פוסט שנכתב במצב מהורהר ולא מפוקס בין 7 ל8:30 בבוקר אחרי לילה דל שינה. יהיה ארוך ומטושטש, ראו הוזהרתן!
חזרתי אתמול מאוחר מארוחה מצוינת עם יינות מעולים (ארוחת סיום קורס טעימות יין במסעדת מורנה בכפ"ס, פרטים בהמשך) וצנחתי כזילזל בסלון כדי להתקרר טיפה במזגן לפני השינה, וכהרגלי התעוררתי בסוף על הספה עם הזריחה בגב תפוס ועיניים צורבות, אבל קריר ונעים 🙂
מה עושה איש שפוי ב7 בבוקר ביום-בלי-עבודה? משלים שעות שינה? מתקלח? שוטף כלים בני שבוע במטבח?(!?) לא, האידיוט הזה הולך לקרוא אימייל, לענות ללקוחות, להכין חשבוניות ומיסים (ספטמבר שמח לכולם!), ומכין מתקפה רב כיוונית על מחלקות המכירות של מספר ספקיות אינטרנט כדי להבין מה הוא יכול לעשות כדי לשפר לעצמו את איכות חיי החיבור האינטרנטי. בלי להרגיש הוא מציץ ברססים שהשואש מביא לו ומסדר כמו סימניות וחושב שוב אם להתקין משהו יותר רציני. התשובה כמובן לא, כי אני לא קורא כ"כ הרבה, ומה כבר יש לקרוא. אבל זה לא נכון, אני כבר כמה שנים לא קורא כמעט עיתונים, ולא ראיתי חדשות אפילו פעם אחת בכל מלחמת לבנון II (אני אקח בDVD כשיגיע חלק III) כמו שלא ממש ראיתי בכוונה חדשות כבר כמעט 10 שנים. חדשות רעות כבר מגיעות אלי איכשהוא (חדשות טובות ממילא לא מגיעות :-)).
אבל אז קלטתי משהוא. בשלושה בלוגים התייחסו ליום הבלוגים הבינלאומי. למה לא סיפרו לי כלום? ועכשיו שאני יודע, זה משנה?
מסתבר פתאום שאני חלק מאיזו בלוגוספירה ולא סיפרו לי. המליצו על הבלוג שלי באיזה גלוב ואני לא יודע אפילו מה יש להמליץ בבלוג (כמעט) בלי בשר שמיועד בעיקר לחברי הקרובים. חדשות אין אצלי, אני את החדשות שלי מלקט מאחרים, משתדל לצמצם כאן את הפוסטים בעיקר לענייני הגיגים אישיים. אני מודה ומתוודה – אין לי מושג מה זה דלישס בדיוק ואיך או למה משתמשים בזה. מה תפקידו של פידברנר בחיים. איך טראקבאק עובד (לי הוא לא) ומה הוא בדיוק אמור לעשות, ומה זה בעצם בכלל ווב 2, ולמה נקודה-0? מתי היה 1.5? מי החליט?
אבל נחמד לי שיש מאיפה ללקט מידע מעניין על העולם. אני את החדשות שלי מוצא אצל הלמו, שוש, ועוד כמה אנשים. מאז שגיליתי את הדיילי שו ב97 אני לא צריך להתענות במהדורות החדשות, ומאז שהתחיל סטיבן קולבר את תוכנית הפרשנויות שלו גם לא צריך "מבט שני". כמו שאמר המשורר פול סיימון "אני מקבל את כל החדשות שאני צריך בתחזית מזג האוויר". הכל מגיע אלי ממילא ב"פוש טכנולוג'י" לאימייל 🙂
אז אני מעדכן חזרה את עולמי הקטן מה שלומי. את המעגל הרחב לפחות. אני לא אכתוב כאן הרי דברים אישיים מדי. עשיתי פעם את השטות הזו ועוד הבוס שלי קרא את זה (לא היה שם כלום אישי נגדו, רק את התסכולים והדכאונות שלי באותה תקופה על פרידה מהאקס הפתולוגית). מי שרוצה לדעת מה שלומי הרי נמצא איתי במעגל הקרוב ממילא שמדבר איתי בטלפון פעם בשבוע או אפילו פעם ביום. גם מוזר לי להעלות הרהורים יותר אישיים מאלו באתר ציבורי. כזה שמאונדקס ונאגר בגוגל, ארכיון האינטרנט ומי יודע איפה עוד.
השבוע הופתעתי לגלות שיש לי קוראים. אולי זה הם שהופתעו לגלות אותי בכלל השבוע. כן כן, יש לי כ5 קוראים! WOOT! אני לא כותב רק לעצמי מסתבר… המצחיק זה שיש לי שני קוראים שרומזים שאני מכיר אותם ואני לא מזהה. ביש-גדא ואחות"י דקר, אתם יכולים לרמוז לי במייל אישי? אני בקושי זוכר פרצופים, ולאנשים ברשת אפילו אין פרצופים 🙂
אז מה כל זה אומר? לא יודע, ננסה להתעורר ולהבין אם אני בלוגר או מה. אני נחשב בלוגר אם אני לא מבין את הז'רגון?
אני חנית. נעים מאד 🙂
והנה לך סיבה אחת ללמה לאנשים שווה לקרוא ולדעת מה שלומך גם אם הם לא בקשר איתך.
וסופ"ש נעים לך.
You weren't kidding about the whole writing in Hebrew thing.
Ptooey. It'll take me almost as long to read as it took you to write!
Harumph!
יאללה יאללה, JAP עצלנית. אמרתי לך כבר… את יהודיה, ציונית, עלית לישראל, את כבר עשר שנים פה… תקראי קצת עברית, מה יש? 🙂