מעשה בתוכנית חיובים שהלכה לעולמה

אחרי שלקח לי חצי שנה לפרסם את הפוסט הקודם שלי על אורנג', הם באו השבוע וסיפקו לי נושא חדש לעצבים.

ב-26 לאוגוסט קיבלתי מכתב שהודיע לי רטרואקטיבית כי נגמרה לי התוכנית המופלאה הקודמת שבמסגרתה שילמתי כ-20 אגורות לדקת אוויר בממוצע. שורשיה היו נעוצים בימי טרום-אטיאס המופלאים, בהם הציעו כל חברות הסלולאר מיני תוכניות פסיכיות שכללו חיוב מראש על הדקה הראשונה או על השלוש או על עשר הראשונות. חישוב גס הראה לי שתוכנית כזו של 10 דקות מינימום מאוד משתלמת לי ואכן נהניתי ממנה הרבה זמן, אך לא עוד. התוכנית שלי הוחלפה במפלץ של 41 אגורות לדקת אוויר וחיי הסלולאריים נעצרו בחריקה.

באתי בתלונות למוקד הקרוב לבייתי, שם ניסו לרפדני בתפוחי-שוא של תוכניות תעתועים והנחות סרק. הצלחתי למצוא שם תוכניות שיזילו את האוויר שסביבי לעבר 35 או אף 32 אגורות לדקה בממוצע. הוספת רשימת "יעדים מועדפים ב-90% הנחה" אפשרה לי לרדת מ-30 אגורות בממוצע אך לא עוד. האוויר כבר לא חינם, וכל תחבולות המחיר האלו מכריחות אותי למינימום חודשי של 500-525 דקות אוויר בחודש, והתחייבות ל-36 חודשים (אכן, מרים הם חייו של משתמש עסקי) ואפילו לא אקבל טלפון על ההתחייבות הנ"ל, טלפון אוכל לקחת לחוד ולקבל עד 100 ש"ח החזרים אם אעמוד במכסות דברנות משונות. הייתרון היחידי של הישארות במחיר 41 אגורות היתה אי המחויבות. לא אתן שירצעו את אוזני, אני מעדיף את ריח החופש.

ביקור בסלקלום הראה שהמצב עגום גם שם וממילא השרות ידוע כגרוע, ולא נותר לי אלא לנסות גם את פלאפון, ולו לצורך ההשוואה (למרות שידוע ששם ה"שירות" הוא הכי גרוע שיש). המסקנה כרגע ברורה – פשוט לדבר פחות, ממילא אני לא רוצה סרטן מוח בינתיים. זה יחכה.