הדברים שאני לא מספיק לכתוב עליהם

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה) נושאים שבא לי לפתוח עליהם דיון ואני לא מגיע לכתוב עליהם אפילו חצי פוסט. דוחה ודוחה מקוצר זמן. למשל האיי-פון של אפל, מכשיר נז"ק שגם מנגן ואפילו מתחבר לרשתות סלולאריות בתור פיצ’ר צדדי, אחרי שאפילו סטיבן קולבר הביע את מורת רוחו מהצעדים האחרונים של אפל, אחרי המכתב של סטיב ג’ובס, יש לי מה להגיד קצת בנושא ואני לא מגיע לזה.

עוד נושא מעניין מלפני חודש וחצי, כתבי היד של תאודור קז’ינסקי, פרופסור מבריק למתמטיקה עם ראיית עולם… “מעניינת”… היושב במאסר עולם על טרוריזם, שכלל שלושה מקרי מוות ו23 פצועים באקדמיה וחברות תעופה, כי הוא רוצה להסביר לעולם ש טכנולוגיה זה מסוכן. תדי כתב כ40,000 עמודים בכתב ידו (מחשב זה טכנולוגי ומסוכן, זוכרים?) טרם נתפס ע"י הFBI, ועכשיו הוא תובע את הזכות לפרסם את כל כתביו לא ערוכים ( לרענן לכם את הזכרון - הוא תבע שיפרסמו את המניפסט שלו ובתמורה יפסיק להרוג, ומתוך סגנון הכתיבה שלו זיהה אותו אחיו וכך הוא נלכד). מי יפרסם 40K עמוד? יותר חשוב מי יקרא? האם הרעיונות של מסוכנים והציבור צריך להיות מוגן מהם, או שמא זה מסמך עם נקודות ענין לציבור, למרות שכתב אותו פראנואיד סכיזופרן? האם יש לרשויות זכות לערוך את הטקסט לפני שיפורסם? האם כיפורסם ערוך עדיין יביע את דעותיו ההזויות או משהו יותר נהיר שהממשלה כיוונה אליו? האם בכלל למכור לציבור את הגרסא המלאה או רק מחקרים שיבצעו על כתב היד פסיכולוגים? האם לפרסם את זה פתוח ברשת בלתי ערוך וכך למלא אחר מבוקשו (אסיר אסיר, אבל יש לו גם טיפה זכויות) וגם לעצבן אותו (אינטרנט זה וואחד טכנולוגיה בלאט!). ואם זה ימכר - האם ראוי שמישהו ירוויח על זה? אולי הקורבנות יקבלו תמלוים כפיצוי? אולי הם לא רוצים שזה יפורסם כי זה כבר פגע בהם פעם אחת, והאם יש להם זכות למנוע את הפרסום? בקיצור הרבה שאלות, וקשה לגבש דיעה. פורסמו כמה וכמה כתבות שעוד לא הגעתי לקרוא.

ובחדשות אחרות לגמרי, סתם בשביל הצחוקים, זיי פרנק מתייחס לפרשת הפרמשתקים המעופפים של סקונד לייף עם ציטוטים ממחברותיו של לאונרדו דה-וינצ’י כדי לתפור את הכל ביחד. מבריק!

לצערי זיי מסיים את שנת השידורים שלו, לאחר שהרים VLOG לדוגמא ולהתקנא בו, וגרם להרבה אנשים לאושר רגעי או לשאקאבוקו של ממש.