רוחניות חילונית – התחלה של התחלה חדשה

כל מי שמכיר אותי ביום-יום או רק מילולית-רעיונית מהבלוג והרשתות החברתיות, יודע שאינני מסתיר את דעותי על (נגד) אמונות בעל-טבעי. אולי פחות דיברתי על החיפוש הרוחני שלי. כן, המילה רוחנית קצת מרגישה לי עדיין לא בנוח – זה מעלה אלוזיות לרוחות רפאים, מלאכים ושאר woo, אבל אני אשתמש במילה הזו עד שאמצא לה תחליף ראוי.

אקדים ואספר שקמה לה קהילה כרגע. מנסים ליצור מפגשים קבועים, מכינים מאמרים כגון דרשה לחנוכה, וכרגע זה ממוקד על רוב אינטלקטואלי, רציונליסטי, שכלתני (לפעמים יותר מדי), ולצערי קצת יותר מדי גברי. אני מקווה שבעתיד יהיה לנו יותר מגוון. פגישות של דיונים פילוסופיים וסיפורי התנסויות כבר היו לנו, עכשיו אנחנו גם מחפשים לחוות דברים במקום רק לדבר עליהם. אנחנו נשאב מיהדות, בודהיזם, קונג פו וכל דבר שיוכל לתרום לנו לבנית נרטיב קוהרנטי חילוני ודרך משותפת של חיפוש וגילוי, שיתוף פעולה והעצמה קבוצתית ואישית. אני לא רואה איך בקבוצה כזו של חכמולוגים סקרנים וביקורתיים יווצר גורו או מוקד כוח, כך שאין לי ספק שכת לא תיווצר פה :-) מצד שני התכונות האלו כמובן גם עוצרות אותנו לפעמים מלשחרר ולחוות חוויות סובייקטיביות וטבעיות של המוח, בלי להעמיס עליהן תילי פרשנות וניתוח. המוח שלנו חווט ע״י האבולוציה להשתמש בדמיון וניתוח תבניות כדי לחזות עתיד ותגובות של אנשים ועצמים לפעולותינו; בלי זה אי אפשר היה לתכנן פעולות ולהקים חברה בקבוצות גדולות, אבל בצורה כזו גם נוצרות תופעות לוואי כמו כשלים לוגיים כפתרון לדיסוננס קוגניטיבי, הטיות קוגניטיביות, אמונות טפלות, אמונות באל, מציאת תבניות שלא קיימות ולתת להן פרשנות (תאוריות קנוניה, מסר אלוהי, חוצנים וכולי) ולבסוף ממסד דתי, רמאויות פסבדו-מדעיות, אלטרנטיבות לרפואה וצרות חברתיות אחרות. אני מבין לגמרי – ברמה הפסיכולוגית והנירולוגית – את הצורך של אנשים בכל אלו, אבל אני מרגיש שזה גם כובל את החברה האנושית מלהתקדם.

אבל אינני יכול להכחיש שללא חוויות רגשיות מסוימות, יש שיקראו להן חוויות רוחניות, לחיים לא היו טעם. אני לא מדבר על התגלות מלאך או מסר מאליהו הנביא, אלא דברים קטנים ופשוטים, ולידם הפרשנות הערכית והחוויה הרגשית שמלווה אותם. למשל כשאני מרגיש שאני מעביר הרצאה והיא מעוררת ענין וסקרנות אצל הקהל, ומרגש אותי אחרי ההרצאה לקבל שאלות מאנשים מרוגשים שרוצים לדעת עוד או שהיה להם ממש כיף לגלות משהו חדש, אולי נקודת מבט טריה שלא הכירו קודם. רגעים כאלו לא קל לייצר, ועם זאת אין שום על-טבעי בהם, אנשים מתרגשים מאנשים, ממה שאנחנו רואים אחרים עושים, ממה שאנחנו עושים ביחד. ממעשה היצירה של אחר ומהרגשת ה„להיות ב־zone” בעצמינו. אני חוויתי רגע כזה כשראיתי את מעבורת החלל האחרונה נוחתת או את קיוריאוסיטי נוחתת על המאדים. אבל לאן הכל מוביל? מה מאחד את כל הרגעים האלו לנרטיב אחד, איך רותמים אותו לקידום אני עצמי והמין האנושי בכלל? קרל סאגן דיבר על כך שאנחנו תוצרים של היקום, הישויות בעלות המודעות היחידות שאנחנו יודעים עליהן כרגע, והוא בוחר לראות אותנו בתור הדרך של היקום לדעת על עצמו בתור נקודת מוצא אחת להבנת מקומנו ביקום. אבל אני לא מדבר רק על כיבוש החלל וקידמה טכנית, אלא גם קדמה חברתית-מוסרית, חשיבה ביקורתית ואתית כנחלת הכלל ולא כניעה להכתבות הגמוניות, ופתרון צודק, הגיוני ומשותף לבעיות גלובליות כמו שינוי האקלים, פיצוץ אוכלוסין וכולי.

אם אתם מרגישים הזדהות עם זה, סקרנות לזה, יש לכם מה לתרום או סתם בא לכם לדון בזה הלאה, יש קבוצת פיכסבוק וקבוצת גוגל-גרופ, ויקי, וואטסאפ ואפילו מיט-אפ שלא מעודכן מספיק. עוד מקומות לפשפוש: קבוצת אקהרט טולה בישראל והנקסוס החברתי. אם אתם מכירים עוד קבוצות תואמות אנחנו נשמח לשמוע עליהן.

עוד קריאה: נקודת המבט האישית של ניר להב בנושא, רוחניות חילונית – האם יש משמעות בעולם ללא אלוהים? ו־למה צריך רוחניות חילונית?

16 Replies to “רוחניות חילונית – התחלה של התחלה חדשה”

    1. בטוויטר התלוננת שאין לך מספיק תווים, עכשיו אתה מתקמצן עוד יותר ולא מסביר :)

      אתה אומר שאין רוחניות ללא אמונה באלוהים או על-טבעי? אני גורס שחוויה רוחנית זה מצב נוירולוגי שכולנו שואפים אליו, גם אנשים שהגיעו למסקנה שאין מעבר לעולם הפיזי כלום. גם לנו מגיע, וחסר לנו, לחוש את החוויות האלו, גם אנחנו צריכים להרגיש מחוברים לאחרים ולקהילה. מה אתה מציע?

  1. אני מכיר איך זה להיות חלק מקהל בהופעה של הרכב מוסיקלי מקומי אהוב – זה נחשב? פסטיבל פרוגסטייג׳ בשנה שעברה היה עילאי, ובטח גם האינדינגב (לא הייתי) יכול להיות נחמד, אם לוקחים בטוב טעם את כל הניו־אייג׳ שמסביבו. בטח אפשר לחשוב על עוד הרבה דוגמאות, כמו כל הגעה של אמן או להקה גם מחו״ל.

  2. אני חושב שעל השאלה מה זה רוחניות (חילונית) אפשר לענות ב-2 דרכים:
    א. רוחניות היא מצב תודעתי או חוויה שבה חווים את המציאות ללא תיווך של האני (בדרך כלל מדובר בחוויה נדירה שמדווחת על ידי אנשים בתרבויות שונות)
    ב. הכרות טובה יותר עם העולם והגדלת הסיכוי לחוות רוחניות. (על ידי לימוד, סיוע לאחרים, שהייה במחיצת אנשים שכבר עברו חוויה רוחנית, התפתחות אישית , מדיטציה וכו')

    הופעה מוזיקלית או השתתפות בפסטיבל ואו הרצאה יכולים לספק טריגר לחוויה רוחנית, לדוגמה אפקט ה"וואו" , אבל ההופעה עצמה, השתתפות בפסטיבל אינם בפני עצמם חוויה רוחנית אלא פשוט חוויה סוחפת, מהנה, גירוי חושי וכו'.

    מובן שהשירים עצמם , ריקוד, מפגשים עם אנשים יכולים להיות גם דרך ללמוד דברים חדשים, לחשוב על המציאות בדרכים נוספות ואו כלי מדיטציה (אם כי אני לא רואה איך זה קורא בהופעה מסחרית)
    ולכן יכולים להיות דרך להשגת התקדמות רוחנית.

    ממליץ על המאמר של עקיבא אור לטענה שלו מהי רוחניות (ומה אינה)
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%AA_%D7%94%22%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%22_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D

  3. יו עירא
    ראיתי פתאום שענית לי אז הנה תשובה חלקית מאד.

    אתה אומר שאין רוחניות ללא אמונה באלוהים או על-טבעי? אני גורס שחוויה רוחנית זה מצב נוירולוגי שכולנו שואפים אליו, גם אנשים שהגיעו למסקנה שאין מעבר לעולם הפיזי כלום. גם לנו מגיע, וחסר לנו, לחוש את החוויות האלו, גם אנחנו צריכים להרגיש מחוברים לאחרים ולקהילה. מה אתה מציע?

    –לדעתי האישית העניין הוא אחד, חייבת להיות תזוזה אדירה של הפרדגימה הרציונלית\קפיטליסטית\פוזיטיביסטית וכו….כל תפיסת עולם שהיא עסקת חבילה, מובילה בהכרח לסבל אנושי.

    –אלוהים ועל טבעי הם מסמנים ריקים ואין להם משמעות מחוץ למבנים מסוימיים של חשיבה. כל עוד תדביק את המסמנים הללו לחוויות שאתה משתוקק אליהם, תישאר עם חצי תאוותך בידך.

    אם אתה שואל אותי, אתה מחפש עם טלסקופ דברים שנמצאים מתחת לאף שלך.

    1. היית יכול להרשם להתראות וגם כתבתי לך בטוויטר שעניתי, יא מרחף :-)

      לגבי גוף התשובה שלך – אני מנסה לשאוף לרציונליות אבל בענייני רגש ובריאות הנפש אני לא רציונאליסט, אני מחפש את מה שעובד (יש מי שיגיד שזו גישה רציונלית, בעצם :-) אבל אתה ממש לא יכול להאשים אותי בקפיטליזם. החשיבה הרציונלית שלי דווקא מובילה אותי לכיוון אחר למדי במפה. אבל מה הקשר עמדה פוליטית? אני מדבר על חיפוש משמעות אישית ושינוי ערכי של החברה מסביבי.

      אני שמח שאתה מקבל שאלוהים ועל-טבעי הם לא הכרח לחוויה רוחנית, אני כאמור מחפש חוויות וצורת חשיבה/התנהגות/ראיית עולם/חיים שתואמים את הרציונליות שלי ללא הישויות הדמיוניות האלו, כמו שאני בטוח שעולמי הרוחני גם מתנהל יופי ללא סבא ג'פטו וזאוס. אני מחפש פריים חשיבה, פוקוס, נרטיב ואם צריך גם שפה. זה לא חיפוש בטלסקופ, זה שיחה בין חברים ומדיטציה עם עצמי, קריאה של פילוסופיה מערבית ומזרחית, וניסיון לחבר את הקצוות שאני אוסף לפזל שלם. כשאתה נוחת פה ופוסל במקום לתת קריאת כיוון, אתה לא ממש עוזר.

  4. אני מוכן בכל יום שתרצה (בתנאי שאני פנוי) להיפגש איתך ולהסביר למה אני מתכוון. אבל זה ידרוש ממך פתיחות רצינית. לפני שהכרת אותי גם אני חשבתי שרציונליזם נוקשה זה הדרך היחידה. דרך אגב לא התכוונתי שאתה בהכרח מתאים לכל אחת מהדוגמות שרשמתי (אני יודע שאתה לא ממש קפיטליסט) אלא שיש דוגמות באופן כללי.

    די כתבתי בצורה ברורה מה דעתי, לא פסלתי בכלל את מה שאתה מחפש, נהפוך הוא אני מבין ומניסיון אישי ברור לי שזה צורך של כל אדם באשר הוא. אבל הנסיון לימד אותי שכאשר מושגים ושפה מסתירים מבנים שקיימים במציאות, אזי יעלם משהו מאותה חוויה.

    "אני שמח שאתה מקבל שאלוהים ועל-טבעי הם לא הכרח לחוויה רוחנית," אני לא בטוח שהבנת אותי, אלוהים והעל טבעי הם מושגים ריקים מבחינתי, אבל החוויה שאתה מחפש קשורה מאד לאותו מושא שהם מחביאים לצרכים אחרים.

    "מה הקשר עמדה פוליטית? אני מדבר על חיפוש משמעות אישית ושינוי ערכי של החברה מסביבי." זה בדיוק מה שאני מדבר עליו, רק שיש צורך בשינוי יותר עמוק של פרדיגמות.

    ממליץ לך לקרוא את הדאו דה צ'ינג של לאו דזה – זה התחלה טובה…

  5. המפגש הבא כנראה יהיה ב31 לדצמבר. כשיתגבש משהו אני יכול לשלוח לך פרטים. או שתצטרף ל"חילוניות רוחנית" בפייסוש.

    ואל תאיים עלי בראש פתוח, כי בינתיים אני קיבלתי ממך תגובות מאוד תוקפניות על הנושא ללא שום פרובוקציה.

  6. בגלל שהוא ביומטרי אני זוכר שניסית לעשות אחד לא ביומטרי ולא הבנתי איך הסיפור נגמר,אם הצלחת לעשות רישיון לא ביומטרי או שבסוף עשית ביומטרי מחוסר ברירה?

Leave a Reply