×× ×™ עדיין חייב ×œ×›× ×¤×•×¡×˜ על ×ž×›×—×™×©×™× ×•×ž×‘×§×¨×™× ×©×œ מדע ×©×™× ×•×™ ×”×קלי×, ×œ× ×©×›×—×ª×™. ×בל הבהרתי ×©×’× ×‘×œ×™ קטסטרופות ×קלימיות, יש עדיין ×“×‘×¨×™× ×©×¦×¨×™×š ×œ×”×ª×›×•× ×Ÿ ××œ×™×”× ×›×“×™ ×œ× ×œ×”×’×™×¢ לפיצוץ ×וכלוסין והתדלדלות מש×בי×. ××– ×× ×“×™×‘×¨×ª×™ על הלמה, ×”× ×” פוסט הקדמה על ×”×יך.
×ת הפוסט למעשה כתבתי ×œ×¤× ×™ ×©× ×ª×™×™×, בין מ××™ וספטמבר 2009. ×ž×©×•× ×ž×” שכחתי בטיוטות והייתי בטוח שפרסמתי. ×ולי שכחתי ×ותו ×©× ×›×™ ×œ× ×¨×¦×™×ª×™ להתפדח ×‘× ×‘×•×ות ×–×¢× ×©×”×§×¤×™×˜×œ×™×–× ×™×§×¨×•×¡, ×ולי ×›×™ בדיוק הייתי בהתחלת מערכת ×™×—×¡×™× ×¢× ×הובתי שרון, ××™×›×©×”×•× ×™×¦× ×©×¢×“ הבוקר, כשקץ ×”×§×¤×™×˜×™×–× ×”×™×” ×חד ×”× ×•×©××™× ×צל קרן × ×•×™×‘×š ×‘×ª×•×›× ×™×ª הבוקר, ובעקבות גל מח×ות ×”×¢×©×™×¨×•× ×™× ×”×ž×•×—×œ×©×™× ×‘×›×œ ×”×¢×•×œ× ×”×ž×¢×¨×‘×™, שמתי לב שהגיע הזמן ×œ× ×¢×¨ ×ž×ž× ×• ×ת ×”×בק ולפרסמו סוף סוף. ×”×ª× ×¦×œ×•×™×•×ª×™ ×× ×™×© ×œ×™× ×§×™× ×©×‘×•×¨×™× ×ו ×× ××›×¨×•× ×™×–×ž×™× ×ž×›×ן והל××”, ×× ×™ ×תקן ×ת ×–×” בתגובות מקסימו×:
×× ×ª×¡×›×™×ž×• ×יתי ש×ין ברירה ו×× ×—× ×• "בדרך למטה" ×ž×‘×—×™× ×ª מש××‘×™× ×•×קלי×, ××– ברור ×œ× ×• ×©×”×—×™×™× ×™×”×™×• ×—×™×™×‘×™× ×œ×”×©×ª× ×•×ª. הרבה מ×× ×©×™ השלטון ×•×”×ž×—×•×§×§×™× ×™×¦×˜×¨×›×• להיות מ×וד ×’×ž×™×©×™× ×›×“×™ להסביר ×ת מחדלי ההווה, ×בל מי שמבין ×ת המשמעויות יכול להתחיל ×œ×”×ª×›×•× ×Ÿ היו×. ×יך ×פשר לעשות ×“×‘×¨×™× ×“×¨×ž×˜×™×™× ×ž×¡×¤×™×§ ×× ××™ ×פשר לעשות ×“×‘×¨×™× ×“×¨×ž×˜×™×™× ×ž×“×™? יש מי שכל החדשות ×”×לו × ×•×¤×œ×•×ª עליו ×›×¨×¢× ×‘×™×•× ×‘×”×™×¨ (כמו שלי קרה כשהתחלתי לחקור ×ת ×”× ×•×©× ×‘×©× ×” ×”××—×¨×•× ×” יותר לעומק) ו×תה עלול ×œ×”×›× ×¡ לסרט רע – "יותר מדי ×× ×©×™×? ××– ×× ×™ ×œ× ×עשה ילדי×! ×”×ž×›×•× ×™×ª שלי פולטת ×’×–×™ חממה? ××– ממחר רק ××•×¤× ×™×™×! ×”×¤×œ×•×¦×™× ×©×œ הפרות ×ž×—×ž×ž×™× ××•×ª× ×• ×’×? ××– ממחר ×× ×™ ×˜×‘×¢×•× ×™!" – תגובות ×›×לו יבי×ו ×ת ×›×•×œ× ×• ל×ומללות מיידית ×× ×œ× ×“×›×ון מתמשך.
ר×שית, החדשות הטובות ברמה ×”×ישית – ×× × ×ª×—×™×œ ×œ×”×ª×›×•× ×Ÿ, יש ×ולי עוד סיכוי ×©× ×•×›×œ לעבור לחיות בצורה מקיימת תוך פגיעה ×ž×™× ×™×ž×לית ב×יכות ×”×—×™×™×. ×פשר ×’× ×œ×¢×©×•×ª ×ת ×–×” בהדרגה.
הגדירה לי ×ת ×–×” יפה לישה, ידידה ×©× ×ž×¦×ת הרבה יותר ×©× ×™× ×•×”×¨×‘×” יותר עמוק ×ž×ž× ×™ ×‘×ª×—×•× (×•×’× ×”×›×™×¨×” לי ×ת רוב מה שכתבתי בפוסט ×”×§×•×“× ×¢×œ זכויות זרעי×): ×ל תתחילו מלגרוע ×“×‘×¨×™× ×ž×”×—×™×™×, תתחילו ×ž×œ×”×›× ×™×¡ דבר ×ו ×©× ×™×™× ×—×œ×•×¤×™×™×, וכעבור זמן תגלו שהדבר הישן ×©×”× ×”×—×œ×™×¤×• כבר ××™× ×›× ×ž×ª×’×¢×’×¢×™× ×ליו. למשל × ×¡×• לעבור ×ž×ž×™× ×ž×™× ×¨×œ×™×™× ×œ×ž×™ ברז. × ×¡×• לעבור מבשר לעוף. × ×¡×• ×œ×ž×¦×•× ×“×¨×›×™× ×œ×”×ª× ×™×¢ פחות ×ת ×”×וטו ולהסתדר בלעדיו. × ×¡×• לגדל עציץ ×ו ×©× ×™×™× ×©×œ צמחי תבלין עמידי×. × ×¡×• להתקלח ולשטוף ×›×œ×™× ×¢× ×¤×—×•×ª מי×. ×ª×§× ×• ×‘×¨×–×™× ×•×ž×™×›×œ×™ הדחה שדולפי×. × ×¡×• להשתמש במי הגיגית ×©×”×©×¨×™×ª× ×‘×” ×ת ×”×›×œ×™× ×œ×”×“×—×ª ×”×סלה, ×ו שימו גיגית כזו במקלחת כדי להשקות ×¢×¦×™×¦×™× ×•×œ×”×“×™×— ×סלות ×¢× ×”×ž×™× ×©×ž×ª×‘×–×‘×–×™× ×›×©×ž×—×›×™× ×œ×ž×™× ×”×—×ž×™× ×‘×ž×§×œ×—×ª. ×”×ª×§×™× ×• טיימר על הבוילר, ×ו ×× ×”×•× ×”×ª×§×œ×§×œ שקלו ×”×ª×§× ×” של ×ž×—×ž× "×טמור" לפי דרישה ×‘×ž×§×•× ×ª×™×§×•×Ÿ של גוף החימו×. × ×¡×• ×œ×§× ×•×ª פחות ××œ×§×˜×¨×•× ×™×§×” מיותרת, ×ו לפחות החליפו ×ותה בקצב פחות גבוה. קר×ו ×ו צפו קצת ×‘×¡×¨×˜×™× ×¢×œ פרמקלצ'ר, תר×ו ×× ×ž×©×”×• קורץ לכ×, × ×¡×• לדמיין ×ת ×¢×¦×ž×›× ×‘"עסק" ×”×–×” עוד 10 ×©× ×™×. × ×¡×• מר×ש ×œ×§× ×•×ª מתוצרת מקומית (במיוחד ×‘× ×•×©× ×ž×–×•×Ÿ), ×ו ×ž×•×¦×¨×™× ×©× ×¨××” ×œ×›× ×©×™×—×–×™×§×• מעמד ×©× ×™×. כשמשהו מתקלקל בבית, × ×¡×• ללמוד ×יך לתקן ×ותו לבד ×ו בעזרת ×©×›× ×™× ×•×—×‘×¨×™×, שקלו להחליפו במשהו פשוט יותר לתחזוקה. הפסיקו למחזר והחלו לשמר – כלומר ×§× ×• מר×ש ×ž×•×¦×¨×™× ×©×ž×™×™×¦×¨×™× ×¤×—×•×ª פסולת. הצטרפו לקהילה וגלו עוד ×¨×¢×™×•× ×•×ª. חשבו על ×”×ª×§× ×” של מערכות ×ž×™× ××¤×•×¨×™× ×× ××ª× ×‘×¢×œ×™ הבית שבו ××ª× ×’×¨×™×.
קיימות ×”×™× ×ª×¤×™×¡×” ×חרת של קידמה, מודל פיתוח ×חר, המשקלל כלכלה, חברה וסביבה. קיימות ××™× ×” מתיימרת להציע גידול כלכלי מהיר יותר מ×שר הקפיטליז×, ××œ× ×¦×ž×™×—×” × ×›×•× ×” ומ××•×–× ×ª יותר. ×”×™× ×ž×¦×™×¢×” פרידה מתרבות ×”"השתמש וזרוק", ×ž×¢×•×œ× ×©×‘×• ×”×ž×•×¦×¨×™× ×ž×ª×•×›× × ×™× ×ž×¨×ש ל×ורך ×—×™×™× ×ž×¦×•×ž×¦× ×•×§×¦×¨ יותר, ×ž×¢×•×œ× ×©×‘×• כבר ×œ× ×ž×ª×§× ×™× ××œ× ×¨×§ ×ž×—×œ×™×¤×™× ×‘×—×“×©.
×‘×ž×§×•× ×”×ž×¨×•×¥ המטורף במעלה המדרגות היורדות של ייצור, ×¦×¨×›× ×•×ª ופסולת, קיימות משמעה שימוש יעיל ×•× ×›×•×Ÿ במש×בי הסביבה, ייצור מה שב×מת ×פשר וצריך לייצר, תוך חלוקה צודקת של המש××‘×™× ×”×‘×¡×™×¡×™×™× ×‘×™×Ÿ ×‘× ×™-×”××“× ×‘×¢×•×œ× ×©×œ× ×•".— דב ×—× ×™×Ÿ, "גלובליזציה"
×”× ×” עוד כמה ×¨×¢×™×•× ×•×ª:
- ×× ××ª× ×¨×•×¦×™× ×œ×”×›× ×¡ לחקל×ות, חשבו על ×‘× ×™×ª מתקן קומפוסט, ×ולי בשיתוף ×¢× ×¢×•×“ כמה ×©×›× ×™×. חפשו ×©×›× ×™× ×©×‘×¢× ×™×Ÿ ברשת, יש ×¤×•×¨×•×ž×™× ×•×™×© ×ת הודי (כתבה מקריקטור), ×ו ×× ××ª× ×¨×•×¦×™×, ×פשר לחכות לרוצח הפייסבוק ×ž×¨×“×ž×•× ×“ (×× ×™ ×œ× ×‘×•× ×” עליו).
- ×× ××ª× ×œ× ×ž×’×“×œ×™× ×ž×–×•×Ÿ ×בל ×”×©×›× ×™× ×›×Ÿ, ×ולי כד××™ לשתף פעולה. כבישה, החמצה ×•×¡×•×’×™× ×©×•× ×™× ×©×œ התססת מזון ×œ×©× ×©×™×ž×•×¨×• הן ×œ× ×¨×§ מסורות בישול ×¨×•×ž× ×˜×™×•×ª ××œ× ×”×“×¨×š של המין ×”×× ×•×©×™ ×œ×”×ª×§×™×™× ×ž×–×” ×לפי ×©× ×™× ×¢"×™ שימור מזון, כד××™ להכיר מחדש.
- × ×¡×• ל×כול פחות בשר, ×ž×ž×™×œ× ×–×” יותר ברי×.
- יזמי×? חישבו על סט×רט×פ ×¢× ×¦×“ חברתי, בקרו בה×ב הישר×לי ×©× ×¤×ª×— ×œ× ×ž×–×ž×Ÿ.
- ילודה: עסק רגיש לייעץ בו, ××– רק ×× ××ª× ×ž×¡×›×™×ž×™× ×יתי שיש בעיה… ×× ×›×‘×¨ יש ×œ×›× ×©× ×™ ילדי×, עצרו ×›×ן ×•×”×–×ž×™× ×• תור ×œ× ×™×ª×•×—. ×× ×ª×›× × ×ª× ×בל עוד ×ין ×œ×›× ×™×œ×“×™× – חישבו על הרעיון של ילד ×חד ביולוגי ו×חד מ×ומץ – יש ב××¨×¦× ×• ×•×‘×¢×•×œ× ×™×œ×“×™× ×©×›×‘×¨ × ×•×œ×“×• ×•×¦×¨×™×›×™× ×‘×™×ª. וזכרו, ×”×¢×•×œ× ×¦×¨×™×š × ×©×™×, ××– ×יכלו פחות חומוס.
×‘×¢×•×œ× ×¢×ª×™×“×™ שכזה, ×× ×™ מקווה שפחות דיסטופי ממה ש×× ×™ מדמיין, × ×¦×˜×¨×š ללמוד לסמוך על ×¢×¦×ž×™× ×• לגדל חלק מה×וכל לבד, לתקן ×•×œ×‘× ×•×ª לבד ×“×‘×¨×™× ×©×™×ª×§×œ×§×œ×•, ולהעזר ×‘×©×›× ×™×. ×בל הרי בסה"×› מדובר ×‘×“×‘×¨×™× ×©×›×“××™ ×©× ×¢×©×” ממיל×, וזה מרכז הטיעון שלי. בו×ו × ×©×¤×¨ ×ת החברה ×©×ž×¡×‘×™×‘×™× ×• ובדרך ×ולי × ×©×¤×¨ ×ת סיכויו של כדור ×”×רץ לשרוד ו×יתו המין ×”×× ×•×©×™.
ולכן ×”×—×œ×•× ×©×œ לישה ×”×•× ×œ×”×§×™× ×¡×“× × ×©×ª×œ×ž×“ ×× ×©×™× ×œ×‘× ×•×ª ולהסתדר. ×ולי משהו דומה למה שסיפרתי ×œ×›× ×©×§×•×¨×” בס×ן פר×× ×¡×™×¡×§×• ×‘×¡×“× ×ª ×”××•×¤× ×™×™× ×©×œ "מסה קריטית", ×בל לכלל כלי הבית ומכשירי החשמל, ×ו ×¡×ª× ×ª×™×§×•× ×•×©×™×¤×•×¥ של ×¨×”×™×˜×™× ×•×—×¤×¦×™× – ×›×™ ×¡×“× ×ות חקל×ות "פרמק×לצ'ר" כבר יש הרבה ב×רץ. ×–×•×›×¨×™× ×ת מה ש×מרתי בפוסט הר×שון בסדרה? קיימות ×–×” ×’× ×”×¤×ª×’× ×”×•×ª×™×§ של "×× ×—× ×• ×œ× ×ž×¡×¤×™×§ ×¢×©×™×¨×™× ×›×“×™ ×œ×§× ×•×ª בזול", ו×× ×§× ×™× ×• בזול, עדיף לתקן על ×¤× ×™ זריקה ×•×§× ×™×™×” מחדש.
ואם יש יותר משני ילדים, למסור כמה לאימוץ?
עוף לא בהכרח יותר "אקולוגי" מבשר בקר: כל ההזנה של עופות מקורה בדגנים וסויה, שרובם מיובאים מחו"ל וזו גם תעשייה שמייצרת לך הרבה פסולת שיכולה לזהם מי תהום מאוד בקלות ומשתמשת, נכון להיום, בהרבה תוספים שאתה לא באמת רוצה במזון שלך; בקר מגידול מקומי, לעומת זאת, מקורו ברובו בתעשיית החלב (כך שזה מעין "תוצר לוואי") ועל כן בעצם "מייעל" לך את הניצול פר ראש, שלא נדבר על בקר שרועה ומאפשר לך לנצל משאבים צמחיים בשטחים שאינם ברי-עיבוד חקלאי (לא מאוד נפוץ בארץ, אבל בתמונה הגדולה משמעותי, במיוחד במקומות כמו ארגנטינה ודרום אפריקה). זה לא שחור-לבן, בקיצור, ולכן גם לא לגמרי נכון להחליף בקר בעוף באופן גורף. אתה אוהב בשר? תאכל סטייק בתדירות נמוכה, על הדרך תיהנה ממנו יותר והעורקים שלך ירוויחו. אל תתחיל לאכול עוף כל יום, זה מזיק גם כן.
ו"הפסיקו למחזר"? זה נשמע כאילו אתה מתנגד להפרדת פסולת ומחזורה באופן גורף. נכון שזה לא הפתרון, אבל עדיף למיין פסולת ולטפל בה בהתאם על פני הטמנה ללא הבחנה, מה שקורה עם כל "שאר הזבל" נכון לעכשיו. אולי "הפחיתו בצריכה ואת מה שאפשר, מחזרו" במקום?
גילוי נאות: אצלי בבית כמעט ולא נכנס בשר/עוף, יש לי קומפוסטר תולעים במרפסת וכמה אדניות פרועות, אין לי אוטו, לא שותה מים מינרליים ומסתובבת עם בקבוק אלומיניום במקום, משתמשת בחומרי ניקוי טבעיים (ספונין צמחי, חומץ, מי חמצן) ומתנגדת פסיבית לתרבות הצריכה באמצעות יצור עצמי של מה שרק אפשר.
דורון – חופשי, אם זה הפתרון שנראה לך. אני לא שופט.
בת – חשבתי יותר על הבריאות לאוכלים וצמצום פליטות מתאן. אין צורך לייבא את המזון, מה רע בירקות מקומיים? מהבחינה התזונתית, הפחתה זה כנראה גם לא רע, אבל הדקויות האלו הן (א) לא תחום ההתמחות שלי, (ב) מאוד אישיות ותלויות בגנטיקה וההרכב המיקרוביוטי של צמחי הקיבה של כל אחד מאיתנו.
לגבי מחזור – אני צריך לנסח את זה שוב, צודקת. זו היתה הכוונה שלי – מראש לא לצרוך דברים עם אריזות לא מתמחזרות.
אני יודעת שהתייחסת לפליטות מתאן. הטענה שלי הייתה שמעבר לפליטות מתאן, התעשייה החקלאית מגלמת בתוכה ערב רב של זיהומים ובעיות שצריך לתת עליהן את הדעת, ואחת מהן היא איך אתה מאכיל את החיות ואחת חשובה לא פחות, מה אתה עושה עם החרא שלהם (ותיסלח לי הבוטות). בעולם אידיאלי (או מה שהיה פעם), התרנגולות (והפרות, הכבשים, העזים והחזירים) היו אוכלות מה שגדל בחצר ליד והפרשותיהן שימשו לדישון גינת הירק. היום הן אוכלות תירס וסויה שמיובאות, ברובן, ומרחוק, כך שתחשיב הפחמן צריך לכלול גם את השינוע על פני חצי עולם. למעשה, גם לו רצית להאכיל אותן בקטניות ודגנים אחרים, ישראל היום מייבאת את רוב הדגנים והקטניות שלה. כלומר, גם כשאתה אוכל חומוס אתה צורך מוצר מיובא ו"פושע" נגד הסביבה. זו המציאות כיום ואפשר לשנות אותה, אבל הפוליטיקאים שלנו לא רוצים שנשמר את יכולת היצור החקלאי שלנו, הם רוצים להסב שטחים חקלאיים לבתים צמודי קרקע וקניוני ענק פרבריים.
אני גם לא נכנסת לדקויות האינדיבידואליות, אנחנו לא מדברים פה על פרטים אלא על המלצות גנריות. לכן אפשר לומר שככלל, הפחתה מועילה לבריאות ולסביבה. כמובן שיש חולים במחלות כאלה או אחרות שלא יכולים לצרוך כמויות גדולות של ירקות (קרוהן) או דגנים (צליאק), אבל בסך הכול תזונה שמבוססת על מגוון רחב מהצומח בד"כ מועילה לבריאות (או לפחות לא מזיקה). מעבר לזה, אם אנחנו מדברים על ייצור מקומי, הוא לא בהכרח יכול לפרנס שניצל לכולם כל יום. כך שאולי כדאי להיזכר מה בישלו הסבתות שלנו, ולחזור למציאות שבשר הוא מאורע מיוחד ולא משהו של כל יום.
בארץ יש גידול רב של בקר בשטחים שאי אפשר לעבד אותם (משמורות טבע כדי למנוע שריפות ועד איזורים שהם פשוט תלולים מדי), אוכלי הבשר, שאינני נמנע המם יכולים להקפיד לרכוש בשר בקר שהגיע משם. לולים מצד שני כוללים הרבה התעללות ויוצרים זיהום נוראי, בפרמאקאלצ'ר יש שימוש יפה בתרנגולות שמשמש להחיית אדמה, אם כי לדעתי זה יוצא יקר יותר לאכול תרנגולות שכאלו (הן משמשות לעישוב ויטיחוח האדמה וכמובן הספקת ביצים).
ירקות – ירקות מקומיים לא תמיד מספיקים, כן אפשר לגדל בארץ את כל מגוון הצמחים שאתה צריך, אבל זה לא נעשה (הרבה שטחי חקלאות למזון לדוגמא הוסבו ומוסבים לגידול ענבים ליין, כי זה מכניס יותר כסף).
חומוס לדוגמא בגידול מסורתי זה גידול מאוד יקר, הוא לוקח הרבה שטח ודורש המון שעות עבודה להשגת הגרגרים, הוא דורש שימוש במיכון כדי להגיע לגידול רציני.
ובמקום התגובה על מה צריך לעשות ולא נעשה שהיה בהמשך, משהו יצירתי שלא מודגש מספיק ואפשר לעשות ולהנות ממנו, לחטט בפח! אני ממש ממש רציני בנושא, אני לא מדבר על פח מסריח וגם לא כדאי להיפצע, אבל זאת חוויה מעניינת ומלמדת (וכלכלית) לחטט בפחים. אפשר לקחת כמה חברים לסיור עירוני, לחטט בפחים ולראות מה מוצאים.
רשימה חלקית שלי\עם חברים:מגלשה שהפכה לארוגה, מקרר גלידות שהפך לארוגה, נייר דבק, ארכת תה מלאה, כולל גזיה ומיכלים חדשים, טושים במאות שקלים. בפחים יותר מעניינים אפשר למצוא חומרי יצירה כמו בדים או עור למי שרוצה לתפור בגדים בבית, בפחים של מפעלים בכלל יש דברים מעניינים, סנדלים ב300 שקל ? בפח, בגלל רצועה שיצאה לא יפה, אפשר בקלות לשפץ בבית אם המראה מפריע.
המעיל חורף שלי עשוי ברובו מדברים שנלקחו מפח, המזרון טיולים שלי הגיע מפח ומספר חליפים אלקטרונים בציוד בבית הגיעו ממחשבים בפחים…
זה גם אחד הדברים הכי חינוכים בעולם, אם מסתכלים על שלושת הRים, חיטוט בפחים מראה כמה "זבל" איכותי אנשים זורקים ובכמה ממנו אפשר עדיין להשתמש וכמה אפשר להמיר לשימושים אחרים.
אוקי, מודה שאני חלש מאוד בפרמקלצ'ר. אני מנסה להבין יותר ברמת המקרו בשנה-שנתיים האחרונות. אני הייתי שמח אם מישהו יותר בקיא היה באמת כותב מדריך פרקטי ומעוגן למציאות, איך יראה העתיד שלנו בעידן כזה, פוסט-קפיטליסטי, אולי אפילו פוסט-מוניטרי. כלכלת מתנות ושאר כלים, האם אנשים באמת צופים ומצפים לכך שכל אחד באמת יגדל יותר בבית, וכדומה.
באופן אישי אני רואה שתי אפשרויות (בהנחה שמספקים מזון לרוב האנשים בעולם ואין לנו יותר נפט חופשי):
1. חזרה לגישה הישנה, כל אדם ואדם מגדל לעצמו מזון, בנוסף, מכוון שכמעת כולם חיים בערים* גם בכל חור יש גידול של מזון. מגגות של בתים ועד צידי מדרכות, אין לך יותר מכוניות בלי סוף שמזהמות הכל אז אתה ממש יכול לגדל ירקות אורגנים באמצע העיר. הסביבה צריכה להיות בחיים, זה אומר שהעיר תצטרך להיות מלאת חיים, לכל צמח תהיה מטרה מאוד ברורה, אם זה להגן על צמחים אחרים, לספק מזון, להזין את האדמה או לספק חומרי גלם אחרים.
שיטות הגידול יצטרכו להיות חדשניות, חסכוניות בזמן ומספקות הרבה יבול לשטח קטן אחרת ישארו מאט מאוד אנשים שממש יהיה להם זמן לרכוש את כל הידע שנדרש לקידום המדע ובסופו של דבר כל העסק יקרוס.
2. גידול המוני בתוך העיר, זה משהו שכדאי להשקיע בו את התקציבים כבר היום, בניית מגדלי מזון. באופן אישי אני מקווה לעתיד שבו יש רבי קומות שכל המטרה שלהם היא גידול מזון על ידי רובוטים וחיישנים חסכוניים באנרגיה. אני לא מבין ברובוטיקה אבל אני יודע שלכל הצמחים שאני מכיר אפשר לנסח חוקי טיפול מאוד ברורים ולא רק "לפי העין" אז לא אמורה להיות בעיה לבצע דבר כזה. נהפוך הוא, אני חושב שרובוטים יכולים לבצע את זה טוב יותר מבני אדם.
באופן אישי אני רואה שילוב בין השניים, הספקה של אוכל מזין מגידול המוני בבתי קומות והכנסה של אוכל לכל חור אפשרי, ככה שהסביבה של אנשים תזין אותם, כי זה הרבה יותר חסכוני לשמור עגבניות לדוגמא על העציץ מאשר במקרר וכל עוד אין מכת גשם\קור הן גם ישמרו טוב יותר.
לתקוותי באותו שילוב תראה צמחים קטנים מגודלים בבתי קומות, עצי פרי בשטח העירוני וכו… אפשר ממש לשבת ולראות איזה צמחים מתאימים לאיזה סוג גידול ואיפה, אבל כפי שאתה בוודאי מבין בשביל להגיע לשם קודם צריך לשנות את המודל הכלכלי. בעולם שכמות יפה מהאוכל מגודלת על ידי רובוטים ואתה רוצה שאוכל יגדל בכל מקום, אתה לא יכול למכור אוכל.
*למרות שאתה יכול לגדל כמויות אוכל גדולות על שטחי אדמה פתוחים עם פרמאקלאצ'ר והידע שנרכש בקורסים (לא הייתי באף אחד מהם, קראתי ספר, ביקרתי בשתי חוות אקולוגיות והלכתי לממש את רוב השינויים בשטח החקלאי של המשפחה ביחד עם ניסויים קיצוניים על שטחים קטנים יותר), אתה לא יכול לשנע את האוכל הזה בלי נפט ואתה עדיין צריך מרחבים גדולים כדי להאכיל את כולם.
בנוסף בשביל להאכיל את כל בני האדם אתה עדיין תלוי בהשקיה (למרות שאתה יכול לחסוך) וחסדי הטבע (מכת ברד ברגע הלא נכון משמע לדוגמא שאין לך שסק כל השנה), אתה תלוי ברשתות פלסטיק דקות ועמידות מאוד, מצברים (אם זה לגדר חשמלית או מכשיר להברחת חולדים) וכלי עבודה ממונעים כמו חרמש מוטורי שמאפשר לאדם אחד לעשות עבודה של עשרות.
נ.ב.
הכל נכתב מלמעלה למטה בלי עריכה כי התעוררתי מוקדם לפני העבודה, יש מצב לטעויות ואני אשמח לפרט על דברים אם צריך או לחדד נקודות שלא עברו וגם לתקן טעויות אם חלילה יש.
יוחאי,
אין לך מספיק מטרז' לגדל אוכל בתוך הערים.
אדם זקוק לבין עשר לעשרים *דונם* (קרי 10,000 ל 20,000 מטר רבוע) ע"מ לגדל את החיטה, פירות וירקות שהוא זקוק להם. וזאת בהנחה שאתה לא אוכל בשר ולא מגדל מספוא, ובהנחה שהאקלים נח.
גידול עצמי אמיתי (לא קצת תבלינים ושני גזרים) הוא משרה מלאה, ועבודה פיזית קשה, שמעלה את צריכת הקלוריות משמעותית.
בקיצור: אתה רוצה לגדל קצת עגבניות בעציץ ועץ פרי אחד בחצר – שיהיה לך לבריאות.
להאכיל את האנושות, שמעל ל 50% ממנה גרים בערים, צריך חקלאות ממוכנת גדולה.
המספרים פשוט לא מסתדרים אחרת.
שי,
אני לא מגדל "עגבניות בעציץ ועץ פרי בחצר", לא רק 🙂
המשפחה שלי מחזיקה שטח חקלאי, אבא אחראי על חלק, אני אחראי על חלק, אחי הגדול וזוגתו אחראיים על חלק. השטח הוחזק מספר שנים בתור עסק והיום משמש לניסויים מתוך סקרנות אישית של כל המעורבים, סך הכל מדובר במספר דונמים.
באופן אישי הייתי על תזונה טבעונית מספר שנים אך בגלל התקף קוליטיס קשה אני כרגע לא יכול לאכול קיטניות ומשלים חלבון מגבינת עיזים וביצים (פויה) עד שהגוף שלי יחלים.
בקשר לכמות ההשקעה הנדרשת, תלוי איך מתכננים את זה, עצים דורשים צומת לב פעם במספר ימים (בעונה), חלקם אפילו פעם בשבוע.
שיחים כמו עגבניות, מלפפונים, שועיות, במיה דורשים יחס פעם ביומיים שלושה, תלוי בזן ובמזג האוויר.
עלים ירוקים כנ"ל.
אבטיח, דלעת, פלפל חריף, מלון – בקושי דורשים יחס.
בתכנון זמן נכון ותכנון שטח נכון אתה יכול להגיע לשטח פעם ביומיים בעונת הקטיף, בחורף בפעם בשלושה ימים ויש לך עבודה רבה רק בתחילת העונה ובסוף העונה כשאתה מזיז ציוד ומטפל בעשבים.
ולמרות כל אלו, בבקשה שים לב מה כתבתי, כתבתי שבמידה ולא תתבצע אוטומטיזציה של גידול מזון רוב האנשים יצטרכו להתעסק בזה ותהיה האטה או אפילו נסיגה מבחינת מחקר ופיתוח.
כתבתי שצריך לייצר שטח חקלאי בתוך הערים על ידי בניית מגדלים לגידול חקלאי, אני בדיוק יודע כמה שטח צריך כדי להאכיל משפחה ורוב האנשים גם רוצים לאכול חיות מתות.
בלי נפט אתה לא יכול להחזיק הרבה גידולים מחוץ לעיר, צריך לנייד אותם, צריך לבנות דרכים בשביל לנייד אותם, צריך אנשים שיגורו קרוב לטפל בהם, הם צריכים תחבורה, תקשורת, חשמל, מים, גישה להשכלה, אפילו היום עם נפט הדברים האלו ניתנים רק במידה חלקית מחוץ לערים.
הסיבה שאני חושב שמגדלים יעילים יותר מבחינת גידול מזון היא שבמגדל שבנוי לכך מראש אתה לא צריך להזיז כלי רכב כבדים. בשביל מה צריך מיכון כבד בחקלאות ? ליקוט התוצרת, פיזור זבל והפיכת אדמה. אני לא מכונאי רכב ולא ממש יודע כמה אנרגיה מתבזבת בהפעלת רכבים כבדים רק על סחיבת המנוע עצמו אבל אני מניח שדי הרבה, אם יש לך בניין שכולו בנוי לזה אתה יכול להשקיע הרבה פחות אנרגיה באופן שותף.
בבניין סגור אתה מאבד הרבה פחות מים, אתה יכול לשלוט באקלים בצורה מאוד קיצונית אז אתה מאבד פחות תוצרת, לצמחים שלך יש פחות מחלות אז אתה מאבד פחות תוצרת, אין לך צבים, דורבנים וחולדים שפתאום באים ומחסלים לך עשרה שיחים בלילה אחד.
יש לך רעיון יותר טוב ? רוב החלופות האחרות שאני רואה מסתיימות ברע, או רע מאוד (כשרע זה איבוד שליטה בחשמל ואיבוד ידע ורע מאוד זה איבוד של אלו תוך מלחמות תוך השמדה פוטנציאלית של בני האדם), בעוד שזה ממש יכול לעבוד.
יוחאי,
מאיפה תביא אפילו דונם אחד לאדם בעיר ?
בלי קשר כמה החקלאות המתועשת מחוץ לעיר מזיקה לסביבה, חקלאות בתוך העיר לא ראלית.
זה שפתרון אחד לא טוב, לא אומר שהשני הופך אפשרי.
עלות דונם בתל-אביב, גם בבנין קומות "חקלאי" הוא (הרבה) מעל מליון דולר.
עלות דונם שטח חקלאי בצפון הנגב מתחת למליון אגורות.
גם אם גידול במגדל יעיל פי 5 בתצרוכת האנרגיה (אע"פ שאתה חייב להביא את כל המיים – אין גשם בקומה ה 32, וכנראה גם את השמש כי אור השטח למ"ר לא מספיק אם יש לך 40 קומות), אז גם א התפוקה למטר היא פי 5 מאשר בשדה – המספרים פשוט לא מסתדרים.
הפתרון שאתה מציע ייקר את המזון באלפי אחוזים.
הפתרון הוא להפוך את החקלאות המתועשת ליותר ירוקה. רכבים חשמליים, שינוי בזבלים וחומרי הדברה, וכו וכו וכו.
אחת הבעיות של התנועה הירוקה היא חוסר בראליזם. למשל בגרמניה החליטו לסגור את כל הכורים הגרעיניים בלחץ הירוקים. וכמובן שמייד החליטו להקים עוד תחנות פחמיות, כי צריך חשמל. וכדור-הארץ הפסיד מכל המהלך.
או כמו אנרגיה סולארית או רוח – עד שתמצא מנגנון לאגירת אנרגיה בסדר גודל של מדינות, זו יכולה להיות רק טכנולוגיה משלימה למנגנונים שעובדים 24/7.
כל פתרון שמציעים חייב בראש ובראשונה לעבור את המתמטיקה של המציאות.
שי, אתה לוקח כהנחה שהשיטה המוניטרית וספציפית זו הקפיטליסטית הולכות להמשיך לשלוט ביד רמה. היום המחיר של דונם אדמה הוא אולי מליונים, אבל לא העלות שלו. העלות שלו יכולה להיות העברת חוק שמקצה X דונמים לנפש למגדלי חקלאות עירונים, שזה לא משהו שמדיד במליונים (לפחות אם יש דמוקרטיה מתפקדת ולא נשלטת ע"י בעלי הון).
אם ביבי יכול לחלק שטחים חומים בחינם למגורי סטודנטים ושאר כסת"חים, למה הוא לא יכול לחלק אותם לחקלאות עירונית?
לגבי המתמטיקה של המציאות – אנחנו חיים בתקופה שצריכים פחות ופחות ידיים לבצע את העבודות שיש לבצע. אני לא חושב שאפשר ברצינות להלחם באבטלה בימינו. זה לא שאפשר להמציא באמת מקומות עבודה או שצריך. המשאבים מנוצלים עד תום, יותר מדי אפילו, מיוצרים מספיק מצרכי יסוד ומזון, אין באמת צורך בידיים עובדות, יש רק צורך של בעלי ההון שאנשים יוכלו לשלם על המוצרים האלו כדי להחזיק את הכלכלה בהנשמה מלאכותית, ויש צורך של האזרחים המובטלים בהנשמה מלאכותית של כסף כדי לקנות לעצמם אוכל, רווחה ובריאות. אם כל כך הרבה דברים הם מלאכותיים, אז למה בעצם להמשיך להחזיק אותם בהנשמה? יותר ויותר מקומות עבודה יוחלפו במכונות, יהיה אוכל לאנשים אבל לא תעסוקה או כסף לקנות אותו, משמע שכל השיטה שמתגמלת בכסף על עבודה צריכה להיות מוחלפת במשהו אחר.
במילים אחרות, קפיטליזם היום מבוסס על נדירות הכסף, אבל כרגע הבעיה היא נדירות מקומות התעסוקה, והבעיה לעולם תחריף כי הטכנולוגיה מתקדמת ומייעלת את הייצור. לכן האבטלה תגדל, וכל עוד מבססים את רווחת הפרט על יכולתו להשתכר, המערכת תתפורר.
במערכת שמתכננת לפי עתיד שכזה, מבינים שמושג הכסף הולך להשתנות או להעלם, ולכן אי אפשר למדוד את העלות של מגדל חקלאי עירוני במחירו בשוק החופשי. אם תקח בחשבון את העלות המטפסת של השינוע בנפט כמו שמצביע יוחאי, אתה תגיע למצב שהעלויות הסביבתיות מצדיקות יותר ויותר לקרב את ייצור המזון לקהל שצורך אותו. עלויות שהיום, במערכת המוניטרית "הרגילה", לא לגמרי נספרות.
שי,
1. מה שעירא אמר.
2. שטח חקלאי "מודרני" מבוסס +- על העקרונות הבאים וסליחה אם יש טעות כי מעולם לא עבדתי בשיטה הזאת:
א. במקום כל שהוא בעולם כורים את מה שישמש ליצור דשן, נשלח למפעל, נארז ונשלח לשדות.
ב. במקום כל שהוא בעולם מיצרים (לא יודע כמה עדיין מנפט כמה כבר לא) חומרי הדברה, אורזים שולחים לשדות.
ג. בשדות מפזרים חומרי הדברה חזקים שהורגים הכל ואז שמים זבל כדי שהצמחים יצמחו, כל שנה צריך לשים יותר ויותר זבל כי האדמה נהרסת.
ד. אוספים הכל ושולחים.
שים לב, שאוספים יכול להיות על ידי מכונות ויכול להיות על ידי אנשים, בכל מקרה אחרי זה הכל ממוין (על ידי אנשים עדיין), נארז (על ידי אנשים עדיין) ונשלח (במשאיות קירור).
כל שימוש ברכב כבד על אדמה הורס אותה, יש מקומות שרכב כבד עובר רק איפה שלא שמים צמחים ויש איפה שאחרי זה מעבירים שוב רכב, הפעם טרקטור שיהפוך את כל האדמה כדי לרכך אותה שמשהו יוכל לצמוח שם.
מה שאומר שבשיטת הגידול הזאת אתה צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה (שאין לך) כדי לקבל את אותה כמות מזון, אתה צריך להניח שבלי נפט אתה לא יכול לקיים את החקלאות הזאת.