עוד טיפה על מגוון גנטי בחקלאות

בהמשך לפוסט על זכויות זרעים, יש נושא שלא ניכנסתי אליו מספיק, וזה המגוון הגנטי. מה שקראתי שם "ביו-פיראטים" הם אותם הגורמים (חברות, ממשלות ולחצי שוק אחרים) שגורמים לכך שמגוון ביולוגי (או גנטי) יצטמצם דראסטית, ועל הסכנות הנובעות מכך. ראשית יש להקדים ולהגיד שהטענה העיקרית של יבול "מהונדס" או טרנס-גני (כלומר לא הכלאות מכוונות אלא מניפולציות של גנים) עוד לא הוכח בכל המקרים כנעלה על זנים אורגניים (אני לא אכנס לאורגניות של הגידול עצמו כי בזה אין לי מושג). הסכנה היא שהכנסתו מעיפה מהשוק זנים אחרים ובסוף מעיפה אותם מהטבע. אנחנו בוכים על מאות סוגי חיות שנכחדות במאות התעשיתיות האחרונות, אבל אנחנו מתעלמים ממאות אלפי זני הצמחים, ובתוכם עשרות אלפי זני פירות וירקות שפשוט נכחדו. ההרצאה הבאה מחדדת את הענין:

הבעיה לא חדשה, והדוגמא הידועה ביותר היא הבננה שאתם קונים בסופרמרקט. לבננות אין זרעים, מרבים את העשב שעליו הן גדלות כמו שמרבים תפודים או בטטות – חיתוך השורש ושתילתו בעוד מקומות. משמע כל הבננות שנמכרות היום בעולם המערבי (הזן נקרא "קוונדיש") הן זהות גנטית, וכולן פגיעות לאותם מזיקים, מה שאכן קורה היום. נבגים של עובש מסוים שפרץ באוסטרליה ועושה את מסע הנזק לאט לאט בשאר העולם. כיום הדרך היחידה היא לגדל את הבננות במקומות יותר גבוהים שקרים מדי לנבגים אבל לכמה מדינות בעולם יש את הלוקסוס של מטעים גבוהים מספיק? אז זהו, שאין ממש, ותוך 10-30 שנה לא יהיו יותר קוונדיש על המדפים אם לא יצליחו להנדס אותן גנטית לעמידות.

איך אנחנו יודעים את זה? כי זה כבר קרה בעבר. לקוונדיש קדם זן טעים ועמיד בהרבה בשם גרו-מישל, שחטף עובש דומה ("פנמה") והחל להעלם בשנות החמישים מהמדפים. ארגוני הפירות של ארה"ב (תחשבו על תמובה בשוק החלב הישראלי רק הרבה הרבה יותר גדול וחזק) הפעילו לחץ אדיר על הממשלה לעזור בגלל אי היכולת לספק זן עמיד בזמן לשוק. זה גרם לכמה מהלכים מעניינים ומוזרים, בין השאר גל ההפיכות בדרום אמריקה במימון ה־CIA שנועד להעמיד בשלטון כל מיני גנרלים מורדים כדי שיגדלו בתמורה יותר בננות לשוק האמריקני (אם אי פעם תהיתם מאיפה בא המונח המקורי של "רפובליקת בננות", תחשבו על מדינה טרופית מנוהלת ע"י תאגיד פירות אמריקני דרך גנרל-בובה). כמה אנשים מתו בהפיכות האלו כדי שלילדי ארה"ב יהיו בננות לארוחת הבוקר? למה בפרו אפשר ללכת לשוק ולבחור בין 12-15 זני בננות אבל במערב מגדלים רק אחת וגם היא בדרך להעלם? עוד מידע אפשר לקרוא בספר של דן קופל ואחרים, אני דליתי בעצלנות את המידע מתוך הראיון המוקלט המרתק הזה.
[audio:http://public.npr.org/anon.npr-mp3/npr/fa/2008/02/20080218_fa_01.mp3]

ואנחנו? גם אנחנו זן נדיר, כמו ששרה פעם קורין אלאל, ואנחנו חייבים מגוון. גם תרבות היא יצור אבולוציוני וחייב מגוון, אבל מתי מגוון מחזק ומתי הוא מחליש? איזה מבנה קהילתי/פוליטי מייצר יותר אחריות הדדית ומודעות? אני עוד לא הגעתי למסקנות סופיות אבל האמונה שלי בנידון ידועה כבר לקוראים, היא נוטה לכיוון קומונות ושבטים בצורה כלשהיא. אולי לא נהפוך כולנו מחר בבוקר לקיבוצניקים, אבל צפו עליה של שיתוף משאבים קואופרטיבי, אם זה שירות מיקרו-בשכרה כמו זה של קאר2גו, או השכרה של הרכב הפרטי שלך, ועד לרעיונות כמו שיתוף אדמה שמנסים להביא לארץ כמה אנשים (ואני אנסה לעזור להם). אם יש לכם עוד רעיונות למיזמים כאלו, אני אשמח לשמוע, אני מחפש להקים או להצטרף למשהו.

3 Replies to “עוד טיפה על מגוון גנטי בחקלאות”

    1. אבל תסכים איתי שבכל העולם המערבי יש קצת יותר מזן אחד של ענבים…

      (ואין קשר להרכבה, היא לא גורמת למוטציה גנטית)

      ולמרות זאת, לפני כמאה שנה תקפה מחלה איומה את שורשי כל זני הגפנים בצרפת והם היו צריכים שורשי גפנים חדשים מקליפורניה כדי להרכיב עליהם את הזנים הצרפתיים המסורתיים ולהציל את תעשיית היין היקרה להם, גפנים מזן עמיד יותר.

      1. למיטב זכרוני פירות כמו ענבים ותפוחים מורבים בהרביה וגטטיבית גם בחקלאות המסורתית.

        עם צמחים אחרים המצב הפוך. זני חיטה, לדוגמה, לא מחזיקים בשטח יותר מדי זמן לפני שטפילים חדשים תוקפים אותם בצורה רצינית. זו אחת הסיבות לפיתוח המתמיד של זנים חדשים.

Leave a Reply