מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.
אפשר להגיד שהפוסט הזה הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ג'וס ווידון כרגע… 🙂
אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד "הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".
דמיון פרוע (או "שודדי הזרעים")
עכשיו דמיינו עולם שבו אסורה הגישה לDNA מסוים, או אסור השימוש במשאב טבעי. נגיד זרעים של חיטה. אני יודע שרובכם לא חקלאים, אבל נסו…
אם תדמיינו שיש לכם שדה חיטה, אתם קוצרים אותו, משאירים כמות שתספיק כדי לזרוע את היבול הבא ואת השאר מוכרים או טוחנים בשביל קמח למשפחתיכם, עד כאן אתם איתי?
עכשיו נדמיין שיוצא נגדכם תאגיד ייצור זרעים וקורא לכם "שודדי זרעים", ודוחף חוק ממשלתי שמכריח אתכם לקנות רק את זני הזרעים של התאגיד ואוסר עליכם לזרוע מיבול הזרעים של העונה הקודמת. ונגיד שהממשלה החליטה שרק זרעים של אותו התאגיד (שכמובן מהונדסים גנטית להניב יותר יבול) הם חוקיים לגידול, ונגיד שהם גם ממילא עקרים או שתכונת ההשבחה של היבול מחזיקה רק דור אחד כך שלפי חוק כל עונה תצטרכו לקנות את הזרעים מהתאגיד מחדש ולשלם כסף לא קטן על כך, למרות שאולי היתה בצורת ואין לכם כסף לשלם השנה על עוד כמות זרעים עקרים שאולי הבצורת הבאה תאיין גם אותם…
הבנתם למה אני מכוון? זרעים קנייניים, והממשלה אוסרת עליכם על פי חוק להשתמש ב"אחרים", האורגניים. בשלב הראשון אסור לכם למכור תוצרת אורגנית לאחרים ובשלב השני אסור לכם גם לגדל אותם לעצמכם. למעשה עציץ הפטרוזיליה שלכם מתחיל להיות חוקי כמו עציץ הקאנביס של השכנה.
עכשיו נפסיק להגיד "נגיד" כי זה כבר קורה.
מציאות פרועה (או "שודדי הDNA")
כמה עובדות לחימום הקנה…
- אחד החוקים האחרונים שהעביר הממשל הצבאי האמריקני בעירק לפני שהועבר השילטון לפרלמנט העירקי היה שלילת זכויות הזרעים של חקלאים עירקיים.
- הצעת חוק 875 כרגע נמצאת בדיונים בקונגרס האמריקני שתאסור על חקלאי־גינות־ביתיות למכור את תוצרתם לקהילה, ונדונה האפשרות שהחוק כתוב בצורה שעלולה לאסור על גידולים אורגניים בכלל. המגדלים האורגניים נלחמים בחברות הזרעים שלוחצות על החקיקה, ומכנים אותם "ביו-פיראטים". הטענה (המוצדקת) שהחלפה לא מבוקרת ולא מפוכחת של זרעים מזנים קיימים בזרעים סיתתטיים פוגעת במגוון הביולוגי ויכולה לגרור אסונות. האם באמת חוק דרקוני נגד מגדלים ביתיים או סתם היסטריה?
- תקנות דומות ושאר בעיות אי שוויון מהתנהלות שוק המזון העולמי, הן אולי חלק מהסיבות שגרמו לגל של אלפי התאבדויות של חקלאים בהודו בשנים האחרונות. מידע נוסף על נזקים דורסניים שכאלו מוצג בסרט The Corporation, שאף שוחרר חינם וניתן להורדה חוקית ברשת.
ראשית אני חייב להקדים ולהגיד שהממשלה האמריקנית לא תמיד היתה נגד גידול ביתי, זה שגעון מאוד מוזר של העת החדשה. בהרצאה של כריס קרלסון (תחתית פוסט זה) הוא מציין (29:00) שממשלות אפילו עודדו גידול בייתי במלחמת העולם הראשונה, ועוד כמות כפולה של חקלאות בייתית התקיימה במלה"ע השניה, וכך מאות מליוני דולרים של מסחר ישיר הורידו לחץ מהמדינה, ודאגו שלכל האזרחים תהיה הספקה שוטפת של תזונה וויטמינים, גם אם ינותקו קשרים בין ערים בגלל הפצצה, למשל. בסאן פרנסיסקו עצמה היו 70,000 גינות חקלאות אורבנית בסוף שנות הארבעים (בדירות, בגינות בבתים פרטיים, בגנים ציבוריים ואפילו בפינות ירוקות במרכז שדרות ואיי תנועה), למעשה בסוף מלה"ע השניה 40% מהגידולים שעלו לשולחנם של אמריקנים הגיעו מחקלאות אורבנית. אפילו בימינו, עיר מודרנית, מלוכלכת ו"לא ירוקה" כמו שנגחאי צורכת 80% מהגידולים (ירקות, פירות וכולי) מגידולים אורבניים(!). בשנות השישים התחילה תנועת הגידול האורגני ושוב היתה עליה בחקלאות אורבנית אבל הפעם בתור התנגדות לריסוסים המוגזמים – וכאן יש כבר התנגשות מול בעלי ענין וכסף עם לובי חזק בוושינגטון ובכמה ערי בירה אחרות בעולם.
בשנות התשעים ראש העיר ג'וליאני, תוך כדי ניקוי ניו-יורק מפשע, גם התעצבן לגלות "איי קומוניזם" בצורת כמה גינות מאכל אורבניות משותפות, חלקן אפילו מאוד מטופחות, שנשתלו במגרשים נתושים וטופלו לפעמים במשך שנים ארוכות. בחלק מהמקומות התושבים אפילו הרימו לוחות בטון ואפלט ומילאו אדמה טריה. אחרי מלחמות ארוכות חלק מהחלקות ניצלו וחלק נדרסו ע"י בולדוזרים. פוליטיקאים וסוכני נדל"ן חכמים קפצו בסוף לעזור כי הבינו שמדובר באטרקציה טרנדית חברתית שכדאי לשמר, אבל המגדלים המקוריים לא זוכים להכרה או הוקרה והתחשבות, כי הרי הגינות לא שלהם מרגע שבעל הרכוש הנטוש "עלה על המציאה" (חוקי הבעלות על נדל"ן העותמניים שלנו כבר יותר הוגנים כלפי הבעלים הנוטשים מהבחינה הזו, רק לא ברור אם זה מה שהעולם צריך).
Injustice is happening now; suffering is happening now. We have choices to make now. To insist on absolute certainty before starting to apply ethics to life decisions is a way of choosing to be amoral.Quote: Richard Stalman, Slashdot interview 1 May 2000
תעשה טוב – יהיה טוב
הרעיון של הסטיקר "תחשוב טוב – יהיה טוב" נכון, אבל אין לשכוח את השלב האמצעי והמאוד חשוב שמשמיטים פה – "תעשה טוב". ללחוץ "שלח" על טופס עצומה לא מספיק, לדעת שאנשים אחרים עושים ואתה לא זה גם לפעמים לא מספיק. כשהמשבר של של המים והחקלאות יגיע עד אלינו הביתה
לסיום, אם יש לכם שעה פנויה למשהו חיובי ומתקן, הנה מפגש של גוגלאים עם קריס קרלסון, המדבר על "פיראטים" של חקלאות אורבנית, פרמקלצ'ר, כתיבת תוכנה ורכיבת אופניים (האיש הוא ממקימי "מסה קריטית", פרויקט אופניים עולמי עם ייצוג גם בישראל)
אז קחו את האופניים, והחלו לזרוע! אני לא יודע אם המחקר והכתיבה של הפוסט הזה שכנע אותי שמחר אהפוך לחקלאי אורבני (איזה אורבני, אני שוכר במושב…) או שהבית שלי יהפוך לחווה אוטרקית או "בית אכיל", אבל אני מאחל לכולנו לעבור יום אחד לגור בבתים משותפים כאלו, בערים סולאריות כאלו או על איים כאלו.
בלי קשר לחוק זה או אחר, מגדלי חיטה לא זורעים את הזרעים מהיבול של השנה שעברה אלא קונים זרעים שגודלו בחלקות מיוחדות. ברמת טיפוח הזנים של היום, אי־אפשר לסמוך על תוצאה של הפריה סתמית מהרוח.
זה נכון לישראל או שאתה יודע בוודאות שזו גם השיטה הנפוצה בעולם המתפתח?
למיטב ידיעתי זה נכון בכל הארצות שבהם יבולי החיטה גבוהים, אך לא בדקתי את זה.
אני מקווה שנדב קבלרצ'יק יגיב לפוסט הזה 🙂
מגמות החקיקה האיומות האלה נמשכות גם בממשל אובמה?
יש לנו מה לעשות בנידון?
להקפיד לחוקק חוקים שימנעו העברה של חוק דומה בישראל, ולעודד חקלאות אורבנית? 🙂
למה לעודד חקלאות אורבנית? לא יותר זול לקנות ירקות בסופר?
כי לא בא לי לאכול ריסוס, ובא לי עוד פחות שיאסרו עלי לגדל. יותר מדי דברים אנחנו מעתיקים מהאמריקקים.
קראת קצת מהלינקים? הצצת במאמרים על פרמה-קאלצ'ר? מתחבר לך בכלל כל מה שאני כותב פה לאחרונה? טרחת להציץ בתשובה של נדב ובלינק לאתר הבית שלו?
יש הבדל בין לא לאסור לבין לעודד. האם צריך להיות חוק שמעודד לעיסת מסטיק?
כמוכן, אני לא בטוח שאני מעדיף ירקות שגודלו דווקא באיזור רידינג. ירקות מהבית שלך במושב? למה לא? אבל לירקות מהמושב לא קוראים "חקלאות אורבנית".
צפריר, לירקות שאני אגדל אצלי בחצר הנוי שלא יועדה להיות קרקע חקלאית ואני אינני חקלאי, אפשר בערך לקרוא חקלאות אורבנית, וגם התלוצצתי על זה בגוף הפוסט…
הפואנטה היא שזה לא שקניתי מגרש במיוחד כדי לחרוש אותו לשדה וגידול כמויות מסחריות. גם לא הלכתי ללמוד את הנושא בהשקעה יוצאת דופן.
אני מניח שבמצב הנוכחי, סרגל המדידה הראשוני צריך להיות רמת האיכות של מוצר ולא העלות הכספית שלו.
כלומר, קודם לבדוק שהוא עונה על הצרכים התזונתיים אשר מעודדים בריאות גופנית ואז באמת לבחון את העלות הכספית – בחירה של המוצר הזול ביותר (האמת שלא בטוח אם כדי ממש לבחור את הזול ביותר, אולי דרגה אחת מעל. לייתר ביטחון) אך חס וחלילה לא להפך. נשמע לי מאוד מסוכן.
מה דעתך ?
העלות הכספית היא לא פקטור?
אני מניח שאתה לא מתנגד לביטול העיוות ההיסטורי שבו אין מע"מ על פירות וירקות. או שמא פירות וירקות נחשבים דווקא למזונות של השכבות החלשות בארץ?
מה הקשר בין ענין המע"מ לבין מה שהצגתי כאן?
ענין המע"מ בכלל הוא נושא מורכב ומסובך, מע"מ סלקטיבי הוא דבר מוזר עוד יותר. מה שבטוח, גינה ביתית חוסכת לך אותו 🙂
אני דיי מבין לליבם של אותם תאגידים וממשלות וכל שאר הנוגעים בדבר. כן. הם חוששים לבריאות של עצמם ולזו של קרוביהם והם פועלים כפי שהם מבינים לנכון. אני מניח שהמצב הבריאותי (הכולל) שלהם הוא לא כל כך טוב ומנקודת מבט של אדם במצב זה מאוד קל לראות את שאר האנשים כאויבים ואיומים ולא כמשפחה וידידים ולכן הם מתנהגים בדורסנות, כוחניות והסתרה. אני לא רואה עתיד לשיטה זו כיוון שהיא בנוייה על ניצול המעמד החלש בחברה ואני מניח שיש גבול עד כמה אפשר לנצלו. שהרי הוא קורס ויחד איתו המעמד המנצל.
אני חושב שיש המון דמיון ביני לבין התאגידים, הדרג הפקידותי בממשלות ובכלל… בני אדם. לפחות ברמת השאיפות והרצונות האישיים לבריאות ואורך חיים שלו. הדרך למימוש קצת שונה 🙂
המציאות בה אנו חיים מקצינה מיום ליום (אומנם בהדרגתיות נמוכה ביותר ואולי קשה להבחנה) וכך כל אחד מאיתנו מתחזק יותר ויותר בדרכו. אינני רואה טעם בניסיון לעצור את תאגידים והממשלות מעיסוקם. עדיף שכל אחד יחזק את עצמאותו בכל הרמות האפשריות לו/לה באופן אישי. בטווח הקצר והארוך זה ישתלם יותר ממאבקים מיותרים בגורמים חיצוניים למיניהם.
גם אני נמצא במצב דומה. הבריאות האישית שלי חשובה לי מאוד וגם זו של הסובבים אותי והדרך הטובה ביותר שאני מכיר זו עצמאות, שיתוף ופתיחות. ולכן…
אני ממליץ לכולם להגיע למפגש הזרעים הארצי השנתי של זרעי דרור.(חווה ואדם / מודיעין / 25.9.09) כדי לקבל או להחליף זרעים איכותיים שגדלו באופן חופשי בארץ באקלים הנוכחי והתאימו את עצמם למחלות, למזיקים ולתנאים הנוכחיים באופן פתוח וחופשי. (גידול מגוון זנים ומינים שומר על יציבות וצורך השקעת אנרגיה קטנה מאוד ביחס לגידול מין/זן אחד בגיבוי דשנים וחומרי הדברה מלאכותיים. בלי להזכיר משחקי כוח של חברות כאילו ואחרות וגם בלי להזכיר משחקי שינויים גנטיים כאילו ואחרים)
+ אם אפשר, לגדל ירקות ופירות באופן אישי צמוד למקום המגורים (מצויין), אם לא אז לקנות אותם ממגדל מקומי או כמה שיותר קרוב לבית (אתם מחזקים את הכלכלי הקרובה אליכם וכך מחזקים את הקהילה שלכם ואתכם!)
+ להתבסס על תפריט מזון ושתייה נטוליי רעלים.
באופן אישי, נהנתי לבטא את עצמי ולכתוב את התגובה אך אשמח מאוד אם היא חיזקה את אילו הצועדים בנתיב העצמאות ועזרה לאילו שבחרו בנתיב המאבק באחרים לסור מדרכם ולהצטרף לאילו הצועדים בנתיב העצמאות השיתוף והשקיפות. חברה הבנוייה מפרטים עצמאיים ובריאים, בהכרח תהייה בריאה צבעונית ועצמאית אף היא לטווח הקצר והארוך.
🙂
יש בישראל חברות שמייצרות זרעים ומוכרות אותם בכל העולם.
אני תוהה: האם החברות הללו נוהגות כמו Monsanto?
ידידי השודד 🙂 אנא תקן אותי אם לא הבנתי את כוונתך!
אני מניח שאתה תוהה כיוון שאתה חושש מההשלכות של צורת התנהגות מסוג "גידול בשיטת מונסנטו" פה בארץ ישראל ועל ההשפעות השליליות שלהם עליך באופן אישי.
אני מציע, במקום לנסות להתגנון/לחקור/להעמיק/להפנות תשומת־לב/להתעניין/להתנגד/להאבק בתופעות שליליות בחיים… כדי להפנות את האנרגיה הכספתי שיש לכל אחד מאיתנו ולחזק התנהגות חיובית של מיזמים בסיבה המיידית שלנו (בדומה להמלצה של עירא במאמר המקורי !!!) כלומר ובאופן מעשי… לגדל ירקות באופן אורגני או לקנות ממגדל מקומי או לקנות בחנות אורגנית מקומית או מקואופ שכונתי או הכי קרובה שאפשר. הכסף שלך הוא מנגנון ההגנה/הצבעה/עידוד/בחירה/גידול/יצירה של סביבת חיים חיובית סביבך או שלילית (אם אתה משקיע אותו ברכישת מוצרים של חנויות או תאגידים שאינם פועלים לטובתך). לדעתי האישית, הכסף, אף יותר חזק מזכות ההצבעה שאנו מקבלים כאזרחים במדינה. אני חש שיש לו השפעה גדולה ביותר על הדרך בה נבנה (או מתפרק) העולם סביבנו. מיום ליום.
מה דעתך ?
התהייה שלי היא פשוט בגלל התקדים של תעשיית הצבא הישראלית, שלא בוחלת במכירת נשק לדיקטטורים קטנים מרפובליקות בננה שונות.
במילים אחרות, האם חברות ישראליות אלה לייצור זרעים מהוות חלק מהבעיה הטכנולוגית ו/או חוקית של שלילת זכויות זרעים מחקלאים.