קראתי הרגע אצל מור את "תסמונת דב מורן – מיוחצ”נים ובוכים", ואני מסכים שיש בעיה רצינית עם אתיקה עיתונאית וכל התחום מתדרדר לעזאזל בעולם המערבי (או לפחות בארה"ב ואצלנו בעקבותם), אבל אני צריך להעיר משהו לגבי מודו שאנשים לא הבינו…
אם אתה מסתכל מהכיוון של טלפון סלולארי זה באמת לא הגיוני. למה שמישהוא ירצה טלפון מודולארי? מי צריך יותר מג'אקט אחד? האם לא יותר פשוט וזול לסנכרן ספרי טלפונים בין כמה מכשירים מאשר להיות תלוי במודול קטן שיטייל בינהם ומאפשר רק לאחד מהם לדבר עם הרשת הסלולארית בכל רגע נתון? אני מסכים, זה אכן דבילי לחלוטין כשמסתכלים על זה ככה.
חשבו על זה אבל מצד יצרני החומרות למיניהם. קאנון יכולים להכניס לשוק מצלמה חדשה בקלות רבה יותר מאשר טלפון מסכן. רשויות התקינה, המכס והמפעילים הסלולאריים שמים המון מחסומים בכניסה למדינה חדשה (תשאלו את דורון אופק מה הוא עובר), ואם אין לך כמה אצבעות או ידיים בעוגה (קרי אם לא כתוב לך יורוקום, פרטנר, מוטורולה או עוד מבחר מצומצם של שמות על כרטיס הביקור) אתה לא תחדור לשוק ולאותה מדינה. היו שמועות אגב שזה הסיפור של האייפון – עבר את כל אישורי מכון התקנים אבל נתקל בסירוב של המפעילים הסלולאריים, אולי בגלל כיפופי ידיים של יורוקום וחברות?
וכאן נכנסים מודו. אם אתה יצרן טיוואני חסר שם ואתה רוצה למכור טלפון, הרי לא תרצה להתאמץ על התקינה במדינה פיצפונת כמו ישראל, אתה תרצה רק לרוץ ולהתאמץ בשביל פריצה לשוק גדול יותר (סין, ארה"ב, יפן, השוק האירופי). כאן באה מודו ואומרת בפשטות – הטלפון שלנו אולי פיצפון וחמוד ויש לו אפילו כפתורים ומסך, אבל אם תתעלם מכל אלו הוא פשוט מודול מקמ"ש של GSM, EDGE, WCDMA, WIFI, BT וכל מה שאתה צריך זה להכין חריץ במכשיר שלך ולהעביר אותו במכס בקלילות, בלי סעיפי "מכשיר עם מקמ"ש שצריך תקינה מיוחדת". מטר אחרי שער המכס יכניס המפיץ המקומי שלך את המודול של מודו והופ, פרצת לשוק חדש, כי מודו דואגת שהמודול שלה יהיה תקני ומיובא כבר בכל השווקים שאליהם אתה רוצה להכנס.
נכון, יש כבר בשוק כרטיסי GSM לניידים, אבל מודו קומפקטי יותר, כולל עוד כמה רשתות ותדרים, ומשווק הרבה יותר טוב, ובינתיים זו גדולתו. מעניין מתי תקום להם תחרות, אבל כרגע זה נראה שאם מצליח להם, לכל ASUS EEE, סאמסונג Q1, מצלמות של קנון וניידים של אפל יצוצו פתאום חריצי מודו. יהיה מעניין, הלא כן?
(גילוי נאות: כותב הפוסט הזה עבד תקופה כיועץ במודו ונפרד מהם ביוזמתו מסיבות אישיות. מודו לא עשו שום דבר בשביל לקבל ממני פוסט אוהד שכזה, למעשה הם די מאחרים לשלם לי את המעט שמגיע לי כחוק, אז נא לא להאשים אותי בחוסר הגינות וגו')
לגבי IPHONE – הבעיה הייתה ,ותשאר, ביכולתן של החברות הסלולריות לשלוט ולשלם עבור הורדות של iTunes. מפיו של חבר שלי, אשר עובד עבור חברת היבואן של אפל בארץ, אין אף מפעיל אחד בארץ אשר היה מוכן להתחייב על כך ובגלל זה זה לא נכנס לשוק דרך המפעילים בארץ. מסתבר שפלח רווחים ענק של אפל הוא מההורדות של המוזיקה…
עירא, ההסבר שלך מראה שהמודו פותר בעיה ליצרנים מסויימים,
אבל מה אכפת לציפור, זאת אומרת למשתמש הקצה.
מי שרוצה את הדבר הבא יקנה אנדרואיד/אייפון/סימביאן/ווינדוס מובייל.
מי שלא צריך את זה יישאר עם הטלפון דור 2 שלו.
כל השאר זה שווקים מדומיינים, אף אחד לא צריך יכולות סלולריות במצלמה, קונסולה ניידת, מסגרת דיגיטלית…
לא הבנת.
אם עוד יצרן רוצה לייצר טלפון אנדרואיש משוגע ומגניב, אבל הוא יצרן קטן ולא יעבור את מכוני התקינה בכל הארצות, הוא פשוט עובד מול מודו, מוכר לך משהו כמו PDA זול ואומר לך ללכת לקנות מודול מקמ"ש לחוד של מודו מספק הסלולאר החביב (או לא) עליך.
זה אומר שהשוק נפתח עכשיו מ5 יצרני סלולארי חזקים ועוד עשרה משניים לשוק של עשרות או מאות יצרני סלולאריים שונים, זו תחרות מאוד בריאה בשביל הלקוח!
אולי אני מנבא פה משהו שטותי, אבל לדעתי אין סיכוי שמודו יצליח. זאת אומרת, אם הם יתחילו לייצר אפילו.
זה נכון שחברות קטנות מתקשות לפעול בכל השווקים בעולם, אבל יש עשרות יצרניות של טלפונים סלולרים שמשווקים כאן בהולנד (מדינה של 14 מליון איש) וכמובן שהמודל של הרבה משווקים פה הוא שיווק טלפונים עצמאי, אבל בסוף הדילים המשתלמים הם על טלפונים עם סובסידיה של החברה הסלולרית.
יש פה די והותר יצרנים והתחרות חוגגים.
בארץ יש 3-4 יבואנים סלולרים ויש חברות סלולר שהן המשווקות מס' 1 של טלפונים. היבואנים מוכרים מעט מאוד מחוץ למסגרת. תקינה זה לא הנושא הבעייתי. תמיכה בעברית של טלפון עם ממשק קקי תוצרת חברה סינית עלומה שמריץ איזה גרסה מוזרה של לינוקס – זאת הבעיה. וזה לא דבר שיבואן קטן ומצ'וקמק יכול לעשות לבד. והסינים לא פריירים. הם לא מוכרים בכמויות קטנות. זה מה שמרתיע.
יש מודלים סלולרים אחרים חוץ מודו, וכמובן שיצרנים של מחשבים ניידים לא מחכים לדב מורן בשביל לשלב מודולים סלולרים בניידים שלהם, במיוחד אם מדובר באולטרה ניידים. אני באמת לא מבין מי יקנה דבר כזה.
אם בכ-2000 שקל מישהו מקבל אייפון (עם מסך מגע, דפדפן, וויפי, ג'יפיאס וכו'), מדוע ללכת רחוק ולהתחיל לאסוף ג'אקטים? אני מצטער. זה לא נשמע לי מלהיב. אפילו אם אני לא רוצה את כל התכונות של האייפון, השוק רווי בפתרונות תחרותיים, זולים, עושים-את-העבודה, ו_קיימים_.
ועכשיו עם טלפונים מבוססים אנדרואיד שהולכים להכנס לשוק, קשה לי לראות איך זה מצליח להתרומם.
צ'מע… הזמן יגיד, הנבואה ניתנה לשוטים ושאר קלישאות. אין לנו מה להתווכח כרגע. אני אומר לך שיש בהחלט הרבה חברות שלא נכנסות לשווקים של מכשירים אלחוטיים וסלולאריים כי מרכיב מכוני התקנים מייקר להם מאוד (עשרות אחוזים!) את עלות השיווק והפיתוח בתוכנית העסקית. מודו פותרים להם את זה, עלויות הפיתוח והתקינה מגולגלות אל הלקוח ישירות ולא נופלת על היצרן שיכול להתפנות לדברים אחרים כמו מערכת הפעלה יותר חזקה וכולי. יש כאן משהו שיכול להוכיח את עצמו כהצלחה אדירה או כפלוץ בלתי מורגש, הכל תלוי מי יאמץ ואיך ינצל את מודו כתשתית. התוצאה תהיה עוד מכשירים מריצים אנדרואיד או חלונות מובייל או לינוקס או סימביאן מתחרים בשוק ואני חוזר – הלקוח הוא זה שירוויח!
היום השוק נשלט ע"י נוקיה, סוני-אריקסון, בלאקברי, HTC, קוואלקום, סאמסונג ומוטורולה (אה… ואפפל). שאר ה5% שייך ליצרנים לא מוכרים במכשירים הסלולאריים כמו פיליפס (אולי אצלך בהולנד), ASUS ושאר חברות שחזקות יותר בשווקים אחרים. למה שהנתח של היצרנים הקטנים האלו ישאר 5%? למה שלא יכנסו עוד אחרים וה"קטנים" יקחו 30%? עם מודו הרף להכנס לשוק הזה יורד (לטוב ולרע).המכשיר הזה ישנה את חוקי המשחק, השאלה מי ינצל את זה ואם זה יתן מוצרים טובים או סתם מוצרים זולים ללקוחות (לדעתי יהיה גם מזה וגם מזה). אני אשמח למשל כשHP ולנובו, אולי יצרניות הניידים הטובות ביותר, יתחילו להוציא יותר ויותר דגמים מעניינים של טלפונים וMIDים בזכות מודו.
לדעתי, כמו הרבה דברים אחרים, יכולתו של מודו להכנס לשוק הזה תלויה מאוד בשיווק שלו ובגב שהוא יקבל מחברות גדולות אחרות. כמו שעירא ציין, היתרון העיקרי של יצור הכלאיים הזה הוא בחיסכון שבהשקעה בתקינה בכל מדינה ומדינה. בהנחה שיצרנים בינלאומיים גדולים יחליטו שזה שווה להם את המאמץ – זה יקרה. בהנחה שהם יחליטו שהוספת "חריץ" כזה למוצרים שלהם לא שווה את הוצאות התקורה – מודו ישקע בתהום הנשייה.
בינתיים – כל מה שיש לעשות זה לחכות. אמנם "סלקום" כבר חתמו, למיטב ידיעתי, על בלעדיות על שיווקו של מודו בארץ החל מנובמבר הקרוב, אבל איכשהו נראה לי שייקח עוד זמן עד שנראה את מודו מתרומם באמת.
הישראלים תמיד בוכים על זה שלוקח זמן לטכנולוגיה להגיע, ו"להתעברת", אבל העניין הוא, שאין סיכוי, וגם אין שום סביה, שמודו יתחילו את ההפצה דווקא בארץ. ישראל היא שוק קטן יחסית (למרות שנראה שלכל ישראלי היום יש לפחות 3 מכשירים), שגם יש בו לא מעט חוסר פרגון.
איך שהדברים כרגע, אני חושב שמורן יעשה טוב אם ינסה את מזלו בקוריאה, סין, רוסיה או ארה"ב כמקרי מבחן, לפני שהוא מתחיל להריץ פה משהו. נראה שרק אם מצליח לקנא באחינו שבגולה ,הדבר הזה יתחיל לעבוד באמת גם פה.
מי אמר שהם יתחילו מהארץ? למרות שבישראל סלולאריים יש להם באמת אחוז חדירה חסר תקדים כמעט (אולי מקום שני או שלישי בעולם), אני יודע שהשוק שבו הם הולכים "להפגיז" ראשון תהיה רוסיה. יש להם הזמנות מזה שנה בעשרות מליוני דולרים ועל סמך זה הם קיבלו את ההשקעה הפסיכוטית של 150 מליון דולר בסיבוב גיוס שני (למרות שהם שורפים אותם מהר למדי כפי שזה נראה). נובמבר הם מתחילים למקור במוסקבה, ישראל? אולי מתישהוא ב2009.
הם גם לא מתכוונים להכנס לשוק ה"ג'אקטים" למי שזה עוד לא ברור לו. המטרה שלהם שכל העולם ייצר ג'אקטים ומהם יקנו רק את המודולים לשאר המכשירים. אולי בהתחלה הם ייצרו 3-4 ג'אקטים כדי להתניע את השוק אבל זה ממש לא הביזנס העיקרי שלהם.
הטענה שלך היא בעצם שהמודו יאפשר למכור מכשירים בחצי מחיר או שני שליש.
אז נחכה ונראה. לדעתי זה לא מספיק.
המודו לא פותר שום בעיה למשתמש הקצה, אם כל מה שנשאר זה מכשירים קצת יותר זולים
אז דוב מורן בבעיה חמורה.
אני לא יודע אם לי יש בעיה בהסברה או לך בהבנת הנקרא. אין לי מושג מה זה יעשה למחיר, יכול להיות שג'אקט מיצרן ידוע +מודו יעלה יותר ממכשיר רגיל, ואילו ג'אקט מיצרן פחות ידוע יעלה פחות, העיקר הוא שיהיו הרבה יותר ג'אקטים מיצרנים פחות ידועים, וזו כל הפואנטה! השוק יפתח לתחרות, ואם זה יצליח כמו שצריך – זה יוריד את המחירים בשוק לכולם, גם למכשירים שאינם עובדים עם מודו.
בהשוואה, נגיד שפורד מחר מתחילה למכור מרכב עם מנוע ותיבת הילוכים אבל בלי בודי ומושבים וגימור, ומציעה אותו לכל יצרן במחיר קבוע. בתחילה לא יקנו אותו GM או וולוו אבל יקומו המון חברות קטנות, נגיד מפעל סוסיתא יחזור מהאופל, חברת "הארגז" תביא את מומחיות בנית האוטובוסים שלה לפרייבטים, ו15 יצרנים הודיים ו30 יצרנים סיניים ירכיבו כולם על המרכב הזה בודי ופיניש ממכונית סמארט חמודה לסטודנטים דרך מכונית משפחתית ועד למכוניות פאר. היום חברה כמו נגיד פולקסוואגן צריכה להתמחות בחומרים, מעיצוב, בבניה וגימור של פלדה, פלאסטיק ובד, מתכנון וייצור מנוע ועוד אלפי התמחויות. דמיין מה יעשה יצרן קטן שלא יכול להרשות לעצמו את כל ההתמחויות האלו ויתמקד במקום זה רק בגימור והאלקטרוניקה כי השאר נתון לו מפורד? לא תרצה, כצרכן, את האופציה לבחור בין כל האפשרויות החדשות? (וכמובן הדוגמא מעולם הרכב מחורבנת, אבל אולי ככה תבין למה אני מתכוון)
הדוגמא מתעשית הרכב לא מתאים. כבר היום מפעלי רכב לא מקיימים יצור של כלל המרכיבים בידי חברת האם. הכל subcontracted. לפחות אצל האמריקאים, אפילו את המראות של הרכב הם לא מייצרים בעצמם. כל חברה מתמחה במשהו אחר: אחת קפיצים, אחת מיסבים, ואחת מראות.
מחירי הסלולרים? ובכן, יש אומנם כמה דגמים יקרים, זה נכון. זה קיימים, ונמכרים מליונים ב"נישה" הזאת, שגדלה מאוד, בייחוד אחרי האייפון.
אבל כמה אפשר לחתוך מהמחירים של המכשירים, כאשר המחיר הממוצע הוא 84 דולר?
http://arstechnica.com/news.ars/post/20080819-cell-phone-sales-down-average-price-up-in-the-us.html
המחיר הזה ממשיך לרדת ולרדת; ראה כמה הוא היה ב-2006 וכמה היום.
http://www.mobiletracker.net/archives/2006/04/11/nokia-price
חלק גדול מהעניין זה מכשירים "זולים" כל היצרנים מוציאים בכמויות עבור השווקים המתפתחים. העניין הוא המכשירים האלה נמכרים גם בשווקים השבעים והמתוחכמים. זה שהאייפון משווק בהולנד, לצאת טלפונים חכמים אחרים, לא אומר שכולם מתנפלים עליהם. זה נכון שרוב המכשירים שנמכרים פה כוללים נגן מוסיקה ומצלמה, אבל נמכרים פה גם לא-מעט טלפונים ב150 שקל. http://telecom.ah.nl/ahm/RAPRD/Nokia-2310-AH-Mobiel/QNO2310SSI.html?ab_agid=1005
ובזה, אני חושש, אין למודו בסיס לתחרות.
אוקי, זה רעיון חביב שממתין למימוש, אבל אני חושש שהוא לאותה משבצת של טלפונים שעולים מעל XXX דולרים, ושם צפוף למדי. והמלחמה היא על דברים כמו Touch & Feel וקלות השימוש ב-GPS המובנה. אני חושש שאני עוד לא מבין למה כדאי לי לרצות מודו. אבל אני מבין יפה מאוד למה אני רוצה איפון, או איזה צעצוע אחר עם מקלדת QWERTY ו-wifi.
אוקי אני מרים ידיים.
אתה לא רוצה מודו. אני לא רוצה מודו. מודו זה לא מוצר בשבילנו, הוא בשביל יצרני האלקטרוניקה. אם קשה לך לדמיין את הצרכים של יצרנים ולא רק של צרכנים אז אין לי מה להוסיף יותר.
נראה לי שזה כמו הסיפור עם האופטימיסט והפסימיסט.
אתה חושב שהמודו יכול להצליח בגלל שהוא פותר בעיה ליצרנים.
אני חושב שהמודו לא יצליח בגלל שהוא רק פותר בעיה ליצרנים.
הוא אכן פותר בעיה רק ליצרנים, והיצרנים ישתמשו בפתרון על חשבון הלקוחות בלי למצמץ, זו בדיוק הכוונה שלי!
אני לא רואה אותם משכנעים אנשים לקנות מוצר שהם לא זקוקים לו.
הרי מודו+חליפה יהיה גדול יותר, יקר יותר וממותג נידח. אז איזה תמריץ יש למשתמשים?
הוא לא בהכרח גדול יותר, לא בהכרח יקר יותר ולא בהכרח ממותג נידח. אתה מעלה השערות מופרכות. שנינו נהיה יותר חכמים בינואר-פברואר ואז נדבר שוב, אוקי?
נדמה לי שהמודו בא לפתור שלוש בעיות בלתי תלויות:
1. מודול סלולארי מלא (סים, מודמים סלולריים, תקינה) שיצרנים יכולים לשלב במוצרים שלהם, ובכך ליצר מכשיר המבוסס על תקשורת סלולרית בזול.
2. אפשרות לקחת איתך את ספר הטלפונים ומידע אחר ממכשיר למכשיר
3. טלפון סלולרי ממש ממש קטן (עם המגבלות הנובעות מכך).
לבעיות 1+3 נראה שמודו נותן פתרון טוב.
לבעיה 2 נדמה לי שהפתרון הנכון הוא תוכנתי (sync מעל הרשת הסלולרית). אבל אולי כמו עם ה disk-on-key פתרון חומרתי נותן לפעמים תשובה מהירה יותר (רק בחצי שנה האחרונה יש פתרונות sync טובים לפלטפורמות שונות).
אז כמובן שאפשר לפשל כל דבר, וחדירה לשוק רווי היא תמיד בעייתית ודורשת גב חזק ו/או הרבה כסף. ושאלת המחיר היא לא פשוטה. אבל על פניו, זה נראה בהחלט אפשרי.
לי נראה שהוא מיועד יותר לכיוון של הנקודה הראשונה. הנקודה השניה זה מעין פיצ'ר שמתבקש אוטומטית מרגע שזה מודול משותף לעוד מכשירים (כמו מספרים על SIM).
לגבי נקודה שלוש – לדעתי זה מעין גימיק שיווקי שכזה. מתערב איתך שכדי לחסוך עלויות תהיה גם גרסא ללא מסך, כפתורים, מיקרופון ורמקול, או אפילו סוללה עצמאית. לרוב השימושים בחוץ זה מיותר לחלוטין ומאוד מייקר את היחידה. לדעתי בסוף התהליך רוב היחידות שימכרו יהיו בלתי-עצמאיות שכאלו, אחרת זה באמת לא כלכלי. לדעתי מודו דחפו לתוך המודול מסך, כפתורים, סוללה והכל בשביל השוויץ ומשיכת משקיעים, ולא בגלל שמישהו באמת ישתמש בו בלי ג'אקט…
"אתה לא רוצה מודו. אני לא רוצה מודו. מודו זה לא מוצר בשבילנו, הוא בשביל יצרני האלקטרוניקה"
רגע. רגע!
יצרני אלקטרוניקה לא ישקיעו זמן ומשאבים לתכנן מוצרים שמשתמשים בסטאנדרט של חברה אחרת – חוץ מאם המוצר הנ"ל נפוץ מאוד – ושולט על השוק הספציפי. אנחנו מדברים על מספרים גדולים מאוד שצריכים להתקיים פה.
אני מבין את האסטרטגיה של מודו בשלב שיש פלאטפורמה נפוצה (שזה *לפחות* חמישים מיליון יחידות ומעלה). מה שאני לא מבין זה איך מודו מתכננת להגיע ל50 מיליון יחידות בשוק. זה חלום יפה – אבל אני לא רואה בוט-סטראפ. אני בטח לא רואה למה יצרני אלקטרוניקה ישקיעו R&D לתכנון מוצר ג'אקט שמשתמש במוצר של מודו, לפני שהשוק יוכח ברמה שחברות אלקטרוניקה יגיעו למסקנה שהם צריכים לוותר על הליבה של המוצר שלהם…
בנוסף, אני לא רואה משתמשים קונים מודו לפני שיש שוק של ג'אקטים (שיש טעם לקנות). אני לא רואה קילר-אפליקציה שתגרום לאנשים לקנות טלפון של חברה שהם לא מכירים.
אני לא מכיר מוצר אלקטרוניקה (אתה מכיר כזה?) שהגיע לרמת פלאטפורמה, כמו שמודו רוצים, בטווח של פחות משלוש* שנים בשוק, מההשקה. זאת אומרת שיקח לפחות שלוש שנים עד שהעסק יתרומם.
בקיצור, אני לא רואה הרבה פוטנציאל פה, הכסף יגמר לפני שיהיה להם סיכוי.
למה יצרנים קונים צ'יפים או צ'יפסטים מיצרן אחר? לחסוך עלויות פיתוח ולהשאר בתאימות. אותו בדיוק גם כאן.
אתה בעצם טוען שמודו הולכים להציע לחברות אלקטרוניקה עלומות מסין צ'יפסט לשילוב סלולרי במכשירים שהם מייצרים שיעבוד יותר מטוב מצ'יפסטים או מודולים קיימים של חברות מוכרות.
לדוגמא, http://www.mcs-nl.com/article/659, מודל סלולרי של חברת סימנס, אינו מיועד עבור טלפונים באופן ספציפי אלא יותר למכשירים נייחים, אבל זה לא העניין. הוא מגיע עם ממשקים שונים (tcp\ip על פקודות AT, וממשקים שממומשים ב-JAVA). אני מבין שמודו אמור להקל על סנכרון ספר טלפונים, זה נחמד מאוד, אבל אני מתקשה להבין את היתרון התחרותי פה.
ה-form factor של מודו, כמכשיר נפרד וחיצוני לג'קטים, לדעתי יוצר יותר קשיים למימוש מאשר תועלת.
זה מזכיר לי דברים כמו כרטיסי הרחבה ל-PDAים שהפכו לראשונה PDA לטלפון.
http://www.brighthand.com/article/Turn_Your_iPAQ_Into_a_Phone
למה שמישהו ירצה לחזור לשם? איך זה יתחרה בעלויות של צ'יפסטים ורפרנס דיזנז קיימים?
כמה באמת עולה להעביר טלפון חדש (שמשתמש בצ'יפסט של סימנס למשל) את תהלכי התקינה של ה-FCC?
לא אותו דבר בכלל. מודו אינו רכיב מדף במובן שמעבד או צ'יפסט או זכרון הוא רכיב מדף – מודו היא פלאטפורמה שמגדרה את גודל השוק שיהיה קיים למוצר שיתוכנן להשתמש בו. אם חברה X שמשווקת מוצר Y שמשתמש ברכיב Z – השוק של חברה X, בדרך כלל, לא יהיה תלוי בצורה ישירה לכמות רכיבי Z שקיימים בשוק. השוק של נגני MP3 המשתמשים בנגני פלאש לא תלוי בכמה רכיבי פלאש נוצרו (או arm, או ממירי D/A ).
אבל אם אתה באמת רוצה להשוות – תשווה את זה לשוק הקונקטורים – הדוגמה הבולטת היא USB – סטאנדרט שהגרסה הראשונה שלו נסגרה ב1995 אאל"ט – ושלקח בערך 3-4 שנים עד שהתחיל לתפוס תאוצה – וגם זה *אחרי* שבמשך 3 שנים *כל* מחשב חדש כלל רכיב USB מהסיבה הפשוטה שמי שהריץ את הסטנדארט הזה היה בעל גב ויכולת כלכלית להרים סטאנדרט בסדר גודל הזה (ובעל היכולת להפעיל לחץ על יצרנים להכניס את הרכיבים הללו). קיים סיכוי לא קטן שUSB לא היה מתרומם בסוף 1998 – בגלל שעד אז לא היתה תמיכה רצינית בסטאנדרט הזה במערכות ההפעלה הנפוצות – היו עוד כמה סיבות, אבל הם לא רלוונטיות לדיון.
USB שונה מהסטנדרט של מודו בעוד כמה דרכים – USB הוגדר כסטנדרט מקצועי של קונסורטיום. ולא נראה לי שמודו נמצאים באותו מעמד…
דב מורן הוא לא בן אדם שאני אזלזל בו. אבל דב מורן הוא *לא* אנדי גרוב, ומודו היא *לא* אינטל.
עוד דוגמה – האייפוד. או ליתר דיוק – ה"אקו סיסטם" של מוצרים שמשתמשים בקונקטור 30 הפין של האייפוד במסגרת תוכנית "made for ipod". לקח בערך חמש שנים עד שהתוכנית הזו התחילה לתפוס תאוצה. וזה קרה *רק* שהתברר שאפל היא, קרוב למונופול בשוק הזה – עם מכירות של יותר מעשר מליון יחידות בשנה.
שוב.. לא מזלזל במורן… אבל…
התגובה מיועדת לעירא, לא לאראלי שאיתו אני גם מסכים.
הבעיה במודו, בסופו של תהליך היא זו: ההצלחה שלה לא תלויה בעצמה בלבד. זה הכל. כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר.
שוב ושוב אתם מוציאים מהרשימה את שני השיקולים העיקריים – הזמן והכסף שעולה להעביר כל דגם מכשיר חדש את כל מבדקי התקינה בכל מדינה ואת כל מאמצי השכנוע של ספקי הסלולאר בכל מדינה. הרעיון הוא לחתוך ליצרן את כל העלויות האלו, ולגלגל אותן איכשהוא בזול על הלקוח.
זה גם לא אומר שיהיו רק ג'אקטים זולים או רק יקרים, זה אומר שמודו עושה משהו שדומה למודם סלולארי, כמו אלו שמגיעים כPCMCIA או אקספרס-קארד, רק בפורם-פקטור יותר נוח לשילוב במכשירים אחרים שגם יהיה יותר נוח לשווק למפעילים הסלולאריים.
בנוסף, אין לי ספק קלוש שיש להם כבר חתומים מראש חוזי רכישה גדולים וחוזי שיתוף פעולה עם חברות בעלות שם, אחרת הם לא היו מגייסים סכום כזה יוצא דופן לפני שהיה להם מוצר ביד. אתם שוכחים שמשקיעים היום הרבה יותר זהירים אחרי כל כוויות העשור שחלף.
לאור הממצאים הידועים בציבור (ולא ידוע לי כל מידע מעבר למה שאמרתי לעיל) נראה שיש סיבה להאמין שאכן הם מצאו איך למכור את המוצר לאנשים הנכונים ובמחירים הנכונים, למרות שעל פניו נראה הדבר בלתי אפשרי, ואני בטוח שמשקיע ממוצע היה מיד עולה על כל הנקודות הבעייתיות האלו לפנינו. העובדה היא שעד עכשיו המשקיעים לא נבהלו וברחו, אלא להפך השקיעו בהם 150 מליון דולארצ'ים בשלב שהרבה סטארטאפים מקבלים אולי עןד 5 מליון בסבב. חייבות להיות סיבות מוצקות לכזה אמון. בואו נחכה 3-4 חודשים ונראה מה יוצא לשוק ונהיה יותר חכמים, טוב?
"שוב ושוב אתם מוציאים מהרשימה את שני השיקולים העיקריים"
– "הזמן והכסף שעולה להעביר כל דגם מכשיר חדש את כל מבדקי התקינה בכל מדינה"
לא מוציא בכלל את השיקולים הללו מהשיקול. הם שיקולים, לכאורה, לא רעים. אני רק לא משוכנע שהם החסמים האמיתיים של חברות אלקטרוניקה לשוק הזה. והם בטח לא החסמים היחידים.
שוב: אני מבין את האסטרטגיה של מודו בשלב המסה הקריטית כשהם יחדרו לשוק הבין לאומי במיליוני יחידות.
אני לא רואה *איך* הם יעשו את הקפיצה הזו.
"חייבות להיות סיבות מוצקות לכזה אמון."
סיבות? מספיק סיבה אחת:
m-systems.
תקרא את מה שאני כותב. אני מדבר על מה שאני מבין – אני לא מבין בתקינה.
שוב ושוב אתה מעלה את הטיעון הזה. על איזה סוג של מאמץ וסכומים אנחנו מדברים פה בכלל?
הם סכומים בסדר גודל של פיתוח, ותכנון מוצר חומרה?
הם סכומים בסדר גודל של פיתוח תוכניות ומנגנוני יצור?
וזה לפני הסכומים שנדרשים לשיווק (למעשה החדרה) של מוצר חדש לשוק…
וזה עוד לפני ההבנה שמודו רוצה שליטה על הלב האסטרטגי של המוצרים שחברות האלקטרוניקה הללו אמורות לייצר…
"אין לי ספק קלוש שיש להם כבר חתומים מראש חוזי רכישה גדולים וחוזי שיתוף פעולה עם חברות בעלות שם"
יכול מאוד להיות. אז מה.
עירא יקירי,
האמת פיספסתי את הפוסט הזה בזמן אמת .. ורק היום ראיתי אותו .
מה שאתה למעשה אומר הוא שמודו בהיותו מודול סלולארי יקל על חברות לבנות מוצרים סלולארים מכוון שהוא יוכל לשמש להם בעבור היכולת הסלולארית ..
זה יפה ומצויין , אבל אז אני אשאל "למה בעצם יצרו תקינה ? " מצד אחד , בונים תקינה מסויימת (שעולה מליארדים של דולרים לבנות אותה) ואחרכך אומרים לנו, מצב השוק הוא כזה שבמקום להשחית את הכוח שלכם – קנו משהו מוכן שמודו בנו לכם ..
(כלומר .. יהיה סף כניסה כלכלי לכניסה של השוק )
הרי אם אני ירצה לייצר טלפון סלולארי . בתמחיר הסופי ללקוח אני אצטרך להתחשב בזה שעל הלקוח לעוסיף עוד X דולרים על מנת לרכוש את המודו .. זה מתכון בטוח לדעתי לייצור זול ואולי גם בעייתי.
לשיטתך, המודו מנסה לפתור בעיה שלא קיימת .
הרי תקינה עולמית אמורה לקבוע אם מכשיר יכול לעבוד או לא .. הבעיה היא שמשרד התקשורת (בלחץ המפעילים הסלולארים ) מקשה הרבה יותר מהתקינה העולמית וזאת בצורה מכוונת על מנת להעמיד סף כניסה שאינו הגיוני לשוק .
ממי שנכח והיה חלק בתהליך , אני יודע שמפעילי הסלולאר "הילכו אימים" על משרד התקשורת בכך שיבואן יכול להביא מכשיר זול ולגרום לקריסה של הרשת הסלולארית שלהם (איך הוא יעשה את זה אם המכשיר לו עבר את מבדקי התקינה לא ברור לי .. ) , בשיטה זו , נקבע על ידי משרד התקשורת סף כניסה לשוק שלמעשה לא קיים בשווקים אחרים.
בשווקים בעולם אם אני מביא מכשיר עם אישורי בדיקה, שהוצאו על ידי מכון בדיקה שמוסמך לבדוק את התאמת המכשירים לתקן – זה מספיק .. בישראל , בגלל הלחץ של מפעילי הסלולאר .. זה לא מספיק .
האמת, שזה פשוט מדהים, מכשירים שעבדו בדיקות FCC ו EC (שקרוי CE) בחו"ל ומותרים לשיווק ומוכרים ע"י רגולטורים שונים בעולם – לא יכולים להיכנס לארץ .
יותר מכך, אחד מהמגיבים כתב על מחשבים ניידים – נראה לכם שלא קיימת כרגע בעיה אצל lenovo או HP או Asus עם המחשבי אולטרא החדשים שלהם שכוללים רכיב סלולארי – יש לי חדשות בשבילכם .. יש גם להם בעיה (והבעיה היא מקומית בלבד) כי אמנם למחשבים הללו יש אישורי FCC ו EC אבל בארץ כמובן זה לא מקובל.
– דורון
ישבתי לקרוא את התגובות בצורה מלא ..
ונראה לי שיש לי אי הסכמה עם חלק מהעמדות .
אתם חושבים שמודו פותר בעיה ליצרנים ?
אני חושב שלא , כיום יצרן בתחום הסלולארי יודע שהוא צריך ליצר מכשיר שאמור לעבור מבדקי תקינה.
למבדקים הללו יש מחיר ידוע , והבדיקות הן ידועות. בדרך כלל היצרן יפנה למעבדה שמוסמכת לבצע את כל ההסמכות (המעבדות הללו נפוצות באיזור של קווי היצור .. אני אישית כבר מכיר כמה מהן) ובמסגרת אותו פרק זמן שהמכשירים נמצאים במעבדה הם יעברו את כל ההסמכות .. אגב יש הלימה בחלק מההסמכות לגביי בדיקות מסויימות.
מרגע שיש למכשיר את ההסמכות, כל מה שהוא נדרש על מנת להכניס את המכשיר למדינה שמכירה בהסמכות – זה רק להציג את ההסמכות ולעבור הליך כזה או אחר (שבדרך כלל הוא הגיוני ואפילו לא ארוך מידי) . לדוגמה בארץ צריך לקבל אישור (רשיון) למכירה של ציוד במסגרת זו נבדקים היכולות וההתחייבויות של היבואן לעמוד במה שנדרש ע"י משרד התקשורת – דרישה שהיא בדך כלל לגיטימית ונועדה לוודא שניתן לספק שירות טוב ללקוחות קצה.
בלי קשר להליך הזה, שהוא מול היצרן / יבואן , יש הליך נוסף שהוא אישור המכשיר. כל עוד מדינה מכירה בהסמכות שמוכרות בעולם – לוקח בדיוק חצי יום לאשר מכשיר (מה שנקרא "אישור סוג" במקומותינו) .
כלומר ההוצאה שיש ליצרן היא משהו ידוע ואפשר להתמודד איתו.
אם מצד שני נבדוק את העלויות, נגלה שהרכיב הכי יקר בטלפונים הסלולארים המתקדמים הוא מסך המגע שהעלות שלו היא בדרך כלל 20-30$ (רכיבים אחרים עולים דולרים בודדים ) .
כל תוספת של רכיב תעלה משמעותית את מחיר התוצר הסופי ..
עכשיו, אתם ממש לא מדברים על זה שהמודול של מודו יעלה 20-30$ .. זה יעלה לדעתי "קצת" יותר ..מה שייקר משמעותית את העלות לצרכן .
הדרך להתמודד היא דרך תקינה , הקלות בתקינה מוכרת (מה שנהוג לקרוא לו "פתיחת השוק" ) ולא דרך ייצור של רכיב שייקר את המכשיר הסופי .
שוק שהוא פתוח למכשירים שקיבלו תקינה מסודרת – אין ליצרנים סיבה אחת להשתמש במודול חיצוני .
(רק למען הסר ספק , קיימות תקינות שונות בעולם , המרכזיות הן הארופאית, האמריקאית, והתקינות במזרח הרחוק , אולם גם לקנדה, אוסטרליה ומדינות אחרות יש תקינה משלהם שדומה בעיקרון לתקינות המרכזיות) .
בארץ אגב, למכשירים מדגמים אמריקאים (רשת פלאפון וכו') צריך תקינה של FCC למכשירי GSM צריך אישורים והסמכות של GCF ( ולא FCC או CE כמו שנהוג במרבית העולם) .
נניח שאתה יבואן נוקיה, והרגע הוכרזו חמישה דגמים חדשים. אתה יודע שלהביא אותם אומר שעל כל אחד מחמשת הדגמים אתה צריך אישורים בינלאומיים ולתת מכשיר למכון התקנים ואולי לא לקבל אותו חזרה וכולי. אתה משקיע סכום X להכניס דגם, ואתה משקיע 5X להכניס חמישה דגמים. אין הנחות על זה שזה מאותו יצרן או מיוצר עם אותם הצ'יפים. אם היית מיבא רק ג'אקטים (שלצורך הענין ג'אקט יכול להיות אסוס EEE עם חריץ מודו), לא היית משקיע אפילו 1X.
לחלופין, אם הNEO היה בלוי כג'אקט, מר אופק לא היה צריך להוציא שקל על מכוני תקינה ומכס, ואז כשיצא הפריראנר, גם הוא היה עובר חלק את המכס, כי אין שום מקמ"ש לעשות עליו בדיקות, המודו כבר מקפל בתוכו את הפונקציה והבירוקרטיה.
נוקיה מצידה רוצה למכור את כל הדגמים שלה בארץ, עם או בלי עברית. סלקום ואורנג' חוסמות, יורוקום יכולה להפעיל כוחות אבל מצד שני גם סוני-אריקסון רוצים להכניס הרבה דגמים וגם HTC, והמפעילות הסלולאריות לא רוצות את כאב הראש של תיקון יותר מדי סוגי מכשירים בתחנות השירות אז הם שמים מכסה של מספק דגמים מכל חברה, ובקיצור, פקק אדיר.
עם המודול של מודו, המפעילים צריכים לאשר מכשיר אחד, הבירוקרטיה מאשרת רק מכשיר אחד והג'אקטים זורמים יותר מהר וביותר מגוון לידיים של האנשים. מה יותר פשוט? הל… לא רק אופנמוקו, אלא כל ילד יכול ללכת לחנות רכיבי אלקטרוניקה ולבנות לעצמו ג'אקט עם מעבד 8051 וקיט של דקאדה. ימי המשיח כמעט.
מודו עוקף בירוקראטיה ועוקף גם את לחצי השוק של קרטל המפעילים הסלולאריים, אתה לא רואה?
עירא: המציאות שאתה מתאר היא יחודית לישראל. באמריקה, באירופה, אי אפשר לטעון שמגוון הסלולרים הקיים מושפע מהקושי בהשגת אישורי FCC.
ההגבלות של החברות הסלולריות על דגמים נובעת מהמדיניות האסטרטגית שלהם למנוע כניסת דגמים מתקדמים לישראל. אחרת איך הם יוכלו לגבות 500-1000$ עבור מכשירים בני-שנה-שנתיים?
קודם טענת שהטלפון של מודו יעזור ליצרנים. עכשיו אתה אומר שזה יעזור ליבואנים הקטנים במדינה עם שחיתות ופיקוח יתר ושוקי קשוח ומריר כמו ישראל.
נו שוין, אני מקווה שזה לא הכסף שלי איפשהו מושקע בתחביב הזה.
סליחה? יש בעיה עם זה שבארצנו זה עוזר גם ליבואן ולא רק ליצרן? מודו, כמו כל חברה אחרת, יעדיפו מוצר שיפנה לכמה קהלים ויפתור לאנשים שוני בעיות שונות. אתה רוצה שאלמד אותך שיווק כדי שתבין למה זה חשוב שהמוצר יועיל למה שיותר פלחי שוק?
נראה לי שיש פה בלבול מסוים אצל חלק מהמגיבים לגבי מה בדיוק מודו עושה. ולמעשה גם לי לא לגמרי ברורים חלקים בתוכנית שלהם.
אז ככה, זה מה שאני מבין:
הקומפוננט שמהבה את ליבת הפלטפורמה של מודו *אינו* רכיב שיקנה על ידי היצרנים. הוא רכיב שיקנה על ידי הצרכנים וישווק על ידי מפעילים סלולארים.
הרכיב הנ"ל, יתממשק ל"ג'אקטים" – מכשירים שונים, שייוצרו על ידי יצרנים שונים (בבניהם גם מודו, כמובן) – שיקבלו יכולות על-חוטיות שונות שהחשובה מבינהם היא סלולאר (ולפי מה שעירא מתאר גם ויפי ובלוטוט') כשהם מחוברים לרכיב של מודו.
הסרט הזה מסביר את החזון:
http://uk.youtube.com/watch?v=0SL8Ha-pKuE&feature=related
גודל השוק של מכשירי צריכה שישתמשו ברכיבים של מודו תלוי *ישירות* בכמות רכיבי מודו שצרכנים יקנו.
פה יש את שורש הבעיה הגדולה שאני רואה רואה במודל העסקי שלהם:
יצרני מוצרי אלקטרוניקה לא נוטים לתכנו וליצר מוצרים שלא ברור מה גודל שוק היעד שלהם. זו הסיבה שאני חוזר ואומר – הבעיה איננה עם החזון של מודו, הבעיה היא עם שלבי המימוש של החזון הזה. איך הם יגיעו לעשרות מיליוני רכיבי מודו – רק אז יהיה הגיוני ליצרנים אחרים להכנס לשוק הזה. מה יהיה המנגנון השיווקי שיגרום לזה לקרות? אני *לא* מצליח לראות איך זה קורה.
היתרון של מודו עבור יצרנים מחולק לשני קטגוריות יתרונות שקשורות, אכן, לעלויות וזמן-לשיווק של מוצרים סלולארים: העלות של כל הידע לייצור טלפון סלולארי עוברת מיצרן הג'אקט למודו. זה כולל גם את נושא התקינה, שנראה לי משני יחסית לידע והעבודה שנדרשת לביצוע אינטרציה של צ'יפסטים סלולארים והגדרה של API מסודר לאינטגרציה ברמת תוכנה עילית לרכיבים הללו.
היתרון הנוסף הוא שעלות הרכיבים הסלולארים עוברת לצרכן (או המפעיל הסלולארי) שמממן את רכיב הליבה של מודו – מה שמוזיל את העלות של החומרים עבור יצרני הג'אקטים.
תקינה זה פארמטר אחד בתהליך השקה של מוצר שלחברות הנ"ל יש נסיון איתו. תחשוב גם על פעולות אחרות בתהליך תכנון מוצר: מחקר שיווקי, הגדרת מפרט שיווקי, תכנון חומרה, עיצוב תעשייתי, ממשק, תוכנה, בדיקות, תכנון אמצעי יצור, הגדרת תוכנית שיווק, תמהיל שיווק וכו'.
בכל אחד מהם מהשלבים הללו יש בעיות ועלויות שקשורות למודל של מודו. וכולם מחייבים התייחסות. ברב החברות שיחשבו ליצר מוצרים מבוססי מודו, בודאי בשנה שנתיים הראשונות, הצעה להשתמש בארכיטקטורה שמודו מציעה תיפול לדעתי בשלב המחקר השיווקי הראשוני.
שמע, שנינו אדיוטים מתווכחים בלי מידע. אורן טודורוס מהבלוג של מודו הבטיח לבוא לענות פה. אני מחכה לו 🙂
מודו רוצה להיות לסלולרי מה שקודאק לצילום דיגיטלי. היא רוצה לייצר רכיב אחד מאוד חשוב של הבפנוכו, שלא מתמחה בייצור של מה שמסביב, אלא רק אומרת – הפנוכו שלי מעולה, מצידי שתעטפו אותו בטיטניום, מצידי שתעטפו אותו בצלופן. אני עשיתי את שלי. וכמה שאני, אתה (הצלם שעדיין מסתתר בעירא) ואלוקים (ממלמל משהו לא ברור ומסיים באמן) נחשוב שזה לא כזה שוס, כמו שקודאק מצליחה בייצור של דבר שהוא חד פעמי (משמע, קנית מצלמה עם חיישן של קודק, המצלמה תמיד תשאר עם החיישן של קודאק), מודו רוצים לעשות בפנוכו רב פעמי. אתה אומר שזה טוב כי זה פותח דלת בפני יצרנים שונים עם התמחות שונה. אני חושב ההפך – השוק הסיני של החיקויים מפוצץ במכשירים זולים ומעפנים. הבעיה תבוא בדיוק בגלל שלא יהיה צורך בתקן, יצרנים כמו נוקיה וסוני יכולו לחסוך ברכיבים שעולים כמה, 30 דולר? ולשווק מכשירי HIGH END עם חריצי מודו. אבל גם ג'קטים של יצרנים דפוקים, עם מערכת דפוקה, ופונטים דפוקים, יהיה זמינים בשוק. וככה גם עם קודאק ויצרני מכשירים – כמו שקודאג מייצרת את החיישנים של כל מצלמות הפורמט הבינוני הדיגיטלי, מצלמות שעולות עשרות אלפי דולרים, 40 מגה פיקסל, ככה גם כל מיני חברות עלומות שם, שמייצרות באותו מפעל של המצלמה גם אופניים, בקבוקי זכוכית וקונדומים, מייצרות מצלמות עם זום X30 (דיגיטלי), וממשק שכדי להבין את השימוש בו צריך להיות בצוות שפרץ את האניגמה. הרעיון של הרווח של מודו זה לצפות מיצרנים לחסוך את הקנייה של רכיבי התקשורת, ושרכיבי התקשורת יהיה 1 פר משתמש אבל כמה ג'קטים שהוא רוצה. זה החלק הטוב. החלק הלא טוב – שלמרות שהייתי רוצה שהאולימפוס שלי תהיה עם חיישן FF, והייתי שמח למצלמה מודולרית, שבעצם הייתי יכול לשים את החיישן המדהים של הD300 בE510 שלי, אני עדיין הייתי עם הE510. ואם אני אקנה מודו במי יודע כמה כסף, אני עדיין אלך איתו לחנות של נוקיה ואקנה לי מכשיר סימביאני. כל זה כמובן בתנאי שאהיה חייב לקנות מודו- אני בסדר גמור כרגע עם הE65 שלי וכרטיס הסים וכרטיס הזיכרון. אם למשל כרגע דוב מורן היה בא אליי עם E65 שיש בו מודו במקום שני הכרטיסים, לא חושב שהייתי מחליף. הוא צריך להציע משהו שפשוט לא קיים במערכת הסלולרית הקיימת. אבל זה הוא מצפה שיצרני הצד השלישי יעשו. אני לא קונה את זה.
modu is a game changer in the mobile industry, offering a new way in which users buy and use their mobile device. We strongly believe in freedom, flexibility and choice. There shouldn’t be 1 specific device you’re tied to for the next 2-3 years when your needs and activities change as well as your style.
For example, if you’re out jogging, all in one devices are too big and bulky to take along with you but you’d still like to be connected,
modu allows freedom to do this. If you’re doing office work on the go, modu will make this task as efficient as possible.
Expect the way you communicate to evolve as your life constantly does.
Have a Happy New Year Everyone
שלום אורן וברוך הבא לבלוג, קיוויתי לתשובה קצת יותר לענין. אם תקרא בדיון כאן אני חושב שאנחנו הבנו יופי מה המודול של מודו יודע לעשות בשבילנו כצרכנים, וקטע ה"קופי פייסט" שהבאת כאן "קטן עלינו". נשמח לתשובות יותר לענין –
* למה מודו חושבים שיצרנים וצרכנים ירצו לאמץ את השיטה היותר יקרה של מכשירים מודולריים?
* איך אתם מתכוונים ליצור מאסה קריטית כדי שהתקן יאומץ ומהם התמריצים לאימוץ?
כרגע נראה שרובינו (וגם אני) לא לגמרי מבינים איך המוצר אמור לחדור ולתפוס בשוק הזה, שכבר רווי למדי ומקשה על פריצה פנימה.
Hi Everyone,
First let me appologize for writing in English. It's much easier for me. Secondly, You'll have to give me at least until tomorrow to give you guys a solid answer to your questions. All the food I had tonight for Rosh Hashanah has made if very difficult to think 🙂
נתקלתי בפוסט הזה באיחור ואני רוצה לציין שזה הדיון הכי מעמיק שקראתי בנושא המודו. עלי להדגיש שנדמה לי שאף אחד לא יכול לנבא מראש את כשלון המודו מאחר ופסקנות כזו תהיה לא רצינית ולא אחראית. מה שחובה לעשות זה להעלות את התהיות שהזכירו כאן חלק מהכותבים. במודו טוענים, בצדק מבחינתם, ששוק הסלולר הוא עצום בגודלו וגם אם יסתפקו בנתח של שני אחוזים מתעשיה שמגלגלת מיליארדי דולרים – הם את שלהם עשו. אך כפי ש-herenot ציין, יש כאן מילכוד מסוים. כדי שהצרכנים ירצו לקנות את מודו, דרושה מערכת אקולוגית עשירה מספיק של ג'אקטים שתתמוך בו. ואין די ביצירת מערכת כזו אלא צריך לטפח אותה כל הזמן, על מנת שהמודו יישאר תחת הרדאר של הצרכנים וימשיך להיות רלוונטי עבורם. למעשה, המודו צריך להפוך לסוג של סטנדרט בתעשיה והשאיפה הזו חורגת הרבה מעבר לשני האחוזים המקווים. אני מבין קטן מאוד בתקינה, אך נדמה לי שעבור חלק מאוד מכריע של משתמשים, החל מהמתחילים ועד למאמצים מתקדמים, המודו הוא פתרון לבעיה שאינה קיימת. במקום להשקיע בג'אקטים, רובם יעדיפו להשקיע במכשיר אופנתי רב-תכליתי, בין אם זה ה-Iphone דור 3, נוקיה 5800 וכו'. חבל לי שאורן לא כתב את התשובה המנומקת שהבטיח.
"חבל לי שאורן לא כתב את התשובה המנומקת שהבטיח"
כולנו מחכים ומצפים בקוצר רוח.
שמע, נתנו לו שבועיים, הבטיח הבטחות, נתן תירוצים, אבל אני חייב לציין שלמרות שציפיתי לתשובה מתחמקת הוא לא נתן לנו אפילו אחת כזו, רק קפייסט מברושור וזהו.
קצת נמאס לי להגן על מודו כאן רק לצורך השיחה, אני עובר למוד ההגיון הרגיל שלי ונאלץ להודות שבשקט בשקט אני מסכים עם כמעט כל מה שאמרתם – המודול מייקר את המוצר בצורה לא הגיונית, יצרנים לא יוכלו לכפות את המחיר הזה על משתמשים בלי איזה קילר פיצ'ר פנטאסטי שאין לו תחליף בתוכנה (ואני לא רואה כזה היום), והטיעון המנצח שרציתי לשלוף בסוף אבל גל מור הקדים ואמר את זה במדויק – לכפות על השוק מחבר חדש וקניני של חברה שעוד אין לה מכירות זה בלתי אפשרי, כי זה מחייב שיהיה לך כבר ביס רציני מהשוק ורקורד מוכח של תקינה ואיכות ייצור. הדבר הראשון ששאלתי אותם היה "למה ליצרן ללכת על מודו במקום מודם סלולארי PC-CARD סטנדארטי שקיים בשוק כמו זבל?" ולא היתה להם תשובה חוץ מהרבה גמגומים על ג'אקטים צבעוניים. נתתי להם הנחה כי האנשים שאיתם דיברתי היו אנשי התוכנה ולא אנשי השיווק, אבל כרגע אנחנו כאן מקבלים מאיש שיווק מידע אפילו פחות משכנע.
אולי אני מקדים להסיק, אבל על פני השטח נראה שההרפתקאה הנוכחית של מורן מסתמנת כפלופ אדיר אם לא יתגלה איזה קילר אפפ בקרוב שהם מסתירים קרוב לחזה. מוזר ומאכזב.
Hello Henerot, Arieh and Everyone else.
Let me go through some of your questions and answer them as best I can. Gal More wrote that no one can predict the success modu will obtain. What I can say is that we're working extremely hard to produce a device which is completely different than all other mobile phones in the market today. The mobile market is vast and there are a lot of opportunities. There is no ONE SIZE FITS All.
I wanted to share with you all a study I read called Teen Cool Factor – http://www.popgadget.net/2008/10/teen_cool_facto.php
The study discuses what teens say about their mobile phone, This is a segment of mobile phone users who can't all afford an Iphone or change mobile devices every few months but still feel that their mobile phone is a status symbol. It's a target segment that's willing to be more daring with their device and that's who modu will be most relevant for.
Now to try to answer some of your direct questions:
* למה מודו חושבים שיצרנים וצרכנים ירצו לאמץ את השיטה היותר יקרה של מכשירים מודולריים?
1st it's not more expensive, modu will be sold for about $200 bundled with 2 jackets so that's about 3 different phones for around $200. Secondly every carrier wants to increase their catalog of devices. Again modu offers a good solution for that.
* איך אתם מתכוונים ליצור מאסה קריטית כדי שהתקן יאומץ ומהם התמריצים לאימוץ?
Going back to the bundle concept, we want and expect modu users to switch between devices on a regular basis. We're not just working extra hard on delivering modu but it's complete eco-system of modu jackets which can be updated on a seasonal basis much like our clothes and fashion is done today.
There are countless challenges along the process, from concept phases to design and into production, it's an uphill climb, however I have to say that we're moving in the right direction.
אורן, אתה שוב נותן לנו נאום שיווק. אתם באמת מרימים חברה של סלולארים לילדים? על זה קיבלתם 150 מליון השקעה?
צ'מע, אני חובב גאדג'טים אבל אני רוצה שהמידע שלי יהיה זמין באופן עקבי. $200 זה מחיר של סמארטפון אחד טוב או שלושה מכשירים פשוטים זולים מאוד. אם התחרות היא מול מכירות של סמארטפון – לג'אקטים הזולים לא יהיו את הפיצ'רים להתמודד. אם אתם מתחרים מול הרובריקה של מכשירים זולים (נגיד נוקיה 6230i שאצלי בכיס או זולים יותר) אז אתם לא באותה רמת מחיר.
רוב האנשים לא ממש מחפשים לקנות שלושה טלפונים בבאנדל, או שני ג'אקטים שלכל אחד יש אפשרויות אחרות. כשאני קונה מכשיר אני רוצה שכל התכונות יהיו זמינות כל הזמן באריזה קומפקטית על חגורת המכנסיים ולא ארגז כלים עם ג'אקט אחד ליומן, אחר לגלישה ואחר לניווט.
אז לאיזה פלח שוק אתם בעצם פונים? ילדים? עסקים? חובבי גאדג'טים? יצרני OEM שלא רוצים להסתבך עם מנגנוני תקינה? כרגע לא ברור מול מה אתם מתחרים ולא שכנעת אותנו שיש לכם שוק והצדקה.
Hi Arieh
I've gone into detail as best as possible for the moment. You can follow all updates via the modu blog at http://blog.modumobile.com
As more information becomes available for release, I'll be posting it. Keep up the great work on the blog!
Oren
תיקון והתנצלות: מי שהעלה את נושא בעית החדרת תקן הפורט הרבה לפני היה הירנוט. אני פשוט שכחתי כבר כי הדיון נמרח ושכחתי מה היה שבוע קודם.
הדיון כאן הלך לא טוב. אני התנהגתי כטרול בבלוג של עצמי ועל כך אני מתנצל, המטרה היתה להזיז קדימה את הדיון וזה עבד אבל יצאתי בסוף טמבל אז לא אעשה את זה שוב, עם כולכם הסליחה, אבל השורה התחתונה היא בכ"ז שלא הצלחנו להבין איך מודו מקווים להצליח או מה האסטרטגיה השיווקית שלהם מלבד ילדים עם $200 שמעדיפים שלושה טלפונים "פושטים" על פני אייפון או ג'יפון (ואני אישית לא מכיר כאלו). אני והירנוט מסכימים שזה אולי היה עובד בעולם של 2000-2003 אבל לא היום.
לא שהשתכנעתי לגמרי, אבל יש להם בסיס מסוים להתקדם איתו.
הרי היום כן יש מצב שבו מישהו רוצה לצאת לרוץ ולשמוע מוסיקה במקביל, אבל לא ממש מתאים לו לקחת טלפון סמרטפון שמנמן כמו גיפון או אייפון. יכול להיות שהוא כן רוצה מכשיר עם מקלדת מלאה, אבל רק לפעמים. זה יכול להיות מעניין, הגמישויות האלה.
לגבי ה-Coolness factor זה באמת הדבר שהם צריכים, וזה משהו שגם גוגל מתקשה בו. אייפון עדיין נתפס כיותר קול מאשר גיפון, והם הרי רק שני מהמכשירים בשוק. יש מליון יצרנים סינים שמוכרים טלפון עם GPS, מסך מגע, נגן MP3, מצלמה, WIFI ובלוטות'. רק חפש באיביי. למה אנשים קונים מוצר של מותג ולא של חברה אנונימית? זה הרבה שיווק וקצת חווית שימוש אחרת.
כמובן שיש המון מכשולים נוספים בדרך של מודו: תחרות מיצרנים גדולים, קושי בשכנוע יצרנים לייצר "ז'קטים", קושי בתמחור תחרותי, קושי בחדירה לשווקים סלולרים שונים בעלי מאפיינים שונים (ישראל היא מקרה מיוחד), בייחוד עקב התלות בחוזים גדולים עם ספקיות סלולר, וקושי בשכנוע הצרכנים שהמוצר עצמו הוא בעל משיכה, יחודיות ומגניבות.
שיהיה להם בהצלחה, ואני מחכה לראות מה הם הולכים לייצר, בנתיים זה בעיקר קונספט ורעיונות באוויר. התהליך אומנם לוקח הרבה זמן, אבל העולם לא יחכה להם, זה בטוח.
אני לא יודע אם מודו תצליח או לא. אני מאוד אשמח אם הם יצליחו. מה שמדאיג אותי הוא הגעה למסה קריטית ואך ישכנעו יצרנים לתכנן מוצרים מסביב למערכת שלהם.
יש לי סצנאריואים בראש איך מודו כן תצליח (ברמה זו או אחרת) לבצע חדירה לשוק הסלולאר – אבל נראה לי שאכתוב עליהם כשיהיה לי קצת יותר זמן.
נשארה רק חידה אחת, מי זה האריה הזה שאורן עונה לו? 🙂
My mistake I meant Ira. Not Arieh 🙂
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3153303,00.html
"מטה החברה של מודו ממוקם בכפר סבא, והיא מחזיקה משרד מכירות באוסטריה, משרד עיצוב תעשייתי והנדסה מכנית בקוריאה ומרכזי פיתוח תוכנה בגליל ובקרואטיה."
this has FAIL written all over it.
תראה, אחרי גל הפיטורים האחרון שם (80 איש נדמה לי?) גם אורן הנ"ל הועזב, אז כל מה שאני יכול להגיד זה לגלגל את עיני למרום ולפלוט "אין תגובה".
אני תוהה אם הרקורד של דב מורן יפגע מזה (aka EPIC fail) או שהטפלון יחזיק עוד קצת. אני עוד זוכר איך לפני שלושה חודשים עמדתי עם אנשי צוות הFPGA בחלון המשרד ברחוב "עתיר ידע" בכפר סבא, והם הצביעו לי על מגרש החול שליד סאנדיסק: "אתה רואה? שם יקום בית מודו, ואז יהיו מספיק חניות!"
הבטחתי לכתוב מה אני חושב על המודו, לגבי הסצנאריו החיובי שאני רואה (בניגוד לדעה שאין להם הרבה סיכוי שאותה ניסחתי כבר במהלך הדיון הזה). חשבתי לעשות את זה בבלוג שלי, אבל אין לי זמן לנסח פוסט מושקע בנושא – ולפי ההתפתחויות האחרונות לא נראה שישאר הרבה ממודו עד שתווצר לי ההזדמנות לכתוב את אותו פוסט…
הסצנאריו החיובי האפשרי, למעשה היחיד, שאני רואה הוא שמודו יעשו את מה שאמ-סיסטמס עשו. ז"א – יבנו וייצרו מוצרים שימותגו על ידי חברות אחרות. אנשים לא ממש מודעים לדרך שבה אמ-סיסטמס פעלה מבחינה שיווקית – אמ-סיסטמס לא פנתה למשתמשי קצה בכלל, היא פנתה ליצרנים – היא היתה OEM עבורם. הכוונה אינה רק שאמ-סיסטם רק יצרה את הטכנולוגיה מאחורי הדיסק-און-קיא-ים – היא גם תכננה את העיצוב, את התבניות, את קווי היצור בסין, ואת שאר הלוגיסטיקה מאחורי המוצרים.
נראה לי שזה הכיוון היחיד האפשרי עבור מודו מכיוון שבזה יש למקימי מודו ניסיון: פשוט לתכנן ולייצר מכשירי טלפון ניידים קטנים וג'אקטים עבור חברות שימתגו את הטלפונים והג'אקטים הנ"ל בדרך שיראו לנכון. אם מודו תוריד מהחברות הללו את הסיכון של מאמץ R&D, לוגיסטיקה, אינטגרציה בכלל! אז (אולי) יהיה למודו סיכוי. אחרת אין להם שום סיכוי. אף חברת טכנולוגית שמכבדת את עצמה לא תזרוק משאבי פיתוח, שיווק ולוגיסטיקה על מוצר ללא שוק מוכח, שלא לדבר על סטאנדארט של קונקטורים עליהם אין להם שליטה.
אני מבין שעירא יקפוץ ויגיד שזה מה שהוא אמר… זה לא. בכלל, בכלל לא. זה לא עניין של תקינה, או שילוב של קונקטור במוצרים קיימים… החברות שימתגו את המוצרים לא ישקיעו כלום בתכנון ויצור של ה"מודו-אים" – כלום! הם רק יזרקו את הלוגו על המוצר וזהו. זה מה שקרה עם המוצרים של אמ-סיסטמס – הם תכננו, עיצבו, יצרו והלוגו והשיווק נעשה על ידי "חברות המותג" – שבדרך כלל השתמשו בקווי השיווק שכבר היו קיימים עבורם להגיע למדפים של וול-מארט ודומייהם.
מה זה אומר? זה אומר שמודו צריכה *הרבה מאוד* השקעות והרבה מאוד מזל. הם צריכים לעצב ולתכנן מוצרים עבור הרבה חברות שונות, עם הרבה שפות עיצוב שונות, עם הרבה פיצ'רים שונים בין מוצר למוצר.