נחסמתי פרק 1: פתאום זה הפך לאישי

לא רציתי ולא דמיינתי, אבל הנה מה שמצאתי הבוקר (12 למאי), בדף השיחה שלי בויקיפדיה:

שלום עירא, בעקבות תלונתו של משתמש:אלמ|ג, על ההתקפה האישית שערכת נגדו בפוסט זה, מצאתי לנכון לחסום אותך לצמיתות. ויקיפדיה פתוחה לביקורת, אבל כותבי ויקיפדיה ראויים להגנה מפני תקיפה אישית. דוד שישיחה 07:36, 12 במאי 2009 (IDT)

רק שתבינו במה מדובר, אין בויקיפדיה הישראלית סעיף מוצהר שמגדיר עבירה חמורה מספיק שתצדיק חסימה לצמיתות, וחסימות ארוכות מותנות באזהרה או בירור, דבר שלא קרה פה.

ועל כך אני צריך לצטט נתין דמיוני מממלכה דמיונית שאמר פעם "Come see the violence inherent in the system". הוא רק אמר את זה ללא יושרה, למי שמכיר את הקטע, ולכן אפשר היה לשים את הציטטה הבאה כאילו בפיו של האחראי לפוסט זה, אותו מקפד הקרוי אלמ|ג – "help! help! I'm being repressed!", והמבין יבין איך שבא לו.

למי שלא עוקב (ועדיין אתם לא חייבים לטרוח, זה משעמם פחד) הנה גלגול העניינים המקוצר, ותוספת מה קרה לאחרונה:

לאורך חודש מרץ: התרחשה מלחמה בשיחת ערך הזו לאורך חודש מרץ. כותבי הערך הותקפו אישית, הואשמו בהאשמות שונות לגופם במקום לגוף נושא העריכה. כמה מהביטויים נשמעו ממש מצדיקי תביעת לשון הרע.

בחמישי לאפריל: כיון שהסגנון הפוגעני נראה לי מוגזם, כתבתי את הפוסט הזה, בכוונה לבקר את הסגנון המגעיל של ניהול הדיון והקבלה שלו לסגנון הישראלי האלים, וגיביתי את טענותי יפה-יפה במראי מקום לדפי ההנחיות לתרבות הויקיפדיה. השתמשתי בכמה ביטויים צבעוניים לתאר את התנהגותו של התוקף, אבל כל התייחסותי היתה להתנהגות ולא לאיש, שאינני מכיר אותו כמובן אישית.

בשישי לאפריל גילו הויקיפדים את הפוסט, והמשיכו לדון בסגנון שלי בלי לייצר לפה טראקבאק. במקום לדון בגוף הבעיה (יחס לתורמים לויקיפדיה והשאלה אם סגנון המקפד היה מוצדק או ראוי לגינוי) התפתח עד מהרה דיון על הוצאת דיבה. ראוי לציין שעניין איומי "לשון הרע" והויקיפדיה הולכים יד ביד כבר שנים, ויש גם משפטנים שחושבים שהגיע הזמן לקבור את השטות הזו.

בצהרי אותו היום קיבלתי דואל מנשוא הבקורת שלי, הסתבר שהוא עורך דין, ועוד מהסוג שיצא לי להסתבך איתו בעבר (אמר לי פעם מישהו, משפטן בעצמו, ש97% מהעוסקים בתחום מוציאים של רע לכל השאר). הוא שלח לי קובץ DOC שלקח לי זמן להציג כיאות ולקרוא. את תוכן המכתב אתם יכולים לנחש – הנ"ל קבל שאני מוציא דיבה, שאחדל מיד ואוריד את הפוסט עד שלא יסוננו ממנו מילות תואר מסוימות שכולן עד האחרונה הן הבעת דיעה ולא קביעת עובדה. הוא טען שאני משמיץ אותו בצורה בוטה, ושמדובר בלשון הרע. עניתי לו שאינני חושב שיש בסיס להאשמותיו ודרישותיו ולמרות זאת אוריד מכמות הכינויים הפוגעים, אבל הבקורת שלי על התנהגותו עדיין עומדת. שלחתי את הדואל והוא חזר, כי האיש כתב אותו (בטעות? בכוונה?) מכתובת שאינה קיימת. שלפתי את הכתובת שבתוך קובץ הDOC ושלחתי שוב, עד היום לא זכיתי לתגובה. בחיפושי בגוגל גיליתי שכינויו עלה בעוד בלוגים בהקשר ביקורתי, כולל אחד שכינה אותו "גלוח ראש". הבנתי שגם אם הפלגתי במילותי, יש לו עבר שגידל לו שונאים של ממש. חבל שלא שמרתי צילומי מסך כי לא את כל הציטוטים אני מוצא עכשיו, אולי אחרים קיבלו ממנו מכתבים דומים והיו יותר צייתנים ממני.

בשביעי לאפריל גיליתי את הדיון בכיכר העיר והגבתי בו. הסברתי את השימוש במילותי הסרקאסטיות, גם ביקשתי מאותו התוקפן לענות למכתבי מיום אמש. הדיון שם לא המשיך ולא תוקנה גם דעת האחרים בשאלה של היכן מונח הצדק.

לאורך השבוע שאחרי באו עוד ויקיפדים לדון בנושא כאן בבלוג, אבל בעיקר על הסגנון שלי ולא על הסגנון שלו. עליו הם העדיפו לא לדון פה, אלא במגרש הבית שלהם – שם אין לי יכולת לקבל עידכוני מייל כשנוספות תגובות, ושם הם יכולים לנעול אותי כשירצו. אצלי יש מנגנון עדכון, ואין לי אינטרס למחוק תגובות, ואפילו דרך לחסום תגובות מאנשים ספציפיים לא טרחתי להתקין.

(מחלק את הפוסט למנות, נתראה בפרק הבא)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *