הקו בין המדע למדען

אינני יודע אם דורון כתב את "הזכות להחליט שלא להחליט" בעקבות הפוסט הקודם שלי שבו ביקרתי את הצעתו של פרופ' עדי שמיר בטענה שהיא אקדמית מדי ואיננה ישימה במציאות, או בגלל שהנושא הציק לו אישית לאחרונה.

יש שאלה לא קלה פה. מדענים אמורים (בעיני הקהל) לתת תשובות מוחלטות של כן ולא, אבל מדע לא עובד ככה אפילו בשאלות של מדעי הטבע. כאן יש בכלל שאלה של חישוב וניהול סיכונים. זוכרים את הקליפ שכבר פעם לינקקתי פה על חישוב הסיכון שבאי-פעולה למען עצירת שינוי האקלים? משהו דומה קורה פה, ומדענים מגיבים גם מהבטן. בפאנל גער עמידרור בפרופ' שוקן (ושטרית הגדיל לעשות) על כך שהאקדמיה פתאום נזכרת לבקר את התהליך החקיקתי ואיך הוא מעיז. אני חושב שראשית זכותו ואולי חובתו של כל אזרח לצאת בביקורת במדינה דמוקרטית, ושנית גם בלי הבנה מעמיקה – התהליך במקרה זה מדיף ריח רע למרחקים, מיקי איתן טרח ופירט על כך בהרחבה (וגם אני כאן בעבר). אם היה חוק יסוד: חקיקה במדינת ישראל (אבל אין, הידעתם?) אז חוקים לא היו אמורים לעבור בצורה מחטפית ובלי תנאים ושלבי ביקורת מחייבת.

דורון:

למה , מצופה מעורכי דין להביע את דעתם , גם את דעתם האישית , ולא מצופה מהם להיות רק "טכנאים של החוק" ? למה עורכי דין יכולים לדבר על סיכונים וסכנות , גם אם זה לא נוגע לחקיקה עצמה או לתהליך החקיקה עצמו .. ובכל זאת , דעתם חשובה ומקובלת ?

ואילו מהצד השני, מופעל לחץ בלתי פוסק ולעיתים בלתי הוגן על אנשים טכנולוגיים , להיצמד אך ורק לאג'נדה הטכנולוגית .. ולדבר על הטכנולוגיה או לשפוט את הטכנולוגיה בלי להצביע על סיכונים אחרים / נלווים / משלימים ??

האם מדענים צריכים להפריד את הרגש מהמקצוע כשהם מתבקשים לדעת מומחה? כמובן.

האם למדענים מותר להביע גם דיעה אישית בנפרד? כמובן פעמיים (כאזרחים בכלל וכבקיאים בתחומם בפרט).

האם אפשר לצפות ממדענים שיצליחו להפריד בין דעה חברתית/פוליטית לדיעה מדעית כשהנושא שעומד כאן תחת התקפה הוא אופיה של החברה בה הם חיים ופועלים? אני חושב שקשה לעשות זאת, רביה וברזילי-נהון הצליחו אולי יותר מאשר ביהם, אבל מנגד עמדו שטרית ועמידרור והביעו דעות הרבה יותר נחרצות בתחומים שבהם הם הרבה פחות מבינים, ובמקרה זה קשה במיוחד לעמוד במגבלות שמטילים עליך בצורה שכזו.

שטרית (תמלול של קלינגר):

אני לא מסכים עם רוב הדברים שנאמרו כאן. אני מתפלא על דבריו של פרופ' שוקן שאתה שופט מקום שאתה לא מכיר. מאיפה אתה מכיר את הכנסת. אתה רוצה שאני אשפוט ואגיד מה קרה במכללה הבינתחומית? זה אחד החוקים שהדיונים בו היו ארוכים ביותר ויסודיים ביותר. פרט לפרופ' ביהם, אף אחד לא טרח לבוא; אבל איפה הייתם ומה עשיתם? יש בישראל מאגרים ביומטריים של מיליונים של אזרחים, שאין עליהם שום הגנה, שום חוק. פתאום נזכרתם שיש מאגר ביומטרי.

עייף לי להמשיך לכתוב כאן את המובן מאליו…

2 Replies to “הקו בין המדע למדען”

  1. הזלזול של שטרית ושות' בדעות של מדענים מתחבר ישירות לצורה שבה ממשל ארה"ב בתקופת בוש זלזל במדענים, בין אם בנוגע לשינוי האקלים, מדיניות אנרגיה, מחקר בתאי גזע עובריים, או כל נושא אחר שבו המדע התנגש עם האידאולוגיה. עכשיו צריך 70 חכמים כדי להוציא את ארה"ב מבור שטיפש אחד חפר בשבילה.

    1. אכן, בחודש האחרון הזכרתי את בעית המקרתיזם האקדמי, והפניתי את קוראי לתכנית מעניינת בנושא זה ואחרים באתר רשות השידור הקנדית. פרק ב' של התכנית דן בדיוק בסוג הבעיות האקדמיות שהגל העכור הזה גורם. פשוט מפחיד. מצד שני קיים לא מעט מזה באוניברסיטאות בארץ, אמרו לי. מקומות שבצורה ההפוכה מוקיעים אנשים שמלמדים נקודות מבט על צידה הימני של הסקאלה הפוליטית זוכים לאפליה בפקולטות מסוימות.

כתיבת תגובה