברספברי פאי וכדומה, אז עוד לא הכל אבוד, אני מניח…

בחדשות טובות, שאר הדיסקונים שקניתי בסדר לפי F3. לפחות זה.

פורסם ב

האם להאמין לאפל?

בשבועות האחרונים היו לאפל שוב שתי פאשלות אדירות בנוגע לפרטיות. האחת שהיתה יותר מפורסמת אבל פחות מעניינת היא שמאות מליוני לקוחות של iThings גילו פתאום אלבום של U2 במאגר המוזיקה שלהם ולא יכלו להסיר אותו (אלא בעזרת אתר מיוחד שלבסוף נפתח לענין). השניה והיותר מפחידה היתה כשאפל התחילה לסגור ללא רחמים חשבונות אחסון ענן (ולהבנתי גם סנכרון אנשי קשר וגישה לחנות היישומונים?) שהעלו את תמונות העירום הגנובות של קייט אפטון, ×’'ניפר לורנס ושאר הסלבריטאיות – שמראש נגנבו מחשבונות iCloud פרוצים בעצמן. שיטות פעולה דרקוניות מילא, אבל ×–×” אומר שכל קובץ שאתם מכניסים לתא שלכם נסרק ונבדק, לא רק שמו וגודלו אלא תוכנו המדויק.

כדי לפזר סוכר על הגללים (סליחה, זה לא אני המצאתי, זה ביטוי אמריקני) הכריזה אפל על כך שמהיום בעצם הם שמים את הפרטיות מעל הכל. מיסד EFF ג'ון גילמור מפרט למה לא להאמין להם (מצאתי דרך בוינגבוינג), ואני מתרגם:

> > > לאפל אין דרך לפתוח את ההצפנה של המידע ב־iMessage ו־FaceTime בזמן השידור ברשת בין מכשירים. בניגוד ליישומי העברת הודעות של חברות אחרות אפל איננה סורקת את התקשורת שלכם, ולא נוכל לספק שירותי האזנה לרשויות הבטחון גם אם נקבל צו שכזה. (מתוך הצהרת הפרטיות החדשה)

ולמה אנחנו מאמינים להם?

  • ×›×™ אנחנו יכולים לקרוא את קוד התוכנה ותיאורי הפרוטוקולים בעצמינו, ולאבחן כמה הם בטוחים?
  • ×›×™ Apple חברה גדולה וחברות גדולות לא משקרות?
  • ×›×™ הם ממשו את ×–×” בתוכנה בינארית קניינית והצפנה קניינית היא תמיד חזקה יותר ממה שהחברה טוענת שהיא?
  • ×›×™ הם לא יכולים לעדכן בעתיד בסוד את התוכנה במכשיר שלך בצורה שתבטל את כל ההבטחות שנתנו לך, באופן אישי רק לטלפון מטרה מסוים או לקבוצה שלמה?
  • ×›×™ לעולם לא תסכים לעדכן את התוכנה מרצונך, לעולם, לא משנה כמה ינדנדו לך שיש עדכונים?
  • ×›×™ הגרסא הראשונה הזו של תוכנת ההצפנה שלהם לגמרי נקיה מבאגים כך שלעולם לא תצטרך לשדרג אותה כדי לשמור על הפרטיות?
  • ×›×™ אם עדכונים עתידיים דווקא יכניסו באגים באבטחה והפרטיות, נוכל בקלות להבדיל בינם לבין כאלו שיפתרו בעיות מסוגים אלו?
  • ×›×™ אם הם ישנו את דעתם ויחליטו לדלל את מדיניות הפרטיות שלהם בשביל נוחיותם או בגלל לחץ ממשלתי סודי, הם בוודאי יודיעו לנו?
  • ×›×™ הם עבדו קשה כל השנים למנוע ממך לשדרג את התוכנה שרצה על המכשירים שלהם כדי שאתה תוכל לבחור ולשלוט במכשיר במקומם?
  • ×›×™ בירוקרטיית הייצוא של ארה"ב לעולם לא תנסה למנוע מאפל מכירה של הצפנה קניינית לשוק הפתוח שמעבר לגבולות המדינה?
  • ×›×™ מדינות שלא נתנו לבלאקברי למכור טלפונים במתקשרים בצורה מאובטחת לשרתים הארגוניים שלך, בוודאי יתנו לאפל למכור כל מכשיר בעל אבטחה גבוהה שבא לה?
  • ×›×™ אנחנו מעריצים שרופים של החברה והם לעולם לא יכולים לטעות?
  • ×›×™ הם רוצים לעזור לטרוריסטים לנצח?
  • ×›×™ ×”Ö¾NSA עצבנו אותם פעם אחת ולכן הם לצד הקהל הרחב נגד ×”Ö¾NSA?
  • ×›×™ תמיד עדיף לשים האזנות לאנשים אחרי ששכנעת אותם שהם מאובטחים לגמרי, כדי שישפכו את הסודות ×”×›×™ כמוסים שלהם?

יש עוד איזו סיבה, אני לא מצליח לחשוב עליה כרגע…
ג'ון.

למען השלמות, אני אוסיף שגם אנדרואיד כפי שהוא מגיע מסוגר מיצרנים כמו סאמסונג ואל-ג'י, חולים באותה המחלה. כדי להיות בשליטה אמיתית ומלאה על המכשיר שלכם, צריך לעשות ניתוחי כריתת תוכנה כואבים ולהשתמש בהם באופן זהיר. אין מה לעשות.

פורסם ב

דו"ח ראשון לפיילוט המאגר הביומטרי

ביוני 2013, באיחור של שנתיים וחצי, אחרי 15 שנות תיכנון, התחיל סוף סוף הפיילוט. לראשונה בישראל חל חוק שהוא רשות – אנשים שבוחרים להשתתף בניסוי מקבלים שירות ברמה אחרת, תיעוד חכם חינם שקשה להעתיק והרבה טפיחות על השכם – ומולם מי שמסרב לניסוי ישלם מחיר מלא לחידוש הדרכון או תעודת הזהות, ימשיך לקבל נייר קל לזיוף בלמינציה שמתפרקת אחרי שנה. לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי בתעו… בקיצור החוק הביומטרי, כל שוטר יוכל להסתובב ברחוב עם קורא נייד שמסוגל להשוות את האצבע שלנו לאצבע שמתאכסנת בכרטיס הזהות שלנו בצורה מוצפנת. מה אם ×–×” בתקופת הפיילוט ואנחנו לא ביומטריים? אז לא בודקים את ×–×” כרגע ×›×™ ×–×” רק תקופת הניסוי. ומה אם השב"×› או המשטרה רוצים גישה למאגר? משרד הפנים מרגיע שלא תינתן להם גישה בתקופת הניסוי. למה התיעוד החכם חינם ותעודה ישנה עולה כסף? ×›×™ זו רק תקופת הניסוי. אתם מתחילים לראות לאיפה ×–×” הולך. אחרי שכולם יפותו להכנס, נשנה את הכללים. הכתובת על ×”wall של משרד הפנים אבל הרבה אזרחים לא קוראים את האותיות הקטנות. משרד הפנים בוודאי לא טורח להציג את הסכנות הפוטנציאליות. לפי תשובתם לבג"צ מהשבוע, הסכנות לא קיימות ואנחנו ממציאים את הכל.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=8lV9er6Zz6Y]

אז מה הניסוי? להזכירכם מדובר על תקופת מבחן שתראה אם המאגר דרוש (PDF). ×–×” שדרוש תיעוד חכם וקשה לזיוף – אין ויכוח. ×–×” שתיעוד ביומטרי הוא בעייתי – יש ויכוח אבל כנראה שלא נוכל לנצח בו. נשאר להלחם רק נגד המאגר. האם נחיצות המאגר נבדקת?

המאגר לא נחוץ לאימות שלכם מול התעודה – ×›×™ המידע בתעודה מספיק להשוואה. הוא לא נחוץ להזדהות מול המשטרה או מול הפקידים במשרדי ממשלה. למעשה מהגדרתו המאגר נעול בכספת, על מחשבים שמנותקים מכל רשת חוטית או אלחוטית, ומידע נכנס פנימה (לשמירה או להשוואה מול מידע ישן) רק על כרטיסי זכרון חד פעמיים שמושמדים ולא חוזרים לשימוש בעולם החיצון. כך מבטיחים לנו לפחות בשיחות מסדרון. כל פרצוף וכל טביעת אצבע נכנסים למערכת אבל רק לאחר שתוכנה מיוחדת מוודאת שאותו אדם לא הזדהה ונכנס לתוכה כבר בשם אחר. ×–×” לב המאגר. זו מטרתו – אוסף הטביעות והתמונות והתוכנה שמשווה ביניהם כדי לעצור הזדהות. יקל עליכם להבין אם כך עד כמה הופתענו לגלות בשבועות האחרונית שאין תוכנה. לא נקנתה ולא הוטמעה תוכנת השוואה, וזה רק חלק מרשימת כשלים ארוכה של תקופה המבחן הזו. למעשה עד שתיקנה תוכנה, לקחו סטודנט (אולי מוכשר, אבל עדיין…) שיבנה משהו מאולתר לבינתיים, וכיוון שהמשהו ×”×–×” רחוק מלהיות מקצועי או עומד בתקני ביומטריה בינלאומיים, שכרו אנשי משטרה לסייע בהשוואות מז"פ בסגנון הישן – צילום טביעות האצבע על שקפים והשוואה ידנית. עד כאן הטכנולוגיה המהוללת.

אז לא בדקנו תוכנה שמגלה כפילויות. את שיטת עדי שמיר או שיטות אחרות לשמירה על הפרטיות גם החליטו מראש לא לבדוק. לשמור על הטביעות בתוך הבונקר אנחנו לא שומרים כי אנחו מוציאים אותן על שקפים לאנשי מז"פ. מה נשאר מהמאגר המוסרי והבטוח ביותר במזרח התיכון? לא ממש ברור.

אז נגיד שאנשי המז"פ ישמרו על סודיות, ונניח שהאלתור הסטודנטיאלי עובד, מה השורה התחתונה? טוב ששאלתם, בדיוק נכנס דו"ח ראשון על חצי שנת הפעילות הראשונה של המאגר של שטרית-נתניהו-סער-קירשנבאום. הנה דברים שלמדנו:

  • ×›-200,000 בקשות לתיעוד חכם – לא מדגישים את חצי הכוס השני – ×›200,000 שהתעקשו לשלם טיפה יותר ולקבל תעודה ישנה בלי להכנס למאגר.
  • מספר ההרכשות של טביעות או פנים שדרשו אישור מנהל מיוחד מונות ×›9200 מקרים – ×–×” אומר מקרה של אצבע או תמונת פנים שלא עומדת בתקנים הביומטריים ובכל זאת נכנסה למאגר.
  • תשובות לא מדויקות לשאלות זיהוי אישי היו בסביבות 20% אבל אותם אנשים לא נפסלו, הפקיד(×”) המשיכו לשאול שאלות עד שהגיעו למכסה של תשובות נכונות – בדיקה כזו במאמר מדעי הייתה נזרקת מהחלון. כבר עדיפה שיטת העדים, כמו שנהוג באנגליה, קנדה, אוסטרליה ומדינות אחרות.
  • 27% מהתעודות החכמות לא נמסרו בסוף ליעדן מטעמים שונים. ×–×” אומר שאנשים לא חזרו ללשכה לקחת את התעודה או כל מני תקלות אחרות. בחלק מהמקרים אדם חזר ללשכה, התבקש להזדהות שוב עם אצבעו כדי לוודא שהוא בעל התעודה והבדיקה נכשלה, למרות שזה קרה באלפי מקרים, 2314 בתקופה שמכסה הדו"×—, התעודה בכ"×– נמסרה לאחר אישור מנהל לאדם שלא זוהה עם הטביעה שבזכרון התעודה החכמה. הווה אומר שבארץ כבר מסתובבים, חצי שנה לאחר התחלת הפיילוט, 2314 אנשים עם תעודה חכמה שמשרד הפנים לא בטוח ב100% שהיא שלהם לפי בדיקתו שלו. 1.2% מכלל ההרכשות! להשוואה, בשיחת השולחן העגול במכון לדמוקרטיה שנערכה לפני ×›4 שנים (אם זכרוני לא מטעה) אמר נציג המשטרה ×›×™ ידוע על בערך 1000 איש בארץ שמסתובבים עם זהות כפולה, ושהתיעוד החכם יפתור את הבעיה. הדו"×— טוען שהתגלו רק 198 מקרים של ניסיונות להתחזות. נשמע לי נמוך מאוד.
  • אם למז"פ ×”×™×” אותו אחוז שגיאת זיהוי, לכל פשע היו במדינה ×›50,000-70,000 חשודים. אני מקווה שזה לא ×™×”×™×” המצב העתידי.
  • לא הוקמה הוועדה המייעצת ולא נקבעו קריטריונים לבחינה, בניגוד לצו הפיילוט ולדרישות הניסוי. גון קמני הבטיח לנו בעבר למסור את המסמך הפנימי שמציג בבירור את תנאי הסף להצלחה או כשלון של המאגר, אבל ×–×” מעולם לא פורסם. מבחינתינו ×–×” אומר ניסוי שאת סף ההצלחה שלו יבחרו רק אחרי שיכנסו התוצאות. כך לא עובדת השיטה המדעית, אני לא צריך להבהיר לכם, כך מציירים מטרה מסביב לחץ אחרי שהוא כבר תקוע בקיר.
  • עד שיוחלט על סיפים אפשר לבדוק מול תקנים בינלאומיים לזיהוי ביומטרי. לפי הדו"×—, בזיהוי 1:1, זיהוי שגוי של 1:80 (×›-1.2%), התקן דורש 1:100. כמו כן בזיהוי 1:M, זיהוי שגוי עומד על 1:1200. התקן דורש 1:10,000. אחוז הדחייה 0.13% ×–×” 1:800.
  • הרשות לא אספה את נתוני זיוף תיעוד שהתגלו במשטרה, או סטטיסטיקה לבידוק הגבולות ×¢"פ ביומטריה בבן גוריון – בניגוד לדרישות הניסוי.
  • הרשות לא בחנה אלטרנטיבות למאגר, בניגוד לדרישות הניסוי.
  • באשר לתיעוד הכפול לאחים (שתי תעודות עם תמונה של אותו אדם), הדו"×— מחרטט משהו על ×–×” שמשווים את תמונות הילדים רק מול מבוגרים ולא מול ילדים אחרים ולכן היתה פאשלה. מה?
  • עוד פה ושם נתונים שנראים מגוהצים קלות לגבי סטטיסטיקת כשלים. למשל נתונים שלא תואמים את המציאות. הם טוענים שאחוז התושבים שנדחו באופן שגוי הוא 0.215%, אבל הנתונים בפועל הם יותר (כמות הפעמים שניתנו תעודות ללא זיהוי מוצלח). יש פער עקבי בין אחוזי הדיוק שטוענים שמגיעים אליהם, לבין אחוזי הדיוק שמתקבלים מהרצת המערכת בפועל.

וכאמור, זה עוד לפני שנבחרה מערכת משופרת, רשמית ונתמכת. אולי המספרים ישתפרו, אבל כמה תעודות בעיתיות, כפולות או שגויות יונפקו עד אז? מה שווה ההרכשה הראשונית שמסתמכת על מערכת מציאת כפילויות לא קיימת? אפשר להגיד שהניסוי צריך להיות על סך כל הפונים לקבל תיעוד לאורך שנתיים ולכן אפשר גם להתקין את התוכנה עוד שנה, כל עוד היא תחפש ותגלה כפילויות רטרואקטיבית, אבל אז יהיה קצת מאוחר, ובאוכלוסיה כבר יהיו המון תעודות חשודות.

בשורה התחתונה – אנחנו עדיין צריכים אזרחים שיסרבו לניסוי, אני מקווה שעוד יש סיכוי לעצור את המאגר ×”×–×”.

אני רוצה להודות לאבי ושאר חברי פעילי על החפירה בדו"ח ועמידה על המשמרת. אני מקווה שאת עיקרי הדברים המדאיגים מצאנו ופירטנו, נשמח לעדכונים ותיקונים.