אוקי, אחרי סבב של ראיונות וניטפוקים של קהילת הספקנים, למי שלא קרא/הקשיב ללינקים שעדכנתי רטרואקטיבית בסוף הפוסט הקודם, הנה נקודות "לא מדעיות" בסרט (והספר) "לבד על מאדים". שוב, בהמשך יש ספוילרים, אז לכו לראות את הסרט קודם…
- הסופה אכן לא תהיה חזקה כ"כ על המאדים, הסופר מודע לזה אבל היה חייב משענת ספרותית לתרץ את הבריחה בחירום מכוכב הלכת.
- חקלאות של תפודים במצע רגולית+צואה אמורה לעבוד, אבל תפוחי האדמה היו מגיעים מעוקרים בבישול וקרינה לפני היציאה מכדור הארץ ולכן לא היו גדלים.
- הפקת מים מהידרזין היתה עובדת, אבל עם פליטת חום ברמות שהיו ממיסות את מבנה המגורים. מאז כתיבת הספר גילינו שקל למצוא מים קפואים תחת פני השטח במאדים, ובשבועיים האחרונים אף גילינו שחלק מהם זורמים על השטח בעונות מסוימות, אז ענין הפקת המים אפשרי.
- מקור האנרגיה הגרעיני – לא היו קוברים אותו, זה אחד ממקורות האנרגיה הגרעיניים הכי לא מסוכנים שיש. למעשה העוצמה של קרינת האלפא שלו כל כך חלשה שהיא עובדת לסנטימטרים ספורים ולא חודרת עור. הדרך היחידה לחלות מהחומר הרדיואקטיבי הזה הוא לבלוע אותו כאבק או תמיסה.
- הכבידה אכן לא משכנעת בסרט. הליכה ב38% כוח משיכה תראה יותר כמו דילוגים.
- יריעת הפלאסטיק לתיקון הפתח שנקרע: דאקט טייפ זה נהדר, אבל זה לא היה מחזיק את הלחץ של מספר טונות על הפתח, בטח שלא היה מתנפנף כשבפנים לחץ של אטמוספירה ובחוץ 0.01 אטמוספירות, אלא נמתח וכנראה נקרע.
- קרינה: אין לנו כרגע חומרים שהיו מבודדים את הקרינה בעובי בנין המוצג בסרט, לכן היום עובדים על הדפסה בסגסוגת אדמת מאדים כלשהיא מראש ע"י רובוט תלתפסת. בנוסף זה אומר שהחליפות הרבה יותר מסורבלות ולא שקופות (לצורך הסרט ויתרנו כדי שהגיבור יראה חתיך ונוכל לראות את פניו) והצמחים לא היו גדלים עם אור שמש אלא באור גידול מלאכותי.
- בסצינת "לטוס כמו איירון מאן", הדיוק היה צריך להיות קרוב לבלתי אפשרי. חור קטן מדי ולא היה משתחרר מספיק אוויר, חור גדול מדי והחליפה היתה מאבדת לחץ מהר מדי ומרק היה מת. אם היה פוצע את עצמו, הדם היה קופא וסותם חזרה את החליפה (מה שבערך קרה בהתחלת הסרט)
בקיצור, אנדי לקח לעצמו מעט חירות אמנותית לצורך הסיפור, מודע ופתוח לגבי הכל, ושמח לדבר על זה. זו רמת "מדע קשה" בספרות מד"ב שחברי ה-SGU השוו בצדק לרמת המחקר שערך ז'ול וורן בזמנו ואף למעלה מזה (טוב, לוורן לא היה חיבור אינטרנט). הוא מספר שספרו הבא יהיה טיפה יותר "פנטסטי" – כלומר יתחיל מכמה הנחות יותר פרועות לגבי הפיזיקה האפשרית, למשל טיסת FTL – מהירות גבוהה מהאור – אבל מעבר לזה שאר הסיפור ישתמש בחוקי הפיזיקה הזו באופן עקבי. יש לו גם רעיונות לעוד סיפורי "מדע קשה" בעתיד, אבל עוד אין לו עוגן סיפורי מוצק בשבילם. בקיצור, יש למה לצפות.
חשוב להזכיר (שוב) שחלק מהדברים האלה היו רק בסרט (שעבר מן הסתם פישוטים וגם מעט שינויים כדי שיהיה קולנועי יותר) ולא בספר (ולכן אינם בהכרח חירות אמנותית של אנדי). למשל הסוף עם איירון מן לא קיים בספר (הרעיון כן, אבל הוא לא מבוצע בפועל). חמש הדקות האחרונות בחלל (מהרגע שבו היא מחליטה לצאת להציל אותו) חורגות מהספר, כנראה כדי ליצור סוף דרמטי שמצטלם טוב יותר. כמו כן כל האפילוג בכדור הארץ הוא תוספת של הסרט; הספר מסתיים בחלל (לצערי; אני ממש התבאסתי מזה וקיוויתי שבסרט יפצו אותי על כך, לא התאכזבתי!).
מיותר לציין שהכבידה והאטמוספירה נראים כמו בכדור הארץ היא תוצאה של צילום על קליפת כדור הארץ… P-: אפשר להאשים את ההפקה (לא את הסופר, כמובן) שלא טרחו לאזן זאת כהלכה (או להסוות עם אפקטים, לא יודעת מה) אבל לי זה ממש לא הפריע. הכבידה החלשה יותר והאטמוספירה הדלילה של מאדים דווקא הוזכרו בספר לא מעט ונלקחו בחשבון בחישובים ובתכנונים וכו' (לא יודעת אם באופן מדויק, אבל הייתה התייחסות בלתי פוסקת).