עמלות הבנקים החדשות – כמה כמה?

שישה שקלים ותשעים אגורות | רויטל סלומון, הפוסט הזה קפץ לי היום ברידר והפתיע אותי. לפני שלושה ימים הייתי בבנק (אוצר החייל) ושם נאמר לי כי עמלת פקיד היא חמישה שקלים ולא שבעה. הטעית הציבור?

על כל פנים, מעטפת הפקדה עולה בין 5-7 ש"ח, ומכילה נדמה לי עד 5 המחאות, אבל אם הסניף פתוח אז בפנים יש אוטומט שמקבל ב2.5 ש"ח (עדיין שערוריתי) עד 18 המחאות, אבל מי באמת רוצה לצבור כ"כ הרבה המחאות לפני הפקדה?

מי לעזאזל אישר את השטות הזו, שמי שהכי נדפקים הם השכבות של הזקנים או העוורים או העניים שאין להם גישה או שפה משותפת עם האינטרנט או המכשירים האוטומטיים, וחייבים את עזרת הפקיד? זה נגיד בנק ישראל? מישהו באוצר? הרשות להגבלים עסקיים? העובדה היא שכל הנהלות הבנקים חתמו ואישרו את הרפורמה המרושעת הזאת בלי להניד עפעף. אין שם למעלה כבר לאף אחד ראיה קדימה לבדוק איזה חתך מהלקוחות יחטוף את המכה על גבו, או את הרגישות החברתית לעשות משהו בנידון. יש לי הרגשה שבאיזשהוא שלב מישהו יצעק ומשהו ישתנה אבל לא הרבה. לא באמת.

5 תגובות בנושא “עמלות הבנקים החדשות – כמה כמה?”

  1. את כל האהבה שלך לשיטה החדשה אתה מוזמן להפנות למפקח על הבנקים באוצר.
    מדינת חלם. הטמבל רצה לעשות שינוי ולמחוק את רוב העמלות. אז הוא מחק אותן וייקר את השאר. יופי, נחמה.

  2. הכי אהבתי שבעיתון בשבוע שעבר (נדמה לי מעריב עסקים) הכותרות צעקו שבנק הפועלים מפסיד 400 מליון ש"ח מהשינוי. בפנים בין דפי המוסף יותר בקטן כתבו שהבנק תיקן את תחזית הרווח ל400 מליון פחות. עדיין לא הפסד. כנ"ל אחריו לאומי עם רווחים נמוכים ב250 מליון ש"ח. אף אחד אבל לא אמר כמה מליארדים הם כן מרוויחים, ואם 400 מליון זה 10% או 15% מתחזית הרווח שלהם. גם כן מידע עיתונאי.

    שימו לב. רווח. זה הסכום הנותר שנכנס לבנק אחרי שכוסו הוצאות התפעול, המשכורות, תקציבי הפרסום והשיווק, הבונוסים של שמנכ"לים ((התכוונתי להקליד "המנכ"לים" אבל פליטת הקולמוס תושאר)), ארנונות ושאר ההוצאות. כנראה שעדיין נשאר להם קצת כסף אם הם משלמים אתננים לעורך המוסף הכלכלי של מעריב שיכתוב כותרת ענקית על כמה הם מסכנים ומפסידים את תחתוני המשי שלהם. במקום שידווח שם שהבנקים יגזלו השנה כמעט מליארד שקלים פחות מלקוחותיהם ועדיין לא יהיו בהפסד, העיתון בוחר לבכות בשביל הבנק. הנה לכם הסיבה המושלמת למה לא לשלם גרוש לעיתונים האלו. כלבי שמירה אללללק.

  3. מישהוא מכם קרא/שמע מה היתה מטרת הרפורמה?
    המטרה היתה יתר שקיפות והפחתת מספר העמלות. מספר העמלות קוצץ לשליש, ויש אחירות בין מבנה העמלות בין הבנקים. אז עכשיו יש אפשרות ריאלית להשוות בינייהם, וכך מתאפשרת תחרות.
    ואם השינוי עולה לבנקים 400 מיליון, סימן שאנחנו משלמים 400 מיליון פחות. בנקים נותנים שרותים אמיתיים, ומגיע להם רווח בעד כך. הגישה שכל שקל שהבנק מרוויח זה שקל שאנחנו מפסידים זה טמטום. הבנק מלווה לי כסף לאובר-דרפט, כי אני לא מספיק אחארי לנהל את החשבון שלי כמו שצריך, מטפל לי בצקים ובמשכורת – על זה מגיע לו תשלום. עירא – העמלות מסמלות שרותים שהבנק נותן. שירותים שעבורם מגיע לו כסף. לא רוצה לשלם עמלות? אל תצרוך שרותים בנקאיים ואז הם גם לא ירוויחו. אני לא מכיר עסק שנותן שרותים במחיר עלות.
    ובנוגע לעמלת הפקיד מול השרותים האוטומטיים – 3 דקות של פקיד עולה כסף. פעם כולנו סיבסדנו את עמלת הפקיד ע"י עמלות אחרות. היום העלות האמיתית מתבטאת בעמלה. ואם זה פוגע בזקנים למשל, יש לפצות אותם על כך דרך קצבת הזיקנה ולא ע"י עיוות מבנה העמלות.

  4. אההה… אז אתה אומר שבמקום שאסבסד אותם בכמה אגורות בחודש בדמי ניהול החשבון שלי אני צריך לסבסד אותם בכמה שקלים בחודש מכספי המיסים שלי. באמת הגיוני.

     

    נוט!!

  5. אוקי, התקלחתי אז אני אנסה להתנסח שוב…

    הרפורמה היתה כי הנגיד החליט שאנחנו משלמים יותר מדי סוגי עמלות, ועמלות מבלבלות. כולל בבנקים שעוד לא הופרטו לגמרי. נדמה לי שספיציפית פישר ציין את העובדה שבנקים כאן מרוויחים על האזרח בצורה אי פרופורציונלית, כולל בהשוואה לבנקים אמריקניים פרטיים, כלומר שלדעת פישר – הבנקים אכן מרוויחים יותר מדי!

    שקיפות זה טוב, אני מסכים, אבל לדעתי זה לא טופל נכון. להפחית את מספר העמלות זו פעולה חסרת הגדרה – כי מספר הפעולות עדיין קיים. אז עכשיו חלק מהפעולות הוא בחינם, או שעכשיו חלק מהפעולות התאחד לעמלה אחת? לא ברור.

    <טרום-יולי> כשלקחתי מסגרת אשראי עם פרוץ חוק ה"אין יותר משיכת יתר", לקחו לי כמעט 90 ש"ח דמי "עריכת מסמכים" ועוד איזה סכום שאיני זוכר לעוד איזו מטרה נעלה. איזו עריכה? ישבתי עשר דקות עם הפקיד בבנק כמו לכל פעולה אחרת שלא היתה עולה סכום כזה. בנוסף אני משלם על זה פעמיים בכל חודש – פעם כ8 ש"ח לחודש על העובדה שאני מחזיק מסגרת אשראי (למרות שניצלתי אותה לסה"כ של יומיים-שלושה בשנתיים האחרונות) ופעם שניה על כל פעולות החינם של חשבון "רק בפלוס" שעכשיו עולות לי מחיר מלא כי בשביל מסגרת האשראי בבנק אוצר החייל הייתי צריך לוותר על סוג החשבון הזה.

    עכשיו, אחרי יולי, אין לי מושג מה בעצם אשלם, הבנק לא שלח לי עדכון, אם אשאל פקיד אולי אקבל חוברת עמלות חדשה – גם אם מצומצמת מזו שקיבלתי בעבר – אבל אשלם חמישה שקלים, ואין לי אפילו מושג כמה אשלם אם אשאל את כל השאלות האלו במענה הטלפוני של הבנק… זה פקיד או שירות מקוון?

    כמובן שזה נאמר בהגזמה קלה. אני אקח את עצמי לאתר האינטרנט ואברר את זה משם. כמה טוב לא להיות קשה יום שלא יכול להשתמש באינטרנט! כמה כסף אני חוסך כי אני כל כך חכם.

    (למתקשים בסרקאזם – הסוציאליסט שבי מוכן לשלם יותר עמלות כדי שהנטל לא ייפול על מי שהכי צריכים את הפקידים. לבנקים עדיין מגיע להרוויח, אבל את הפחות שהם מרוויחים עכשיו, עדיף שייקחו ממישהו עם הכנסה ומספר תנועות כמו שלי מאשר "להביא את המכה" על הגב (הכפוף) של פנסיונרים שחיים רק מקיצבה או אנשים מסכנים אמיתיים אחרים)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *