אתמול שמעתי בחדשות על כך שאסיפת רבנים חרדיים החליטה לחזור על מבצע שנות ה-70 נגד הטלוויזיות, ולכפות על הורים להוציא מהבית כל מכשיר בחיבור אינטרנט, תחת האיום שבתי הספר ימנעו חינוך מהדרדקים. הכל או לא כלום זו השיטה. במקום לחנך להבדיל בין טוב ורע צריך פשוט לזרוק את הרע מהחיים לפי הדוגמא הזו. רק לפני שבועיים נחשפה פרשת הרב מוטי אלון ובעקבותיה שוב נחשפה במערומיה אי היכולת של הציבור הדתי (אפילו לא חרדי) להתמודד עם האמת. שמעתי דיווחים על קורעי קרע, מארגני עצרת תפילה המונית, חושבים לשבת כמו ב"שבעה" ומדברים על ביטול של הלכות שפסק הרב בכל שנותיו. זהו. נמחק. אולי נגיד שהאיש בעצם לא דתי, הוא היה מתחזה כל השנים, נמחק מספרי ההיסטוריה ומלוח ליבנו כי דברים רעים לא קורים, ואז נהיה שוב טהורים לקראת בוא המשיח משיח משיח אויויויויויוי.
אז השבוע רבני העדה החרדית מבקשים לנכש מבית הספר את הילדים קהי השיניים של אבותיהם אוכלי הבוסר שמשתמשים באינטרנט. מה קרה להסדרה עצמית? טלפונים ללא MMS ו-GPRS? ספק אינטרנט שמפלטר תועבה כבר לא מספיק טוב? האם הרחקת מידע מהילדים באמת תעלים אותו או שתניח להם ליפול יום אחד לפחים ששום דבר לא הכין אותם אליהם? להזכירכם רק לפני שנתיים הייתה שרה פיילין עסוקה בלזייף הריון כדי שלא יגלו שביתה הצעירה נכנסה להריון לא מתוכנן באמצע כיתה י"א. כשהתגלתה הקנוניה המגוחכת באמצע המרוץ לנשיאות המשיכה פיילין להחזיק בדעה נחרצת נגד חינוך מיני ובעד הטפה להתנזרות. ביתה עוד כונתה כפוית טובה ע"י העיתונות השמרנית כשבגיל 18 פתחה פה נגד המדיניות האטומה של אימה לגבי חינוך מיני. לפחות לא ניסו לקחת לה את חופש הביטוי, אבל לנהל דיון רציני על המשמעויות לא טרחו בפוקס ניוז וארגונים דומים. כמו בכל ארגון שמרן, לשאול שאלות ולחבר קווים זה אחד האיומים הכי גדולים על דרך המחשבה התקועה שלהם, למימים שלהם יש מערכת חיסונית תוקפנית במיוחד, הם לא יעצרו לשאול שאלות, ואם יציגו להם ראיות שהם טועים הם יגידו לך שזה רק דיעה.
בסביבתו של הנשיא לשעבר בוש הבן קראו בזלזול לאנשים כמונו, שואלי השאלות, "The Reality-based community". אתם מבינים, הגענו למקום מסוכן בחיי האנושות, כשעושר אדיר של מידע ויכולת פרושים לפני המין האנושי ורובו מפחד לטבול רגל במים. האם מציאות היא מילה גסה ושאלות יביאו לחורבן המין? אני שמח שבוש כבר לא בבית הלבן, עם כל הדוקטורינות והדוגמות שלו…
בהמשך היום קיבלתי מחץ בן-חמו מייל בו הוא סיפר לי על הצעת תיקון לחוק העונשין – איסור פרסום מודעות על טיפול רוחני או מיסטי (מתנצל, קובץ DOC, אבל תוכנו המלא מצורף). אודה, חשכו עיני מהנוסח:
(א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה על מיסטיקה וטיפול רוחני, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
(ב) בסעיף זה –
"מיסטיקה וטיפול רוחני" – כל עסקת חליפין של טיפול בתמורה, ואין נפקא מינה אם הייתה התמורה בכסף או בשווה כסף, או אם הוגדר הטיפול הרוחני המוצע כקסם, מיסטיקה, גירוש שדים, ביטול עין הרע, ביטול ויצירת חג'אב, ידיעת העתיד וגילויו או בכל כינוי אחר ובכל אמצעי שהוא."
בהמשך מפורט איך הגענו לכאן:
דברי הסבר
קוסמים, ידעונים ומיסטקאיים טוענים שהם יכולים להציל חיי אדם או לפתור בעיות משפחתיות או אפילו ליצור אותם, כגון קירוב או ריחוק בני זוג או טיפול ממחלות נפשיות או גופניות. לטענתם, הם מטפלים באמצעים וכלים שונים כמו: ספרים קדושים, קלפים, קפה, עופרת, חג'אב ושימוש במנדל (שני הכלים האחרונים נפוצים בשמות אלו בחברה הערבית).רבים מאלה המוזכרים לעיל הם לא יותר מרמאים שמנצלים את הצרות, הבעיות והלחצים, שאליהם נקלעים אנשים, ובתמורה לשירותים שקריים הם גובים מלקוחותיהם סכומי כסף עצומים.
בנוסף היו מקרים רבים שבהם הניצול עבר כל גבול והגיע לכדי ביצוע עבירות פליליות חמורות, כגון אונס, הטרדה ומעשי סדום, תוך שרמאים אלו משתמשים במה שנתפש על ידי לקוחותיהם כ"כוח", "הילה" או "קודש" שהם מיחסים לעצמם ושהאנשים הנזקקים מיחסים להם בשל נזקקות. זה מצב שבו מתקיים ניצול של מעמד והיו מקרים שרמאים אלו גרמו לנזקקים להאמין ולהשתכנע שהסכמה לקיום יחסי מין עם המטפל תטהר אותם ותוציא אותם מבעיותיהם.
עוד יצוין, בענף זה מתגלגלים מיליוני שקלים בשוק השחור.
הצעת חוק זו מבקשת לאסור כל פרסום או מודעה על טיפול שכזה ובכך לסייע בלחימה בתופעה המתגברת ולו בהפחתת זמינות הכתובות הללו באמצעי התקשורת השונים.
חץ שאל לדעתי על החוק. התגובה המיידית שלי הייתה שזהו רעיון מטומטם משלוש הסיבות שבהמשך. זה נראה על פניו כחוק ספציפי נגד השמוקים שמסתובבים בקרבינו כמו גואל רצון, אשר פינטו ושורת "מיסטיקנים" שניצלו קצת יותר מדי את עדת הפראיירים שבאו לחסות בצילם, אבל:
- החוק הזה לא הולך רחוק מספיק, כיון שהוא מאפשר תחומים אפורים וניסוחים מתחמקים, הוא קשה לכפייה במתכונתו והוא לא מכסה את כל הרמאים הבעייתיים האחרים (ממששי הילות, מקשרי חוצנים, מדקרים, הומאופתים, מוכרי קמעות, כירופראקטים וכל סוג אחר של טיפול בלתי מדעי הטוען לריפויים, הצלות מסרטן וכולי).
- החוק הזה הולך רחוק מדי, כי לצידו לא מוצגת כל בקשה לצורת הגנה על הציבור בצורת חינוך לזהירות והפעלת שכל, וביעור הבערות לגבי כישופים ומאגיות.
- החוק הזה עלול להפוך את בעית "השוק השחור" בתחום לחריפה יותר, כי ידוע שחוקי איסורים מהסוג הזה לא עובדים (השוו לפרוהיביציה האמריקנית על אלכוהול, סמים ונשק). הבעיה שכאן אין גם סחורה לעקוב אחריה, מדובר ברעיונות מטומטמים שאותם רמאים מוכרים בכסף ותחת הפחדה לקרבנותיהם, ורעיונות אפשר להנפיק להרבה אנשים בלי להבריח חדשים מחו"ל…
אבל מה שמציק לי זה שזה מזכיר לי את הדוגמות של הותיקן נגד איסור בכישוף. הם לא אמרו מעולם שזה שטויות במיץ, אבל אסרו לעסוק בזה "כי זה אסור". בספריות הותיקן יש מאות ספרים אסורים כאלו, שהם שומרים מהקהל, עד כמה שאני יודע, כי הם עדיין נצמדים לדיעה שכישוף זה אמיתי ולכן זה מידע מסוכן. את הצעת התיקון הנ"ל הגיש לכנסת ח"כ גנאים, וחתומים עליה פחות או יותר כל השמאל הערבי בכנסת ודב חנין. לצערי זה ממשיך את הקו של "רב-תרבותיות" בחד"ש, שכבר הבעתי נגדו את דעתי. רב תרבותיות בחוק או בתרבות (ראו "תקינות פוליטית") זו מגמה אנטי-דמוקרטית המעכבת את התפתחות החברה בארץ והאנושות בכלל.
עדכון – עד שסיימתי לכתוב ולשלוח את הפוסט הזה, גם חץ פרסם ביקורת על הצעת תיקון החוק.
וקוריוז לסיום – עוד לפני שיעבור או לא יעבור התיקון של גנאים, חץ בעצמו נתבע ע"י רוכל/נוכל, אחד מאותן "מטפלים" קבלני קבלה שמוכרים אשליות ללקוחותיהם. אבל חץ לא יוצא נגד התופעה כולה. למרות שהבעתי את ביקורתי המבודחת בעבר, הוא עדיין אוהב לקרוא לעצמו "ספקן" למרות שהוא יוצא רק נגד "המיסטיקנים המזויפים" מתוך אמונה באוקסימורון של "מיסטיקנים אותנטיים". אבל הפעם התובע אשכרה עונה לו בעברית עילגת נגד הביקורת שחץ פרסם על פי הדברים שכתב הנ"ל באתרו בלבד. כמה מגוחך יהיה המצב הזה בעיני השופט כשיתייצב התובע מולו ויודיע שהוא בעצם עובד על אנשים ביושר ולא בעזרת מאגיה מסוכנת, ומולו יעמוד חץ ויטען שלפי מילותיו באתרו שלו, האיש מתאר שהוא מכשף שעוסק בתחום האסור מדאורייתא? אני לא יודע אם זה יותר מצחיק או יותר הזוי עד עצוב, אבל אם יפול עלי יום חופשי, אני אקפוץ באותו היום לתת לחץ את תמיכתי ולצפות בהצגה חינם. יהיה מעניין 🙂
כמה דברים:
1. לגבי סעיף 1 שלך, בסעיף ב' להצעת החוק כתוב "…או בכל כינוי אחר ובכל אמצעי שהוא".
2. ההצעה הזו יכולה גם לפגוע בספקנים לדעתי (אם כי עם יצירתיות מסויימת): נניח לשם הדוגמא שאני מיסטיקן ואתה כותב עליי ביקורת שלילית, כותב שאני רמאי וכו'. הרי עצם הפרסום של שמי ו"שירותיי", מהווה דבר עבירה, כי הסעיף אומר "המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה על מיסטיקה וטיפול רוחני" – הוא לא מתייחס אם הדברים שליליים או חיוביים על המיסטיקן.
3. מבלי להיכנס לשמות חכ"ים בחד"ש, מבדיקה שביצעתי היום, התברר לי כמעט לכל ח"כ מחדש יש במשפחה איזה מיסטיקן/מכשפה (בדרגה קרובה או רחוקה לח"כ). מעניין מה הם יאמרו על ההצעה 🙂
4. לגבי התביעה שהוגשה נגדי, זה יכול להוות תקדים מאוד מעניין לבלוגרים אחרים שרוצים לכתוב דברים שליליים על מיסטיקנים, כי עד כה למיטב ידיעתי, לא היתה התייחסות משפטית לכך.
לגבי (2) אתה צודק ושכחתי להגיד את זה, לשון הניסוח באמת חזקה בצורה מוזרה, ויכולה לפגוע גם בזכות ביטוי פשוטה.
לגבי (3) מרשימה כמות המידע שהצלחת לשלוף כל כך מהר… אין פרטיות אפילו לחברי כנסת בארץ, בעעע 🙂
לבסוף לגבי (4), אני לא חושב שפסיקות בבימ"ש מתחת למחוזי יכולות להחשב תקדים משפטי, זה מקסימום קוריוז יפה לעיתון 🙂
אם בטעות הוא יזכה, אתה באמת חושב שלא אקח את זה למחוזי? 🙂
לא ברור לי איך הצעת החוק המוזרה הזאת מסתדרת עם חופש הדת במדינת ישראל.
מילא איסור על "עסקות" מיסטיקה וכישוף, אבל איסור על כל פרקטיקה מאגית שהיא? לא עולה בקנה אחד עם חוקי היסוד של מדינת ישראל, שלא לומר מתנשא, יהיר, ומריח מרדידות דוקינסית זולה.
א. חופש דת? חה!
ב. האיסור הוא לא על עיסוק, אלא על פרסום העיסוק. כמו שמותר לעסוק בזנות אבל לא לפרסם את זה או לשדל לזה (אני חושב).
ג. אכן, כמו שאמרתי, עד כמה שאני בז לעיסוק ולעוסקים בשטויות האלו, אני מתנגד לחקיקת חוקים מביכים כאלו במדינה, כי הם לא הפתרון.
הייתי מתקן את זה לכך שכל טיפול לא-מדעי (פירטתי בגוף הפוסט) יצטרך להקפיד שלא להבטיח יכולות ריפוי לא מוכחות (כמו שתוספי מזון ומוצרים מפוקחים אחרים מוגבלים במה שמותר להם לטעון על האריזה). במקביל הייתי מאושר עד הגג אם היתה תכנית הסברה נורמאלית.
א. כן, חופש דת. כמי שמבקש "תכנית הסברה נורמלית", אתה מן הסתם תצטרך להתמודד עם היסטוריה כבדת משקל של המיסטיקה והמאגיה כענפים מכובדים של דתות, ולא כעיסוקים מפוקפקים.
ב + ג. מבינה, ומסכימה, אך עדיין מצביעה על העובדה הקטנה שבמקרים רבים ה"עיסוק" אינו כלכלי-מסחרי אלא דתי-אמוני, וככזה, אתה לא יכול לאסור על פרסומו בחוק העונשין, כי זה לא עולה בקנה אחד עם חופש הדת במדינת ישראל.
אם רוצים לאסור על פרסום עיסוק מסחרי במיסטיקה, צריך לעשות אבחנה חדה וברורה בין מי שלוקח על זה כסף לבין מי שלא. אי אפשר להתחיל להתפתל לגבי "שווה כסף" ותמורות ששייכות לעולם הרוח, כפי שמופיע בצורה מגוחכת למדי בהצעת החוק. אם מיסטיקן/מקובל/מכשף/רב/כומר מציע חיי נצח/גאולה/הארה לאנשים שבוחרים מרצונם החופשי ללכת אחריו, אין זה מעניינו של המחוקק, ובטח שאין זה מעניינם של אתאיסטים למיניהם.
וממאורעות הימים האחרונים – עוד על העוסק בקבלה מבית אבו־חצירא:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1152581.html
וזו בדיוק דוגמא היכן התיקון בכלל לא יזיז: אותו אבוחצירא לא מפרסם את עצמו. אין לו מודעות בעיתונים, אתר אינטרנט או כל דבר אחר, אז אם מישהו יפרסם עליו שהוא "עושה ניסים" לדוגמא, אותו מפרסם יאכל אותה, חושב שלרמאי הזה זה יזיז?
אני די מאוכזב מזה שאין איסור על עיסוק בכשפים, שלא לדבר על נזקים שיכולים להיגרם ללקוח האומלל. במקום זה, פוגעים בחופש שהכי אוהבים לפגוע בו בישראל – חופש הדיבור. לא הבנתי איך צנזורה על פרסומות תעזור למיגור שרלטנים? האם זה יהיה "מוצלח" כמו דוגמת הזנות שהוזכרה קודם? כי מאז שאסור לפרסם זנות, היא כנראה מוגרה לחלוטין מן הארץ. זו הצעת חוק עלובה ביותר, שלפי דעתי גורמת ליותר נזק מתועלת.
בנימה מבודחת, הייתי מציע שיהיה מותר לעסוק בכשפים רק לבעלי רשיון ממשרד הפנים. על מנת לקבל את הרשיון, יש צורך בדבר אחד פשוט – להראות שהטיפול עובד, בפני ועדה מדעית. נדמה לי שזה פותר את כל בעיותינו.
דווקא יש בארץ איסור על עיסוק בכשפים.
שנעקף בקלילות. כתבתי על כך בפוסט שלי.
אכן יש חוק נגד כישוף, שזה מגוחך ומעליב את האינטיליגנציה שלי בתור אזרח.
אגב, חשבתי על עוד שני נפגעים אם הצעת החוק המגוחכת הזו עוברת – ראשונים עלולים לבואר חצי מספרי הפנטאסיה בחנויות והארי פוטר בראשם, אם רק יעצבנו מספיק איזה דוס שיטען שג.ק. רולינג מעודדת סגידה לשטן.
שניים הם למעשה כל מי שמנסים למכור לך את תוכנם של ספרי דת ובראשם התנ"ך! הלא עשר מצוות שונות (א לא יותר) מדברות על שכר בעולם הזה או בעולם הבא, למשל, התנ"ך מציין בפירוש כי "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך" (ויש דוגמאות אחרות, אבל זו אחת ששלף לי ידיד עו"ד מזכרונותיו בדיני משפט עברי וכישופים). אם התנ"ך בפירוש מציע שיטות בלתי מדעיות להארכת חיים וריפוי מחלות, האם כל מוכר ספרי קודש, רב ומחזיר בתשובה יכנסו לכלא?
ואגב, שימו לב ללשון החוק המדויקת! "כל עסקת חליפין של טיפול בתמורה", האם משמעו שהשבת אהבת חינם זה חוקי? 🙂 לקלל טלהסיר קללות חינם זה מותר?
אגב, חץ, אותו ידיד עו"ד שמע גם על התביעה שלך והתעניין, הוא רוצה לראות את כתב התביעה אם תשלח לי ויש מצב שהוא יוכל לתת לך גם כמה עצות חינם סתם כי הקייס מסקרן. ההערכה שלו היא שאין לך מה לפחד מהמשפט, להערכתו אתה תנצח בו, ומר תובע אפילו יחויב לשלם לך פיצוי של איזה 300 ש"ח על יום מבוזבז, אם תבקש את זה לפני גזר הדין. אני אקשר אותכם במייל, אז שלח לי את כתב התביעה אם מעניין לך.
יש לך טייפו ב-"המגוכחת" ו-"בו-חמו".
excrement occurs 🙂