ועוד כמה מילים על אינוס וכיבוש

עכשיו כותב על זה גורביץ ונמרוד אבישר מנמק ומרחיב על גודל הבעיה (כאילו לא קפץ הדבר לעיני כל קוראי) ומקשר את היחס לאנס אחר מהכותרות, ארז אפרתי. זה הזכיר לי סיפור שסיפרה לי לפני כשבועיים אמי, שמפעילה אולם אירועים מצליח, שנתקלה לראשונה בתופעה הזויה למדי בחתונה אצלה באולם האירועים. באמצע הערב היא שמה לב שרחבת הריקודים מלאה בבקבוקי מים מינרליים, חלקם מתגלגלים בין רגלי החוגגים בלי שמישהו ירים אותם. בשלב כלשהו קרוב יותר לחצות היא נתקלה בזוג לבוש בקושי שהתגלגל למרגלות במת החופה ו"פעל במרץ". אביה של הכלה עבר לידה ופלט בנונשלאנט ש"האקסטזי משגע להם את המוח" ואז היא חיברה 1+1. לא עברה חצי שעה והיא גילתה שעוד כ-15 איש (זוגות ואולי היו שם גם שלשות) "חוגגים" חופשי באורגיה בעירום על רצפת ומעקות מרפסת העישון, באוויר הנעים של איזור התעשיה תלפיות. אולי חלק מהבנות היו מקצועניות שהוזמנו במיוחד ואולי הן מבאות החתונה, לא ברור. כששאלה לפשר התמוטטות אמות המוסר האלה הסבירו לה ש"ככה זה בימינו" והחבר'ה שם רובן יוצאי יחידה מיוחדת שבדיוק איבדו כמה מחבריהם והיו "צריכים להתפרק". היא לא היתה בטוחה אם היא המומה יותר ממראה עיניה או מהעובדה שהיא היתה אחת היחידות שהתרגשה מההתרחשות ההזויה.

עם "התפרקויות" כאלו, ברור איך קרה אירוע אפרתי. אם זה הסטנדארט של יחידות עילית אז אנחנו בצרות מכופלות. אבל אם זו גם הסלחנות של דור ההורים שלהם, אז למי ועל מי כבר יש להתלונן?

(למרות שהדברים קרו מאוד בפרהסיה, אני לא אתן את שם הזוג שהתחתן, את התאריך או את שם היחידה המדוברת. יש גבול לצהוב, אבל אני חושב שזה אייטם מעורר תהיות. לאמא שלי יש ותק של כ-15 שנה של קייטרינג באיזור ירושלים, אבל היא טוענת שדבר כזה או קרוב לו לא יצא לה לראות. אולי באיזור המרכז זה קורה יותר? לשמחתי לא בחתונות שאני מוזמן אליהן.)

8 Replies to “ועוד כמה מילים על אינוס וכיבוש”

  1. מנסיוני, ואני יודעת שזה נשמע נורא, זו תופעה ידועה ורווחת כבר כמה שנים בחתונות אשכנזיות חילוניות.
    אני, מה שנקרא, "משתכנזת". כמעט ואין לי חברים מזרחים כמוני, ואני גם נשואה בעוונותיי, לפולני אסלי. בחתונות של מזרחים (ואני נוכחת מדי שנה בהרבה כאלו, יען כי המשפחות יותר גדולות, מכל הסיבות ההיסטוריות הידועות) לא נתקלתי מעולם בתופעות של סמים/אורגיות וכו'. אין. אפס. בחתונות אשכנזיות (של החברים) – 90% זה קיים, ברמה זו או אחרת.

    לפני החתונה שלי הטלתי וטו מוחלט על סמים כלשהם כולל סמים "קלים" – גם בחתונה וגם במסיבת הרווקים. זה היה אחד הריבים הכי קשים שהיו לי ולבעלי (אז החבר) סביב ארגון החתונה. הוא טען שאני מונעת ממנו ומהחברים שלו "לשמוח". אני מבחינתי לא הצלחתי ועד היום לא מצליחה להבין למה אי אפשר "לשמוח" בלי לדפוק את הראש עם כימיקלים. (בעלי אומר שלאשכנזים יש בעיה לשמוח באופן טבעי בגלל השואה. והוא רציני לגמרי ומשוכנע שזה מצדיק נטילת סמים באירועים שצריך להיות בהם שמחים. כמובן שברגע שהוא מזכיר את המילה שואה אז נסתמות טענותיי ואין לי שום דרך להתווכח איתו.)

  2. הייתי בלא מעט מסיבות חתונה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, רובן ככולן "אשכנזיות חילוניות" למדי (גם חברי המזרחיים משתכנזים כנראה). אולי בגלל שרוב חברי גיקים ולא אנשי שלדג או סיירות, הסם הכי קשה שהיה שם זה אלכוהול, ורק באחת ראיתי סם אחר, קל יותר, מגולגל לג'וינט. יש המדרגים אקסטזי קצת מתחת לאלכוהול ויש אפילו מתחת לגראס, המסוכן ממנו הרבה פחות, אבל אורגיות כמו שתיארתי זה לא משהו שראיתי אי פעם.

    אין לי שום בעיה עם אנשים שאוהבים להשתכר או להתרומם עם גראס, אבל לגבי "לאשכנזים יש בעיה לשמוח באופן טבעי בגלל השואה", כאשכנזי ברובי אני לא שמעתי שטות גדולה מזו, אבל יש משהו עצור אתצל הרבה אנשים סתם בגלל חינוך דפוק מהבית. דעתי האישית היא, שאם אתה לא יכול לשמוח בחתונה של עצמך או של חבר קרוב, אז לך לראות פסיכולוג או משהו, סמים זה פתרון מאוד גרוע לבעיות. כשאני רואה חתנכלה משתכרים זה מגעיל אותי. זה אומר לי איפשהוא בפנים שהם כנראה לא שלמים עם החתונה והם צריכים סמים כדי לצלוח את הערב.

    ועדיין – אורגיות? להתפשט ולהזדיין (סליחה על הצרפתית) כשכל האורחים של החתונה מסביב? ווטפ? באיזו עדה או עם זה נהוג מאז זנו עמי ארץ כנען לבעל ולעשתורת?

    1. תשמע, אני לגמרי מסכימה איתך בנושא סמים. תכל'ס, גם אלכוהול בהגזמה מפריע לי. וגם גראס בהפרזה זה לא משהו, בטח כשהוא מעורבב עם אלכוהול וגורם לאנשים להתנהג כמו מפגרים/בהמות בחתונה, שאמורה בכל זאת להיות מעמד עם ארשת מכובדה כלשהי – בכל זאת שינוי משמעותי בחיים.  

  3. סוטה יקר, אתה יכול למצוא את זה בטח במועדוני לילה מובחרים, במיוחד באפטר פארטיז שמעתי שזה הולך מצוין. אני ממש לא מבין עדיין למה שמישהו ירצה לעשות אורגיה מול דודה שרה וסבא זכריה.

    1. מחוויה אישית, מה שקורה בקו פנגאן לא שונה מהותית ממה שקורה במועדונים בתל-אביב.

      כן – יש שם סמים קלים, וככל הנראה גם קצת קשים (לא ראיתי, אבל סביר).
      בעיקר המון חברה שיכורים. מיעוטם שיכורים מאוד.

      האווירה שמחה. מאוד פתוחה וחברותית. מאוד סובלנית וליברלית.

      אורגיות לא ראיתי. זוגות מתמזמזים – המון.
      אני מניח שגם עושים סקס. אבל לא ראיתי את זה קורה ממש על החוף מול כולם (למרות שיתכן – זו מסיבה ענקית (עשרות אלפי אנשים), ולמרות שהיסתובבתי די הרבה, לא ראיתי הכל).

      אם הבן שלי יום אחד ילך לשם, אני אדבר איתו שוב על אחריות וזהירות, אבל אני לא אכנס לפניקה.

כתיבת תגובה