הכללת הצעות חוק ביומטריות במאגרי מידע־ויקי

ויקיפדיה הורידה הילוך, אומרים הסטטיסטיקנים שחור על גבי HTML, כתבה מהגארדיין עם תוספת לרלוונטיות ישראלית בסופה. פחות אנשים באים לתרום, ומי שבא נשאר פחות. הבזאר הפך לקתדראלה, לטוב ולרע. בסוף הכתבה מצוין שבמפגש האחרון החליטו הויקיפדים הישראליים להיות נחמדים יותר.

השבוע היה כאן ויכוחון בתגובות לגבי השאלה אם הצ"ח הכללת אמצעים ביומטריים צריכה ערך משלה או לא. לצערי הוא לא התפתח ביותר, אולי כי אנשים לא הגיעו לקרוא אותו בתגובות. כיון שאני לא יכול להשתתף בדיון המקורי אני אתן פה את דעתי.

ערןב:

לדעתי לא רצוי, כי וויקיפדיה היא לא מקום לאכסן בו כל מידע בלי הגבלה. בצירוף "אנציקלופדיה חופשית" יש לדעתי גם חשיבות למלה "אנציקלופדיה", לא רק ל"חופשית". גישה זו, להשקפתי, שומרת על הרלוונטיות של ויקיפדיה דווקא בכך שהיא עדיין מפעילה איזה רף סינון בשאלה מה "חשוב" ומה עדיין לא, ומה עדיין בגדר "עיתונות" ומה הופך כבר ל"מידע אנציקלופדי".

ואני חושב שיש כמה נסיבות מקלות במקרה זה. עניתי שם לערן בשפה קצת קשה (להגנתי אני יכול רק להגיד שהנושא בוער לי בקישקעס והמזגן שלי מקולקל וכבר כמה ימים אני מנסה לעבוד עם 33 מעלות והרבה לחות פה). אני אנסה לשכתב את זה בצורה מרוככת:

  • לגבי חשיבות הערך – חשיבות הפיאסקו המתמשך ×”×–×” איננה מבוטלת. לי אישית ברור שהארועים האחרונים מובילים אותנו לנקודת מפנה או אם תרצו ארוע היסטורי מכונן, שיחליט על עתיד אופי החברה בארץ לשבט או לשבט עוד יותר גדול. האם נהפוך למדינת מעקב, חשדות ומשטרה – או אולי יתעוררו האנשים בצהלולי קרב להלחם על קבלת שקיפות ויושרה מהפוליטיקאים ועל זכויות אזרח. אני לא זוכר חוק שגרם לכל כך הרבה אנשי אקדמיה מכל כך הרבה תחומים (ועדיין לא מספיק) לקום ולצאת נגד הכנסת ואנשיה בצורה כזו מזה שנים. אולי נגד הרשות המבצעת (ובמיוחד מדיניות בטחון וחוץ) אבל לא נגד חקיקה ותהליך החקיקה בכנסת. אם לא ערך על הצעת החוק, ראוי שיהיה ערך על פרשת המחטפים שמלווה אותו וכמות הטיעונים שנגדו וכולי.
  • רף סינון – אולי בליפים על הרד"ר כמו פרשות של 15 כותרות עיתון אינן חשובות לציון, אבל אם כך יש המון ארועים הסטוריים שלא ראויים לציון בכלל ובויקיפדיה בפרט. אם תוך שנה באמת ימוג סיפור החוק ×”×–×”, אפשר ×™×”×™×” להתווכח אם ×™×”×™×” ראוי לשמרו, אבל עד שתנקוף אותה השנה מדובר בעיני במאורע היסטורי למדי, אולי נקודת אל-חזור של סופה של מדינת ישראל כפסבדו-דמוקרטיה.
  • עכשוויות ותרבות אינטרנטית – הויקיפדיה היא אחד מהמקומות הראשונים ברשת שבהם אנשים מחפשים מידע על דברים שקורים או הרקע להם, ×›×™ הם מצפים לקרוא עליהם שם במינימום התלהמות וצהוב והטיות. אתה לא יכול להגיד לי שאם החודש 1000 אנשים יקראו על בובספוג או טובטוב הגמד ועוד 20,000 את הערך ×”×–×” אז בעינך הוא עדיין לא חשוב! הרי אם הקהל מעונין במידע ומצביע בעכברו, מי בויקיפדיה יוכל לטעון ×›×™ איננו חשוב? ולכן אני שוב מציע גם מסיבה זו לחכות לפני שמעיפים אותו לערימת הערכים המחוקים. התשובה היא שהכל חשוב עד שיוכח אחרת. נכון לעכשיו מוכח שהאירוע עדיין וישאר חשוב.
  • הסמנטיקה גוברת על התוכן? – הצבת תנאי סמנטי כמו "הצעת חוק לעומת חוק" מתעלם מחשיבות והיקף האירועים והחשיבות החברתית שמסביב לפרשה, זו קטגוריזציה שרירותית ומוזרה לתנאי קבלה לויקיפדיה.
  • דיכוי תורמים ומתנדבים – יכול להיות שהערך ×”×–×” ימחק עוד שנה "מחוסר ענין לציבור" (עוד ביטוי שנוא עלי) או יהפוך להיות פרק בערך על "קריסת הדמוקרטיה בישראל, 2005-2012", אבל כרגע יש לציבור ענין במידע, יש אנשים שמעוניינים לעדכן על ×–×” מידע, למה לה לויקיפדיה למנוע מאנשים את ×”×›×™×£ או הדחף של התיעוד? על ×–×” בדיוק התווכחנו לפני כמה חודשים בנוגע ללקיחת מטה הניצוח בידי כמה מפעילים בנוגע לשאלת חשיבות ערכים מסוימים או הדרך הנכונה לטיפול בעריכתם (ראו את הנקודה החמישית בתשובת קמיר פה ובהקשר ×–×”, ×”× ×” גם תשובתי למאמר "שום גמדים לא יבואו").

6 תגובות בנושא “הכללת הצעות חוק ביומטריות במאגרי מידע־ויקי”

  1. אנסה לענות בקצרה, ממש בטלגרפיות, על חמשת הסעיפים.

    לגבי חשיבות הערך: כן, זה מאוד חשוב. אני לא מכחיש. ועדיין, לא כל דבר חשוב צריך למצוא את מקומו מייד בוויקיפדיה (ראה "עכשוויות ותרבות אינטרנטית"), כי היא עדיין אנציקלופדיה, לא עיתון, ולא פורום להחלפת דעות.

    רף סינון: כן, הרף שלי גבוה יותר, ומופעל, בין השאר, על ערכי "עכשוויזם".

    עכשוויות ותרבות אינטרנטית: אני לא עובד בשביל אף אחד. אני אחד מאותם אנשים שמעצבים אנציקלופדיה מקוונת בצורה שהם חושבים שהיא צריכה להיות. אם אנשים פונים לוויקיפדיה כדי לחפש מידע עכשווי זו בעיה שלהם. אני לא צריך להכפיף את השקפתי לרצונות שלהם, ולוותר על ערכי – במקרה זה, התפיחשה לפיה אנציקלופדיה מדווחת על מציאות, לא יוצרת מציאות, וממתינה מעט כדי לקבל פרספקטיבה, בניגוד לעיתון שעוסק בדיווח עדכני ומהיר על המתרחש, וכן, לפעמים על חשבון איכות המידע ודיוקו. בנוסף, טיבם של אותן התרחשויות עדכניות הוא שהן משאירות אחריהן ערכים חצי אפויים, לא מעודכנים, שנבנים בצורה גרועה. (המשך ב"דיכוי תורמים ומתנדבים"). קיימת אלטרנטיבה שלא כך כך המריאה: ויקיחדשות, בדיוק בשביל הדברים הללו. אם העניין כל כך בוער בעצמותיך, הצטרף לצוות שלו וצור לו קהילת קוראים ערה. אל תכפיף את הוויקיפדיה לוותר (להשקפתי) על הצ'רטר שלה, רק כי אף אחד אחר לא מצליח לספק לך את הבמה הדרושה. לא לגיטימי בעיני להשתמש בטיעון הפופולריות שלה כדי להצדיק כל שימוש בה כדי להעביר כל פיסת מידע לציבור – היא לא לוח המודעות של אף אחד.

    הסמנטיקה גוברת על התוכן: אני חושב שהרף הזה, במקרה הנוכחי, דווקא די יעיל. לא מדובר בהצעת חוק שנגררת שנים על גבי שנים, כמו למשל הצעת חוק דיני ממונות שנמצאת איתנו מאז 1968, או הצעת חוק יסוד:החקיקה, שאיתנו מאז 1975, אלא בהצעת חוק טרייה יחסית, שכמוה יש גם אחרות, שגם להן לעיתים יש השלכות נרחבות, אבל קצת פחות לובי של אושיות אינטרנט משוגעות לדבר, וגם אותן אני חושב שצריך להשאיר בחוץ, כי הן עדיין לא התבשלו לכדי חוק שהתקבל.

    דיכוי תורמים ומתנדבים: אתה קצת חוזר לסעיף הראשון שלך מבחינת העניין שיש לציבור במידע. זה שיש לציבור עניין במידע זה עדיין לא אומר שהמידע הזה צריך להופיע בוויקיפדיה. אם יש אנשים שמעוניינים לכתוב את המידע הזה, שיכתבו, כאמור, בוויקיחדשות, בבלוגים שלהם, בטוקבקים, שישלחו מאמרים לעיתונים מקוונים וכו'. שיהיה להם בכיף, אבל שלא יכפו על הוויקיפדיה את הרצונות שלהם לתעד רק כי היא זמינה טכנולוגית. באותה מידה, מישהו אחד היה מבקש להשתמש בוויקיפדיה כבלוג (אבל היא אינה בלוג), כאתר תמונות אישי (והיא גם לא זה), פורום דיונים (גם לא) וכו'. היא לא כל הדברים הללו. היא עדיין אנציקלופדיה. חופשית, כלומר כל אחד יכול לכתוב בה, אבל זה לא אומר שאפשר לכתוב בה כל מה שרוצים, וקהילת התורמים שלה רשאית לומר "זה לא שייך לכאן". אם חשוב לך לעצב את הוויקיפדיה בתבניתך, עבוד קשה. לא רק על מה שקרוב לליבך, אלא על היבטים שונים של ויקיפדיה. רכוש לך מוניטין ותראה כיצד יקשיבו לך ותוכל להשפיע. אנשים, כמו שאני רואה את זה, לא אוהבים אורח לרגע של פגע וברח, במיוחד אם יש תחושה שבדרך הוא מקדם רק את מה שחשוב לו, ומשאיר אחריו לאחרים לנקות (כן, אני מתייחס ל"שום גמדים לא יבואו"). לי זה משאיר תחושה של ניצול מצד אותו כותב, שלא בא לשמה.

    טוב, זה לא כל כך יצא טלגרפי בסופו של דבר, ואולי גם קצת מבולבל. צריך גם לעבוד היום 🙂

    1. אולי זה גרעין הבעיה, אנחנו מדברים על שני פרויקטים די שונים.

      אתה מדבר על אנציקלופדיה שאמורה להתחרות ולהחליף את הבריטניקה לא רק בהיקף, העומק והדיוק, אלא גם בסנוביזם האקדמי 🙂

      ואילו אני מדבר על פרויקט חברתי שמאפשר לאנשים להתנסות בכתיבה יותר מדויקת ומתקדמת, ללמוד ולשפר את יכולות הקהילה באופן הדדי. יש ערכים טובים שאסור לסלוח על הזנייתם או השחתתם, אבל לא ברור לי למה אסור שיהיה גם ענן של ערכים לא גמורים או לא מושלמים? תחשוב על ערכים כאלו בתור "עבודה בהתהוות" לערכים משופרים בעתיד, או אולי תיפול חשיבותם והם יצורפו כפרק לערך מקיף יותר. הם גם "ארגז חול למתקדמים" למי שאולי יצורפו יום אחד למעגל הפנימי ויעשירו אותו. שם התמלמדים עושים את הסטאז', שם מלמדים אותם עשה ולא תעשה, ואפשר לגלות סלחנות כי אחרת הופך להיות קר מאוד בצריחי הקתדראלה, לבד. על זה מדברת הכתבה שאיתה פתחתי את הפוסט.

      הרעיון שכמה ערכים לא מוסלמים פוגעים בזוהר הקדוש של הפרויקט כולו הוא מגוחך. זה ויקי לכל הרוחות, הוא לעולם אינו מושלם ותמיד נמצא בתהליכים. זה גם פרויקט קהילתי, התנדבותי ואנושי, אנשים אמורים להצטרף לקהילה ולעזור לה, ללמוד וללמד. דפי המבוא לויקיפדים חדשים מלאים בעידוד לנסות ולהעיז ולתקן ולשפר אבל בשטח מעמד הכוהנים לא נותנים לאף אחד כמעט גישה. אבל אם לא יטפחו שוליות, לא יהיה להם יורש מוצלח בבוא היום, אתה יודע. אם ג'ימבו והויקיפדים שהתחילו את הפרויקט היו רוצים שהוא יראה כמו קתדרלה, הם היו בונים אתר סגור יותר, אבל הם בחרו מנוע שיפיח בפרויקט את רוח הויקי מתוך כוונה שתווצר קהילה משתפת, ולא אחת שקוצצת כנפיים ומקימה גדרות.

      את תסביר לי איך מזיק בעיניך הרעיון של ערך על הצעת החוק הזו? האם העובדה שהוא יושב בדטאבייס ומקבל כניסות מעמעמת את אורו של הערך על מלה"ע השניה או זה על חיים וייצמן?

      לגבי ויקיחדשות ועכשוויזם – זה לא הענין, אני מקווה שהבהרתי לעיל. מתי הפצצה על עזה תהפוך לערך בויקיפדיה? אם היא הרגה רק 30 אנשים היא תוזכר בערך על יחסי ישראל עם הרצועה. אם אותם 30 מתים יגרמו לזעם תקשורתי ושם המבצע יעלה לכותרות וישפיע על סדר היום, אז אולי המבצע כולו יזכה לערך ותפתח קטגורית "מבצעים צהליים בעזה". מה נשתנה? מה היה הרף? כל פעם מחליטים אחרת, אין הרי חוקים מוסכמים, ומחליט בסוף מי שעיבה את הערך בצורה הכי מקצועית לפני שהחליטו למחוק אותו. לכן אני חושב שתריך לחכות כמה זמן ולראות אם הערך הנדון ימחק, ישאר, או יהפוך לאנקדוטה. למרבה המזל הכל אלקטרוני, שום דבר לא סופי, אפשר להתחרט עוד חודש או חודשיים.

      לבסוף אני חוזר לענין של השיקולים לבניית קהילה גדולה ומגוונת. לא תסכים איתי שיש שיקול חברתי קטן שמצדיק גמישות? כרגע רמת הפעילות והענין בערך לא מצדיקה את הנזק לפעילות, להרגשת הקהילה של המעדכנים אותו, וכולי.

      השורה המסכמת היא בעצם, שאני מאמין שהויקיפדיה יכולה להרוויח מהמגוון והרצון הטוב בעתיד, ולכן כדאי להקל טיפה מהלחץ על "ערכי שוליים" שכאלו בטווח הקצר, כדי לשפר את הקהילה והויקיפדיה כענן תכנים בטווח הארוך.

      1. אגב, בינתיים יש בערך הסבר קצר על הנימוקים בעד ונגד החוק אך אין שום פרטים על הבעיה בתהליך החקיקה. אין הרבה פרטים על הפולמוס הציבורי. אם זוהי חשיבות הערך, זה לא ברור מקריאתו.

        1. אולי זה בגלל שהפעילים שהכי מעודכנים בבעיות עסוקים מכדי לתרום לו, או שחסמו אותם לצמיתות מלעדכן את הויקיפדיה העברית.

          ואולי זה בגלל שרוב האקשן כרגע מושקע בויכוח אם לא ימחקו עוד רגע את הערך אז אנשים כבר מאבדים את הרצון להשקיע בשיפורו. אחלה, הטכנוקראטים ניצחו במלחמת ההתשה. אם ככה, ערןב, אתה מוזמן להגיש בקשת מחיקה. אין לי כוח לזה יותר.

          אם היה לי זמן ואמונה, הייתי מרחיב את הערך בויקי אחר ומבקש ממישהו להעתיק אותו חזרה לשם כי אינני יכול… אבל אני חושב כרגע במונחי יאוש, אז אני לא רואה את זה קורה, אני פשוט מוותר.

    2. ועוד נקודה: בובספוג אולי אינו בגדר סוגה עלית, אולם הוא כבר נצרב בתודעתם של לא מעט ילדים קטנים (והוריהם/אחיהם/שומריהם). לכן הוא כבר חלק מהתרבות שלנו בערך אותה מידה כמו כמו פופאי והרובוטריקים.

      שאלה יותר מעניינת: האם הצעת החוק על הצנזורה באינטרנט ראויה בעיניך לערך משלה? במקרה זה יש לנו פרספקטיבה היסטורית. המצב הנוכחי: חלק מערך אחר ולא ערך עצמאי:
      http://he.wikipedia.org/wiki/סינון_תכנים_באינטרנט#.D7.A1.D7.99.D7.A0.D7.95.D7.9F_.D7.AA.D7.9B.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.A0.D7.98.D7.A8.D7.A0.D7.98_.D7.91.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C

      1. צפריר, הטיעונים בעד ונגד לא היו כל כך מורכבים, תהליך החקיקה לא היה כל כך בעייתי, החוק לא היה בעל סיכוי כל כך גבוה לעבור, וההשפעה על חיינו לא היתה כה משמעותית אם היה הופך הענין לחוק, אז לא, אני לא חושב שראוי שיהיה ערך על הצעת החוק הזו.

        האם יש סיבה לערך על הצעת החוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במאגרי מידע? אולי לא. כלומר על הצעת החוק לא, אבל על המאבק מסביבה שהופך להיות עם הימים אייטם בפני עצמו, ראוי שיהיה ערך. כרגע כשאתה מסתכל על זה מבחוץ אני לא מצליח להסביר לך למה הקומבינציה של חוק אנטי-דמוקרטי עם השפעות הרסניות על מרקם החברה מועבר בצורה כל כך בעייתית עד שערורייתית, אבל כל פרשת ההתנהלות בדיונים והמחטפים של המכרזים מעלים פה המון נושאים בסיסיים של בעיות בממשל ובחוק, ואני מקווה שאת הפרשה הזו עוד ילמדו איפשהו או לפחות יעלו לחקירה.

        הצעת החוק לבדה לא צריכה באמת ערך משל עצמה, היא יכולה להתחבא כסעיף בתוך הערך על הפרשה או הערך על זיהוי ביומטרי.

        ערן, זה נשמע לך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *