היתה קהילה? הסתכלות חצי-מבחוץ על תוכנה חופשית וישראלים

לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.

אין בו אף מילה על הפעילות, לא ההודעה על אוגוסט פנגווין, לא על פועלם (אם יש) של חברי העמותה נגד חוקי המידע והביומטריה השונים הבאים עלינו לרעה… אם העמותה עושה משהו טוב במהלך השנה מלבד ארגון הפנגווין, אין איך לדעת בעצם. אם מציצים לדו"ח השנתי 2007 (למה חיכינו לפרסום עד דצמבר 2008?) נראה כי יש לעמותה כ-14 אלפי שקלים יושבים מחכים למשיח (כנראה נכון לדצמבר 2007, אין לי מושג מה קורה שם עכשיו) וההוצאה היחידה לאורך השנה היתה על הכנס. אם לחפשים באתר יש לינק ל"פעילות ישראלית" אבל אין שם מילה על מה ברשימה מומן או נתמך ע"י כספי העמותה מלבד היותו מוזכר בעמוד.

מה להסיק מזה? מלבד העובדה שלא טורחים מספיק לעדכן את רסס החדשות אני לא בטוח. אולי באמת לא מעדכנים כי אין מה לעדכן. מי שמצפה מהוועד ליזום, נראה שיתאכזב כי הפעילות הצטמצמה לכדי ארגון יום כיף כל אוגוסט. מי שמצפה מהועד לשרת את בקשות הקהילה, הרי שאין מושג אילו שירותים ניתנים לקהילה. לא הלכתי לחפור בארכיוני רשימות התפוצה, אבל השקט באתר ובדו"ח הכספי אומר לי שאין פרויקטים שמחפשים מימון (קשה לי להאמין שיש מבקשים אבל הועד לא נותן, מהיכרותי עם האנשים שם), אז אני מנחש שאנשים פשוט לא ממש פונים לועד בבקשות עזרה. אולי הם לא צריכים עזרה, ואולי פשוט אין מספיק פעילות בארץ בתחום כדי להצדיק עמותה? או שאולי הקהילה היא לא ממש קהילה?

alternative AP08 logo

אז יש או אין קהילה?

ליאור קפלן כתב על מה שהוא מכנה פיצול בקהילת התוכנה החופשית, עבר זמן והדיון שם התקרר. אחרי אוגוסט פנגווין היה גם שוב גל של ביקורות נגד העמותה מתוך ה"קהילה" ואחריו גל של הגנות: דורון, רם און, אורי, ואחרים. עדיין, יש שאלות לגיטימיות.

לא יודע אם מישהו אי פעם עשה ניתוח של מה כוללת הקהילה הזו כיום. יש אחת? שתיים? עשר קליקות קטנות? אם היתה רק אחת, זה היה לפני 12 שנים אולי. הייתי חבר בה אז אבל אני לא מחובר אליה כבר שנים, קצת בגלל שאני פשוט עסוק מדי בשנים האחרונות וקצת בגלל שהיה לי איזשהוא משבר אמון בהתארגנות שלה. מאיזשהוא שלב אחרי שנמחקתי בפעם החמישית מרשימות התפוצה של "המקור" לא טרחתי להרשם יותר, ואין לי שום מושוג מה פעילויות הקהילה והעמותה. לפעמים אני עוד מבליח קצת בlinux-il אבל זו ממש לא "הקהילה", וזה מה שאני רוצה להעביר כאן בעצם.

גלעד הרצה לפני כמה חודשים אצל גיקי המוסך, וטען שזה היה "כמו בפגישות הראשונות של משוגעי לינוקס" רק עם מקרן DLP יקר ויוסי ורדי. הוא הסביר שם שמוצר או רעיון צריכים לסחוף אנשים כדי שיהיה איזה אימוץ לנושא. דורון אופק אף הוא מתלהב מהאסופה והחברתיות שם (חבל שלא באתי!), אבל גם הוא מדבר על הגישה הקיימת בשוק של "יש שם מלא מפתחים בחוץ, אני אזרוק עליהם קצת קוד והם יגמרו את העבודה בשבילי" (הפתעה – ברור שזה לא יעבוד). אנשי התעשיה לא יודעים איך לארגן קהילה למוצר שלהם, ולצערי נראה שאין להם גם קהילה מוגדרת לפנות אליה או במה לעשות את זה עליה.

מתי אנחנו כן קהילה? מיקרוסופט ניסתה ללטף לרגע את הקהילה באוגוסט פנגווין אבל לא העיזה בינתיים ללכת עד הסוף ולשים שם דוכן או להבין מה אנשינו רוצים מהם בעצם, אולי מפחד אחרי כל ההתכתבויות בבלוגים שלפני הכנס. אני חושב שחבל, כי במצב שנוצר, אמיר לא יצר דיאלוג עם הקהל. הוא הספיק להזכיר שתי מילים על שיתוף פעולה ו"הוראה מלמעלה לכל מיקרוסופט לעבוד עם תקנים ציבוריים". הוא לא הספיק להגיד חוץ מזה עוד משפט אחד שלם כי שארית ההרצאה היתה מאבקים עם הקהל, התקפות על הגדרות התחרות של OpenUp, על התנהגות בעייתית בועדות הISO והתאימות-או-לא של סילברלייט על גנו/לינוקס. אם היה ביתן בחוץ אפשר היה לשים שם עוד אדם או שניים שיודעים על מה הם מדברים וליצור איתם דיאלוג. אני לא חושב שהקהל באמת התנהג בצורה שהיתה צריכה להפחיד את מיקרוסופט, אני חושב שהם פיספסו בגדול כשלא שתלו שם דוכן. אני הייתי גם רוצה חולצת מיקרוסופט קלאסית, מאוד אהבתי את הפלייט סימולאטור שלהם על הApple //c הישן והטוב שלי (ג'ס? את שומרת עליו טוב?)

הרגע האחד הזה באוגוסט פנגווין, כשהקהל יורד כמעט כאיש אחד על איש אחד ממיקרוסופט, זה היה אולי הרגע היחיד שנראה כמו איחוד שורות הקהילה שראיתי במשך שנים, וזה עצוב, כי זה לא היה במקום ולא למטרה הנכונה. לטוב ולרע נראה לי שאין כאן קהילה שמרגישה ביחד תחת ארגון גג אחד, לא משתמשת בשירותיו של הועד, ולא ברור לאיפה זה הולך.

לשאלה שכמובן תבוא – אז מה אני אומר פה בעצם? – אני אומר שאי אפשר לצפות מאנשים להתנדב לפעילות ארצית, אין מה לבקר את מי שלא מתנדב, ואין גם מה לבקר את העמותה כשאין לה קהילה מפעילה שמצפה ממנה לייצוג. יש לנו מועדונים איזוריים פעילים עם הרצאות וימי התקנות וכנראה שזה עובד טוב ולרוב האנשים זה מספיק טוב. מצד שני אני מקווה שאנשי הועד החדש ימצאו תוכן לצקת לתוך פעילות העמותה כדי שאנשי המועדונים השונים שנקראים יחד "קהילה" פעם בשנה ידעו שיש להם כתובת לעזרה בשיתופי פעולה. אני מקווה שישמעו יותר על תוכנה ותקנים פתוחים בעיתונים ובממשלה, אני מקווה שהמלים האלו יזרקו גם יותר מפעם אחת בבחירות הקרובות, ולכן בעצם אני אומר למי שלא יהיה בועד הבא – השקיעו נא קצת מאמץ ביחס"צ והסברה אל מחוץ לקהילה. זה יעזור לקידום התוכנה החופשית ובסופו של דבר יכול לקדם את הכלכלה והחברה הישראליות. (ולא, אני לא הולך לתת עצות איך או מה או להתנדב לעשות בעצמי כי אני לא מבין בזה הרבה, וצריך מישהו שטוב בזה)

11 תגובות בנושא “היתה קהילה? הסתכלות חצי-מבחוץ על תוכנה חופשית וישראלים”

  1. אני חושב שהשאלה העיקרית היא מה זו קהילת הקוד הפתוח. ואני חושב, שפני הקהילה כפני התוכנה. לינוקס היא מערכת מבוזרת, בה הרבה מאוד פרויקטים מתקיימים ביחיד כשמשותף להם הוא שהם פועלים תחת מעטה חוקי דומה. לא זהה, דומה. כל פרויקט והשטיקים שלו. ישנם פרויקטים הרצים רק על חלונות, חלקם רק על לינוקס, חלקם אפשר לסגור, חלקם לא וחלקם לא רצים בכלל :). אבל כולם הם פרויקטים בקוד פתוח, כי הם מגדירים את עצמם ככאלו.

    כך בדיוק נראית הקהילה בארץ. ישנם אנשים שבעיקר מחוברים לקהילה בזכרונות, יש כאלו שימררו לדל את החיים, יש את ההוא שכותב תוכנה שפותרת בעיה אחת, ואת ההוא שכותב משהו שפותר בעיה אחרת. מבפנים, זה נראה ערב רב של בלגן וחוסר תיאום. מבחוץ, זה נראה כאילו זה נמצא בכל מקום וכולם עם אותה אידאולוגיה ואותה תזזית. אני לא חושב שאפשר לצפות ליותר מקהילת קוד פתוח ישראלית. גם ישראל וגם קוד פתוח? השם יצילנו. אבל העיקר, כל אחד עושה מה שהוא רוצה, כל אחד מקבל לפי צריכו ונותן לפי יכולתו. ואם זו לא ההגדרה הכי יפה של קהילה, אז איני יודע מה היא.

    והיכן עמותת המקור בכל הבלגן הזה? או למען הדיוק, האם עמותת המקור צריכה בכלל לנסות לארגן משהו שכנראה נגזרת עליו להיות בלתי מאורגן? עמותת המקור היא ספק תשתיות. היא אוגרת בתוכנה ידע ורצון טוב לעזור למי שצריך עזרה. אם זה בקישור לעיתונאי, אם בקישור למישהו שיודע דבר כזה או אחר, אם ביעוץ ואם בהכוונה. כל אחד מחברי הוועד פועל, לעיתים בשיתוף פעולה, לעיתים לבד. אבל יש פעילות. סמויה, כמו שאוהבים להגיד.

    אישית, אני חושב שהדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות היא לצרף אנשים חדשים לקהילה. אני פועל ב- whatsup כדי לפתור לאנשים בעיות ולעזור לחדשים. בעיני, כל עוד פועלים, הכל טוב.

    חוץ מזה, ניצחנו.

  2. אין ספק רם און, אני מסכים עם כל מילה. בעצם הדבר היחידי שהייתי רוצה זה שרסס החדשות של המקור, ירכז טיפה יותר חומר. כרגע נראה שכתבי טכנולוגיה של מערכות העתונות מחפשים חדשות בוואטסאפ ושאר מקומות ואין להם מקום אחד מרכזי לקשר איתנו. אולי צריך קצין מידע שכזה, נציג(ה) לעבודה מול העיתונות, שתפקידו/ה בין פסיבי לאקטיבי (תלוי באופי האדם שיכנס לתפקיד). זה הכל.

  3. יש לא מעט לחשוב על הדברים .. ולכן , במקום לכתוב . אני אשב לחשוב .
    רק מילה אחת קטנה – אולי אנקדוטה קטנה ועצובה .

    פעם , בימים של הקמת המקור , יצא לי לשוחח עם מישהו לגביי הצורך במקור ..
    באותה שיחה, היתה טענה שביום שבו למקור לא יהיה מה לעשות – כנראה שהתוכנה החופשית מספיק נפוצה ואף אחד לא יצטרך לקדם אותה ..
    לצערי, אי אפשר להימלט מהתחושה שהתוכנה החופשית לא כזו נפוצה (ואולי לפני כמה שנים היא היתה לא פחות נפוצה) – אבל הקולות של הקהילה .. הולכים אט אט ונעלמים .
    יש שאולי יגידו שהקהילה התבגרה .. אולי אפילו הזדקנה מעט .
    אבל מי רוצה להתבגר ??

  4. מספר כתבי הטכנולוגיה במדינת ישראל הוא זעום, ואני חושב שיש לנו קשר עם אנשים בכל מערכות האתרים/עיתונים הגדולות. אם יש משהו חשוב, אפשר להשיג אותם. אך גם ככה, חדשות בנושא קוד פתוח הפכו כבר לשיגרה. לא עובר שבוע שאין בווינט מודעה הנוגעת לתחום. כל משרד יחסי ציבור היה מוכר את נשמתו (זה במילא מה שהוא עושה) כדי לזכות לכאלו פירסומים.

    אם נעלה זכרונות מהאוב, הרי לפני שנים לא רבות, המילה לינוקס הייתה עדיין משהו שצריך לאיית אם מזכירים אותו בשיחה. קוד פתוח היה משהו מוזר, ושוא"ש העלה זכרונות של שמשון והפלישתים. התרגלנו לטוב. יש לנו חבילת אופיס להתפאר, יש דפדפן מוביל, יש שולחנות עבודה מהוקצעים ומקצועיים. ומה שנשאר זה שהציבור יהגר. וגם זה קורה, אט אט, אבל בקצב.

    מה אין? אין מספיק תודעה במדינת ישראל, אין מספיק משתמשים במדינת ישראל, אין מספיק תרגום עבור משתמשי מדינת ישראל. וגם זה מטופל. אני לא חושב שאין מקום לפיתוח, אני חושב שאנחנו צריכים להיות קשובים לציבור ובעיקר לגייס כמה שיותר אנשים. כי זה הדבר שנשאר. אז אני עוזר לאנשים חדשים ומקווה שיהיו כמה שיותר כדי שהקהילה תגדל כמה שיותר.

    אני מסכים שאפשר לעשות יותר בכל תחום, אבל מה שעוצר אותנו זו בעיקר העובדה שרובנו ככולנו גם צריכים להתפרנס. אז מה שצריך, זה עוד הרבה אנשים חדשים. ככול שיהיו יותר אנשים, כך תהיה יותר פעילות.

    עוד דונם ועוד דונם.

    אני חושב שהפלנט ממלא את מקום הרסס. הוא מרכז את רוב פעילות הקהילה. אני כמובן אשמח לעזור לכל רעיון שרק יעלה.

  5. קהילה יש לטפח…
    אחרי שישבתי משועשע בעשור האחרון בהביטי על "קהילת" הלינוקס העברית והעולמית, תמיד רציתי לעשות משהוא מיוחד ולמצוא נישה לתרום בה.
    אני מתחבר לצורה שרם-און תיאר את רסיסי האפליקציות שלא בהכרח קשורות אחת לשנייה אך יושבות באותו הקשר.
    לפני 3 שנים מצאתי את הנישה הזו ועזרתי להקים את קהילת הדרופל בישראל, כמו שesr תיאר בקטדרלה והבזאר את הניסוי המבוקר שלו ואת המסקנות אז אני יכול להצביע על מספר נושאים לדעתי שטופלו נכון וטוב בקהילת הדרופל ושאנשים שחברים (לפחות חלקם) מרגישים את אותה קהילה באוויר.

    אז הנה עקרונות שעובדים טוב ברסיס הקהילתי שלי…
    1. מסחור זה טוב: מסחר היא לא מילה גסה, וזה שאנו עובדים בקוד פתוח עושה את הפרנסה מהעניין לאף יותר מתוקה.
    עמוד השדרה היציב של קהילת הדרופל בארץ מורכב מאנשים אשר מתפרנסים מדרופל בין אם כמשרה מלאה או כהשלמת הכנסה.
    החברות שעומדות מאחורי הקהילה מבינות שבשביל לשווק את עצמן הן זקוקות לפעול על הבמה הקהילתית, לתרום ולהתמתג בתור מומחים בתחום.
    2. לצמוח על חשבון המתחרים: במקום להתחרות ולהכנס למאבקים פנימיים לצמוח על חשבון התחרות -קרי שוק הasp ,גומלה, וורדפרס, מערכות ecm כמו vingette וfatwire
    מתי בפעם האחרונה חברות הלינוקס הקטנות התאחדו לכדי קמפיין מאוחד, ניגשו ביחד לפרויקטים גדולים באמת, קידמו אחד את השני?
    אני יודע שהיו דיבורים בעבר ורעיונות על אינדקס של עסקים פתוחים ואיך שהוא לשווק אותם יחד…
    אבל זה מוביל אותי לנקודה הכואבת ביותר בקהילת הלינוקס ובמקור בפרט
    3. לקדם מעשים ולא דיבורים ולא לפחד לצנזר ולשלוט – זה מה שגמר אותך את גלעד את מוליקס ואת אורנה (חוץ מחיי המשפחה 🙂 ), הוויכוחים הנצחיים האלה עם שלומי או ההתנצחויות המכוערות מלפני שלוש שנים עם אלדד אפרת. לדיבורים הללו יש כוח ובמקרים היותר עדינים הם מתישים ומייגעים ובמקרים אחרים הם פשוט אכזריים וזללני זמן מטורפים.
    זה שחק את "קטרי הקהילה" שיזמו והרימו ודחפו וקידמו…
    אצלנו כשיש דיון שהוא לא טכנולוגי או שהוא מתחיל להיות פוגע, פוליטי או סתם fud הוא פשוט נחתך.
    אנו לא מפחדים לגרש החוצה את המזיקים לגינת הירק השברירית שלנו וכך היא עדיין צומחת ולא נאכלת ונטחנת על ידי המזיקים.

    התוצאה של הנ"ל היא שכשאני מתמודד על פרויקט והלקוח מנסה לשאול מה יקרה אם אני אעלם פתאום
    , אז אני שולף את אינדקס הספקים (המתחרים) שלי ומונה בגאווה עוד 15 ספקי שרותים בדרופל שיוכלו להחליף אותי ועוד אלפים בעולם.

    צריך לטפח את הקהילה ולהנהיג אותה, לשווק את העשייה החוצה ולהתאחד מסביב למשותף ולהתעלם מהמפלג (כי זה לא חסר).
    ברור לי שלנהל פורום ואתר קהילתי בנישה צרה כמו דרופל זה הרבה יותר קל מלנהל את הכאוס המסתחרר של כל עשיית הקוד הפתוח בישראל (ותוך כדי כך מציאת המקום גם לשלומים ולאלדדים) וברור לי שאני לא יכול לעזור ולמלא את הוואקום ההנהגתי כי אין לי את הזמן או את האינטרס הכלכלי (שקיים אצלי בקהילת דרופל הישראלית).
    אבל יכול להיות שברתימת העסקים, בהשקטת הפטפטת והביקורת הלא בונה וההתאחדות ביחד יימצא איזה כיוון לקהילה שהתפוגגה לה.

  6. אני מאוד מסכים עם ליאור שקיימת בעיה רצינית של יחסי אנוש בתוך הקהילה. לא רק שאנשים יטרחו לכתוב מגילות מדוע הרעיון שהעלאת אינו מוצלח, אלא שאם וכאשר הרעיון מתחיל לקרום עור וגידים, מאוד קשה לגייס אנשים. ואם מגיעים אנשים, חלקם מגיע רק כאשר הוא מריח כדאיות אישיות ומתאדה בכל מצב אחר.

    זו הסיבה שאני חושב שכדבר ראשון צריך להגדיל את הקהילה כמה שיותר. אנחנו כמו קרובי משפחה שמתרבים רק עם עצמם, הקירבה הגנטית גורמת לנו להיות מפגרים :).

  7. D-: מפגרים אבל אופטימיים…

    אז נגעתם בשתי נקודות. אחת הוזכרה כלאחר יד, אינדקס ספקים. הרבה פעמים דוסקס על הכנת אינדקס יועצים ומתכנתים פרילאנס במקום מרכזי והיום אין כזה באתר העמותה.
    הנקודה השניה היתה שקשה לגייס אנשים לפרויקטים, אבל אינני יודע איפה מחפשים את אותם האנשים, או איפה מפרסמים אנשים את הפרויקטים שהם מנסים להרים ומחפשים להם מוחות. שני העניינים האלו מצטרפים למה שציינתי כבר – תקשורת בין האנשים, גם של העמותה החוצה וגם פנימה. זה הדבר שלדעתי קצת הוזנח.

  8. יש מכנה משותף להזנחה.
    הזכרת ארועים ורססים שלא מתעדכנים וגם את המחסור ברשימות הספקים והמשתמשים.
    בשביל לרכז באופן נוח אינדקס ספקים, פרויקטים אנשים (קרי "רשת חברתית" של פעילי הקוד הפתוח בישראל) צריך תשתית נאותה וצריך השקעה.
    אני מוכן לבנות משהוא כזה לאתר המקור במחירי עלות האנשים השאלה הנשאלת היא אולי כדאי שבמבנה של המקור יהיה מנהל אתר (או איש קשר קהילה) בתפקיד (לא בהכרח טכנולוג) שיהיה אמון על עדכון הארועים.
    שימוש במערכת כמו דרופל ייתן לחברים לעשות ugc כך שגלעד או לימור בן יוסף שמובילים את ההרצאות בברצלינוקס יעדכנו את מועדי ההרצאות שם.
    היתרון גם יהיה היכולות להוציא רססים החוצה לאתרים כמו whatsup, linmagazine וכך לעדכן את הארועים והפעילויות במקום אחד.
    אשמח לאעזור בייעוץ או יישום תשתיתי- יאללה רם-און – לך תביא קצת תקציב.

  9. יש את כל התשתית. אתר המקור כבר נבנה על מערכת שנותנת את הדינמיקה הזו. לגבי אירועים: הרצילינוקס וחיפוקס (אולי תלוקס, לא בדקתי) מעודכנים בצורת קלנדר ציבורי בגוגל מה שאומר שהוא זמין גם כרסס וגם לאימבד דינאמי:

    הפתרון הנכון הוא כמובן הפתרון הוובשתייםאפס: להביא את המידע מאיפה שהוא כבר ממילא קיים… עכשיו נשאר לאמבד שם אינדקס ספקים 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *