רעיון תחבורתי דמיוני

אפל, גוגל, אייביאם ומאזדה מקימות קבוצת השקעה, קונים את חלק מהמפעלים ואנשי ההנדסה של שלושת חברות הרכב המתפוררות של דטרוייט, ומייצרים מכשירי תחבורה ירוקים והייטקיים. רכבים ירוקים קטנים, רכבות קלות, רכבות רגילות על אנרגיה חלופית, מונוריילים חשמליים ומי יודע מה עוד, הכול ירוק, בנהיגה אוטומטית בטוחה, נמכר כשרות ולא כמוצר והופך את סיליקון וואלי למבשר העידן הירוק דרך שוק התחבורה החדש, שיתנתק מתעשיית הנפט באבחת סכין.

Green concept car by Joonas Vartola

חלום?

5 תגובות בנושא “רעיון תחבורתי דמיוני”

  1. מממ… מה דעתך על המייזם של שי אגסי?

    http://www.betterplace.com/our-bold-plan/how-it-works

    המדינה הראשונה – ישראל ולא עמק הסיליקון. המדינה השניה – דנמרק.

    המכוניות ייוצרו על ידי תאגיד רנו-ניסאן ולא על ידי אפל-איביאם-גוגל-מאזדה ולא כוללים נהיגה אוטומטית אבל הרעיון של רכב כשירות קיים. כולל תחנות תדלוק שלוקחות את הבטריה הריקה שלך ונותנות לך בטריה טעונה במקום וכדומה.

    — אריק

  2. אני חושב שטוב שזה יקרה ואניעוקב אחריו כבר חודשים. יש רק כמה בעיות איתו לדעתי.

    1. למה לתת ביד מונופול לרנו? איפה התחרות?
    2. בטריה כשירות איננה רכב כשירות. בינתיים אבל קם עסק כזה בת"א.
    3. מילא פטור ממיסי קניה (אני אשמח לקנות מכונית נקיה ובזול) אבל למה הממשלה גם מסבסדת עסק פרטי מהכספים שלי? זה לא יצליח בלי סבסוד? הסרת המס לא מספיקה?

    בקיצור, פרויקט יקר וקצת חשוד.

  3. למיטב הבנתי, הרכב עצמו יהיה שירות.

    בנוסף, באתר הם מציינים שהם פותחים את עמדות הטעינה שלהם לכל רכב חשמלי (כראוי לתשתית לאומית שתמומן מכספי המיסים שלך).

    אני מסכים שזה יקר. השאלה היא האם זה שווה?

    — אריק

  4. לגבי למה בלעדיות לרנו: למיטב הבנתי (החלקית מאוד) הפרוייקט בכלל לא כלכלי ורנו אמורה להפסיד עליו הרבה כסף.

    הם מרוויחים בטא טסטרים, אנחנו מרוויחים פריסה ראשונית של מודל אפשרי, מעט קידמה ומעט פחות זיהום.

  5. אריק: כמו בהרבה תעשיות צומחות, הרבה עסקים וסטארטאפים יפסידו ויעלמו, אבל אחרי שתעבור הבועה, ישארו הרעיונות והטכנולוגיות שיקדמו את האנושות. אני מקווה שחברה גדולה כמו רנו יספגו את זה בחוכמה כמו ששי אומר.

    תומס פרידמן מגדיר את זה יפה:

    (ספיציפית מנקודת הזמן 5:00)

    אם אתה רוצה לשמוע עוד על הרעיונות שבספר המדובר, הנה ראיון ממצה של חצי שעה (פודקאסט) שיחסוך לך לקרוא את רובו של הספר, אני חושב. פרידמן קצת נמרח פה, אבל טרי גרוס מראיינת מצוינת ומובילה אותו לכסות את תמצית הדברים בצורה טובה. לחלופין אם אתה מעדיף לקרוא, הנה כתבה לא רעה עליו.

    השורה התחתונה היא שכדי להחלץ מהמצב הבטחוני והכלכלי הבעייתי שעובר עלינו, ממשלות חייבות ליצור תמריצים לפיתוח כלכלה אקולוגית, והפרויקט הזה של שי אגסי הוא צעד שנראה על פניו בכיוון הנכון, לדעתי הוא הימור יותר בטוח לרנו מאשר למדינת ישראל, ועדיין אני חושב שבשורה התחתונה, גם אם הפרויקט הזה יכשל בחלקו או לא ירוויח כלכלית כמקווה, עדיין הרווחים הטכנולוגיים ארוכי הטווח יהיו חשובים וישארו איתנו.

    לגבי חלומותי על סיליקון וואלי משתלטת על דטרויט, החשבון מאוד פשוט – כשאחת משלושת ענקיות הרכב על כל מפעליה ונכסיה, מוערכת בשווי שוק של מתחת לשני מליארד דולאר (ויש אומרים שגם זה מחיר מנופח), וזה סכום שאפל וגוגל מחזיקות במזומן(!) בכיס האחורי של הג'ינס, זו לא צריכה אפילו להיות עסקת חילופי מניות אם בא להם, אתם קולטים? תחשבו מה ג'ובס, קיימן, בזוס, פייג' וברין יכולים לעשות עם כמה פסי יצור כבדים, המון ידע, פטנטים רשומים ושאר קנין רוחני לא מנוצל, וצבא של מעצבים ומהנדסי מכונות, חומרים וכולי. אפילו השמיים הם כבר לא הגבול (את זה הוכיח השנה צ'ארלס בראנסון עם החללית/מטוס העל-אטמוספירי של וירג'ין).

Leave a Reply