כמה מילים על סוג הלקוח שאני לא רוצה

לפני כמעט שנתיים הגעתי למשרדי מכללת הייטק בהרצליה עם המלצות של אנשים טובים. אני אוהב להדריך, אני חושב שאני טוב בזה, ואני שואף לעשות סוויצ' מחיי IT משמימים מזה כבר 10 שנים אבל לא לגמרי מצליח לפרוץ החוצה. הייתי אמור לתת שם הדרכות לינוקס, הסכמתי אפילו לירידה משמעותית במחיר לשעה כדי שיתנו לי קורסים להדריך (אמרה לי את ×–×” המנהלת בפירוש – תן לי 30% פחות מהמחיר הרגיל שלנו ואז אוכל לשבץ אותך). אני הסכמתי לתת מחיר מיוחד, ×›×™ ממש רציתי לעשות את הסוויץ' ×”×–×”. אבל חודשים ארוכים חלפו ולא קיבלתי צלצול.

ואז לפני כשנה וקצת ראיתי שהם מחפשים מורה לקורס טכנאי PC. שאלתי למה לא מתקשרים אלי והבהירו לי שזה הרבה פחות כסף ובנוסף זו התעסקות עם חלונות. להכל הסכמתי רק כדי להכניס רגל דלת, אבל לא היה לי מושג לתוך מה אני נכנס. מלבד שניים או שלושה תלמידים רציניים שבאו לשמוע וללמוד, היה מדובר בחבורה של משועממים שבהו בתקרה ונמנמו וסירבו בתוקף לנסות להבין. ממולי ישבה כיתה של 13 איש בני 25-34, שליש מהם לא ידע להפעיל אפילו "חלונות"(!!) לא כל שכן להבין למה לחשמל יש פלוס ומינוס, ואני אמור הייתי (לפי מערך השיעורים שהיה דף בודד ודל תוכן) ללמד חשבון בינארי, חוק אוהם, מספיק כימיה כדי להסביר מה ההבדל בין מוליך ומבודד, זיהוי צ'יפים, הבנה של ההבדל בין PCI מקבילי ל-PCI-X טורי, northbridge, southbridge וכל מה שהולך על לוח אם ועל קו אינטרנט בשלושה עשר השיעורים של השלב ראשון בקורס.

נתנו לי ספריה מלאה במצגות אבל כשגילו אחרי שלושה שיעורים שאני משתמש בהם ירדו עלי כסאח והסבירו שהן גרועות ובעצם אסור לי בכלל להשתמש בהן. זה לא שהיו מצגות מעודכנות, אסור היה לי להשתמש במצגות האלו נקודה. אם אני רוצה אני מוזמן לבנות חדשות בזמני החופשי (והחינמי). כשניסיתי לרמוז שכדאי ללמד אותם על הרכיבים לפני שיורדים לאבסטראקטים כמו חוק אוהם וחשבון בינארי ירדו עלי שאני ביקורתי ושחצן כי ככה מלמדים כבר שנים שם והכל בסדר. כשביקשתי רשימת תפוצה או פורום אמרו לי שבועות "עוד רגע" עד שפתחתי להם בעצמי אחד מחוץ לאתר המכללה, וכולי. לא אכנס לעוד פרטים, אבל אסכם בזה שמהם קיבלתי כל הזמן ביקורת שלילית ומהתלמידים קיבלתי משוב חיובי. חלק מהם העידו שזו הפעם השניה שהם נאלצים לעשות את הקורס ואצלי יותר מענין ומובן (מה גם שבמחזורים קודמים הלכו מכות בהפסקות ואנשים ברחו הביתה. כן, אני מדבר על אנשים בסביבות גילאי השלושים).

אחרי שבעה שיעורים שבהם הפער גדל בין מביני הענין ואלו שבאו להתבטל (הייתי חייב להניח שאת השכ"ל שלהם משלם משרד העבודה, כי שכל לא היה להם הרבה), הודיעו לי מהמכללה שאין לי מה לבוא יותר ולא פירטו אם יש סיבה ספציפית. שום משוב. הניחוש שלי היה שהמדריך הקבוע של הקורס פשוט חזר לו מחופשה בחו"ל ורצה לחזור לעניינים.

אז אחרי כל כאב הראש הזה, והרגשה שלא בשליטתי גם נשרף לי בין הידיים גשר ושאולי לא אשוב אפילו ללמד שם יותר לינוקס לקהל יותר איכותי, אני מחכה כבר 12 חודשים לתשלום מהם. דרשו ממני שאוציא להם חשבונית מס לפני שישלמו (הוצאתי, בקרוב אשלם עליה מע"ם ומקדמות מס הכנסה, אבל הצ'ק עוד לא הגיע).

אני באמת לא רוצה להשתין לבאר שחברים טובים שלי שותים ממנה. אומרים לי שהם משלמים בזמן והם אנשים נהדרים. אולי יש בין קוראי גם שיגידו שהקורסים שלהם טובים, אבל הנסיון האישי שלי היה מאוד רע איתם. אין חומר לימוד מסודר, אין גיבוי למדריך, אין מוסר תשלומים. אני את מרכולתי ושכלי אציע למתחרים שלהם. נכון להיום כבר עלינו מדרגה והבטיחו ששולחים לי צ'ק, אבל חודש עבר וצ'ק אין. אם אני חיב למחוק חוב של כ-2500 ש"ח, לפחות אקנה בסכום השערוריתי הזה את הזכות לומר את אשר על ליבי.

ישראלים יקרים – אתם מאכזבים אותי כל יום מחדש. מה × ×”×™×” איתכם?

16 תגובות בנושא “כמה מילים על סוג הלקוח שאני לא רוצה”

  1. אני למדתי מנסיון משהו אחד פשוט: לקוח חדש? אני מבקש תנאי תשלום שונים מהסטנדרט שלו. הוא מבקש שוטף + 60 בסטנדרט? אני מבקש חד פעמי חלק מהסכום בצורה של שוטף (כמובן שיאמרו לך שזה לא מקובל ושצריך אישורים וכו', אבל מנסיון שלי, התעקשות מנומסת עוזרת), ואז רואים כמה הם רציניים או לא.

    אם אתה רוצה להדריך, אז אני יכול להציע לך משהו? אני משער שיש לך Windows. תשיג לך מיקרופון איכותי (אפילו אלו ב-100 ש"ח יספיקו לשם כך), תתקין תוכנת Camtasia ותקליט מס' שיעורים בנושאים שאתה רוצה להדריך לגביהם ותעלה אותם ליו-טיוב, ותעשה Embed לאתר המסחרי שלך. כך תוכל בעתיד שאתה מדבר על הדרכה לתת לינק למה שהקלטת כדי שיתרשמו בעצמם. בזמנו הייתי צריך להעביר הדרכה קצרה על VirtualBox והקלטתי כמה שיעורים (בקרוב אני אמשיך), וזה עשה על הלקוח רושם גדול מאוד, עד כדי כך ששעתיים אחרי שהוא קיבל את המייל עם הלינק, הוא שכר אותי לאותו פרויקט קצרצר.

    בהצלחה.

  2. אמנם אני לא עובדת בתחום ההדרכה, אבל בתחום שלי – אחד הדברים שמשגעים אותי ביותר בשנים האחרונות הוא המגמה ההולכת וגוברת של חוסר מקצועיות. פשוט לא נותנים לך לעשות עבודה טובה ומכריחים אותך לעבוד עם כלים מיושנים ובתנאים בלתי אפשריים, כדי שאפשר יהיה לסמן "וי" על המטלה הנתונה ולהמשיך הלאה. האיכות פחות ופחות חשובה, ולאנשים שהאיכות היא בראש מעייניהם, זה קשה במיוחד.

  3. כיום לפי ס' 81א לחוק ההוצאה לפועל אתה יכול עם החשבונית ללכת להוצאה לפועל (ובסכומים מתחת לעשרת אלפים ש"ח) יש אפילו מסלול מקוצר.

    רוצה להיות אפילו יותר אלים? תגיש תביעה קטנה, תוסיף עלויות של זמן, אבדן הכנסה וכו' ולאחר פסק הדין תוציא אותו לתקשורת.

    בהצלחה!

  4. תודה על העצות, תומר, אבל לא נראה לי שבא לי לטרוח כל כך הרבה בגללם. אם יצטברו לי עוד חובות כאלו אולי אלך יום אחד ואגיש שניים-שלושה במרוכז.

  5. הבלוג שלך הגיע לכמה מקומות כבר באינטרנט שלדעתי יעזרו לך יותר, נראה, בכל מקרה בהצלחה עם זה.

    תומר, אלימות נגד לקוחות זה הדבר הכי לא בריא שיש. אתה עושה את זה מחוסר ברירה בו הפגיעה באי האלימות הזו גוברת על כל דבר אחר.

  6. היי עירא
    ליבי איתך.בנוסף כמה מילים על הצד השני.
    אני לומד שם עכשיו בקורס PHP עם מורה מדהים בשם כנען אביב וקבוצה משובחת ביותר של 15 תלמידים משקיענים. לא יודע מה מערכת היחסים של המורה עם מעסיקיו אבל בצד התלמיד ההרגשה היא שיש תמורה ,בינתיים הוגנת, לכסף ששולם. בהצלחה בגביה ואל תתפשר על שקל.
    רע שפירא
    שפיים

    1. אם לא ברור מהפוסט שלי – מדובר בחברה מצליחה מאוד שמעסיקה כמה מהמורים הטובים בשוק, ומוציאה לקוחות מאוד שמחים. במקרה שלי, לעומת זאת, נראה שהקורסים הזולים יותר מטופלים אחרת או משהו, אחרת לא ברור מה קרה.

  7. ik_5: כל מה שתומר מתאר הם פעולות לגיטימיות. זו לא אלימות, המנגנונים המשפטיים קיימים בדיוק למטרות הללו.

    1. המנגנונים המשפטיים קיימים בשל עודף סיבוכיות.
      תביעת לקוחות, הוצאה לפעול וכו', הן פעולות אלימות. גם חוסר תשלום הוא אלימות, אל תשלה את עצמך, אבל כלקוח יש לך כוח שכנותן שירות אין לך, וזה שאתה לא פוגע בעצמך אם אתה אלים (עד גבול מסויים), בעוד שכנותן שירות (עסק בכלל), כל פעולה שאתה עושה נשקלת בהרבה מאוד גורמים של שיווק, מתיוג וכו'. אם המיתוג שלך כלפי האחרים הוא שאתה אלים בזה שבכל בעיה אתה מתנהג באלימות, תישאר עם מעט מאוד לקוחות אם בכלל.

      יש דרכים אחרות להתמודד עם זה. כתיבת הפוסט הזה היא אחת מהן.

      1. "תביעת לקוחות, הוצאה לפעול וכו', הן פעולות אלימות"

        על פי איזו הגדרה של המונח "אלימות"?

        "כנותן שירות (עסק בכלל), כל פעולה שאתה עושה נשקלת בהרבה מאוד גורמים של שיווק, מתיוג וכו'. "

        מסכים לגמרי. והפוסט הזה לא נשקל על פי אותם גורמים?

  8. לא חייבים לתבוע. לפי הלך רוח הדברים הבנתי שמדובר בלקוח חד פעמי ולא בלקוח חוזר. במצב כזה (לדעתי) לא צריכים להיות כל סנטימנטים.

  9. עירא, ראיתי את התגובה שלך אצל מאיה בוכניק ("את המשרות שאני רוצה אף אחד לא מציע") ומיד זה גרם לי לתהות אם יש ביכולתך ליצור לעצמך את המשרה המבוקשת. נסה לעניין את האנשים בתחום בהבאת תוכן משלך למכללה שלהם, ולקחת על עצמך את האחריות לתכנים, וכן את האחריות על הצלחה או כישלון, באופן שיהיה כדאי לשני הצדדים.

    בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *