דברים שכתבתי לג'ומס (על דמוקרטיה שמתמוססת)

חלקים ממה שעניתי על פוסט של חיים אורון שמסכם את תוצאות הבחירות ה-18, מובאים כאן.

חיים היקר, ראשית חיבוק גדול מתומכיך.

הייתי בפגישת הבלוגרים במרתף בית התנועה, אני גם זה שהעביר לך את מסמך הנושאים להתייחסות בהקשרים טכנולוגיים. לצערי פוספס שם משהו בשיחה בינינו, הרגשתי כאילו פסלת את כל המסמך המפורט על סמך שתי מילים אומללות על רשות השידור, והתייחסת פה בבלוג רק מעט לענין הצנזורה ברשת. אבל הרי לא על כך נסב המפגש וזו לא היתה הפואנטה של המסמך כלל וכלל.

המסמך דיבר על סכנות לדמוקרטיה.

המסמך דיבר על שיקום אמון הציבור בנבחריו.

המסמך גם דיבר ארוכות על כלים לחיזוק החינוך לדמוקרטיה, וזו הנקודה שכואבת לי, לכל מצביעי מרצ, אבל כנראה לא לחלק ממצביעי "אני תמיד מרצ אבל הפעם היינו חייבים לחזק את ליבני".

אני חושב שהעם הצביע בפאניקה חסרת הגיון, בלי ניתוח עתידי, בלי הבנה של מהות הדמוקרטיה, ולצערי אני חושב שזו אשמת כל אחד ואחת מיושבי הכנסת שהעם היושב בציון אינו יודע היום דמוקרטיה מה היא. אני חושש שאין מנוס מלשים את הדגש על חינוך, ולא רק של הנוער אלא של כל מי שמחזיק בזכות ההצבעה ולא ניצל אותה כראוי או בכלל.

אני וחברים ממשיכים לעמול על הצעות חוק שיעלו מתוך זה ועל פעילות בשטח. נרצה בשיתוף פעולה עם נציגי הסוציאל-דמוקראטים בכנסת ומרצ בראשם. כולנו תקווה שההצבעה לכנסת ה-19 תהיה על עתיד ולא על הווה, על דמוקרטיה ולא על שלילתה.

בקשתי האחרונה היא, כי לא תסגרו את הבלוגיה הזו משתמו הבחירות. אנא המשיכו לעדכן אותה, כל אחד מכם לפחות פעם בשביע, כדוגמא לשקיפות ולעידוד הקשר הרצוף. אני אשמח לקרוא את דיווחי הפעילות ודעות אנשי הרשימה (כולל אלו שנותרו מחוץ לכנסת!), על ארועי השבוע, על הפעילות בכנסת ומחוצה לה, והכל ללא פילטרים של עיתונות וללא צנזורה עצמית של בחירות.

מנדט של מרצ חיזק את חד"ש כ"עונש" על התמיכה החלקית בעופרת יצוקה, ועוד שניים ברחו כדי "לחזק את ליבני" ומשאירים את הקול הסוציאל-דמוקרטי מחוץ לקואליציה. אם אתה אחד מאלו שהצביעו מתוך חישובי מנדטים, גרמת לכך שמפלגות עם אידאולוגיה איבדו מנדטים ומפלגות חסרות אידאולוגיה מחזיקות בהם עכשיו.

זה אומר שיש לנו כנסת שאינה מייצגת את העם, יש לנו עם שאינו סומך שדעתו תיוצג, ויש קואליציה שתורכב ורק תעמיק עוד יותר את הקרע בין השניים.

יש לי חברים שמזהים עצמם כאנשי מרצ שהצביעו ליבני, יש לי אפילו חבר שהסביר לי עם הרבה בטחון עצמי למה הצביע לביבי כדי לגרום לכך שליכוד חזק לא יצליח להקים קואליציה ואז יאלצו לבצע עוד בחירות ושם הוא כמובן יחזור להצביע מרצ (וואלה לא הבנתי איך זה עובד). משוגעים כולם, אין לי מילים לתאר לכם כמה זו שטות ואכזבה בעיני להצביע בעד הנגד או לעשות חישובים אלקטוריים. בזאת, כאמור לעיל, אני מאשים גם את מערכת החינוך וגם את חברי הכנסת.

לסוציאל-דמוקרטים יש משימה. מהיום ועד הבחירות הבאות יש ללמד את העם מה היא דמוקרטיה ולמה נועדה ההצבעה. ויש גם לדרוש מהנבחרים להחזיר את הדמוקרטיה לשיח הפרלמנטרי, או שאנחנו נגמור בתור הדמוקרטיה האחרונה במזרח התיכון, בהטית זמן עבר.

11 Replies to “דברים שכתבתי לג'ומס (על דמוקרטיה שמתמוססת)”

  1. אההמ אההמ… "ללמד את העם"? אקסקיוז מי?
    אם יש משהו ש-מרצ כרגע צריכים לשתוק לגביו, זה עניין הדמוקרטיה, עניין הלקיחת אחריות, עניין הבגרות, ומי שמציץ היום באתרי החדשות רואה פתאום את הצביעות של מרצ שנחשפת במלוא ערוותה, מה שמראה שגם מרצ יודעים להתעלם מדמוקרטיה בקלילות ברגע שתוצאות הבחירות לא נראות להם.

    אני אקח את עצמי לדוגמא בתחום ששנינו מכירים: מחשבים. אם אני דופק שרת מבחינת תוכנה, אני אתקן. אם אני דופק עשרה שרתים מבחינת תוכנה אז אני דפוק, אבל אני אתקן. אם אני דופק חוות שרתים שלמה, החברה תתבע אותי, ויפטרו אותי – כי ככה בתחום הזה.

    נעבור ל-מרצ: איך מפלגה כזו לא יכלה למצוא לעצמה מישהו מקצועי שיעשה סקר מקיף ועמוק, שידע לשאול את השאלות הנכונות שיודעות לעקוף כל מיני תשובות PC, לבצע חיתוך ולאמר בסוף את האמת לבוחר? יש לי כמה ידידים תומכים של מרצ ולא מצאתי אפילו אחד מהם שאהב את הרעיון של המפלצת ספגטי הזו! איש מקצועי היה מצליח לתפוס את זה ולאמר להנהגה: הציבור שלכם לא ממש אוהב את הרעיון הזה, ומישהו צריך לשים את המפתחות על השולחן ולאמר "רבותי, טעיתי בהחלטה, אני מתפטר" ולתת לטובים ממנו לשקם את המפלגה, ובאותה הזדמנות לסיים אחת ולתמיד גם את הפרשה המבישה של גב' גלאון.

    ועוד נקודה אחת: אם אתה חושב שהבחירות האלו עם תוצאותיהן הן אירוע חד פעמי, אז תרשה לי לאמר לך שאתה טועה. בעתיד יהיו בחירות שוב, ושוב יהיה קמפיין "רק לא ביבי" ושוב הבוחרים יזדקעו לבחור איזה מישהו/מישהי לצד השני רק שביבי לא יעלה, ואם זה לא יהיה ביבי, יהיה מנהיג ימין אחר ומי שוב יאכל אותה בתוצאות? מרצ ומפלגות כמו תי"מ וכו'.

    לעניות דעתי, הגיע הזמן שבמרצ יתחילו להבין שאת התבשיל שהם רוקחים ואת הפנטזיה שיש להם מבחינה פוליטית ומעוד בחינות העם פשוט לא אוהב והמספרים מראים זאת לא רק בבחירות האחרונות אלא גם לפני כן, הגרף מראה ירידה עקבית בכמות המדדים של מרצ, עוד מאז ימיה הגדולים שהם היו 12 מנדטים ולא עשו כלום עם זה. הגיע הזמן להתעורר ולהסתכל למציאות בעיניים.

  2. אכן מחריד. את מה שקורה שם עכשיו אחרי הבחירות לא דמיינתי (את הטקסט כתבתי לפני שפרצו מהומות גלאון המכוערות). עצוב. התייחסות בפוסט קרוב (איזה קרוב, אני צריך להפסיק עם האופטימיות).

  3. מזמן אמרתי שהיפנים הפכו לעם הנבחר וצריכים לשמש אור לגויים.
    גם ברמת נקיון הממשל, גם מערכות החינוך והבריאות, גם רמת החיים, גם התעשייה, וגם איכות הפורנו.

    רק שיפסיקו להכחיד את הטונה, והלוויתנים, ואוצרות טבע של מדינות אחרות, והכל יהיה מווווושלם.

    ראיתי באמת אתמול את הפאדיחות של השר בטלוויזיה, זה היה עצוב לראות. טוב שהיום כבר לא נותנים לו ביד סכין ודורשים ספוקו-חרקירי.

  4. ב"פרשה המבישה של גב' גלאון" אתה בטח מתכוון לחידה שמלווה אותה מימיה הראשונים בכנסת (איך מישהו בוחר בכזו "פה-גדול" לייצגו בפריימריס, איך) או לנסיון המביש שלה לשחק על מצפונו של ניצן הורוביץ' ולנסות להצמד לכסא שלה…

    ובכנות, ייתכן שהיא פרלמנטרית מעולה (כך עונים לי כל הזועקים לזכותה בימים האחרונים, אני לא יודע), אבל אני בהחלט לא אתגעגע אליה ולפה הגדול שלה (כמו שגם אני צוהל משמחה שירום מרציאנו לא נכנס…). וחוץ מזה, איך היא, עם כל הרגישות שלה, לא מבינה שבמשחקי ה"תתפטר בשבילי, פליזזזז…" היא רק מזיקה לכנסת ולדימוי הציבורי החיובי שעוד נותר לה ???

    1. כן יונתן… כל מה שכתבת ועוד. כתבתי פוסט לפעני חודש ומשהו על מרצ ויחסם הבעייתי לכאורה לדמוקרטיה. עם הזמן התרככתי וחזרתי לתקן את השפה (אבל לא את התכנים והטענות), והשבוע אני מוצא את עצמי מתאפק לא לכתוב משהוא עוד יותר חריף מקודם. אין לך מושג כמה אני מאוכזב מהתנהלותם לאחרונה.

      אז כאמור, על הכל הייתי כותב פוסטים על גבי פוסטים, אבל אני פשוט לא מגיע לזה :-) בסוף זה יגיע…

  5. דווקא טוב שזה יוצא עכשיו. תמיד טענו על הימין שהוא מושחת, שהוא לא מקבל החלטות דמוקרטיות ועוד ועוד ועוד. עכשיו דווקא כל הפרסומים האלו מראים ש-מרצ בעצם חוץ מכסות של "אנשים אינטיליגנטים", לא שונה בהתנהגות שלה ממפלגת העבודה או הליכוד. נכון, בליכוד היו הרבה יותר מושחתים (ולדעתי הם צריכים להודות לאלוהים שקמה "קדימה" שלקחה את המושחתים אליה, לפחות את רובם), אבל אם זו ההתנהגות של מר"צ וחבריה, אז אני לא רואה הרבה הבדל..

    1. אני רואה המון הבדל. אל תבלבל נקיון כפיים מוסרי מול החוק עם מאבקי אגו. במרצ יורדים פעם בכמה שנים רמה (ראה ערך תקופת יוסי שריד), אבל בד"כ מדובר בהתנהגות מאופקת, לא בברדק מביש כמו שקורה שם בחודשיים-שלושה-ארבעה האחרונים. גם מה שעושים (או לא) בפרלמנט אבל גם מאבקי האגו שעברו למהלומות מלוכלכות ממש. לצערי הפתיעו אותי המון דברים בבחירות האלו לרעה – הנפילה של מרצ לא היתה אחד מהם, אבל התגובה הזו לנפילה לא מקובלת עלי באף מצב (ואנחנו עוד שומעים רק רסיסים). אחרי שרואים את הדברים האלו בעיתון יום אחרי יום (מה שאומר שהם מודעים שמסתכלים עליהם עקום ולא מפסיקים), זה ממוטט לי עוד יותר את תקוותי לשמאל הגיוני ושפוי מתוך השיירים שעכשיו בכנסת.

      יש כאן ממש מילכוד 42 (מצטער, 22 כבר בחשיפת יתר): אני חושב שאנשים מאבדים שפיות עם השנים בכנסת, אז צריך להחליף אותם דור צעיר ושפוי, אבל אם אני ארצה לרוץ לפוליטיקה יגידו שאני לא שפוי ולכן אסור לי לרוץ לכנסת.

      או כמו שאמרתי היום לאבו שוקי המקורי: פוליטיקה זה מטמטם זה מטמטם זה מטמטם.

  6. פעם בכמה שנים????
    בתור אדם ימני בדעותיו הפוליטיות, אני יכול לאמר שאני עוקב יום יום באדיקות אחר החדשות (מה לעשות, חובב פוליטיקה מושבע), וכמעט כל שבוע אני רואה צביעות מצד מרצ בכל מיני אספקטים, במיוחד שזה מגיע למדיניות בטחונית, שטחים וכו', והייתי שמח לתת לינקים לכל מיני אתרי חדשות (שהם אינם וואלה/הארץ/YNET – תמיד חשבתי שהקטע של "תקשורת שמאלנית" זה סתם בולשיט, עד שהתחלתי לעקוב אחרי הדברים ולראות שיש דברים בגו) רק שעכשיו 03:25 והמיטה שלי קוראת לי.

    ההבדל הענק הוא שהפעם ההפסד הצורב הוא של גוש השמאל, כל פובליציסט פותח בקינות ואבל באתרים השונים והקטע של זהבה גלאון/גילאון/הורוביץ/ג'ומס ב-מרצ בדיוק תופס את אור הזרקורים, אז החרא עף למאוורר ישר וכולנו יודעים את ההמשך.

כתיבת תגובה