ראשון היה גדי שמשון שהחזיר את האירוע לפרופורציות, אתמול הוסיף סטולמן בדרכו חסרת הריכוך, וקרא לו "האיש שגרם למחשב-שהוא-כלא להיות מגניב". שניהם לא רחוקים מהאמת. אני ידוע (או רוצה להיות ידוע) כלוחם למען חופש למשתמש, שליטה בטכנולוגיה ביד הלקוח ולא בצד הספק, חירות דיגיטלית. בין השאר זה אומר בלי DRM, גנים נעולים, אם זו מערכת ההפעלה ואם זו אפליקציה בענן. אפל, בעשור האחרון, הפכה להיות נושאת הדגל של הטכנולוגיות האלו, תחת הנהגתו של מר ג'ובס היקר. לא פלא שיש כמה אנשים שלא סובלים אותו.
אבל קודם כל נוריד את הדבר החשוב הזה מלוח הדברים שצריכים להגיד על סטיב. הוא לא היה נחמד, אבל היתה לו לפעמים הצדקה להיות כזה. הוא היה פרפקציוניסט תאב בצע, אבל הוא גם היה מוקף בתעשיה חסרת דמיון. מוקף גיקים טכנולוגיים ומהנדסים בלי שום חוש לסגנון, עיצוב, צורה. אני זוכר שידיד שלי, מעצב תעשייתי ומעריץ של מוצרי אפל (אבל לא מהסוג שיקים אוהלים בתור לקנות את מוצריהם) סיפר לי כשהגיעו להם המכונות השולחניות החדשות לבצלאל. לא רק שהמארז של המחשב האימתני היה יפה ובתוכו הכל היה מסודר נעים ונוח במגירות שליפות, אלא שההודעה בתוך "מכסה המנוע" של המארז לבל תטפל בו כשהחשמל מחובר, היתה כתובה בפונט שעוצב במיוחד כדי להתאים לעיצוב המארז. אחרים נזכרו השבוע בסיפורים על תיקוני סופשבוע של גוון לא מדויק בגראפיקה ושאר פרטים קטנים. גאונות או קטנוניות?
http://www.youtube.com/watch?v=upzKj-1HaKw
אז אחרים הזכירו איך הוא דפק את ווזניאק כלכלית, או היה צועק על עובדים ומפטר בלי לחשוב פעמיים, וחלקכם מכירים את הסיפור של גניבת הרעיונות מזירוקס, או הסיפור על איך השתולל כשקיבל כרטיס עובד מס' שתיים בחברה אז עד יום מותו היה בעל כרטיס עובד מספר 0. אבל רובכם בוודאי נתקלתם גם בנאום שבו הוא מספר למה לליסה ולמאק היו פונטים כל כך יפים ופרופורציונאליים, או שאתה יודעים שהוא היה הראשון שהתעקש לייצר מדפסות לייזר במחיר בייתי, ואת הפרפקציוניזם שלו אפשר להבין, כי הוא היה המנכ"ל שאהב להיות הEarly Adopter שיעיז להביא את הטכנולוגיות הנכונות לפני שהמתחרים יחליטו. הוא גם היה גאון בשיווק, והבין מנשק משתמש ועיצוב גראפי ותעשייתי "מהבטן", בלי שלמד מעולם עיצוב בחייו. יש מי שיגידו שהתעשיה האמריקנית פשוט לא גידלה כבר שנים איש חזון כמותו, ושהוא האחרון שהבין מה לעזאזל הוא עושה. אני חושב שהוא בעיקר חיפש דרכים למכור לנו טכנולוגיה ולגרום לנו להתמכר לה בלי שנרגיש שזו "טכנולוגיה". אם לקחת פראפראזה פראית פה – הטריק הכי גדול של מוכר הטכנולוגיה היה לגרום לנו לחשוב שהטכנולוגיה באמת עובדת ושקופה.
http://www.youtube.com/watch?v=qmPq00jelpc
http://www.youtube.com/watch?v=r8L39UwOS-Y
כתב אתמול גיא ויינר ב+גוג:
התרומה האמיתית של אפל-של-ג'ובס לעולם המחשבים לא היתה טכנולוגית, אלא תרבותית. הם שמו מחשב בכל כיס. הם לא פנו רק לקהל של אנשי-עסקים וחובבי גאג'טים, אלה לכולם, כולל בנות טיפש-עשרה.
עכשיו לכולם יש מחשב עם חיבור לאינטרנט זמין בכל רגע, והם לא מתביישים בזה. "להיות מחובר" זה לא מנהג של חנונים שלא מסוגלים לתקשר עם העולם, אלה צורך מהותי של דור שלם. זה אומר שאין יותר משמעות לידע כללי; שכל חתיכת מידע שפורסמה אין-פעם רחוקה ממך רק בכך שתקליד את מילת-המפתח הנכונה; שכולם יודעים איפה אתה ומה עתה עושה – וההיפך; שדימיון ויכולת להסיק מההקשר יותר חשובים מזיכרון וריכוז. נכון, גם גוגל, פייסבוק, וויקיפדיה ולינוקס עזרו במהפכה הזו, אבל אפל הפכו אותה לאופנה, לפריט-לבוש.
http://www.youtube.com/watch?v=8rwsuXHA7RA
אז נכון שאפל לקחו מתוכנה חופשית את הקרנל החדש שלהם ולא תרמו כלום חזרה, נכון שהטלפונים שלהם היו גן סגור ומגביל, שחנות האפליקציות שלהם מצנזרת למשתמשים את החיים ועושה צרות למפתחים, אפשר להתלונן על כל מיני דברים משוגעים אנשים נתקלו בהן, על שירים שנקנו באייטיונס והפסיקו לנגן אחרי שני שדרוגי מערכת הפעלה, ועוד כהנה זוועות, אבל אי אפשר להכחיש שהאיש ידע להוציא מוצרים יפים, עם גימור חלק, שהשלימו נישות שלקוחות לא ידעו שהיו חסרות (מי אמר טיים מאשין?), ושיווק שיווק שיווק. אני לא משווה אותו לטסלה ואדיסון כמו שמיהרו כמה לייצנים (אפילו את ווזניאק אני לא משווה להם), אבל אפשר חופשי להשוות אותו ליזם שקנה מהזוג מקדונאלד הזקנים את הזכויות לשם דוכן ההמבורגרים שלהם. איש שראה איך אחרים עושים טכנולוגיה ועיצוב וגרם להם לשתף פעולה כמו שאף אחד לא דחף אותם מעולם, ודרך הצלחתו, כולל הצלחת הטכנולוגיות שפחות אהבתי, אילץ את עולם התוכנה החופשית לשנס מתניים, כמו כל המתחרים שלו, ולייצר לנו מטעמים שיוכלו להתחרות בצוות המבריקים שטיפח בקופרטינו. אני מוריד את הכובע. אפילו שלצערי המוצרים המגניבים שלו הם הרבה פעמים מחשב-שהוא-כלא 🙂
דייב וינר כותב שכאנשים כותבים את ההספדים שלהם, הם למעשה כותבים על עצמם. אני נוטה להסכים.
http://scripting.com/stories/2011/10/08/stallmanSteve.html
לגבי סטולמן – אני מבין את התגובה שלו, ואין לי בעיה איתה בכלל. היא חסרת טאקט, ובניגוד לווינר לדעתי היא טיפה נוטה לכיוון חוסר חמלה אנושית – אבל היא כן תגובה שמאחוריה יש יושרה. סטולמן הוא, בסופו של דבר, סטולמן.
—
עיצוב הוא אחד האלמטים הבולטים במוצרים שג'ובס משאיר אחריו, אבל התמקדות בעיצוב לא היתה מה שייחד את התוצרים של ג'ובס, לדעתי. יש לא מעט חברות שעיצוב מוקפד הוא דגש מהותי בפעילות שלהם, אבל הם לא היו הצלחה ברמה של אפל, או שנכשלו כליל.
אפל בשנות ה80 המאוחרות וה90 המוקדמות היא דוגמה מובהקת. הכישלון של הניוטון הוא דוגמה נהדרת (והדגם השני, אפילו עוצב ע"י אייב, מנהל העיצוב הנוכחי של אפל).
אולי בשלב מסויים אכתוב משהו על ג'ובס ומה שהפך אותו לאדם שהמוות שלו יוצר תהודה מהסוג הזה, אבל המיקרו-ניהול וכניסה לפרטים קטנים לא תהייה הנקודה העיקרית. ג'ובס לא היה אדם של פרטים קטנים – הוא היה אדם של תמונה כוללת. יש הרבה דמיון בינו לבין סטולמן, לדעתי. ההשפעה שלהם דומה בהיקף שלה על האנושות, רק המכניזם שהם בחרו קצת שונה…
—
ג'ובס לא היה מושלם כאדם, הוא עשה לא מעט טעויות אישיות (במיוחד בצעירותו), אבל מי לא? לנון היה חרא של בן אדם, אדיסון היה זוועת עולם, ופורד היה אנטישמי (or so they say).
"מעריץ של מוצרי אפל" – לא. אני לא "מעריץ" מוצרים. אם כבר, אז אני "מעריץ" אנשים. לא שאני מרגיש נח עם מילה שהאסוציאציה שהיא מעלה לי היא של פוסטר מלהיטון מעל המיטה. אבל בסדר. ברמה האישית אני עצוב על מוות של אדם שהשפיע על החיים שלי בצורה מהותית, נראה לי שזה טבעי. לא?
גובס היה אדם – גאון בתחומים מסויימים, "מנייק" באחרים.
הוא לקח חברה על סף פשיטת רגל והפך אותה לחברה הגדולה בעולם.
והוא עשה זאת כי הוא הבין מה אנשים רוצים יותר טוב מכל אחד אחר בתחום.
לצערנו, הוא זיהה במדוייק שאנשים יחליפו חופש בעיצוב. הוא הבין שאנשים ישלמו כסף להכנס לכלא אם הסורגים יהיו מספיק יפים.
שי: אנשים יחליפו פתרון מורכב שדורש ידע שאין ברשותם לפתרון מובן ופשוט (מבחינתם) שמאפשר להם לעשות משהו בעל ערך עבורם. למעשה, רב האנשים לא יראו שיש להם בחירה בכלל.
גילוי נאות: אין בבעלותי מכשירים של אפל. אני מכיר תפוחים בעיקר מראש השנה…
משום מה מה שעירא כתב עליו כהערה תוך כדי שטף ההרצאה, גרם לי לעצור . אני מתכוון לנקודה של השפעת המדיה על צורת החשיבה. מהם השינוים הצפויים כתוצאה מגישה און-ליין לידע, מליקוט הידע באופן של הקלדת מילות חיפוש, ועוד ועוד. ומה המשמעות שלהן על התנהגות האדם? על המוסר האנושי של בני הנוער היום, המבוגרים של מחר?