המשך ל"כלכלת השטחים" ועל מבצע עופרת יצוקה

לפני כמה ימים כתבתי פוסט על כלכלת עזה, וביום שישי קיבלתי את חלק מהתשובות מכתב של הBBC בשיחת חברים. אני לא מבין למה לא מסבירים את העניינים האלו בתקשורת, וגם הוא הודה שהוא לא אוהב כל כך את הדילוג של ההסברים הקטנים כדי לדווח על הסנסאציות. זה היה בערך 12 שעות לפני שהתחיל מבצע "עופרת יצוקה" וקוויל תאר לנו קצת יותר בפירוט את המצב בעזה כדי לעזור לי לחבר את הקווים. החמאס לקח שם 70% מהקולות בבחירות דמוקראטיות. קצת בסחיטה, קצת בחנופה, אני לא חושב שמישהו במועצה המתמתנת והולכת של הפת"ח תיאר לעצמו כמה מיידית ואפקטיבית תהיה ההשתלטות שלהם על רוב המנגנונים. דבר אחד טוב אפשר להגיד על המהפך החמאסי בעזה, או אולי שניים:

1. אין יותר מיליציות קטנות וכנופיות שמפעילות נק"ל וטילים שלא על דעת החמאס, כל השליטה באלימות (או אי-האלימות) מרוכזת במקום אחד, ואפשר להצביע על גוף אשם מרכזי.
2. מערכת הבנקים נשארה עצמאית, וארגונים זרים של רווחה נסמכים עליה, כמו גם 70000 עובדי הרשות שאינם אנשי חמאס, והרבה תושבים אחרים.

מערכת הבנקים הזו נשארת עובדת בשקלים כי גם הגדה עובדת בשקלים, ויש אינטרס מצד רמאללה שעזה לא תתנתק ותהפוך לרשות נפרדת, והחלפת המטבע (נגיד לדולרים) תביא לחיתוך המערכת הפינאנסית הפלאסטינית (והמערכת השלטונית בעקבותיה) לשניים ולסוף התקווה שה"חמאסטן" של עזה יחזור להיות חלק ממדינה פת"חית חילונית ושקולה יותר. החמאס משלם את משכורות אנשיו בדולרים ולא שם קצוץ, אבל אנשי הרשות שיכולים לשמור על הסדר והתשתית המתדלדלת, אנשים שכבר מבינים שהחמאס לא טוב להם, האנשים האלו צריכים את השקלים (שלפי מה שהבנתי מדובר על סכומים שקרובים ל400 מליון ולא 100 כמו שהועבר) כדי לחיות ולהחזיק את תשתית המחיה בעזה, בציפיה ליום שהחמאס אולי יוחלף חזרה במישהו יותר מתון. עוד לפי קוויל החמאס נזהרים לא לדרוך על שארית אותם ארגוני הרשות והבנקים כי הם רוצים לשמור עדיין על קצת חזות של לגיטימיות דמוקראטית ולא להפוך כדבריו ל"שודדי בנקים", ולאבד את מעט האמון שנותנים להם עוד כמה מאנשי ארגוני זכויות האדם שברצועה, אנשי או"ם (יש שם ארגוני או"ם בפנים?!) ומתנדבים זרים אחרים. העובדה שבישראל נתפסת עזה כ"חמאסטן אחת גדולה" היא מוטעית. אני בטוח שאנשי עזה לא מתים עלינו, אבל משתמע שהם גם ממש ממש מצטערים היום על הכניעה ללחצים של החמאס בבחירות האחרונות. לפי מה שאומרים הכתבים הזרים, רוב אוכלוסית עזה חושקת שיניים עד שהחמאס ישנו כיוון בשל השפעה של מדינות האיזור או איזו הארה פנימית (כי להפגין נגדם זה לא רעיון מבריק כי הם שולטים בכל הנשק והכוח). אומרים על אנשי השמאל שהם נאיביים, שכל עזה באמת רוצה במותינו, אבל כשמדברים עם הרוב השקט מסתבר ששונאים או לא – אנשים פשוט רוצים לחיות בשקט, והרבה מהם הבינו שהחמאס לא נותן להם.

ואז התחיל המבצע אתמול. "עופרת יצוקה" היא משחק מילים שאולי שיעשע מישהו במטכ"ל, עופרת של תחמושת ועופרת יצוקה של סביבוני חנוכה. גיחי. אני רואה שלקחו מלחמה – אירוע שלוקח חיים של אזרחים וחיילים כאחד – ברצינות של צעצוע ילדים. או אולי הם רוצים שכל ילדי עוטף עזה, שיש להם טראומה מכל פעם שלמשפט תמים ישתרבב צירוף המילים "צבע אדום" עכשיו תהיה גם טראומה כל פעם שישירו שירי חנוכה? אבל סטיתי מהנושא. התחיל המבצע. רבים בשמאל העירו בציניות שאולי זה תזמון מתוכנן של ברק כדי לעזור לעבודה בבחירות (ובינתיים מהסקרים היום נראה שהוא באמת הצליח לפרגן לעצמו חמישה מנדטים), וגם אני תהיתי למה להתחיל עם שטיח הפצצות, שבמהלכו נהרגו גם המון אנשי משטרה (שהם פת"ח ולא חמאס, אגב), דווקא עכשיו ולא לפני חודש או בעוד חודשיים. אבל כיוון שכבר עשינו את זה (וניצלנו את כנס החמאס יפה אבל לא עד הסוף), נשאלת השאלה מה הלאה. כרגע מתפזר אבק ההפצצות, יכולת השיגור של קסאמים וגראדים הצטמצמה לחצי, החמאס משדר לעולם גופות ופצועים, כולל אבל גם אנשים שמשחקים פצועים לפני המצלמות. החמאס רוצה לצעוק לעולם שישראל לא מראה רחמים ולא נותנת להם לטפל באנשים, אבל המצרים אומרים בצורה גלויה שהם מחכים לפצועים ברפיח והחמאס לא מוציא פצועים לטיפול, ומצידנו אנחנו מזרימים לשם ציוד רפואי בטונות. אני חושב שלשם שינוי יש לנו הסברה טובה לעולם, ואולי הכי חשוב הוא שמובארק ואבו מאזן אומרים בגלוי: חמאסניקים הגזמתם, ההתקפה הזו לגמרי באשמתכם. אני מקווה שיש למלה שלהם משקל מספיק כדי להשפיע על שאר חברות הליגה הערבית. החמאס יתמוסס אם הוא יראה שאין לו יותר תמיכה, ושקט שיהיה פה, אולי אפילו שלום עוד 30-40 שנה.

אז מה הספקנו ביומיים? כמות יציאות הטילים צומצמה מאוד באופן זמני, אבל נשלפו גראדים שכבר מגיעים 65% מהדרך לתל אביב. החמאס משדר זעקות עזרה למנהיגים ערביים להגיב אבל הגישה של מצריים (ואולי מספר מנהיגים אחרים) היא מאיסה בסחטנות החמאסית (ובצדק, כי אחרת גם קיצוניים במצריים יחשבו שטרור וניסיונות הפיכה זה רעיון טוב) ואולי אולי ישראל עוד יכולה לצאת כאן נראית מאופקת ושקולה, ואני חושב שכעת הרוח לטובתינו ולטובת העזתים שאינם פרו-חמאס.

בכל זאת הצבא מתכונן להכניס עכשיו רגלים ושריון ויש כאן שאלה עדינה. החמאס בוודאי ברגעים אלו מכין מוקשי טנקים בגבול, ואולי מתכנן לפוצץ מגדלי פיקוח גבול צה"ליים בעזרת מנהרות מתחת, וכל יום שאנחנו לא נכנסים אומר שיש להם יותר זמן להתכונן. אבל מצד שני, אם יש סיכוי קלוש שהמכה הקרקעית הנוספת הזו תשנה את הטון או שתתחיל התנגדות אזרחית להתנהגות החמאס בתוך הרצועה, אולי יהיה לנו טיפה שקט וסיכוי למצוא מישהו חדש לדבר איתו שם. ההימור הוא כמובן על חיי השיריונרים שעכשיו מחכים על הגבול של הרצועה לקבל פקודה להכנס פנימה ולעשות הפרד ומשול, אבל אולי גם להפצע וליהרג. הרגשתי חצויה, אני לא יודע אם אנחנו יכולים לגלגל טנקים ולהצליח לחתוך את הרצועה לשניים או שלוש, להחליש את שליטת החמאס ולהצליח לארגן שם אנשי פת"ח שיקחו לידיים אחראיות יותר שלטון זמני עד בחירות חוזרות, והפעם אני מקווה בלי חמאס. אין דבר שאני מקווה לו יותר ממדינה שקטה שם. שישנאו אותנו אם אין ברירה, אבל לפחות שיעופו הקנאים הדתיים ומחרחרי המלחמות, ויתנו לאנשים לבנות לעצמם חיים שקטים ואולי עוד שני דורות גם יהיה לישראל ועזה שלום בינהן…

עוד דעות נבחרות על סביבון ההרס מהבלוגוספירה: נגד – יהונתן קלינגר ורם-און, בעד – אפי פוקס, יורים ובוכים – עבדיכם הנאמן, יובל דרור, וגל מור המבכה כמוני את העובדה שלא שומעים כמעט באף כלי תקשורת את שני הצדדים, אני מצטט מהפוסט: "איך זה שהנרטיב שמסופר בכל צד כל כך רזה? בישראל מספרים את הסיפור הצודק על 8000 רקטות ושמונה שנים של טיווח בלתי פוסק של ישובי הדרום ובעזה מספרים את הסיפור הצודק של המצור, הרעב והדיכוי. ולמרות ריבוי ערוצי התקשורת והאינטרנט החופשי, כל צד מעדיף לדבוק אך ורק בגירסה שלו. התקשורת לא צריכה "להימנע מפגיעה במוראל הלאומי", כאחת המסקנות התמוהות של רביב דרוקר ממלחמת לבנון, אלא למלא את תפקידה, לספר את הסיפור השלם."

9 תגובות בנושא “המשך ל"כלכלת השטחים" ועל מבצע עופרת יצוקה”

  1. אני יושב פה באוסטרליה ולא מבין מה ממש קורה. אני רוצה את הסיפור השלם, אבל עכשיו אני מבין שגם בארץ לא רואים את הסיפור השלם.

    "אם יש סיכוי קלוש שהמכה הקרקעית הנוספת הזו תשנה את הטון או שתתחיל התנגדות אזרחית להתנהגות החמאס בתוך הרצועה"

    גם יש סיכוי (קלוש או לא) שמכה קרקעית תשניא אותנו יותר ותעביר לחמאס יותר אנשים. קשה לדעת.

  2. בדיוק, ולכן אני חצוי אם נכון או לא להכנס. לפחות אם הייתי יודע שיש שם אופוזיציה מוגדרת, או אם אנחנו עושים את המהלך בתיאום עם אבו מאזן שמיידע את מתנגדי החמאס בשטח שיסייעו לנו לפרק את החמאס מנשקם מה שיותר מהר כדי להביא לרגיעה ויציאה מהירה, אז הייתי מרגיש יותר שלם עם ההימור שברק יעשה ככל הנראה בימים הקרובים על חייהם של כל השריונרים האלו.

  3. אין כרגע ברצועה מישהוא שיחליף את החמאס.

    אז מה כן ניתן להשיג? הפסקת אש ארוכת טווח.
    איך? לוקחים לחמאס משהוא, ומחזירים לו אותו בתמורה להפסקת אש.
    הפצצות מהאוויר מחלישות אותו, ופוגעות ביכולת שלו לשגר לעבר ישראל (כפי שראינו ביומיים האחרונים – הרבה פחות מההערכות המוקדמות). אבל זה לא יספיק.

    מה שאני מנחש שיעשו זה יבתרו את הרצועה לשניים או שלושה חלקים (קרי כניסת שריון). אם מנתקים את רפיח משאר הרצועה (בין רפיח לחאן-יונס או בין חאן-יונס לעזה), אין להם יכולת לחדש מלאים ותוך זמן מה הירי על שדרות יפסק.

    ואז, בעוד כמה שבועות או חודשים, בתמורה ליציאה מהרצועה, אפשר לחתום על הפסקת אש. ואם יהייה קצת מזל, להחזיר לפת"ח מעמד כלשהוא ברצועה.

  4. The first casualty when war comes is truth. — Hiram Johnson

    ויש גם את

    Who controls the past controls the future: who controls the present controls the past. — George Orwell

    יש כמה דברים מאוד חשובים שהרבה אנשים מתעלמים מהם. ישראל עזבה את עזה לפני שנתיים בערך.
    מאז עזה היא עצמאית לגמרי ממש כמו מדינה. במקום להמשיך את החקלאות ואת כל מה שהלך בתקופה שישראל היתה שם, החמאס נלחם בכל מי שביקש לעשות עם זה משהו, ובעצם הצפיפות והעוני המשיכו להיות נשק בשביל להמשיך להיות תוקפניים.

    עוד מקרה דומה היה עם עראפת. הרשות הפלסטינטית קיבלה מיליארדים מהעולם, והכסף הזה הלך לסוהה ערפת, והלך להרבה אנשים ספציפיים מאוד ברשות. הכסף מעולם לא הגיע לציבור הפלסטיני ! היו הערכות ב1998, שאם כל הכסף היה הולך לציבור הפלסטיני, אז לא היה בכלל עוני בזמנו ברשות הפלסטינית וכולם היו חיים בבתים מרווחים עם חיים ממש טובים ונעימים.

    זה הכל נשק מסוים בשביל ליצור ייאוש, תעמולה, שטיפת מוח וזה מספק את היכולת ליצור כוח בשביל להיות אלים. האלימות של החמאס היא דבר ראשון נגד הפלסטינים עצמם (קדיחת פיקות ברכיים וטפטוף פלסטיק רותח בקדיחה בתור עינוי, זריקה מבניינים, תלייה, עריפת רשים, הוצעות להורג וזה רק חלק קטן שאני שמעתי ממקור ראשון שנעשה בשליטת החמאס בעזה).

    הסיבה שרוב העולם הערבי ד"א אינו סס לעזור לחמאס,הוא בגלל שהאלימות הזו מגיעה גם אליהם, ופוגעת בשילטון שלהם. בגלל זה רוב השליטים הערבים מעדיפים שישראל תלחם בחמאס ובחיזבאללה ורק משלמות מס שפתיים בקריאות גנאי נגד ישראל.

    עכשיו, חשוב להבין שבשביל שהפלסטינים יצליחו לחייות כמו שצריך, הם צריכים שלטון שאכפת לו מהם. העניין הוא שלצפות כל הזמן מישראל לטפל בפלסטינים זה לא פתרון, כי ככה לא תגיע להם מדינה אף פעם. ולכן במקום לקבל את התירוצים לאלימות, צריך לתת להם לקחת אחריות על מה שהם עושים בלי תירוצים ובלי כלום ורק כאשר הם יהיו חייבים לקחת את האחריות, הם יתחילו לשנות את הגישה שלהם.
    אבל זו דעתי בלבד.

  5. עירא: זהו, צה"ל עכשיו בטופ. הגיע הזמן לפרוש. ישראל הפליקה להם, חזק. נגמר. הכנסת כוחות קרקעיים יכולה לסבך את ישראל ואותם במעגל דמים נורא.

    כתבת "להחליש את שליטת החמאס ולהצליח לארגן שם אנשי פת"ח שיקחו לידיים אחראיות יותר שלטון זמני עד בחירות חוזרות, והפעם אני מקווה בלי חמאס.". זין בעין. חילופי שלטון בכוח חיצוני לא עובדים. או שהם נכשלים מיד, או שהם נכשלים בסופו של דבר בגלל שנולדו בחטא. הגיע הזמן שישראל תתבגר, ותנסה להגיע לרגיעה. אם האלימות תמשיך, בסוף החמאס יצאו ה-good guys.

  6. מסכים איתך לחלוטין אלעד, אולי לא כתבתי את זה מספיק ברור, אבל אני בהחלט מעדיף שנעצור אחרי המכה הראשונה הזו ולא נכנס הלאה. כתבתי "בכל זאת הצבא מתכונן להכניס עכשיו רגלים ושריון…" והכוונה המקופלת היתה – למרות שנראה שהמכה הראשונה הזו עשתה לנו טוב טקטית ותקשורתית ועדיף לעצור כאן.

    עדו: ישראל יצאה מעזה אבל עזה איננה עצמאית. נכון שהחמאס חונק שם את האוכלוסיה, אבל תזכור שעדיין אין להם מקורות מזון מספיקים (בכ"ז מליון איש בערך) או דלק או מים או חשמל או משאבים אחרים, הם תלויים באספקה מבחוץ, אנחנו חוסמים להם את הגישה מהים והאוויר ומטפטפים להם גם את האספקה היבשתית. מה שהממשלה שלנו קוראת לו בציניות "סגר" הוא כמעט מצור מושלם לפי הספרים, ומה שאתה קורא לו "מדינה עצמאית" עדיין תלוי בנו כלכלית, בריאותית, מסחרית, תעסוקתית ותשתיתית. הלוואי שאפשר היה לפשט את זה אבל זה פשוט לא אפשרי, לא בצורה שדברים זזים שם, כשאנשים לא רוצים לעזור לנו לעזור להם, ואצלנו מסיבות פוליטיות עוד עוזרים להם אפילו פחות מהמינימום הראוי.

    אז שני הצדדים צודקים ושני הצדדים טועים, ואף אחד מהם לא יודה בזה, והצדקנות הזו תמשיך ללבות את המלחמות :-(

  7. אם נפסיק עכשיו, לא השגנו דבר. החמאס ימשיך לשלוח טילים – "כרגיל".

    אולי מה שמנסים מקבלי ההחלטות לעשות כרגע הוא שהחמאס יסכים להפסקת אש בעקבות הפצצות מהאוויר בלבד. הלוואי. אבל אני בספק רב שזה יעבוד.

    המטרה של המבצע הוא להשיג שקט לתושבי הדרום. גם במחיר של אובדן חיי חיילים (בשביל זה יש צבא).

    אנחנו חייבים להיכנס קרקעית בין הישובים ע"מ שנוכל לצאת בתמורה להפסקת אש.
    אני לא רואה אופציה אלטרנטיבית טובה. זה יקנה שנה-שנתיים של שקט. בתקווה.

  8. אם תמצא מטומטמים שיסכימו לשלוח לשם כוחות – נהדר.
    אבל אני בספק רב שזה אפשרי (ומדיווחים בעתונות ברור שאין בעולם מתנדבים).

    אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על עזה. זו בעיה שלנו, כי לנו אין ברירה.

Leave a Reply