חנן טיווט שהוא יוצא לחופשה קצרה שעלולה להפוך את לא רלוונטי ללא רלוונטי. אם היה מדובר בעוד אגרגטור שבאמת מרכז את הdebunkers מכל הבלוגוספירה אז מילא, אבל עכשיו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בלי עדכונים למסד הנתונים שלו. חבל, דווקא אילפתי את אמא שלי יפה ללכת לבדוק אצלו כל פעם שהיא מקבלת מכתב שרשרת… אני מקווה שלפי בקשתו אנשים אכן ישלחו לשם ניתוחים של שרשראות עם נימוקים. זה בהחלט פרויקט שראוי לו לפעול במתכונת crowd-sourcing, ואני מקווה שזה יצליח לשרוד. תנוח טוב, חנן, נתגעגע 🙂
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו על שיחה שהיתה לי איתו לפני כחודשיים-שלושה. בשיחה דחף אותי חנן קונספירציה-כהן להעיז ולפרסם את עצמי קצת בבלוג הזה. לא, לא מיתוג מחושב, את זה אני עושה ממילא דרך תכני הפוסטים אם ארצה במודע ואם לא. אני פשוט מעיז לעשות מאז ניצול ציני ולשים את הבקשה המסחרית האגואיסטית לעבודות כאן מימין בפס הווידג'טים, כולל לינק לקורות החיים שלי. הרי בבלוג המקצועי שלי לא נגעתי מיום הקמתו למרות כל התכנונים; "למה לפצל?" שאל אותי חנן, ונתן את הדוגמאות של חנית ושרון גפן.
יש צדק בדבריו – כל הדברים האלו הם אני, ומי שלא ישכור אותי הרי יודע שהוא מקבל את כל החבילה, כי לי לא יהיה כיף לעבוד אצל מי שלא יהיה מוכן לקבל את החבילה בשלמותה. אז מי יתן וגם אני אהיה יום אחד לא רלוונטי ממש כמו חנן.
התאפקתי לא לשאול אותו אם כך מה דעתו על שוקי "הבלוגניסט" גלילי אם ככה (שמחזיק יותר בלוגים ממה שיש לו אותיות בשמו, אני חושב) או על גדי שמשון? אני מניח שלאנשי תקשורת מותר להתפזר 🙂
ממה שאני רואה, האתרים המקצועיים של חנית ושרון הם לא בלוגים, אלא תיק עבודות ודף יצירת קשר. זו לא התפזרות.
הם לא בלוגים, אבל הם הצהרה ברורה של הפרדה בין האישי למקצועי, והעצה של חנן היתה לא להפריד. אני בינתיים הולך עם עצתו.
אני חושש שההשפעה של לא רלוונטי על מבול הבולשיט קטנה מכפי שחושבים.
אני יכול רק לדווח על הצלחה באחוזים גבוהים למדי בגזרה שלי. בודדים הם החברים והורי-החברים שהייתי צריך להפנות אותם פעם שניה, ובשנה האחרונה אני חושב שאני יכול לספור על יד אחת את מספר הפעמים שקיבלתי "ספאם חברים" מהסוג הזה.
חנן, כמעט בדיוק מה שעירא אמר – זה חיסל הפצות מיותרות מקרב המשפחה.
גם אני מוכרח לדווח על עזרה לא קטנה מצד האתר גם בשבילי וגם בשביל סביבתי.