אפל ומלחמתה הלא ברורה במיקרוסופט

בתו המפתח האחרון שלו, חשף ג'ובס תכונות חדשות ומרשימות בלאופרד, ואיים שאת הטוב ביותר הם עוד שומרים בסוד מפני מיקרוסופט כדי שלא ירוצו להעתיק. זו לא הייתה הקריצה היחידה לכך שענק התוכנה רץ אחריהם עם לשון בחוץ, את התערוכה עיטרו באנרים של "ברוכים הבאים לויסטה 2.0" ו"הסטה לה ויסטה, ויסטה".

גועל נפש, אם תשאלו אותי. לאפל יש ביד את מערכת ההפעלה השולחנית הטובה ביותר בהיסטוריה. יש להם את האפשרות לחלוש על השוק ולשתות אותו עוד היום ממיקרוסופט עוד לפני שימכר מחשב ויסטה בודד. ומה הם עושים? מתקיפים אותם חזיתית מחד, יורדים לרמה שלהם כאילו הם מודים שהם ראש בראש, אבל ממשיכים מאידך למכור בכלל חומרה ולא מערכת הפעלה.

אני מת מקנאה בידידי המקינטושאים. יש להם מחשבים יפים ומערכת הפעלה מושלמת. אבל לכל הרוחות המכונות האלו יקרות מנשוא. למה דל או אפילו IBM יותר זולים? ברור לי שאפל רוצה לשמור על מיתוג גם לחומרה כי בסיס העסק שלהם הוא החומרה, אבל לדעתי הצנועה הם כבר מזמן הגיעו לנקודה שנכון לבצע את הצעד הבא ולשפוך קמפיין השתלטות על השוק. לא להוציא באנרים נגד ויסטה אלא להתקיף איפה שכואב – במכירות. להמשיך לקרוא אפל ומלחמתה הלא ברורה במיקרוסופט

רגינה, כשרון מומלץ!

למי שעוד לא ניתקל, רגינה ספקטור כותבת, זמרת ומלחינה מאד מוכשרת. תמיד אמרתי שיש הרי משהו באנשים עם ילדות לא קלה, שלה כוללת בריחה עם המשפחה מרוסיה בזמן הפרסטרויקה (כשיהודים הורשו לצאת), הגירה בחצי אירופה והתבגרות בברונקס בניו יורק. מגוון למדי, לא? את וירוס כתיבת השירים היא חטפה בארץ כשטיילה כאן עם עוד בני נוער (הנקודה הציונית? ידה ידה ידה…) והשאר היסטוריה – הרבה הופעות וארבעה אלבומים. תודה לאיתן על מראה המקום…

Jazz 'n Roll

הרגע חזרתי מהופעה כיפית, אין על ג'אז חי! חברי הטוב גיא הזמין אותי להופעה בשבלול, מקום שעברתי לידו כמה פעמים ואמרתי לעצמי שיום אחד צריך לברר מי מופיע מתי ולבוא ותמיד שכחתי (אידיוט שכמוני). היום הופיע שם חבר שלו שי ורדי בהרכב ג'אז 'ן רול (נכתב יותר ברור באנגלית?). מה אגיד לכם… ארבעה חבר'ה מוכשרים מאוד, בוגרי או תלמידי רימון, וכל אחד נתן הופעה מרשימה, חלקה ונעימה, החבורה הזו במסלול לתקליט, ואני מקווה בקרוב. עם כמות החומר שיש להם הם נתנו הופעה של שעתיים וזה אפילו לא היה כל הרפרטואר. אני מייחל לאלבום כפול, ואני אקנה כמה כדי לחלק לחברים (למרות שג'אז תמיד ישמע הרבה יותר טוב חי…). קפצו לאתר שלהם ותמצאו שם כמה קליפונים מוסיקליים, למרות שלא מייצגים (יותר קטעים עם שירה ופחות דגש על הסולואים המצוינים של הנגנים).

אז מה היה לנו שם? אם אני זוכר, היה עיבוד פיוז'ני של "התנהגות אנושית" של ביורק, עיבוד ג'ז נעים ל"קרועה" של נטלי אימברוגליה, סלט לטיני של "צחנת רוח נעורים" של קורט קוביין, ואפילו עיבוד סקסי ומקסים של "רעיל" של בריטני ספירס. היו שם גם U2 והדלתות בסלסה נעימה, וקצת סווינג, ובי-בופ. בקיצור ערב שלא כדאי להחמיץ, ובהחלט כדאי להזמין הדרן בסוף במחיאות כפיים עד שיכאב.

לחברי הירושלמים (סתם, לא נשארו לי… אז למשפחתי הירושלמית), יש להם בשבוע הקרוב הופעה בצוללת בירושלים, ועוד שבועיים הם בכפ"ס. אני בטוח הולך להזמין לי שם מקום 🙂

הבולשיט חוגג

אבל במובן הטוב. מסתבר שכנראה שו-טיים החליטו שזה בסדר לחלק IP בחינם, וחצי מסדרת "צואת פרים של פן וטלר" הגיעה לגוגל וידאו.

ועוד: למכורים כמוני לזויות מחשבה מאירות עיניים, למרות שאני לא מסכים עם כולן, לפן יש תכנית רדיו חביבה עם פטיש לקופים. שווה להאזין… ובכלל באינטרנט אפשר למצוא עתיקות חביבות

הנה בא הDMCA…

מרצ, שניסו לחלוב קולות ולדפוק חיוכים לכולם בבחירות האחרונות, להכניס סמים קלים ותוכנה חופשית למצע, תפסו תחת עם הגיעם לשלטון, ומביאים לנו את הפרק הראשון בסדרה האמריקנית המצליחה…

הנה שרפתי שוב את הקול שלי בכיוון הלא נכון. בפעם הבאה חד"ש. לא נשאר למי להצביע.

פוליטיקאים לא מבינים שזו לא הזווית הנכונה לתקוף, שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. עד כמה שזה לא צודק, זו כבר עובדה. וכמעט בלתי אפשרי לעצור את זה בלי להעניש משתמשים חפים מפשע. הפתרון ממזמן הוא שינוי שיטת העסקים במוסיקה ולא כפיית פיקוח על ספקי התשתית. זה פשוט מגוחך. שילחמו במפיצים בתחנה מרכזית ובשוק, בספאמרים. זה ליבראליזם זה? בשלב הבא יצא מהחוק פיתוח תוכנה חופשית והפצת תכנים CC כמו בצרפת, או האיסור על רוורס אנג'ינירינג כמו בארה"ב וניו-זילנד. הם גם מגמגמים משהו על העלאת מס אקו"ם מכל משתמשי האינטרנט ודרישה מכל ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים של משתמשים, של בעלי אתרים ולנטר תכנים. האנשים האלו נפלו על הראש! זה יחנוק ויקפיץ את מחירי התקשורת בארץ. מזכיר את מס המדיות של קנדה. מה הלאה?
אוף 🙁

בי בי ג'נה

השרתית שלי, עליה רץ הבלוג הזה בין השאר, היתה מוקדשת לג'נה אלפמן, אבל השבוע גיליתי שהיא סיינטולוגית. הרבה דתות מקובלות עלי אבל זו כת שעושה לי רושם כמרושעת למדי.

עקב כך החלטתי לחפש לי מודל הערצה אחר. בחורה חכמה, אמיצה, אתאיסטית… ואני אגיד לכם – זה לא קל למצוא. אני עושה עכשיו אנ-דן-דינו בין קאתי גריפין ואסיה קאררה. מה אתם אומרים?

עדכון: אולי לא אתאיסתית מפורסמת, אבל גם לא שרוטה מדי. קלי (מגיליס) היא השרתית בשמה החדש.