בלוג חדש ומעניין נולד השבוע בבלוגלי, שמו "משפט אחד" והוא בא לתת גרסא מקומית לבלוג מקורי באנגלית שאני קורא מדי פעם שבתורו מזכיר את סיקספיקס וואחרים. הקוראים מתבקשים לתרום (בשמם או בעילומו) משפט דרמטי אבל אמיתי, משהו מהחיים. התרומה נעשית בטכנולוגיה ה"מוגבלת" של בלוגלי בצורה של כתיבת תגובה אז זה קצת מבלבל (במיוחד אם רצית לכתוב בעילום שם, כי חייבים לתת כתובת דואל). מלבד זה היוזמה ברוכה ונהדרת. מה הבעיה? שיוצר(ת) האתר שומרים את זהותם בסוד. לכאורה אין כאן בעיה כי גם מי שתורמים סיפור יכולים להשאר בעילום שם עם כתובת דואל פיקטיבית, אבל בעיני יש בעיה. הבלוג שבאנגלית צץ בים של מליוני בלוגרים, ואילו הבלוג הזה בבלוגלי הוא תחת שרביטו של אחד מחברי הביצה המקומית (ולפי מקבץ הסיפורים הראשון ששוחרר בו, זה ברור לי שמדובר כנראה באחד או יותר מצוות מכון ההיתוך הקר של פ"ת) ואני שואל, למה האנונימיות של העורך? למה זה מועיל?
Single Point of Failure
שלום, כיוון שאין לך דף אודות (רק קורות חיים, ריספקט, מכובד ביותר), ואני לא משתמש בRSS ככה שאני לא יכול לבדוק אם הגיבו לתגובה בפוסט ישן שהגבתי אליו, אז אני אגיב לפוסט הזה ואתעלם ממה שרציתי להוסיף לדיונים הישנים כאן.
קודם כל, אני חייב להודות לך על עבודתך בתפוז, כי אני לא מכיר הרבה כותבים מוכשרים שכותבים ככה סתם בחינם, כשהם יכולים לעשות את זה בכסף, רק כדי לעזור.
פעם בתפוז התייעצתי איך לחגוג את יום הולדתי בבית הספר. בסופו של דבר החלטתי להתעלם מעצותיכם ולנסות, קניתי 2 בקבוקי פנטזיה ושאלתי את המחכנת אם יבליגו. לא יבליגו. לחגוג איתם ולהיות מסולק לבצפר זה לא חגיגת יומולדת יפה. וויתרתי על העניין. למרות שמאז שחגגתי חוקיות כל האלכוהול נראה לי פחות טעים.
ד"א, בקישורים יש לך קישור לקליקי. מדוע? בקורות חייך לא כתוב שאתם מצלם (חיפשתי בFF, גם באנגלית וגם בעברית, לא אזכור אחד. אפילו לא קישור לPHOTO שלך).
ו… זהו. האמתי נכנסתי לבלוג שלך רק כדי לשאול האם בירה עם קרח זה חטא נוראי כל כך. בסוף הלכתי על גולדסטאר חמה. אני חייב להודות ששמעתי על אנשים ששותים בירה לא קרה, ודווקא הופתעתי. מרגישים את הטעם הרבה יותר טוב ובתקופה נטולת לחם זאת, הבירה החמה הייתה די מרעננת.
עריכה:
וואו, סקריפט של עריכת תגובה אחרי שליחה? נחמד מאוד.
שלום רועי וברוך השב…
א. יש לינק לעמוד "אודות" מיד מתחת לכותרת האתר בראש העמוד
ב. כדי לבדוק תגובה אתה יכול להרשם בפעם הבאה לקבלת התראה במייל על תגובות (ויש כאן גם חיפוש כדי לחזור לפוסט ישן אם אתה זוכר מה היה הנושא)
ג. תודה על המחמאה בנושא הכתיבה, אבל אני כתבתי לך בתפוז שם כמו כל בלוגר או אדם שנכנס לפורומים.
ד. לגבי טעם האלכוהול – אני שמח שאתה מסתכל עליו אחרת היום. בהרבה סוגי סמים (גם סמים קלים אבל ממכרים ולא בריאים כמו אלכוהול, קפאין וניקוטין), המשיכה הרבה פעמים נובעת בגלל שזה אסור. בגילך אני לא צריך להסביר לך שבין "רוצה לעשות" לבין "נכון לעשות" יש רווח שמגשר עליו אולי הריגוש של שבירת חוקים או לחץ חברתי. אני גיליתי שיש טעמים במשקאות אלכוהוליים שאני אוהב רק הרבה שנים אחרי (אזור גיל 25), ושמרתי תמיד על מידה כי אני אישית לא אוהב להשתכר, אני אוהב יין וויסקי בגלל הטעם, ואחרי שתי כוסות כבר אי אפשר להרגיש טעם אז שם אני עוצר.
בכל מקרה, גם אם תגלה מחדש יום אחד שאתה אוהב אלכוהול או שאתה אוהב להשתכר, עשה טובה ונהג באחריות, המנע מלהשתכר לחלוטין, ולא יותר מפעם בשבוע-שבועיים (יש לזה השלכות בריאותיות רציניות גם בגיל צעיר! אני לא צוחק!) ותן למישהו פיכח לנהוג. זה הכול, אני לא רוצה להשמע כמו ההורים של מישהו 🙂
ה. את קליקי אני הקמתי, וכמו הבלוג הזה האתרים האלו מתארחים על השרת של D-SPOT אם אתה מכיר את האתר. אני מצלם פחות בשנים האחרונות, ואני מסכים שאני צריך לעשות יותר בנידון 🙂 זה לא מופיע בקורות החיים שלי כי הם מיועדים ללקוחות ומעסיקים, ותחום העיסוק שלי לא קשור לצילום.
ו. בירה חמה? תאורטית אולי יש בירה אי שם בחוץ שטעים לשתות אותה חמה. אני לא נתקלתי באחת כזו, וואת הטעם של בירה פושרת ומעלה אי אפשר ולא ראוי לכסות עם קוביות קרח שגם מדללות את הבירה. מבחינתי בירה צריכה להיות קרה, מהחבית, וטעימה. יש כל כך הרבה בירות טובות בחוץ, ונמכרות קרות, שאני לא מבזבז את הזמן על חמות ולא טעימות 🙂
יש בארים שיתנו לך לטעום כמה סוגי בירות. למשל אם אתה באיזור תל אביב, אני יכול להמליץ לך על הנורמה-ג'ין בדרום פלורנטין, יש להם שם כמה ברזים של בירות מעניינות מכל העולם, ויעזרו לך לעשות טעימות השוואתיות כדי להבין את הנושא. עזוב אותך מהייניקן-קרלסברג-טובורג או מכבי וגולדסטאר, נסה שמות כמו סן-ברנרדוס, מקשוף, לף, גינס ואחרות, יש מגוון שלם של שמות מבלגיה וצ'כיה וגרמניה ששווה להכיר ולטעום כדי להבין את העולם המגוון הזה. כוס בירה זה דבר לא בריא לכבד או בכלל לגוף, אז אם אתה כבר שותה דברים לא בריאים, שלפחות יהיו טעימים 🙂
די במקרה נודע לי מי עומד מאחורי הבלוג החדש המדובר, ולגמרי בלי קשר אני עומד לפרסם בקרוב דברים שתכננתי לשאת בערב השמדת האינטרנט שחלקם הגדול נוגע בדיוק לסוגיית האנונימות שדיברת עליה.
באופן כללי אני לא אוהב את האנונימיות הרשתית, או יותר נכון, לא אוהב את ז'אנר אנשי המסתורין שמאחורי בלוגים. במקרה הספציפי הזה, כיוון שנודע לי מי עומד מאחורי הבלוג יצא לי גם לנהל דיון קצרצר בנושא, ואני חייב לציין שדי השתכנעתי מהסיבות לבחירה באנונימיות, מה גם שהיא ככל הנראה בחירה זמנית למיטב הבנתי.
What about English pubs? Or is it only lager?
A
שחר, ברוך הבא.
אין לי בעיה עם בלוג אנונימי, רק עם אחד שמבקש להיות באנונימיות תוך כדי אינטראקציה שכזו עם שאר הקהילה. זה פשוט מוזר.
אין שום מגבלה טכנית שמנע ממני להוסיף שם סיפור פיקטיבי לחלוטין או אימייל פיקטיבי (WP לא תבדוק אפילו אם הכתובת קיימת, הרי), זה רק מציק ברמה של אינטראקציה אנושית.
את ערב ההשמדה לצערי פיספסתי… מישהו סיכם מה היה? הייתי שמח לקרוא 🙂
עמוס – לא יודע. לא הייתי בפאב אנגלי מאז 1991, ואז לא חיפשתי בירה, אז אני לא יודע מה היה או לא היה שם.
אני מרגיש קצת אדיוטי, מחפש בצדדים, למטה, אבל לא טורח לעשות חיפוש, כשאני כן עושה חיפוש בקורות חיים. סילי מי.
בקשר לאלכוהול- כמובן שלא דיברתי על דברים יוקרתיים, כרגע אני בתקופת הדברים המתוקים. אני ממש לא בטוח אם כשאני אהיה בן 25 פתאום הטעם השרוף של וויסקי יקסום לי. אישית כבר טעמתי כל מיני סוגים ושום דבר לא ממש טעים לי. אולי עם קולה, אבל בשביל וויסקי קולה אני לא אקנה מקלן.
בקשר לבירות- אני מכיר בירות יותר יוקרתיות ופחות יוקרתיות, לף אני לא אוהב, בגינס אני מאוהב. יצא לי לטעום בירות אחרות – אבל אני חושב שגולדסטאר עושים משהו טוב, ישראלי, ואני לא מוצא הרבה מבשלות שיכולות להתחרות בגולדסטאר הישראלית הזולה.
לגבי המייל- אני כרגע עדיין מנסה להפסיק שתפוז ישלחו לי מייל על כל תגובה ששולחים לי. ככה שאני מעדיף לא להרשם.
אבל אני הבחלט אשאר ואתעדכן בפוסטים חדשים. אני נהנה מכתיבתך וחושב שאתה מעניין.
עריכה:
כמובן שכחתי לכתוב שאני חבר בD-SPOT, אתה מוזמן לבדוק בדטאבייס לפי המייל, בגלל שאני מעדיף לא לפרסם את כל פרטי כאן, אני אגיד לך שיש במייל שלי כאן שם פרטי, השם משפחה במייל זה השם משתמש בD-SPOI.