מזון למחשבה

חיטטתי בבלוג ומצאתי את ריקוד הסושי, ונזכרתי בפרט משעשע שסיפרה לי לישה לפני כמה זמן. אני חשבתי שהאורז שמוכרים לנו פה בארץ מגיע מאסיה, אבל הידעתם שאורז אמריקני, ובמיוחד זה מקליפורניה, מאכיל אנשים בירדן, יפן, ערב הסעודית וכל מיני מקומות רחוקים?

50% מתוצרת האורז האמריקני מיוצאת(!) מסתבר שהקומבינציה של סבסוד ממשלתי כבד של חוות חקלאיות בארצות (יום הולדת שמח) הברית בצירוף עם ידיים מקסיקניות זולות, מייצר אורז זול כמו אורז סיני (אפילו אחרי המשלוח המזהם מצידו האחד של האוקיינוס לצידו השני). זה לא שלאמריקנים יש גם הרבה מים לבזבז, קליפורניה מגדלת אחוז ניכר מהצריכה של ארה"ב (ירקות ומגרשי גולף), והכל תלוי בשלגי הרי הרוקי שהולכים ומתייבשים כל שנה, כמו הקופה האמריקנית.

עוד פחות הגיוני מהעובדה שישראל מייצאת כ-300 מיליון מ"ק מים בשנה, ובשקט, בצד, שופכת מי מעיינות נקיים לתוך הביוב ומשם לים המלח, ואז בוכה שחסרים לה מים.

אם למישהו יש הסבר, נא להצביע יפה, ילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *